נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
בכל מה שקשור לנסיעות, טיולים בעולם ותיירות – אין ספק שמשבר הקורונה ההולך ומתמשך שיבש לנו הכל ועצר את כל התוכניות שהיו לנו לטייל. אך העולם עצמו והטבע שלנו לא קפאו מלכת, ותהליכים סביבתיים ואקלימיים שונים לא פסקו, מה שאומר שעדיין ישנם בעולמנו יותר מדי מקומות הנמצאים תחת האיום שתוך כך וכך שנים הם כבר לא היו על פני האדמה, או שסביבתם הטבעית תשתנה ללא היכר. חלק מהמקומות האלו הם פניני חן אמיתיות שממש לא כדאי לפספס, ולכן כאשר השמיים יחזרו להיות פתוחים, מומלץ לכם להגיע אליהם לפני שיהיה מאוחר. כאלו הם 13 האתרים הבאים, שכדאי מאוד לבקר ולהגיע אליהם טרם ייעלמו, אבל עד שתוכלו לטייל בהם הוספנו לכם סרטון שיחשוף בפניכם כל אחד מהם:
כמקום שבו התרחשו המשחקים האולימפיים הראשונים אי פעם, בשנת 776 לפני הספירה, אולימפיה נחשבת לאחד מהאתרים הארכיאולוגיים המרכזיים ביוון שופעת ההיסטוריה. עם זאת, עונות קיץ חמות ויבשות במיוחד שעברו על המדינה בשנים האחרונות, גרמו להתרחשותן של שריפות שהשתוללו באזור עתיקות אולימפיה וכילו שטחים סמוכים מאוד לאתר. לכן מפני שהמעלות באזור בחודשי הקיץ הולכות ועולות והגשמים הולכים ומתמעטים, יהיה חכם מצדכם לבקר באולימפיה בזמן האפשרי הקרוב, כדי לראות את הפלא הארכיאולוגי הזה כל עוד האש לא נוגעת בו.
עם יותר מ-1,100 ק"מ של מסלולי הליכה הסובבים שטחי מרעה ירוקים והרריים ונוף אגמים נפלא, הפארק הלאומי גליישר שבמונטנה הוא אחד ממקומות הטיול המועדפים על ידי מקומיים והתיירים המגיעים לאזור כאחד. אך יכול להיות שבקרוב מאוד הפארק, ששמו באנגלית "גליישר" (קרחון), יצטרך לשנות את שמו – כי מתוך 150 קרחונים אדירים שהיו מצויים בתחומי המקום לפני כ-100 שנים, נותרו כעת רק 27. מדענים מעריכים שאורך חיי הקרחונים שנותרו במקום הוא 15 שנים נוספות בתנאי החום הנוכחיים – כך שזה כנראה הזמן הנכון ללכת ולחזות בהם כל עוד הם קיימים.
חוקר הטבע הדגול צ'ארלס דרווין הגה את תיאוריית האבולוציה המפורסמת שלו במאה ה-19 לאחר שיצא למסע, בין היתר, באיי הגלאפגוס. את המקום האקזוטי הזה תיאר דרווין כ"עולם קטן בתוך עצמו", ואכן האיים האלו מכילים מגוון מדהים של בעלי חיים ויצורים שונים, מצבי ים ענקיים ועד קורמורניים חסרי יכולת תעופה. אך במשך עשרות השנים האחרונות הולך ונרקם שינוי באיים האלו, שהיו פעם מבודדים. עם התנפחות האוכלוסייה האנושית שם, 4 נמלי התעופה העסוקים שהוקמו על האי וזרם התיירים שמגיעים לביקור במסגרת שיט בספינת יוקרה – האוכלוסייה הטבעית של האי מתחילה להישחק ולהיעלם, מה שיכול להציב אותנו בפני משבר חמור. לכן, גם אם החלטתם שאתם רוצים לבקר בגלאפגוס לפני שהטבע ייעלם שם לחלוטין – חשוב שתבחרו לעשות זאת בצורה הנכונה.
לא פחות מ-10 מדינות יושבות סביב 3.7 מיליון הקמ"ר של אגן הקונגו – אחד מיערות הגשם הגדולים והחשובים בעולם. האזור שופע בבעלי חיים כגון גורילות, פילים ועדרי באפלו החיים בסוואנות רחבות הידיים, בביצות וביערות, והופכים את האגן לאחד המקומות הכי מגוונים ביולוגיות שיש. עם זאת, מדובר גם באזור פגיע מאוד, המאוים על ידי תהליכי בירוא יערות וכרייה מעשי ידי אדם, כמו גם על ידי צייד וסחר בלתי חוקי בבעלי חיים, ומומחי סביבה מעריכים כי כל אלו מהווים סיכון גדול שעלול להעלים מהאזור אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים עד שנת 2040.
כבית לכ-3000 שוניות אלמוגים, 900 איים ויותר מ-1500 סוגי דגים, שונית המחסום הגדולה שבאוסטרליה היא אחד האזורים המגוונים ביותר מבחינה ימית-ביולוגית שיש על כדור הארץ שלנו, לפחות נכון לעכשיו. השונית האוסטרלית האהובה הזו איבדה כמחצית משטחי האלמוגים שלה ב-30 השנים האחרונות כתוצאה מעלייה במספר הסופות הטרופיות שמתחוללות באזור, מהלבנת אלמוגים ומהחמצת מי האוקיינוסים. אם רמות זיהום הפחם וטמפרטורות מי הים ימשיכו לזנק, מומחים מעריכים שקהילת האלמוגים בשונית המחסום תסבול מנזק בלתי הפיך עד שנת 2030 – כך שכדאי להגיע ולראות אותה כל עוד היא נמצאת במצבה הנוכחי.
מדבר המלח סאלאר דה אויוני שבשטחי מדינת בוליביה הדרום-אמריקאית, הוא מגנט לתיירים עם חיבה לצילום בנייד, כמו גם לתרמילאים ישראלים רבים המגיעים למקום בהמוניהם. מדובר במדבר המלח הגדול בעולם, היושב על פני שטח המכיל כחצי מעתודות מתכת הליתיום של העולם – שכעת ממשלת בוליביה מנסה לכרות. ככל שהביקוש לסוללות עשויות ליתיום (כמו אלו למשל שיש בטלפון הסלולרי שלכם) עולה, יכול מאוד להיות שמה שהיה פעם מדבר מלח טבעי ויפיפייה שיד אדם לא נגעה בו, יהפוך לחומר שממנו עשויות אגדות וייעלם מהעולם.
בעקבות ספרו של ארנסט המינגויי "שלגי הקילימנג'רו" משנת 1938 והסרט המצליח שנעשה בעקבותיו ב-1952, הפכה פסגתו מכוסת השלג של ההר הגבוה ביותר באפריקה למפורסמת במיוחד. אך בשנים האחרונות היא משמשת גם דוגמה חיה לסכנות ההתחממות הגלובלית – כשמדענים גילו ש-85% מהקרח שכיסה את הפסגה ב-1912 כבר נמס, ויותר מכרבע ממנו – שהיה נוכח וקיים עד שנת 2000, לא נמצא עוד. חלק מהמומחים חוזים שהקרחונים המדהימים שעל ההר ייעלמו לחלוטין בתוך שני עשורים – סיבה טובה לבקר בהם מוקדם ככל הניתן.
על חופי האוקיינוס ההודי, בגבול שבין הודו לבנגלדש, יושב לו יער הסונדרבראנס, המשתרע על פני שטח של 10,000 קמ"ר ויוצר את הדלתה שעל נהר הגנגס. מדובר בבית לאי אלו מיני בעלי חיים מאוימים הנמצאים בסכנת הכחדה, כדוגמת הדגים היבשתנים שיכולים לעלות מהים אל הקרקע ואפילו לטפס על עצים, וכן הטיגריסים הבנגלים הייחודים לאזור. אך כיום השטח הטבעי העצום הזה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1997, נמצא בסכנה הולכת וגוברת בעקבות זיהומים סביבתיים שונים הנגרמים ממי ביוב ולכלוך תעשייתי הזורמים הנה, כמו גם בגלל בירוא עצים הולך ומתרחב.
חופים בתוליים, אזורי צלילה ושנורקלים מהממים ביופיים ומתחמי נופש 5-כוכבים מפנקים – כל אלו הפכו את האיים המלדיביים ליעד נופש פופולארי במיוחד עבור תיירים מכל העולם, וגם עבור לא מעט ישראליים בשנים האחרונות. אך העתיד לא נראה כל כך מבטיח עבור המדינה הקטנטנה הזו, שנחשבת לשטוחה ביותר בעולם; ארגון התוכנית הסביבתית של האו"ם חוזה כי כבר לקראת סוף המאה ה-21, האיים עלולים להיות המדינה הראשונה שתיעלם תחת מי האוקיינוס, אם גובה המים ימשיך לעלות. כך שנכון שיש כנראה עוד זמן עד שהמלדיביים יתמוגגו מעל פני האדמה (יחד עם התקווה שהתחזית לא תתממש), אך מומלץ בכל זאת להגיע לחופשה בהם בהקדם כדי לא לפספס את היופי שיש להם להציע.
מאז שנת 1971, במדבר קאראקום שבטורקמניסטן, נפער בור בקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטרים, שידוע כ"שער הגיהינום" – ומספיק רק מבט אחד עליו כדי להבין מדוע. האתר המדהים למדי נוצר די בטעות, כשגאולוגיים סובייטים חפרו במקום לפני 5 עשורים ומצאו מצבור של גז מתאן רעיל. מכיוון שציוד הקידוח שלהם קרס אל תוך הבור, הם החליטו להדליק ולשרוף אותו, במחשבה שתוך מספר ימים השריפה תדעך והכל ייעלם. הם כנראה לא ידעו שכמות הגז במקום תספיק לבערה של יותר מ-40 שנים, מה שהפך את המקום לאתר תיירותי של ממש. קשה לחזות מתי הממשלה הטורקמנית תחליט לחסל את הבור הזה (ב-2010 נשיא המדינה כבר הורה על כך, אך הדבר לא בוצע) או לחלופין – מתי מרבצי המתאן יתכלו מהחומר, אבל מה שבטוח – זה אתר שכדאי לראות כל עוד הוא קיים.
העיר בורדו שבדרום צרפת נחשבת לאחת מבירות היין המרכזיות בעולם, בזכות שלל הכרמים המצויים באזורים המקיפים אותה ומייצרים את יין הבורדו שהתפרסם בכל רחבי תבל. אך יצרני היין של המחוז עלולים לספוג מכה קשה, כשעל פני התחזיות שני שליש מן הייצור עלול ליפול ב-40 השנים הקרובות, והכל עקב שינויים קלים בטמפרטורות ובמידות הגשם ותנאי השמש הצפויים באזור. כתוצאה מכך, היצרנים הצרפתים ממהרים לקנות אדמות כרמים חדשות ולזנוח את אלו הצרפתיות – לכן אם אתם אוהבי יין, כדאי לכם להגיע לעיר שמוגדרת כרגע כ"בירת היין" העולמית, לפני קמילתה וגוויעתה.
את עיר האינקה העתיקה מאצ'ו פיצ'ו שבפרו כולם כבר מכירים, אך ישנו אתר ארכיאולוגי מרהיב נוסף של תרבות עתיקה ומפוארת, ושמו צ'וקקיראו, שהוא פחות נודע על אף שמומלץ להגיע אליו באותה מידה. עם זאת, תוכניות שהועלו לאחרונה לבנות דרך מהירה מהעיר הסמוכה לצ'וקקיראו, קוסקו, אל רכבל שהוקם מעל עמק אפורימק – עלולה להעמיד את האתר ההיסטורי החשוב בסכנה, ולכן אם אתם מתכננים טיול גדול לדרום אמריקה ולפרו, מומלץ להגיע לבקר בו כל עוד זה ניתן.
האי מדגסקר שבאוקיינוס ההודי, אל מול חופי מוזמביק, ידוע כאבן שואבת לחובבי טבע מכל העולם באשר הם; עם אוכלוסיות ענפות של זני למורים, זיקיות שלל בעלי חיים ייחודים שחיים בשטחו – לא נראה שיש בכך פלא בכלל. אך בפועל, בשנים האחרונות הנתונים הללו לא כל כך מדויקים, והאי הזה הוא כבר לא הג'ונגל האידיאלי שמצטייר בסרטי הטבע והאנימציה שנעשו עליו. כיום, כ-90% משטחי היער המקוריים של האי כבר אינם, והמציאות העצובה היא שנראה שלא מעט מהזנים הייחודים של מדגסקר ייעלמו מן האי עוד לפני שיגלו אותם.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: