האם לחיסוני הקורונה השונים יש תופעות לוואי ומה הן?

תגובות אלרגיות נדירות לחיסוני הקורונה וסיכון לאנפילקסיס

מן המחקרים שנערכו עד כה, עולה כי במקרים נדירים מתחסנים יחוו תגובה אלרגית לאחד או יותר מן המרכיבים של החיסון. התגובה הזו עלולה לכלול התפתחות של פריחה בעור הידועה כסרפדת (חבורות אדומות המופיעות בעור) או סוג אחר של גרד עורי, נפיחות ותסמינים הקשורים למערכת הנשימה. תגובה אלרגנית חמורה יותר נקראת אנפילקסיס, ובה מעורבות בין היתר גם ירידה בלחץ הדם, בחילות וקשיי נשימה.

שימו לב שאנפילקסיס היא תופעת לוואי נדירה מאוד של החיסונים. לפי הנתונים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, כ-2-5 אנשים מתוך כל מיליון מתחסנים בארה"ב חווה לאחר מכן תגובת אנפילקסיס – זהו שיעור המהווה 0.001% בסך הכול ממקבלי מנות החיסון.

אחת הסיבות העיקריות לדאגה מפני תגובות אלרגיות טמונה בכך שהחיסונים המבוססים על החומר mRNA מכילים כימיקל הקרוי פוליאתילן גליקול (PEG), שלא נוסה בשום חיסון מאושר לפני כן. עם זאת, PEG נכלל בהרבה תרופות שאכן מעוררות לרוב את התגובה האלרגית החריפה של האנפילקסיס; בחיסוני הקורונה, החומר הזה מצפה את מולקולות ה-mRNA  ותומך בחדירתן לתאי הגוף.

כדאי לציין שמנתוני מחקר עדכני שנערך בבתי חולים בבוסטון, ארה"ב, עולה כי למרבית האנשים שחוו תגובת אנפילקסיס לאחר ההתחסנות כבר הייתה היסטוריה אלרגית עשירה, לרבות תגובה אלרגית שכזו.  

בכל מקרה, נתוני המחקר מצביעים על סיכון נמוך מאוד להתפתחות אנפילקסיס כתוצאה מחיסוני קורונה על בסיס mRNA. החיסונים נחשבים לבטוחים גם עבור אנשים עם אלרגיות נפוצות, כגון כאלו למזון, לבעלי חיים, לגורמים סביבתיים, ללטקס ולתרופות. יש לשים לב שבארה"ב, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ממליצים לאנשים שפיתחו תגובה אלרגית למנה הראשונה של החיסון להימנע מלקבל את המנה השנייה מאותו סוג חיסון.

תדירות הופעות תופעות הלוואי אצל נשים

נדמה שתדירות ושכיחות הופעתן של תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה גבוהה יותר אצל נשים מאצל גברים. במחקר שערכו חוקרי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן נמצא כי 78.7% מהדיווחים על מקרים חריפים של תופעות לוואי במהלך החודש הראשון למבצע ההתחסנות בארה"ב – הגיעו מנשים. תוצאותיו של המחקר שנערך בבוסטון, ארה"ב העלו ש-15 מתוך כל 16 אנשים שפיתחו תגובת אנפילקסיס בעקבות החיסון הן נשים.

הממצאים האלו יושבים בכפיפה אחת עם תוצאות מחקר שנערך בשנת 2013, בנוגע לחיסוני שפעת שחולקו במהלך מגפת השפעת של 2009 – והראו כי שיעור גבוה מבין אלו שפיתחו תגובות המעידות על רגישות יתר לחיסון היו נשים בגילאי הפוריות, יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסיית המחקר. הורמוני רבייה כגון אסטרוגן וטסטוסטרון עלולים לשחק תפקיד בשונות המגדרית הזו בתגובה, כך לפי מחקר שפורסם בשנת 2019 ונערך על עכברים, ובו נמצא כי האסטרוגן גורם לגוף לייצר יותר נוגדנים – מה שמוביל לעלייה ברמת התגובה החיסונית.

תופעות הלוואי הפוטנציאליות של 3 סוגי החיסונים המוכרים ביותר

כפי שכבר הזכרנו, למרות שאושרו כבר 13 סוגים של חיסוני קורונה, אנחנו מכירים כאן רק 4 מהעיקריים ביניהם: החיסונים של פייזר ומודרנה המבוססים שניהם על עיקרון דומה, החיסון של ג'ונסון וג'ונסון והחיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה. בעוד שבכל הנוגע לחיסון של ג'ונסון וג'ונסון אין לנו כרגע מידע מדויק בנוגע לתופעות לוואי ייחודיות מלבד אלו הנפוצות שכבר הזכרנו, לגבי 3 סוגי החיסונים האחרים קיימת כבר מודעות מסוימת המגובה במחקר שנעשה עד עתה ונציג בפניכם כעת.

החיסון של פייזר והחיסון של מודרנה

שני החיסונים הללו מבוססיmRNA  ומגיעים בשתי מנות; זוהי הפעם הראשונה שחיסונים המבוססים על טכנולוגיה אושרו לחיסון – ולכן גם קמו קולות מודאגים לגבי השפעותיהם לטווח ארוך ולגבי הסיכון של שינוי המידע הגנטי בגוף בעקבותיהם. זה המקום לציין שאולי אנשים לא מודעים לכך – אך הושקעו שנות מחקר רבות מאוד כדי לחקור את הפוטנציאל של טכנולוגיית חיסון ה-mRNA, ואף נעשו בעבר מאמצים – גם על ידי מודרנה, למשל – לפתח חיסון לנגיף הזיקה על בסיס דרך זו. ככל הנראה, מסתמן שאין באמת חשש שחיסוני ה-mRNA ישנו את המידע הגנטי בגוף באיזושהי דרך, מאחר והם אינם נכנסים אל גרעין התא, שם מאוחסן ה-DNA, אלא מתפרקים מהר בגוף אחרי שהם השלימו את מטרתם.

עוד דאגה שעלתה בהקשרים של שני סוגי החיסון הללו נוגעת לעניין היריון ופוריות, ועד כמה אם בכלל החיסון פוגע בו. בהצהרה ששחררו המכללה האמריקאית לרפואה מיילדת וגינקולוגיה, האגודה האמריקאית לרפואת רבייה והאגודה לרפואת האם והעובר בפברואר 2021, נאמר: "בעוד שפוריות לא נחקרה באופן מובהק בניסויים הקליניים של החיסון, לא נרשם שום אובדן פוריות בקרב משתתפי הניסוי או בקרב המיליונים שקיבלו את החיסונים מאז אושרו, ואין אף סימנים לאי פוריות שהופיעה במחקרי בעלי חיים. אובדן הפוריות אינו סביר מדעית".

זאת ועוד, בהודעה לעיתונות שפרסמו פייזר וביונטק – החברות שפיתחו את החיסון המוכר לנו כחיסון פייזר – הן הודיעו כי הן החלו בניסוי קליני על חיסוני הקורונה שכולל 4,000 נשים הרות ובריאות, כדי לבחון את היעילות והבטיחות שלהם על המשתתפות ועל תינוקיהן. יש לקוות שניסוי זה יניב לנו תובנות נוספות.

החיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה

לאחרונה דווח כי הסוכנות האירופית לתרופות ורשויות הבריאות בדנמרק הבחינו בכמה מקרים שבהם חיסון הקורונה שפותח על ידי חברת התרופות הבריטית-שוודית אסטרהזניקה הוביל להתפתחות קרישי דם. מתוך 5 מיליון אנשים שקיבלו את החיסון הזה ברחבי העולם, דווחו עד כה על 30 מקרים של קרישי דם; מקרה כזה בדנמרק אף הוביל למוות. עם זאת ב-18 למרץ 2021 הודיעה הסוכנות האירופית לתרופות כי החיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה בטוח לשימוש ואינו מעלה את הסיכון הכללי להיווצרות קרישי דם. היא הצביעה על כך ששיעור מקרי קרישי הדם באנשים שקיבלו את החיסון נמוך מזה שקיים באוכלוסייה הכללית. אנשי הסוכנות הכירו בכך שיש מקרים נדירים במיוחד של היווצרות תרומבוציטופניה (מיעוט בטסיות דם) בעקבות החיסון – מצב שעלול לגרום להופעת קרישי דם – והם כעת מטמיעים את המידע הזה בהנחיות החיסון שלהם. אך עדיין, מדגישים בסוכנות כי אין מספיק ראיות לכך וכי תועלות החיסון עולות על סיכוניו.

מדינות רבות כדנמרק, נורווגיה, גרמניה וצרפת הפסיקו את חלוקת חיסוני אסטרהזניקה, כתגובה זהירה לדיווחים הראשונים על קרישי הדם. רבות מהן מתכוונות לשוב להשתמש בו, אך קיים חשש כי המקרים הללו יאטו את קצב חלוקת החיסונים ברחבי אירופה.