נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
נדמה שאין הורה שלא מתמודד מפעם לפעם עם הבעיה הזו בבקרים, ובמיוחד בבקרי החורף הקרירים, שבהם כולנו נהיים קצת יותר חולים: ילדכם מגיע אליכם, דמעות בעיניו וקולו תחנונים: "אני מרגיש רע, אני חולה, אני לא רוצה ללכת לבית הספר היום". בדרך כלל, שום תסמינים מיוחדים לא יצביעו על הבעיה הזו לפני (אלא אם כן הוא כבר מתחיל להכין אתכם ל"מחלתו" בערב שלפני) וגם בעת שהוא מכריז שהוא חולה, אתם לא ממש בטוחים אם אפשר להאמין לו, בייחוד אם זה לא פעם ראשונה שזה קורה ויש כאן דפוס התנהגות שחוזר על עצמו. אז איך תדעו אם ילדכם אכן מפתח מחלה כלשהי או מזייף אותה כדי להישאר בבית שוב ושוב? על מנת לסייע לכם לפענח זאת, הכנו עבורכם את הרשימה הבאה, שכוללת טענות נפוצות של ילדים שבגינן הם מעוניינים שתאשרו להם לא ללכת לבית הספר או לגן, ואיך אפשר להתמודד איתן ולהבין אם הן נכונות.
לילדים לא תמיד קל לתאר ולהגדיר את חומרת כאבי הראש שמהם הם סובלים. רופאי ילדים משתמשים בכלים שונים כדי להבין זאת, כמו למשל "סרגל כאב" שעליו שורה של 5 פרצופים: מפרצוף מחייך ועד פרצוף עגום ובוכה – והילד פשוט מצביע על הפרצוף שמתאר את הרגשתו. אתם גם יכולים לעשות זאת, ולייצור לעצמכם סרגל שכזה באמצעות מדבקות, אך ניתן גם לנסות ולזהות את הסימנים שמעידים על כאב חמור בדרכים אחרות: אם ילדכם מתייפח, מתקשה לפקוח את עיניו ומפסיק להשתובב כהרגלו – אפשר לומר שיש כאן בעיה שדורשת לפחות בדיקה יותר מעמיקה, ושמומלץ שתשאירו את ילדכם בבית. עם זאת, לרוב המצב אצל ילדים הוא שכאבי הראש לא חזקים כל כך עד שהם משביתים אותם, והם אמורים לחלוף תוך שעה או שעתיים, כך שאפשר לאפשר להם לצאת לגן או לבית הספר קצת יותר מאוחר, אך אין טעם שיפסידו את כל היום על כך.
אם ילדכם לא נראה סובל מכאבים מיוחדים, כלומר הוא אוכל ומתפקד כרגיל, יושב בנחת וצופה בטלוויזיה, אך מתעקש שהראש שלו עדיין כואב – אימרו לו שאתם קובעים תור לרופא. הברזה מבית הספר בטוענת מחלה היא כבר לא כל כך כיפית אם משמעותה שצריכים ללכת לקופת החולים, כך שהתגובה הזו שלכם בהחלט יכולה להוביל להתאוששות של ילדכם מכאב הראש "באורח פלא".
כאב בטן שמגיע עם בחילה, הקאות וקלקול קיבה הן בעיות שלרוב קל לדעת האם הן נכונות ובהחלט מדובר על סיבה טובה להישאר בבית. אך מה עושים במקרה שילד פשוט מחזיק בבטן ואומר שכאוב לו? נסו ראשית לאבחן תסמינים משניים: כאבים בטניים מגרים את העצב התועה (שמחבר באופן ישיר בין המוח לבין הקיבה), וזה גורם להאטה בקצב הלב, לחום, לעור חיוור, ייצור רוק מוגבר ואישונים מצומצמים. דרך נוספת לבדוק האם הילד באמת סובל מכאב בטן, היא פשוטה עוד יותר: האם הוא אוכל או לא אוכל את ארוחת בוקר שלו; התיאבון הוא אחד הדברים הראשונים שנעלמים כשכאבי בטן מופיעים, כך שאם הילד שלכם מתלונן על כאבי הבטן אך אוכל באין מפריע את ארוחת הבוקר שלו – אז סביר להניח שהוא מרגיש טוב ואפשר לשלוח אותו לבית הספר.
יחד עם זאת, אין להתעלם מתסמינים חוזרים ונשנים של כאבי בטן שהילד מדווח עליהם, גם אם הם לא בהכרח עולים לו באיבוד התיאבון וגם אם הוא יכול להעביר יום לימודים למרות נוכחותם. הם יכולים להעיד על הרבה דברים אחרים, החל מעצירות ועד לחדרה – כך שאם התלונות מצידו עולות מספר פעמים, טוב תעשו אם תיקחו אותו להיבדק.
70%-80% ממקרי כאבי הגרון המוכרים אצל ילדים נובעים בדרך כלל מבקטריות שתוקפות את הגוף כדוגמת סטרפטוקוקוס, שלרוב עוברות באמצעות טיפול אנטיביוטי קצר – כך שאם ילדכם לא מציג תסמינים חמורים יותר, אין לרוב טעם להשאיר אותו בבית ליותר מיום אחד. איך תדעו שלילד שלכם יש סטרפטוקוקוס? אם אין לו חום, אבל הוא כן משתעל וקולו צרוד, סיכוי טוב יותר שהוא נתקף בווירוס חולף ולא בחיידק, אבל הדרך הכי טובה לבדוק את זה היא לעבור אצל הרופא ולעשות בדיקת משטח גרון פשוטה, שלוקחת 5 דקות ויש לה אחוז דיוק גבוה מאוד. כך, תוכלו לקבל תשובה ברורה למדי האם עליכם להשאיר את ילדכם בבית, ולא תיקחו סיכונים מיותרים.
דלקות בדרכי הנשימה העליונות הן סיבה שכיחה למדי להיעדרויות מהלימודים, והן כמעט תמיד באות עם שיעולים, כחכוחים וסימנים של אדמומיות באף ובגרון. זאת מכיוון שצינון מעלה את רמת ייצור הליחה בדרכי הנשימה, ושיעול הוא הדרך של הגוף לנקות אותה; למען האמת – שיעול הוא רפלקס כל כך חזק של הגוף, כך שאף תרופה אף פעם לא דיכאה ופתרה אותו לחלוטין. כל אחד יכול לעשות קולות של שיעול כרצונו, אבל לא כל השיעולים נשמעים אותו הדבר: לשיעול אמיתי יש קולות "יצרניים" – אתם ממש יכולים לשמוע דרכם איך הליחה העודפת מתנקה מדרכי האוויר, והם גם הרבה יותר חזקים וקורים בתכיפות גבוהה יותר משיעולים מזויפים.
אחרי הכל, צריך לזכור שכאשר מזייפים שיעולים, צריך ממש לזכור להמשיך לעשות אותם, אבל כשבאמת חולים אי אפשר לשלוט על זה – וצריך להיות ניכר לאוזניכם וגם לעיניכם מתי ילדכם משתעל באמת, ומתי הוא קצת ממציא כדי להישאר בבית. אמיתי או מזויף, כך או כך שיעול, אם לא מתלווים אליו תסמינים נוספים כמו חום, כאב ראש או קוצר נשימה, הוא לא סיבה לתת לילדיכם להישאר בבית ואפשר לשלוח אותו לבית הספר – אך כמובן לעקוב אחרי מצבו, ולבדוק שאין החמרה.
"תחושת חולי כללי" זה המונח שבו משתמשים אנשי רפואה כדי לתאר את המצב הדי מוכר הזה שגורם לכך שפשוט לא מרגישים טוב, ממגוון רחב של סיבות – החל מסתם רצון להישאר במיטה, דרך חולשה רגעית ועד בעיה רפואית אמיתית שטרם אובחנה. ילדים רבים משתמשים ב"אני לא מרגיש טוב" כתירוץ להישאר בבית, מאחר והם יודעים שבעינינו כהורים, זה יכול להתפרש בכל דרך – החל מהתחלה של שפעת ועד מחשבות על בעיות רציניות הרבה יותר. זה בהחלט לא פשוט לנו כהורים לאבחן האם הילד חולה באמת ולדעת כיצד להגיב כך.
אם ילדכם מרבה להשתמש ב"אני לא מרגיש טוב" אתם בהחלט יכולים לאמץ את הגישה המחמירה יותר כלפיו, ולומר שאם אין לו אף אחד מהתסמינים שכבר הזכרנו כאן קודם לכן, הוא לא יכול להישאר שוב בבית. המבחן הוא פשוט ביותר - יש לו חום? הוא סובל מהקאות, בחילות או בעיות אחרות? אם לא, והוא בסך הכל חש קצת חלש, לרוב אין סיבה להשאיר אותו בבית לכמה ימים.
מלבד ההסתכלות על התסמינים עצמם, יש עוד כמה גורמים פסיכולוגיים במידה כזו או אחרת, שאפשר לבחון כדי להיות מסוגלים להחליט עם עצמכם האם כדאי להשאיר את הילד בבית או שניתן לשלוח אותו לבית הספר:
בנוסף לכל מה שנאמר כאן, כדאי לזכור שלעיתים זיוף מחלה והתלוננות על הרגשה רעה שבגללה הילד מעוניין להישאר בבית, יכולים להיות סימן לדבר מה לא תקין שעובר על הילד בבית הספר. החל מלחץ גדול ובעיות למידה שונות שהוא חווה ועד בריונות והתעללות מצד ילדים אחרים - הרצון להיעדר מבית הספר עלול להוות נורת אזהרה שאחד מהמצבים האלו מתקיימים. לכן, אם ההתנהגות הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב, אין לזלזל בה או לפטור אותה אך ורק בטענות לזיוף מצד הילד, עליכם לבדוק ולברר האם יש שורש עמוק יותר לבעיה ולטפל בה. כך למשל, אפשר לזהות האם ילד חווה בריונות בבית הספר ותדעו כיצד להתמודד אם יש לו בעיות עם ההליכה לבית הספר.
מקור התמונות: anjanettew, US Department of Defense
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: