האם יש דרך לנבא את ההצלחה של ילדים בחיים ולהשפיע עליה לטובה כדי להבטיח להם עתיד ורוד יותר? השאלה הזאת העסיקה הורים וחוקרי התפתחות במשך שנים רבות, וניסוי המרשמלו, עליו תוכלו לקרוא כאן, שנערך באוניברסיטת סטנפורד במהלך שנות ה-60', הוביל לאחת מהתשובות המשפיעות ביותר עד היום. במסגרת המחקר והמעקב שנערך בעקבותיו התברר שילדים אשר עמדו במבחני דחיית סיפוקים הפכו עד לגיל ההתבגרות לבעלי יכולת סתגלנות וקבלת אחריות, וכן זכו בציונים גבוהים יותר במבחני SAT (המקבילה בארה"ב לבחינות הפסיכומטרי בישראל) בהשוואה לילדים שנכנעו לפיתוי. האם הקשר הזה קיים גם היום? האם ישנן ראיות אשר מצביעות על מדדי הצלחה שחוזים את חייהם של ילדינו גם אחרי גיל ההתבגרות? מחקר קנדי שנמשך 30 שנים שופך עבורנו אור על הנושאים החשובים האלה…
בכתב העת המדעי JAMA Psychiatry פורסם בשנת 2019 מחקר שנערך בקנדה אשר עקב אחרי 2,850 משתתפים במשך 30 שנים. עורך המחקר, פרופסור פרנסיס ורגונסט, ניתח נתונים משאלונים עליהם ענו גננות לילדים בקנדה ואת מצבם הכלכלי של אותם הילדים על פי דוחו"ת המס שלהם כעבור כ-30 שנים. מטרתו המרכזית של המחקר הייתה לבודד את הגורמים שתורמים להצלחה של ילדינו בעתיד ולהגדיר טוב יותר את מושג השליטה העצמית שקושר בעבר להצלחה על ידי ניסוי המרשמלו ועבודות דומות. "שליטה עצמית היא לא מושג שקל להגדיר", מספר הפרופסור, "בעבר חוקרים איגדו מספר תכונות כדי לתאר אותה, למשל היכולת להקדיש למשהו תשומת לב ממושכת, דחיית סיפוקים וויסות רגשות, כדי לייצר משתנה כולל של שליטה עצמית. הבעיה שנוצרה בעקבות זאת, כפי שהוא מתאר, היא שנוצר קושי לבצע קישור בין הרכיב המדויק של השליטה העצמית אשר משפיע לטובה על המשך החיים. בנוסף, רק כאשר הרכיב המדויק הזה יזוהה יהיה ניתן להבין כיצד ההורים והסביבה שבה הילד גדל משפיעים עליו ובכך למעשה קובעים עלד כמה ורוד יהיה עתידו.
ממצאי המחקר: היכן טמון המפתח להצלחה?
החוקרים שערכו את המחקר הקנדי גילו שיש גורם אשר תורם במידה עצומה לסיכוי של ילדים להפוך למוצלחים יותר בעתיד, וקל מאוד להשפיע עליו - מדובר על רמת חוסר ההקשבה או חוסר תשומת הלב (Inattention) שהם חווים ומפגינים. ילדים וילדות אשר קיבלו צינים נמוכים במדד הזה לפי ההערכות של הגננות שלהם הרוויחו יחסית מעט כסף כמבוגרים. לעומת זאת, ילדים אשר הפגינו התנהגויות פרו-חברתיות הקשורות לעזרה מרצון לזולת הרוויחו יחסית הרבה כסף, ובהחלט ניתן לשער שהם התנהגו כך בשל חינוך ודוגמה אישית. למסקנות האלו יש בסיס יציב מפני שהן הרבה יותר ממוקדות מאשר מושג כללי כגון שליטה עצמית, וכמות המשתתפים הגבוהה איפשרה דגימה מאוזנת של ילדים מרקע שונה מבחינת ההשכלה של ההורים או מנת המשכל של הילדים.
מסקנות המחקר לא טוענות שאלו הן התכונות היחידות שבעזרתן ניתן לחזות הצלחה עתידית ולעודד אותה. היכולת להקדיש תשומת לב ממוקדת למשהו הייתה גם היא מדד שבעזרתו ניתן לנבא הצלחה במידה רבה בקרב בנים ובנות, ויש גם גורמים שלפי הנתונים משפיעים בעיקר על בנים. אחד מהגורמים האלו הוא תוקפנות או רמת התנגדות וחוסר שיתוף פעולה גבוהה. בנים שקיבלו הערכות גבוהות בשני המדדים האלו הרוויחו פחות כסף בבגרותם מאשר ילדים שהפגינו התחשבות, אדיבות ושיתוף פעולה. עורכי המחקר מצביעים על כך שייתכן כי העובדה שהנתון הזה היה בעל חשיבות סטטיסטית רק בקרב בנים היא סימן לכך שיש צורך במחקרים נוספים על הנושא, ושאולי הדרך שבה אנחנו כחברה מגדירים תוקפנות בקרב ילדות קטנות צריכה להיות שונה מזו שמיוחסת לבנים.
מהי השורה התחתונה של המחקר?
מצד אחד חוקרי המחקר מתגאים בכך שהוא מבין הראשונים מסוגו שבודק מאפייני התנהגות בגיל הגן כדי לבסס התאמה לרמת הכנסה בבגרות, ועושה זאת בעזרת נתונים שנאספו אחרי פרק זמן ארוך של 30 שנים. מצד שני יש לזכור שמאפייני ההתנהגות היו כאלה שדווחו על ידי גננות ולא נאספו בעקבות תצפיות מדויקות שיכלו גם לאתר אירועים חריגים בחיי הנבדקים לאורך השנים. יחד עם זאת, בשל כמות הנבדקים והנתונים הרבים עליהם המחקר נשען, סביר מאוד להניח שאך יש קשר ישיר בין המאפיינים שהוצגו בחלק הקודם לבין רמת הכנסה גבוהה - האם זהו בהכרח המדד הטוב ביותר להצלחה חיים? לכל אחד יש תשובה משלו לשאלה הזאת… כך או כך זה ככל הנראה רק יועיל אם כולנו נקדיש לילדים בגיל הרך תשומת לב רבה יותר, שתהיה ממוקדת במתן הקשבה, עידוד פעולות שמעורב בהן תהליך מסוים של מתן תשומת לב, טיפול בבעיות של תוקפנות ועידוד התנהגות אדיבה.
לסיכום
להורים לילדים בגיל הרך יש רצון ברור לעזור להם לבנות בסיס יציב ומוצלח ככל הניתן לאישיות והרגלי ההתנהגות שלהם לפני שהם מתחילים את בית הספר. בזכות המחקר הקנדי הזה הם מקבלים תשובה ממוקדת לשאלה אילו תחומים הם בעלי חשיבות רבה בהקשר הזה, ואם בעקבות זאת הם יכולים לעזור לילדים שלהם להפוך למבוגרים מוצלחים יותר מבחינת רמת השכר, זו כנראה השפעה שאיש לא יתנגד לה. לאורך השנים עולם המדע סיפק לנו מבחר של טיפים לגידול ילדים מצליחים, אך כאשר מדובר בתוצר של מחקר מקיף וממושך כמו זה שהכרתם כעת, חשוב כפליים שלא להתעלם מהם ובמידת הצורך אולי לשנות את דגשי ההורות ואת העקרונות שהכי חשובים לדעתם בהתאם למה שמוביל לתוצאות הטובות ביותר בשטח.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: