1. פרג אריזונה
פריחתם הצהובה-כתומה של הצמחים האלו מקשטת את האזורים המדבריים של דרום ארה"ב ומקסיקו בכל פעם שהם פורחים בחודשים יולי עד אוקטובר. לפרחים הבוהקים כמעט ואין ריח, אך הם עדיין משחררים כמות רבה של אבקנים ומושכים אליהם חרקים רבים בטבע. פרחי פרג האריזונה נשארים פתוחים במשך יום אחד בלבד שבו הם מבצעים האבקה חיצונית, ואז הם נסגרים והצמח מבצע האבקה עצמית.
2. דק פרי זקוף
לא מפתיע לגלות שהכינוי של הפרחים האלו הוא "פעמונים צהובים" ושמוצאם במדבר סונורה שבאריזונה, ארה"ב. הצמח משגשג בתנאי חום ושמש, הוא פורח מסוף האביב עד תחילת הסתיו ומושך אליו ציפורים וחרקים בשפע בשל צבעו הבולט וצורת עליו דמויי הנוצות. גובהו של הצמח עשוי להגיע לשלושה עד ארבע מטרים והוא צורך כמות מים מועטה מאוד, כצפוי מפרח מדברי שכזה.
3. אהל מצוי
פרח זה ממשפחת החיעדיים הוא צמח בשרני נמוך שמגיע לגובה של כ-20 ס"מ אך גדל בצפיפות ויוצר מרבדים פרחוניים בדרום אפריקה, אוסטרליה, מערב ארה"ב ומקסיקו. העלים האדומים והפרחים הלבנים מעניקים למרבדים האלו צבעוניות מפתיעה במיוחד בסביבות מדבריות. על פי המסורות העממיות של תושבי האזורים האלו, לרירם של עלי האהל המצוי ישנן סגולות מרפא שונות כגון טיפול במחלות עור וכוויות קלות.
4. מולנברגיה
לא נהוג לקשר עשבים למראות של פריחה צבעונית, וודאי שלא באזורים מדבריים, אך הזמן הזה מוכיח שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. בחודשי סוף הקיץ מצמיחים עלי הצמח הזה פריחה בצבע ורוד-סגול, שנראית כמו מזרקה בגובה 80-100 ס"מ. זני מולנברגיה שונים משגשגים במהלך הקיץ ומגיעים לרוב לשיא הפריחה בתחילת הסתיו. צמחיה הרבים, שמכסים שטחי אדמה נרחבים בתקופה הזאת, יוצרים אשליה של ערפול ורוד ועדין שמכסה את הנוף כמו שמיכה…
5. אסתר המוהאבי
צמח זה הוא חלק ממשפחת המורכבים וכפי ששמו מרמז הוא מצוי במדבריות של דרום מערב ארה"ב ומדבר מוהאבי בפרט. פרחי הצמח גדולים באופן יחסי וצבעם נע בין כחול חיוור, סגול עדין ולבן, כאשר במרכז כל אחד יש מוקד צהוב בוהק. אסטר המוהאבי פורח בחודשים מרץ עד יוני, אין לו שום בעיה לצמוח גם בסביבה חולית או סלעית והוא מסוגל להתמודד עם תנאי בצורת - לכן הוא גם חלק מגינות רבות שמבוססת על השקיה מועטה (גינון יובשני).
6. קליסטמון
גם אם לא הכרתם בעבר את שמו, לא נופתע אם ראיתם אותו פורח כאן בארצנו, משום שהקליסטמון הוא צמח נוי נפוץ ומראה הפרחים האדומים ודמויי מנקה המקטרות שלו הוא בהחלט יוצא דופן. הפרחים האלו מקשטים שיחים גדולים שמגיעים לגובה 2.5-3 מטרים ופורחים באביב או בסתיו. בטבע הצמח גדל בעיקר במערב אוסטרליה, אך הוא הופץ אל מדינות רבות אחרות בהן עמידותו בפני תנאי מחסור מים היא תכונה חשובה מאוד.
7. לראה משולשת
לשיח הזה יש פריחה צהובה יפה שמופיעה בחודשי האביב והקיץ, אשר מכסה את הלראה המשולשת בפרחים שקוטרם מגיע עד ל-35 מילימטרים. למרות שצמחים צעירים הם רגישים למדי, שיח לראה בוגר מסוגל לשאת תנאי בצורת קיצוניים כמו אלו שמאפיינים את אזורי התפוצה העיקריים שלו, בדרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. בעבר חוקרים חשבו שהשיח מייצר חומרים שמונעים התפתחות של צמחים אחרים אשר יפלשו לשטחו, אבל הוכח שלמעשה מערכת השורשים של שיח לראה משולשת בוגר היא כה יעילה בספיגת מים שזרעים הנושרים בקרבתו אינם מסוגלים לצבור מספיק מים על מנת לנבוט.
8. פוקריה הדורה
זן הקקטוס, שמוכר גם בשם אוקוטילו, נראה במשך רוב השנה כמו אוסף ענפים יבשים שמישהו תקע באדמה, אך לאחר שיורד קצת גשם במדבריות ארה"ב בהם הוא מצוי, משהו נפלא מתרחש. הפוקריה מתעבה, מקבלת גוון ירוק כהה ומצמיחה פרחים אדומים בוהקים שמוגנים על ידי קוצים חדים. המראה הזה מתרחש בעיקר בחודשי האביב, הקיץ ולעיתים גם בסתיו ומושך אל הקקטוס הזה דבורי עץ ויונקי דבש.
9. קרסולה סגלגלה
הסוקולנט הזה נראה ממש כמו עץ קטן, ולפריחתו הלבנה-ורודה יש ניחוח אשכוליות עדין ומפתיע. מקורו בדרום אפריקה, משם הוא התפשט לכל העולם, הפך לצמח בית נפוץ וזכה לפופולריות רבה בשל דרישות הטיפול המעטות שהוא מצריך. באנגלית הוא מכונה "עץ הכסף" או "צמח הירקן" ויש האומרים שגידולו הוא מתכון מבטיח לעושר. למרות שהם יכולים לשרוד בצל, צמחי קרסולה סגלגלה צריכים המון אור שמש כדי לדמות את הסביבה המדברית שבה הם משגשגים.
10. מקור חסידה שעיר
זנים שונים של מקור החסידה צומחים ברחבי ישראל ומספקים לילדים קטנים שעות של שעשוע, בשל פירותיו המיובשים של הצמח שמסתלסלים בדומה למחוגי שעון. לפני שזה קורה, יש להם צורה שתואמת מאוד את שמם ופרחים בצבע לילך שמרכזם סגול כהה. הפרחים לרוב מכוסים בשערות צפופות שמקלות על זיהוי הצמח והבדלתו מצמחים אחרים באזור מדבריות הארץ והעולם.
11. אירוס טוביה
הפרח המדברי המרהיב הזה הוא אנדמי לארץ ישראל ואם תתקלו בו בזמן טיול באזור הר הנגב המרכזי - אז יש לכם מזל גדול, משום שהוא נדיר מאוד. ככל מיני האירוסים בארץ ישראל, הוא מוגן על פי חוק ואסור לקטוף אותו, במיוחד אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו וילדי-ילדינו עוד ימשיכו ליהנות ממראה הפריחה הלבנה, הצהובה והסגולה שלו. שמו של הפרח מוקדש לזכרו של הבוטנאי טוביה קושניר, שנפל בשיירת הל"ה ושהיה האדם אשר אסף את הפריטים הראשונים של המין עוד בשנת 1943.
12. כרכום צ'יליאני כחול
הפרחים הכחולים המרהיבים האלו צומחים בגובה רב על מדרונות הרי האנדים בצ'ילה, כשבעבר חשבו חוקרים שהם נכחדו לחלוטין מהטבע עד שהם התגלו מחדש בשנת 2001. גובה הצמח מגיע רק לכ-10 ס"מ וגודל כל פרח דמוי גביע הוא רק כ-2.5 ס"מ - אך הוא בכל זאת בולט למרחק בשל צבעו העז. בכל קיץ נכנסת פקעת הצמח לתרדמת ואין לה שום צורך במים, עם כי למרות זאת ולהבדיל מצמחי מדבר אחרים - לכרכום הצ'יליאני יש העדפה ברורה לאזורים מוצלים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: