נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
תקופה כל כך שונה ומאתגרת כמו זו שאנו חווים כיום, במהלך התפרצות והתפשטות של מגפת הקורונה – לא זכורה כנראה לאף אחד מאיתנו. אך אם אנחנו, כאנשים בוגרים, כבר חווינו דברים כאלו ואחרים בחיינו ואימצנו כלים מסוימים להתמודדות והסתגלות, אצל הילדים שלנו המצב שונה לחלוטין – אפשר להניח שבמהלך חייהם הם טרם היו חשופים בכלל למצב שהוא אפילו קרוב למה שמתרחש כיום. לכן, הם גם חשופים הרבה יותר לבעיות נפשיות שעלולות לצוץ במהלך ימי הקורונה האלו, על הסגר והבידוד החברתי שנכפה עלינו במהלכם. מכיוון שילדים לא תמיד מביעים את רגשותיהם ואת המאבקים הפנימיים שמתחוללים בתוכם בצורה מילולית, הדברים האלו יכולים להתבטא בדרכים אחרות שכדאי מאוד שתכירו על מנת שתוכלו להתמודד איתן כראוי. לכן אספנו עבורכם 9 התנהגויות וסימנים נפשיים שעלולים להתגלות אצל ילדכם בעקבות התקופה הזו ובמהלכה, וכן עצות ממומחים שונים כיצד אפשר לשים לב אליהן ואיך מומלץ להתייחס אליהן.
הפסיכותרפיסט המומחה נואל מקדרמוט אומר כי באופן כללי כולנו עלולים לסבול מרגרסיה קטנה בתפקוד שלנו בגלל השינוי הגדול שחולל משבר הקורונה, אך ילדים, לדבריו, "הולכים לחוות רגרסיה גדולה יותר מזאת של המבוגרים וככל שהילד צעיר יותר – כך הנסיגה ההתנהגותית הזו עלולה יותר להתרחש. במקרים רבים, התנהגויות רבות שאולי חשבתם שילדכם כבר נפטר מהן יכולות לצוץ ולשוב באחת, כולל מציצת אצבע, הרטבה במיטה, צורך בצעצוע מסוים כדי להירגע ועוד". ג'נביבה וון לוב, פסיכולוגית ומחברת הספר "הורה מאושר, ילד מאושר", מזכירה כי נסיגה היא התנהגות טבעית ונורמלית אצל ילדים במצבי לחץ ואי ודאות – ולכן עליכם לקחת זאת בחשבון ולהיות סבלניים.
"אני מציע להורים לצפות לשינויים תכופים בהתנהגות הנורמלית של ילדיהם" כך אומר הפסיכולוג הקליני ג'ון מאייר, שמוסיף כי הדבר נכון גם לגבי מצב הרוח שלהם והתחושה הרגשית – שעלולים גם הם להתחלף בקלות בתקופה מתוחה שכזו. התנהגויות שיש לשים אליהן לב כוללות התפרצות של כעס, התקפי בכי פתאומיים, עגמומיות, חוסר נחת, חוסר עניין בפעילויות אהובות ובידוד עצמי מאחרים, כולל אף מכם כהורים. קרייג איי. קניפברג, מטפל מומחה בילדים ומחבר הספר "מחווט ומחובר: פתרונות מבוססי מוח כדי להבטיח את ההצלחה החברתית והרגשית של ילדך", מבהיר כי יש לבחון שינויים במזג ובמצב הרוח הטבעיים, ובהחלט ניתן לצפות שילדים חרדתיים יחושו חרדה גדולה יותר, בעוד שילדים עם בעיות של שליטה בכעסים חשופים עוד יותר להתקפים. לכן כדאי לכם להיות קשובים למצב רוחם של הילדים, לזהות את נקודות התורפה ולסייע להם ככל הניתן, למשל בעזרת 7 הדרכים המוזכרות בכתבה הבאה.
ג'נביבה וון לוב מציינת כי ככל שילדכם חרד יותר מן המצב – כך הנטייה שלו תהיה לשאול יותר שאלות מהרגיל ולחפש מעין ערבון לכך שהכל יהיה בסדר; רבים מכם אולי גם ישימו לב שהילד שלהם מפגין יותר ויותר חוסר מנוחה כשהוא במיטה ואולי אף יחשוש מלהישאר לבד. ילדים בוגרים יותר ובני נוער יכולים גם הם להביע חששות רבים בנוגע לבריאות שלהם או אפילו שלכם, ולתהות לגבי העתיד ואולי אפילו לגבי המוות. עלייה שכזו, בחיפוש הביטחון והוודאות שמתחוללת אצל ילדים, היא לרוב סימן די ברור לעליה בחרדות הפנימיות, ולכן חשוב שאתם כהורים תדעו להיות נוכחים שם בשבילם ולספק להם – לפחות ברמה התחושתית ובמה שאתם משדרים להם – את אותו בטחון נדרש שהם כל כך זקוקים לו בזמנים שכאלה.
נטשה דניאלס, מומחית בטיפול בילדים ומייסדת אתר העוסק בטיפול בפעוטות חרדתיים, אומרת שאתם בהחלט יכולים לצפות לכך שהילדים שלכם יפגינו יותר נטייה להיצמדות אליכם בימים שכאלו. אם אתם שמים לב שילדכם הולך אחריכם מחדר לחדר ופשוט לא מסוגל להפריד מכם קשר עין אפילו לרגע – אתם יכולים להבין שמדובר בבעיה. חלק מהילדים יכולים להתנדנד בין התנהגות נצמדת ותלותית מאוד לבין דחייה והתנתקות מאחרים – וגם לזה כדאי שתשימו לב. השינויים התכופים האלו בהיקשרות נפוצים מאוד במצבים קשים של אי ודאות. אך ההתנהגות הזו ממש לא מוגבלת לילדים בלבד; "אנחנו כולנו הולכים לחוש נתק ונצטרך לאשרר מחדש את ההיקשרות שלנו לאהובינו", אומר נואל מקדורמט, "נעשה אינספור שיחות טלפון והודעות לאנשים שאולי לא ראינו כבר זמן רב, כדי לבדוק אם הם בסדר – אבל בפועל זה נעשה כדי לוודא מול עצמנו שאנחנו בסדר".
ילדים בגילאים בוגרים יותר מפעוטות, כמו גם בני נוער, עלולים להיאבק מאוד בצורך להתרכז במשימות חינוכיות שונות שעדיין יש להם, וינסו לדחות את עשייתן ככל האפשר – מכיוון שבזמנים כאלו דעתם עלולה להיות מוסחת הרבה יותר בקלות. רובין גורוויץ', פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת דיוק, המתמחה במשפחות ובבריאות נפשית של ילדים, אומר שיכול להיות שהמתבגרים שלכם סובלים מבעיות קשב, ריכוז ולמידת דברים חדשים, הנובעות כתוצאה מהלמידה מרחוקה שנכפתה עליהם; "זה אומר שאולי הילד ישכח לבצע מטלה שהוא היה רגיל לעשות – ויכול אף להיות שתבקשו ממנו להשלים משימה כלשהי ורגע אחרי זה הוא כבר לא יזכור זאת". היו קשובים, שימו לב להתנהגויות שכאלו – והתייחסו אליהן בסבלנות הנדרשת.
"חוסר בתיאבון ובשינה יכולים להיות שני סימנים מקדימים שללא ספק מאותתים לנו שמשהו אינו כשורה", אומרת נטשה דניאלס. בכל מה שנוגע לתיאבון ואכילה "לרוב ילדים יפגינו עלייה או ירידה חדה ברעב", מציינת דניאלס, ולכן כדאי לכם כהורים לשים לב לדפוסי האכילה – כולל חוסר מופגן בתיאבון או אכילה רגשית מרובה לצורך מציאת נחמה, שיכולה להופיע אצל מתבגרים ובני נוער. כאמור גם שינויים בדפוסי השינה יכולים להוות סימן לבעיה, ועל פי דניאלס כדאי לכם לשים לב, "אם ילדכם ישן לאורך כל היום או לחלופין אם הוא מתקשה להירדם או להישאר ישן לאורך זמן". באופן כללי אפשר לומר שהפרעות בשינה אצל ילדים הן נפוצות בזמנים קשים, ולכן אל תופתעו אם הם יחוו נדודי שינה, סיוטים ואף הליכה מתוך שינה או אי אלו אי סדרים אחרים.
אנחנו כהורים יכולים למצוא את עצמנו דואגים מאוד לבריאותנו ולבריאות יקרינו בימים שכאלו, בעקבות ההתפרצות של נגיף הקורונה והשפעותיו עלינו, וגם ילדינו החשופים למידע יכולים לחוש דואגים בגלל המצב. לכן הם יכולים להתלונן על תסמינים פיזיים שונים כמו כאבי ראש וכאבי בטן ולהפגין חוסר באנרגיה – אך למרות שאלו תסמינים אמיתיים הם לא תמיד נובעים מסיבות רפואיות כמו שהם כנראה נובעים מסיבות נפשיות, כך מבהיר ד"ר גורוויץ'.
קודם לכן הזכרנו ילדים שמפגינים נטייה להיצמדות מוגזמת, אך כאמור גם נטייה אחרת יכולה להתפתח בימים אלו – נטייה להתרחקות ולנסיגה. ישנם ילדים שבמצב הנוכחי עלולים להתחיל להתעלם מבני משפחה אחרים, כמו למשל אחים או אפילו מכם, כשאתם בבית, או אפילו לדחות את ההזדמנות לפגוש בני משפחה אחרים, כמו סבא וסבתא או דודים – בצורה וירטואלית. ג'נביבה וון לוב מציינת כי ילדים מסוימים, "עלולים להיות מרוחקים, להתכנס לתוך חדרם ולבלות יותר זמן מול מסכים וטלפונים".
דניס דניאלס, מומחית להתפתחות ילדים ומייסדת מיזם שמטרתו לטפח אינטליגנציה רגשית בילדים, אומרת: "במהלך תקופות של משבר, הורים יכולים לבחון ולהעריך את ההתנהגות של ילדיהם: האם הם מפגינים החצנת התנהגות יותר מן הרגיל?". כדי להבהיר את הדברים, נסביר כי החצנת התנהגויות הוא למעשה מונח מתחום הפסיכולוגיה שמתייחס לכך שאדם הנמצא בקונפליקט רגשי מבטא את רגשותיו בצורה התנהגותית ובדרך של פעולה גופנית – במקום בדיבור. לכן, יכול להיות שתשימו לב שילדיכם מנסים יותר ויותר לבחון את הגבולות שלהם בתקופה הזו, מפגינים רמות גבוהות יותר של תוקפנות, לא מקשיבים להנחיות שלכם ונקלעים ליותר ויותר ויכוחים עם שאר בני המשפחה.
לא משנה אילו שינויים בהתנהגות או במצב הרוח ילדכם מפגין, חשוב שתדעו לזהות מתי הוא אכן נמצא במצוקה נפשית, ותבינו שביכולתכם - על אף המצב המאתגר - לסייע לו להתמודד עם כך ולטפח נכונה את מוכנותו הנפשית והרגשית. בנוסף לאפשרות העומדת בפניכם לפנות לגורמים מקצועיים שונים שעדין פועלים ויכולים לסייע לילדכם, תוכלו לעשות בעצמכם גם את הפעולות הבאות שעשויות לעזור מאוד בשיפור התחושה:
זכרו שבתוך הסערה הזו שבה כולנו נמצאים יש לכם תפקיד חשוב מאוד עבור ילדיכם - שהעיקרי בו הוא לסייע להם לשמור על רווחתם הנפשית ולהתמודד באופן הנכון ביותר עם המשבר, כך שכאשר נצא ממנו הם יוכלו לשוב ולהיות הם עצמם.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: