חלקם נחשבים לאנשים החשובים והמשפיעים ביותר כיום, בעוד אחרים היו המצביאים הכי גדולים ומרתקים בהיסטוריה, אך האם אנחנו מכירים אותם לעומק? היום נציג בפניכם עובדות מרתקות על כמה מנהיגים היסטוריים וכאלו שמכהנים בימינו אנו, החל מנשיאים אמריקאיים כמו לינקולן וטראמפ, דרך קנצלרית גרמניה מרקל ונשיא רוסיה פוטין, ועד לכוכבי ספורט שהפכו לאנשים החזקים במדינתם. אז הנה מקבץ של 12 עובדות מפתיעות אודות המנהיגים החשובים בהיסטוריה ובימינו, שאתם פשוט חייבים לדעת!
1. הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, נחשב לאל באי באוקיינוס השקט
הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת הממלכה המאוחדת, נחשב לאל בקרב חלק מתושבי האי טאנה שבמדינת האיים ונואטו, שממוקמת בדרום-מערב האוקיינוס השקט. המקור לאמונתם טמון באגדה אודות רוח של בן הרים בעל עור חיוור, שעורך מסע ברחבי העולם כדי למצוא אישה חזקה שעימה יוכל להתחתן. בשנת 1974 ביקרו באי הנסיך פיליפ עטוי בחליפה לבנה, יחד עם אשתו המלכה החשובה אליזבת' השנייה – ותושבי המקום ראו זאת כהתגשמות האגדה. מאז, הם מאמינים שהדוכס מאדינבורו הוא האל שלהם.
2. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, מפחדת מכלבים
הקנצלרית מרקל היא ללא ספק אחת מהנשים החשובות והחזקות של עידננו, אך מתברר שגם לה יש פחדים. החשש הזה שלה מכלבים התגלה כאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נתבקש ב-2007 לא להכניס את כלב הלברדור רטריבר השחור שלו לפגישה עימה. המקור לפחד הזה כנראה נעוץ בשנות ה-90, עת ננשכה על ידי כלב. יש לציין שהנשיא פוטין לא ניסה או שאף להפחיד את הקנצלרית, ושמדובר בתקרית תמימה לחלוטין.
3. אברהם לינקולן, נשיא ארצות הברית, נכנס להיכל התהילה של עולם ההיאבקות
נשיאה ה-16 של ארצות הברית נחשב לאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדותיה, בזכות פעולות חשובות כמו ביטול העבדות, אך האם ידעתם שהוא הגיע להישגים עוד לפני כן? לינקולן נחשב לאדם מאוד רזה, אך גם שרירי, ומבנה גופו הזה עזר לו להיות מתאבק מצוין בעשור השלישי לחייו. בזכות כישוריו ויכולותיו המפתיעים, הוא היה אלוף ההיאבקות במדינתו בשנת 1830, בגיל 21 בלבד. למעשה, מתוך 300 דו-קרבות שבהם הוא השתתף, הוא הפסיד רק פעם אחת! ללא ספק עוד הישג מרשים שמצטרף למורשתו הארוכה של לינקולן.
4. האפיפיור פרנציסקוס עבד פעם כסדרן במועדון לילה
חורחה מריו ברגוליו, האפיפיור הארגנטינאי שאנו מכירים כפרנציסקוס, החל את דרכו בעולם הדת כאשר הצטרף למסדר הישועי בגיל 22. בניגוד למה שרבים כנראה חושבים, היו לו חיים מרתקים גם לפני כן, והוא עבד במספר משרות מפתיעות למדי. למשל, הוא עבד כסדרן במועדון לילה – ללא ספק אחד הדברים האחרונים שחשבנו שאיש דת יעשה. לאחר מכן הוא גם עבד במעבדה לכימיה, ולימד ספרות ופסיכולוגיה במוסדות לימוד ישועיים שונים.
5. האראלד החמישי, מלך נורווגיה, התחרה במספר משחקים אולימפיים
מלך נורווגיה, האראלד החמישי, אולי פחות מוכר במחוזותינו, אך מתברר שהוא ייצג את מולדתו במשחקים האולימפיים בשנים 1964, 1968 ו-1972. הוא התחרה בתחום השיט, ואף נשא את דגל מדינתו באולימפיאדה הראשונה שבה השתתף כספורטאי. לאחר מכן, הוא גם זכה עם צוות השיט שלו במדליות שונות באליפויות עולם שהתקיימו בשנות ה-80.
6. ג'ורג' ואה, נשיא ליבריה, הוא כדורגלן עבר מצליח ומוכר
אם אתם חובבי ספורט ובעיקר כדורגל, שמו של נשיא ליבריה כנראה נשמע לכם מוכר. ואה העביר את זמנו כילד במשחקי כדורגל שכונתיים בבירה מונרוביה, ובהמשך הוא שיחק בקבוצות כמו פריס סן-ז'רמן הצרפתית, מילאן האיטלקית וצ'לסי הבריטית. למעשה, הוא נחשב לאחד משחקני הכדורגל הגדולים, והוא אפילו נבחר בשנת 1995 לכדורגלן השנה בעולם של פיפ"א – האפריקאי היחיד שזכה בתואר זה. הוא החליט לפרוש מעולם הספורט לאחר שהוא שיחק, אימן והיה אחראי הכספים בנבחרת ליבריה, ובשנת 2005 הוא עבר לפוליטיקה.
7. עבדאללה השני, מלך ירדן, השתתף בפרק בסדרה "מסע בן כוכבים"
המלך שמנהיג את שכנתנו המזרחית הוא גם חובב נלהב וידוע של סדרת המדע הבדיוני האהובה "מסע בין כוכבים". בשנת 1996, 3 שנים לפני שהוכתר, הוא זכה להשתתף בתפקיד אורח קצר וללא מלל בסדרה "מסע בין כוכבים: וויאג'ר", בפרק ה-20 של העונה השנייה. בנוסף לכך, הוא הזמין כמה מכוכבי הסדרה לביקור בירדן, ואף השקיע בשנת 2011 כ-1.5 מיליארד דולר בהקמת פארק המוקדש לסדרה האהובה עליו, בעכבה.
8. סטלין רצה להיות כומר
יוסיף סטלין, ראש ממשלת ברית המועצות לשעבר, היה ידוע ביחסו נגד הדת, ולכן זה מפתיע למדי לגלות שהוא היה פרח כמורה של הסמינר הרוחני של טביליסי שבגיאורגיה. הוא למד שם ב-1894, עת היה בן 16 בלבד, ועשה זאת כדי לזכות במלגת לימודים. למרות שהוא הגיע לציונים ולהישגים מרשימים, הוא איבד עניין בדת עם הזמן, כנראה בעקבות חוויות קשות שחווה בתקופה זו, שהעיקרית שבהן הייתה לחזות בהוצאה להורג. בעקבות כך ציוניו הטובים הדרדרו, הוא החל להתנהג במרדנות והגדיר עצמו כאתאיסט, ובסופו של דבר עזב לחלוטין את עולם הדת.
9. מיכאל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות לשעבר, זכה בפרס גראמי
מנהיגה האחרון של ברית המועצות, גורבצ'וב, זכה בפרס גראמי לאלבום הספוקן וורד לילדים הטוב ביותר בשנת 2004. את התואר הזה הוא חלק יחד עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, והשחקנית סופיה לורן, שהשתתפו גם הם בפרויקט. גורבצ'וב עצמו תרם את קולו להקראת פתיחת ואפילוג הסיפור המוכר "פטר והזאב". הוא לא הגיע לטקס, ובמקום זאת תרם את שוויו של הפרס לארגון שייסד בעצמו, ושנועד לסייע לשמירה על איכות הסביבה.
10. נפוליאון בונפרטה, השליט הצרפתי הנודע, כתב נובלה רומנטית
נפוליאון ידוע כאחד המצביאים החזקים והגדולים בהיסטוריה, שכבש שטחים רבים באירופה והשפעתו על היבשת ניכרת עד היום, אך מתברר שגם היה לו צד רגיש. בשנת 1795, עת היה חייל בן 26, הוא חיבר נובלה רומנטית בשם "קליסו ואיז'ני" (Clisson et Eugénie), כנראה בהשראת רומן שניהל עם דזירה קלארי, צרפתייה שכיהנה באותם ימים כמלכת שבדיה. לנובלה יש כמה גרסאות, כנראה לפי מספר ניסיונות הכתיבה של נפוליאון.
11. דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, תבע סופר שכינה אותו "מיליונר" ולא "מיליארדר"
אתם כנראה מכירים את עברו של דונלד טראמפ כאיש עסקים, יזם בבנייה וכוכב ריאליטי מצליח ועשיר במיוחד. בשנת 2009 הוא תבע את הסופר והעיתונאי האמריקאי טימותי ל' אובריאן על סך 5 מיליון דולרים, זאת בעקבות ספר שהעיתונאי חיבר אודותיו, ובן הוא מציין כי איש העסקים דאז מוערך לפי 3 מקורות חסויים על סך 150-250 מיליון דולר "בלבד". עורכי דינו של טראמפ הוכיחו כי הונו של מי שעתיד להיות נשיא ארצות הברית עומד על סך 7 מיליארד דולר, ובית המשפט דחה את העתירה, בטענה שאין דרך להוכיח שאובריאן עבר על החוק.
12. תאודור רוזוולט, נשיא ארצות הברית, המשיך לנאום למרות שנורה
זוהי כנראה דוגמה נהדרת לאמרה הידועה "ההצגה חייבת להימשך". ב-14 באוקטובר 1912, נורה בחזהו הנשיא ה-26 של ארצות הברית, רוזוולט, בעת נאום שנשא במילווקי. רוזוולט היה צייד ואנטום, ולכן כשראה שהוא לא מקיא דם, הוא הבין שהכדור לא פגע בריאותיו ולכן הוא יכול להמשיך לנאום ללא חשש למצבו, במקום ללכת לבית החולים מידית. הוא פתח את דבריו במילים "גבירותיי ורבותיי, אינני יודע אם אתם מבינים שכרגע ירו בי, אך נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא", והמשיך לנאום למשך 84 דקות נוספות. לאחר מכן הוא נבדק על ידי רופאיו, ומכיוון שהפגיעה לא הייתה כזו חמורה, הוחלט להשאיר את הכדור בגופו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: