1. שיח הקויוטילו
כנראה שמעולם שלא שמעתם על ה-Karwinskia Humboldtiana (או פשוט Coyotillo), שיח שצומח בעיקר בגבול מקסיקו ומדינת טקסס בארה"ב, אך שם הוא לא רק מפורסם, אלא ידוע לשמצה. הפרחים הירוקים הקטנים שלו הופכים לפירות זעירים שנראים קצת כמו פירות יער בצבע ארגמן עמוק ועשיר. הצבע הזה מושך רבים, בעיקר ילדים, שחושבים שהוא בטוח למאכל, אל ההפך הוא הנכון. בשונה מהרבה צמחים מסוכנים ורעילים אחרים, הרכיבים הפעילים שבפירות מובילים לשיתוק. ללא טיפול, אדם שאכל את הפירות האלו עלול להפוך למשותק לחלוטין בתוך 8 שעות ולאבד את היכולת לנשום. במקרים חמורים אנשים אפילו עלולים להמשיך לסבול מהשיתוק גם לאחר קבלת טיפול מציל חיים, לפעמים עד לרמה של שיתוק מהצוואר ומטה.
2. ברוגמנסיה
הפרחים ההפוכים המרשימים של העץ הזה העניקו לו כינויים רבים כמו "חצוצרות מלאכים", וצבעם יכול להיות לבן, כתום, ורוד וסגול. אך למרות הכינוי התמים והיופי הצבעוני, מדובר בצמח שכל חלקיו רעילים ומסוכנים, במיוחד הזרעים והעלים… התרכובות שבהם גורמות לשורה של תסמינים כגון יובש בפה, רעידות, כאבי ראש, שיתוק חלקי, הפרעות בקצב הלב ועוד השפעה אחת מפחידה במיוחד; הברוגמנסיה גם מכיל חומרים פסיכואקטיביים המסוגלים לגרום להזיות, בעיות ראייה, פגיעה בקואורדינציה ועוד... ההשפעה הזאת חזקה ושלילית עד כדי כך, שיש שהשוו אותה לאובדן שפיות מוחלט, ותועד אף מקרה של גבר צעיר שכרת לעצמו את הלשון ואת איבר המין לאחר ששתה תה עם עלי הצמח.
3. הרדוף הנחלים
הצמח הזה הוא שיח שלרוב מגיע לגובה של 2-3 מטרים, עליו צרים וארוכים, ובארץ תמצאו אותו גדל פרא סביב הכנרת, לאורך נהר הירדן ובבקעת הירדן, אך הוא גם צמח נוי נפוץ מאוד שמצמיח פרחים לבנים, ורודים, אדומים או ארגמניים. התפוצה והשימוש הרב בצמח הזה הם למעשה מה שהופך אותו למפחיד כל כך, משום שמדובר בצמח רעיל מאוד. הגבעול והעלים מצופים בחומר שנקרא אולאנדרין, שצריכתו עלולה לגרום בין השאר להאטת קצב הלב עד כדי איבוד הכרה ומוות. ציפורים ומכרסמים כנראה פיתחו עמידות לרעילות של הרדוף הנחלים עם הזמן, אך הוא מסוכן ואף קטלני עבור כלבים ובני אדם.
4. עצי ארגז-חול
השם המדעי של העץ הטרופי הזה, שצומח בצפון ודרום אמריקה, הוא Hura crepitans, אך הוא מכונה sandbox tree - עץ ארגז החול בתרגום ישיר. עצים מסוג זה גדלים לגובה של עד 60 מטרים וקל מאוד לזהות אותם בשל הקוצים על בגזע שלהם, שהם למעשה רק חצי מהסיבה לכך שמדובר בצמח מפחיד למדי. הקוצים האלו מפרישים שרף רעיל שבו שבטים קדומים השתמשו כדי לצפות חצים קטלניים וגם כדי להרעיל חיות. הסיבה השנייה היא הפירות, שהעניקו לו כינוי נוסף - עץ הדינמיט. הפירות האלו נראים כמו דלעות קטנות וכאשר הם מתייבשים ונופלים על האדמה הם פשוט מתפצחים בפיצוץ קטן אך חזק ששולח זרעים ורסיסי קליפה במהירות של כ-260 קמ"ש. אנשים וחיות נפגעים מהרסיסים האלו באופן תדיר, לפעמים באורח קשה, לכן זהו ללא ספק עץ שרצוי להתרחק ממנו.
5. דודא
לפעמים מה שמפחיד בצמחים נמצא מתחת לפני השטח, כמו במקרה של Mandragora Officinarum, זן של צמח הדודא. שורש הצמח הזה (Mandrake באנגלית) מצוי באדמות של אזור איטליה ויוגוסלביה, ויש לו צורה מיוחדת שניתן לדמיין כסוג של דמות אנושית. הדמיון הזה קשר הרבה אמונות טפלות לשורש הצמח, והעובדה שהוא מכיל חומרים מעוררי הזיות רבי עוצמה בהחלט תרמה לכך. השורש וגם העלים מכילים חומרים שחוסמים מוליכים עצביים מסוימים במוח ועלולים להכניס את הצורך אותם למצב מעורפל דמוי היפנוזה. בנוסף הם גורמים לראייה מטושטשת, סחרחורות, הקאות והפרעות בקצב הלב. בקיצור, ממש לא צמח סימפטי...
6. אקוניטום
אחד משמות משפחת הצמחים הזו באנגלית הוא קללת הזאב (Wolf's bane), והיא מכילה כ-250 זנים שונים שבכולם יש כמויות נכבדות של הרעל המסוכן אקונטין. כפי שניחשתם, בעבר נעשה שימוש בשורש טחון של זנים מסוימים כדי להרעיל זאבים וטורפים דומים שתקפו יישובים קדומים ואת חיות המרעה שלהם. גם שאר חלקי הצמח למעשה רעילים ומסוכנים מאוד, במיוחד לילדים ולחיות מחמד, שכדי לסבול מהשפעתו אפילו לא צריכים לגעת בו עם הידיים! לפי דיווחים שונים מספיק להתחכך בצמח כדי לסבול מהרעלה קלה עד בינונית, שגורמת לדופק לב חזק ומואץ, כאבי ראש, בחילות ונמלול באזור המגע. אם זה לא מספיק מפחיד, אם חלילה אדם עיכל את אחד מחלקי הצמח, תסמינים כאלה וחמורים יותר יופיעו לאחר כשעה, ובמקרים קשים הוא ימות לאחר 6-8 שעות בלבד.
7. הרקליאון ענק
הצמח הזה הוא "קרוב משפחה" של הגזר וחלק ממשפחה רחבה שכוללת מינים רבים שאתם אולי רואים לפעמים בטבע, אך הזן המסוכן הזה נדיר מאוד בישראל וצומח רק בחודשים יולי-אוגוסט על פסגות החרמון. הזן שהכי דומה לו הוא כנראה גזר קיפח, שגם לו יש גבעולים ארוכים ותפרחת לבנה שמזכירה קצת כרובית. בניגוד לקרובי משפחתו התמימים, הרקליאון ענק הוא צמח מסוכן ומפחיד למדי בשל רעלנים מסוג פורוקורמרינים, שבגללם מספיק רק לגעת בצמח הזה כדי להתחיל לסבול מתופעות לוואי שונות. 48 שעות לאחר המגע האזור החשוף יפתח פריחה שתוביל לתחושת גירוד, שעם הזמן תחמיר עד לכאבים קשים והופעת שלפוחיות. ההשפעות האלו עלולות להימשך זמן רב מאוד, עד למספר חודשים ללא טיפול, ולהותיר את הסובל מהם עם צלקות בצבע סגול.
8. עיני בובה
המאפיין הכי בולט של הצמח הזה, וגם הסיבה העיקרית לכך שכל אדם שפוי צריך לפחד ממנו אפילו מבלי לדעת על תכונותיו הנסתרות, הוא הפירות שלו. צבעם הלבן וה"צלקת" השחורה הקטנה בחלקם החיצוני הם כמובן הסיבה לכינוי של הצמח, ששמו המדעי הוא Actaea pachypod, וניתן למצוא אותו בקנדה ובארה"ב. הפירות ולמעשה כל שאר חלקי הצמח רעילים ומסוכנים לבני אדם משום שהם מכילים רעלנים קרדיולוגים שמשפיעים על הלב באופן מיידי. אכילת הפירות, שהם החלק הכי רעיל בצמח, תגרום לאדם לחוות ירידה מיידית בקצב הלב, ובמקרים קשים, דום לב ומוות זמן קצר לאחר מכן.
9. גימפי גימפי
הצמח האחרון ברשימה מחזיק ב"כתר" מעורר הרעד של אחד מהצמחים הצורבים והמכאיבים ביותר בעולם. הוא מצוי בעיקר ביערות הגשם של אינדונזיה ובצפון מזרח אוסטרליה, כשכמעט כל מי שמטייל באזורים האלו מקבל לגביו אזהרה חמורה. כל חלקי הצמח שמעל לפני האדמה מכוסים בשערות דקיקות וחלולות שבעת מגע ננעצות בגוף ולאחר מכן משחררות רעלן מכאיב הגורם לתחושת צריבה קשה, נפיחות ואודם, כאבים במפרקים, הקאה, ובמקרים חמורים אף להלם ולמוות. אפילו אם לא נגעתם בצמח ורק עברתם לידו בשעת רוח חזקה, אתם עלולים לשאוף את השערות וכתוצאה מכך לסבול מהתקפי שיעול קשים ודימום מהאף.
הבוטנאי ארני ריידר, שנחבט בפנים ובחזה שלו עם ענף של גימפי גימפי בשנת 1963, תיאר את ההרגשה הזאת כך: "אני זוכר שהרגשתי כאילו יד ענקית מוחצת את החזה שלי. למשך יומיים או שלושה הכאב היה כמעט בלתי נסבל; לא יכולתי לעבוד או לישון, ואז בימים שאחרי זה פשוט היה כאב נוראי. הרגשתי את תחושת העקיצות למשך שנתיים לאחר מכן, והכאב היה מחמיר בכל פעם שהתקלחתי במים קרים". לארני היה מזל באופן יחסי, מפני שישנם סיפורים על אנשים שלא עמדו בכאב שגרם להם הצמח הזה, והעדיפו לשים קץ לחייהם לאחר מגע איתו. למרות כל זאת, הרעל העוצמתי של צמח הגימפי גימפי אינו קטלני וגורם למוות בפני עצמו, אך זה ממש לא אומר שלא מומלץ לפחד ממנו מאוד...
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: