הורים רבים מתקשים למצוא את האיזון המתאים והראוי שדרוש כדי לגדל ילדים באופן שמצד אחד מגן עליהם ומצד שני נותן להם חופש לבחור, להתנסות, לטעות ולהתפתח. חלק לא קטן מהם מתחיל לאמץ במקום זאת סגנון הורות וחינוך מגונן מדי שעוטף ילדים בצמר גפן ולוקח שליטה רבה מדי על החיים שלהם. אמנם זה ברור שהכוונה של ההורים האלו טובה, אבל כפי שאתם עומדים לגלות, היא לא מובילה לדברים רצויים במיוחד. אז איך תוכלו לדעת האם אתם הורים שכאלה? זה לא תמיד ברור, אך בעזרת הסימנים שיופיעו בהמשך הכתבה תוכלו לבחון את עצמכם ביעילות ולהחליט האם עליכם לאמץ את העצות שאספנו עבורכם.
רגע, למה זה דבר רע להיות מגוננים מדי?
אמנם אין ספק בכך שהורים צריכים לדאוג לרווחתם, לשלומם ולעתידם של הילדים שלהם, אבל יש גבול מסוים שמעבר אליו ההתנהגות הזאת מתחילה להזיק. הרי אם ניתן לתאר באופן רחב מאוד את תפקיד ההורה בשלבים הראשונים של חיי ילדיו, ניתן לומר שהוא להכין אותם לעולם האמיתי - וזה מקום שיש בו לא מעט קשיים, אכזבות ואתגרים. כדי ללמוד איך להגיב, כיצד להתמודד ובאיזה דרך להתגבר על אתגרים, ילדים צריכים להתנסות בהם והורים שמגוננים עליהם יותר מדי מונעים זאת. ד"ר מיכאל אונגר מקנדה שחקר את תופעת ההורות המגוננת במשך זמן רב, טוען שזה חשוב שהורים יתנו לילדיהם להתנסות בחוויות שכוללת סיכון לכישלון, לפגיעה או נזק בקנה מידה קטן. בשנים האחרונות, הוא רואה שיש ירידה משמעותית בכמות ההורים שעושים זאת, ולדעתו זאת בעיה לא קטנה...
הכישלון יכול להיות שיעור חשוב, שמלמד ילדים ניסיון חיים וכלים שאי אפשר לרכוש בדרך אחרת, אך חוסר היכרות איתו היא לא הבעיה היחידה שהורות מגוננת מדי יוצרת. הדאגה המתמדת של ההורים לילדים, עלולה ליצור אצל הקטנטנים חרדה תמידית שמה שהם עושים לא טוב מספיק ושאין להם יכולת לקבל החלטות נכונות בעצמם. אדם שגדל בצל התחושות האלו כנראה יסבול במשך חייו מביטחון עצמי נמוך, נטייה לחרדות, רצון לרצות אנשים אחרים על חשבון טובתו האישית ולפעמים גם צורך אובססיבי לשלוט בכל דבר. משום שאף הורה לא רוצה להשריש בילדים שלו את הדברים הללו, חשוב לזהות הורות מגוננת מדי ולנסות להפסיק לנהוג כך, וניתן לעשות זאת בעזרת הטיפים שיופיעו בהמשך.
סימנים להורות מגוננת מדי:
1. אתם "בוחרים" עבור הילדים שלכם את החברים שלהם בכך שאתם מכוונים את פעילויות הפנאי והמפגשים החברתיים שלהם בכיוון מסוים שאתם חושבים שהוא הכי טוב עבורם. במקביל אתם גם אולי משתדלים להפחית ככל הניתן במפגשים חברתיים ארוכים שיש בהם סיכונים מסוימים, כמו מסיבות פיג'מה או טיולי מחנאות עם חברים.
2. אתם בדרך כלל עוצרים אותם לפני שהם עושים טעות אפילו אם כבר הזהרתם אותם בקשר לכך והסכנה האפשרית היא יחסית נמוכה. לדוגמה אם לא הרשיתם לבת ה-5 שלכם לאכול פנקייק עם קטשופ בגלל שידעתם שהיא לא תאהב את הטעם, או למשל כשאתם לא מרשים לילד שלכם לנסות להפוך לכוכב רשת כי אתם חוששים שאין לו את המחויבות הנחוצה.
3. אתם לא מאפשרים לילדים שלכם לבחור בפעילויות שונות עבור עצמם. זהו סימן סמוי שקל לא לשים לב אליו אם לא מתרכזים, כי להורים רבים זה נראה טבעי שהם מציעים לילדים שלהם מה לעשות ותמיד דואגים שלא ישעמם להם. אך בשלב מסוים של החיים ילדים זקוקים לחופש לקבל החלטות ולנהל את הזמן שלהם בכוחות עצמם. עדיין אפשר להגביל אותם בתחומים מסוימים כמו בילוי מול מסכים, אך מעבר לכך זהו כבר רמז עבה להורות מגוננת מדי.
4. אתם משגיחים על תחומים שונים בחיי הילדים שלכם בדרכים שונות. ברור שכל הורה רוצה להיות מעורב בחיי הילדים שלו, אבל כאשר בודקים לילדה הודעות בטלפון או נכנסים לאתר בית הספר כדי לעקוב אחרי ציוניו של הילד באופן שבועי, זאת כבר בעיה שחוצה את גבול ההורות הבריאה. באותו אופן, אתם גם תמיד תדאגו להביט מחלון הבית על הילדים שלכם כאשר הם מטיילים עם הכלב ותהיו מאוד חרדים לשלומם בזמן בילוי בגן שעשועים.
5. לפעמים אין סוף לשאלות שלכם בקשר לתחומים מסוימים בחיי הילדים שלכם. כדי להבין את המאפיין הזה חשוב להסביר שלא מדובר רק בשאלות שאתם שואלים, אלא גם באלו שאולי מתרוצצות בראש שלכם כל הזמן ומשפיעות על סגנון ההורות שלכם בדרכים קטנות ומשונות, שיחד מצטברות לכדי השפעה משמעותית.
6. אתם מספקים להם עזרה גדולה מדי מבלי שהתבקשתם לעשות זאת. זה הרי טבעי שילדים יבקשו עזרה מההורים ושהם יקבלו אותה, אבל צריך לזכור שהצורה שבה היא מוענקת צריכה להיות הדרגתית. אם בכל פעם שהילדים שלכם מבקשים עזרה במשהו אתם פשוט עושים זאת עבורם, סייעתם להם באמת רק באותו הרגע.
7. אתם מקבלים עבורם החלטות שאין להן חשיבות אמיתית. ההתנהגות הזאת היא לא פחות משלתטנות בעוצמה נמוכה, אבל בגלל שהורים מפגינים אותה כלפי הילדים שלהם - עליהם יש להם מידה לא מבוטלת של אחריות - הם לא תמיד רואים אותה כפי שהיא. תתארו לעצמכם למשל מצב שבו ילדים קטנים משחקים בדפי צביעה, ואתם מתעקשים שהם ישתמשו בצבע צהוב לשמש וכחול לשמיים; התנהגות שכזאת היא מאפיין של סגנון הורות שמומלץ לשנות כדי להימנע מכל ההשלכות השליליות שכבר תוארו.
8. אין להם הרבה פרטיות. אם הילדים שלכם רוצים לסגור את הדלת של החדר שלהם ואתם לא מסכימים או שאסור להם למשל להחליף סיסמאות למכשירים דיגיטליים אישיים בלי לעדכן אתכם - זה עלול להזיק להם, למרות שברור לחלוטין שהכוונות שלכם טובות. אף הורה לא יכול להשגיח על הילדים שלו לנצח, והצורך בפרטיות הוא לא רק גחמה של ילדים לקראת גיל ההתבגרות ובמהלכו אלא גם מספק עבורם צורך נפשי חשוב.
איך אפשר "להיגמל" מהורות מגוננת מדי?
אם קראתם את הכתבה הזאת עד עכשיו ואתם מודאגים בקשר לעתיד של הילדים שלכם כי אתם חשים שחלק מהסימנים שהוצגו נכונים עבורכם, כבר מגיע לכם לנשום לרווחה ולהירגע. אפילו אם אתם הורים שמגוננים על הילדים שלהם יותר מדי ברמה כזו או אחרת, אתם עדיין אוהבים אותם ואתם פתוחים לאפשרות של שינוי כדי לעצב עבורם עתיד טוב יותר.
צעד מעשי ראשון מומלץ הוא הכנת רשימה, בכתב או בעל פה, של פעילויות עם סיכון נמוך שאתם צריכים להתחיל לתת לילדים שלכם לעסוק בהן לבד. אם אתם רואים שהם עומדים לבצע צעד לא רצוי או מבקשים מכם עזרה, זכרו להעניק סיוע שלא פותר את הבעיה או מנטרל את הסכנה ב-100%. במקביל, אתגרו את ילדיכם ואתכם לעשות פעם בשבוע משהו חדש שלא ניסיתם בעבר. זה יכול להיות משהו פשוט כמו לצייר דולפין, או מורכב יותר - כמו למשל להתקין מדף שכבר הרבה זמן רציתם לטפל בו.
ספקו לילדים שלכם משחקים וגירויים מתקדמים שיעזרו להם לתרגל ולהדגים יכולות מתקדמות. אם הילדים שלכם יושבים כל היום מול הטלוויזיה והמשחקים שיש להם כוללים בובות, מכוניות ומשחקי קופסה, לא מפתיע שאתם מרגישים צורך להגן עליהם כל הזמן - כי אתם לא רואים אותם מפגינים התנהגות שמעלה לכם את הביטחון ביכולות שלהם. תעניקו להם ספרים, משחקי חשיבה,ערכות בישול למתחילים, עציצים שרק הם יטפלו בהם וכדומה, ולאט לאט תתחילו לראות בשטח ראיות שיגרמו להם להבין שההגנה המוגזמת שלכם מיותרת.
שפרו את הביטחון העצמי של הילדים שלכם. כפי שכבר נכתב, פגיעה בביטחון עצמי היא אחת מההשלכות הלא רצויות של הורות מגוננת מדי על ילדים, ואם עד היום הייתה לכם נטייה לכך, חשוב שתשקמו את המצב. עצם ההחלטה לשנות את סגנון ההורות שלכם היא כבר התחלה מעולה, ובמקביל לכך רצוי שתכירו את 12 הטיפים הבאים לשיפור הביטחון העצמי של ילדים קטנים, שלכל הורה מומלץ לאמץ בעזרת לחיצה כאן.
תפסיקו לפחד מחרדה ומלחץ במינונים נמוכים. אם הילדים שלכם לחוצים לקראת קבלת תעודות בבית הספר, יציאה לטיול, אובדן של צעצוע אהוב וכדומה, אתם צריכים להישאר רגועים ולתת להם להתמודד עם המצב. נדגיש שזה נכון רק כאשר מדובר בעוצמה נמוכה של סערת רגשות, ושבשלבים הראשונים של החיים זוהי התמודדות רצויה שיכולה בסופו של דבר להיות חיובית. בזכות ההתאפקות שלכם והעובדה שתתנו לילדים שלכם לחוש את התוצאות של מעשים ובחירות מסוימים, תעזרו להם לבנות חוסן נפשי ומנגנוני התמודדות רצויים.
בהמשך ישיר לטיפ הקודם, נסו מפעם לפעם לתרגל כישלונות חכמים. דוגמה לתהליך שכזה יכולה להתחיל מילדים שמשתוקקים להכין לעצמם כריך ורוצים להעמיס עליו כמות מוגזמת של ממרחים ותוספות. אפשרו להם לנסות זאת על חתיכת לחם קטנה במקום על פרוסה שלמה, ובדקו את התגובה של הילדים למוצר הסופי. אם היא חיובית, אתם יכולים להכין להם פרוסה שלמה או חתיכה קטנה נוספת כדי לראות האם ההתלהבות שלהם לא הייתה הצגה חד פעמית. אם התגובה שלילית, התייעצו עם הילדים אילו רכיבים כדאי להוריד מהפרוסה כדי להפוך אותה לטעימה יותר ובצעו ביחד ניסויים שונים עד שתגיעו לתוצאה מאוזנת וטעימה.
העניקו לעצמכם פרטיות. סיבה מרכזית לכך שאתם מתנהגים כהורים מגוננים מדי יכולה להיות שאתם פשוט מבלים עם ילדיכם הרבה זמן, מה שמאוד סביר להניח שקורה בתקופת משבר הקורונה. כל דבר מסוכן שהם עושים מיד קופץ לכם לעין, אתם מרגישים אולי מתוחים מדי ובאופן כללי אתם צריכים לספק לעצמכם ולילדים שלכם זמן בנפרד, שנחוץ לשם הבריאות של שני הצדדים. אם קשה לכם לעשות זאת מחוץ לבית, נסו לדבר עם בני זוגכם כדי לתאם שעה או שעתיים במהלך היום בהם תוכלו להיות קצת בנפרד מהילדים, כדי להפסיק לדאוג ולאפשר לעצמכם לנוח ולתת להם לחיות את חייהם ללא התערבות שלכם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: