כמובן שרובנו כנראה היינו רוצים לראות את ילדנו שמח ומאושר כל הזמן, אבל האמת היא שיש גם יתרון לכך שהוא מסוגל להביע בפניכם כעס ועצב. למעשה, אם ילדכם מפגין בפניכם מגוון רחב של רגשות – חיוביים ושליליים – הוא בעצם מסמן לכם שהוא חש בטוח עמכם וסומך עליכם. ון דר לינדן אף מדגישה כי היא דווקא מודאגת כאשר ילד מסתיר את רגשותיו מהוריו, ומסבירה שלעיתים קרובות זהו סימן לבעיה גדולה במערכת היחסים בינו לבינם. אם ילדכם לא חש מספיק בנוח להפגין בפניכם קשת רחבה של רגשות, כדאי לכם להימנע מלהסיח את דעתו מהם ומלהשתיק אותו – ובמקום זאת עליכם להעניק לו תשומת לב ולהראות לו שאכפת לכם ממנו. כשאתם שמים לב לכך שהוא עצבני למשל, אמרו לו משפט כמו "אתה בועט בקיר, ומכך אני מבין שאתה מאוד כועס. האם זה מפני שאחותך לא נתנה לך לשחק במחשב?". כך אתם מראים לו שאתם יכולים להתמודד עם רגשותיו ומסוגלים להבין אותו.
2. ילדכם בא אליכם כשהוא פגוע או מתמודד עם בעיה
אחד הסימנים שעוזרים להוריי להבין שהם עושים עבודה טובה, היא העובדה שאני ישר באה ומתייעצת איתם לגבי תחומים שונים – הרגל שאימצתי בילדותי ואני מיישמת עד היום. ון דר לינדן מחזקת את הטענה הזו ואומרת שהתנהגות שכזו, שבה ילד ניגש קודם כל להוריו כשהוא פגוע או זקוק לעזרה, מעידה על כך שהוא סומך עליהם מספיק וחש בטוח עימם בעת צרה. אם אתם לא מרגישים שאתם רשת הביטחון של ילדכם, תוכלו לעודד אותו לשתף אתכם בכך שתמיד תקבלו אותו בזרועות פתוחות ותקשיבו לבעיות שלו – גם לאלו שנראות לכם הכי פחות חשובות ומהותיות. כך תוכלו לכונן עימו מערכת יחסים בריאה עם תקשורת פתוחה – גם על הנושאים הקשים שעימו הוא מתמודד.
3. ילדכם יכול לשתף אתכם במחשבותיו ורגשותיו מבלי לחשוש מתגובתכם
ילדים רבים מפחדים מהתגובה של ההורים שלהם – לגבי ציונים נמוכים, מחשבות שעלולות להיתפס כמטופשות, או אפילו לכך שהם לא מרגישים טוב. יש לזה סיבות רבות, כשאחת מהן היא התנהגות לא מקבלת מצד ההורים, שמתבטאת בשלילת דברים שילדם אומר ומערערים את סמכותם או מנוגדים לתפיסתם, ובכך הם מגבילים את התקשורת עימו. ישנם גם הורים רגישים מדי שלוקחים "ללב" כל דבר שילדם אומר, ולכן הוא מעדיף לשתוק במקום להפיל עליהם עוד נטל. ון דר לינדן מודה שהיא מודאגת כאשר הורים אומרים לה משפטים כדוגמת "הילד הזה הוא הסלע שלי", וטוענת שהמצב הזה צריך להיות הפוך – ההורים צריכים להיות הסלע היציב והאיתן של המשפחה. אם אתם מזדהים עם הורים נוקשים או רגישים, היא ממליצה לכם לקבל את דבריו של ילדכם מבלי לחשוב שהם מעידים עליכם בדרך כזו או אחרת. אם אתם זקוקים לתמיכה רגשית – אל תדרשו אותה מילדכם, אלא ממבוגר אחר.
4. אתם מעודדים את ילדכם להגשים את עצמו
רוצים לגרום לילדכם להיות מאושר ולהגשים את עצמו? עודדו אותו לממש את הכישרונות שלו ולהרחיב את הידע אודות מה שמעניין אותו באמת. התנהגות שכזו תעזור לו מאוד בגיל ההתבגרות ובבגרותו, תחנך אותו לעקביות ותוריד את הסיכויים שהוא יאמץ בעתיד התנהגות מסוכנת ושלילית. עם זאת, חשוב לשים לב שאינכם מעודדים אותו לממש את היעדים שאתם חלמתם לכבוש – ובכך להגשים את עצמכם דרכו. הסיבה לכך היא שכשאתם מכריחים אותו להצליח מסיבותיכם האישיות, הוא עלול להרגיש בסופו של דבר לחץ עצום, כאילו הוא נשלט וכמו כישלון מהלך, גם אם בהתחלה נראה שאתם וילדכם פועלים נכון ושהכל בסדר. לכן שימו לרגע את עצמכם בצד, וחשבו רק על טובתו של ילדכם וכיצד הוא יכול לממש את עצמו כפי שהוא רוצה.
5. התגובות שלכם לא שיפוטיות
בסעיף 3 הסברנו מדוע חשוב שילדכם ירגיש שהוא מסוגל לשתף אתכם מבלי לחשוש מתגובתכם, אבל הוא לא תמיד צריך לדבר איתכם כדי שתגיבו בדרך שעלולה להתפרש כפוגענית. דוגמה נהדרת לכך היא שהוא החליט להגשים את עצמו, כפי שפרטנו בסעיף הקודם, אבל לא עושה עם זאת דבר. במקום לומר לו כמה שהוא עצלן, נסו להבין עימו מה מעכב אותו בדרך – אולי תמצאו יחדיו פתרון נהדר. לחלופין, חשבו על מצב שבו הוא החליט לאכול לבדו את החבילה האחרונה של החטיף היחידי שנותר במזווה – ומסיים אותה מבלי לשתף אחרים. במקום להגיד לו "אתה חמדן והתנהגת לא יפה, לך לחדר!", אמרו לו עם חיוך "אכלת את כל החטיף מבלי לשתף את האחים שלך, וערך השיתוף הוא חשוב מאוד בבית הזה. איך נראה לך שתוכל לפצות על זה?". תגובה שכזו תעביר את אותו מסר חינוכי – מבלי לפגוע.
6. אתם מתקנים את הטעויות שלכם
אנחנו יודעים כמה קשה זה להודות בטעויות ולהתנצל – ועוד יותר מאתגר לנסות לתקן את מה שהרסנו כשאמרנו את המילה הלא נכונה ברגע הלא נכון. עם זאת, החוכמה שלנו כבני אדם היא לדעת לעשות זאת, והיכולת הזו לא פחות חשובה כשאנחנו הופכים להיות הורים. אם קרה לכם שנאלצתם לצעוק על ילדכם, להגיב כלפיו באופן לא הולם או אפילו לכנות אותו בשמות גנאי כפי שפירטנו מעלה, חשוב שתדעו כיצד להחזיר את המצב לקדמותו. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא פשוט לשבת עם ילדכם ולהסביר לו בנועם שהייתם צריכים לטפל במצב בדרך רגועה יותר, מבלי לתת לרגשות שלכם להשתלט עליכם יותר מדי. חשוב כמובן שתיישמו את הדברים ותשתדלו להימנע מהתנהגות שלילית שתאלץ אתכם להצטער שוב ושוב, אחרת אין הרבה טעם להתנצלות שלכם.
7. אתם מציבים בפני ילדכם גבולות כדי להגן עליו
ההיגיון הבריא כנראה יגיד לרבים מכם שילדים יעדיפו לחיות ללא גבולות, חופשיים לעשות את כל מה שעולה על רוחם. גם אם ילדכם יעיד על כך בעצמו ויגיד לכם שהוא רוצה לעשות "מה שבא לו", הוא זקוק לגבולות שאתם מציבים בפניו, מכיוון שהם אלו שמסייעים לו לחוש אהוב ומוערך בסופו של יום. יתרה מכך, ילדים שמעולם לא הוצבו בפניהם גבולות, עלולים לחוש אבודים ולהסתבך הרבה בהמשך חייהם. חשבו למשל על המשבר הגדול שהם עלולים לחוות כשהם יגיעו לבית הספר, ויגלו לראשונה שעליהם להקשיב בשיעור לזמן מסוים, להכין שיעורי בית וללמוד למבחנים. הקושי הזה עלול להתגבר אף יותר כשהם יגיעו לצבא, ויאלצו לחיות לפי סדר יום מסוים והנחיות מאוד ברורות ונוקשות. כדי למנוע מצב שכזה, ודאו שיש לילדכם לוח זמנים קבוע עם חוקים ברורים שכוללים לדוגמה שעת שינה ושימוש בשפה נאותה.
8. אתם מאמינים לילדכם
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: