כל מה שחשוב לדעת על מחלת חסמת הריאה

מהי חסמת הריאה?

מחלת ריאות חסימתית כרונית או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) COPD), המוכרת גם בשם ''חסמת הריאה'', היא מחלה הגורמת לדרכי הנשימה להיעשות צרות יותר באופן הדרגתי עד לחסימת זרימת האוויר בסימפונות, כשבסופו של דבר נוצרת חסימה בלתי הפיכה של דרכי הנשימה. עישון סיגריות הוא הגורם המרכזי ל-COPD, כשחומרים מזיקים המצויים בעשן הסיגריות מעוררים את תגובת מערכת החיסון ומובילים להיווצרות דלקת כרונית כמו גם לפגיעה ביכולת פינוי הליחה מדרכי הנשימה.

גורם משמעותי נוסף למחלה הוא חשיפה לזיהום אוויר, כמו עשן שנפלט ממכוניות ומפעלים או חשיפה לחומרים רעילים במקום העבודה וכדומה, וכמו כן גם גורמים גנטיים, שמובילים אנשים מסוימים להיות פגיעים יותר ל-OCPD ולהיות בעלי סיכון גבוה יותר ללקות בה. המחלה נוטה להתפרץ בגיל 50 ומעלה ואיננה ניתנת לריפוי, ומשום כך מטרת הטיפול היא להאריך את תוחלת החיים ולשפר את איכותם. התנאי להצלחה בטיפול הוא אבחון המחלה בשלב מוקדם, אך למרבה הצער רוב הלוקים במחלה כלל אינם מאובחנים. בישראל ההערכות הן ש-300,000 איש לוקים ב- COPD, אך רק 10% מתוכם מודעים לכך שהם חולים.

תסמינים אפשריים של המחלה

אבחון המחלה

כאמור, המחלה מתפרצת לרוב בגילאי 50 ומעלה, ומתאפיינת בשיעול רווי ליחה ובקוצר נשימה. אבחון אחד או כמה מהתסמינים הנ"ל בקרב אדם שנוהג לעשן מצריך בדיקה בהקדם האפשרי, שכן גילוי מוקדם ככל האפשר של המחלה משפיע על דרכי הטיפול וההתמודדות עמה. אבחון מחלת ריאות חסימתית יתבצע לרוב על ידי בדיקה גופנית ובדיקת תפקודי הריאה השונים, המכונה 'ספירומטריה', שהיא אינה פולשנית, פשוטה לביצוע ומאפשרת מדידה של נפח וקצב זרימת האוויר אותו נושף הנבדק בנשיפה מאומצת. בלא מעט מקרים המחלה מאובחנת לראשונה לאחר החמרה חדה בקוצר הנשימה, תופעה שאנשים בדרך כלל מייחסים בשוגג לחלק מתהליך ההזדקנות. 

דרכי טיפול 

• הפסקת עישון והיחשפות לחומרים רעילים

הדרך היעילה ביותר להאט את התקדמות מחלת חסמת הריאה וכן את קצב הירידה בתפקוד הריאות בקרב הלוקים בה ללא קשר לגילם. כאמור, עישון הוא הגורם המרכזי להתפרצות המחלה, ולכן אחד הצעדים הראשונים והמידיים שיש לנקוט הוא הפסקת העישון. אולם, ישנם גם גורמים נוספים העלולים להביא להופעת המחלה, כמו חשיפה לכימיקלים או חומרים תעשייתיים כאלו ואחרים, וכן גם חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר. אדם שאובחן כסובל מהמחלה לאחר שנחשף במהלך עבודתו לחומרים מסוג זה, ייאלץ לערוך שינויים בסביבת העבודה או המגורים לשם האפשרות לטפל בה באופן היעיל ביותר.

• טיפול תרופתי 

הטיפול במחלה מתבצע בעיקר באמצעות תרופות שתפקידן להרחיב את כלי הנשימה, ולהרפות את השרירים ודפנות הסימפונות על מנת לאפשר מעבר טוב וקל יותר של אוויר. המחלה מטופלת גם באמצעות סטרואידים הניתנים לשאיפה, היות והם נוגדי דלקות יעילים ומסייעים לטיפול בדלקת בדרכי הנשימה. במקרים קשים במיוחד של המחלה, החולים מקבלים סטרואידים בצורת כדורים או הזרקה ישירה לשריר או לכלי הדם. חולים במחלת ריאות חסימתית מטופלים בנוסף גם באמצעות אנטיביוטיקה, שנועדה להילחם בזיהומים שנגרמים על ידי חיידקים.

התאמת תפריט המכיל את כל אבות המזון, לרבות מזונות המסייעים לכיוח ולמניעת הצטברות ליחה בריאות (למשל שיבולת שועל, דבש ובצל), במקביל להימנעות ממזונות מגבירי ליחה דוגמת חלב ומוצריו, פירות הדר, בוטנים, מזונות מטוגנים וכדומה. במחקרים שונים, כדוגמת זה שפורסם בשנת 2015, נמצא כי ויטמינים נוגדי חמצון כגון A ,C ו-E נמצאו כמסייעים לשיפור תפקודי הריאה.

שיקום ריאות היא שיטה טיפולית הנמצאת בשימוש בקרב איגודי הריאות ברחבי העולם ומותאמת אישית לחולה, כאשר התהליך יתבצע לאחר השגת איזון במצבו של המטופל באמצעות טיפול תרופתי. בין השפעותיה של המחלה נמנית גם היצרות הסימפונות וכלי הנשימה, שעלולות להוביל גם לירידה בתפקודי הלב ושרירי הנשימה, ובמיוחד בשרירי השלד, ומסיבה זו חולים רבים יחוו קשיים בהליכה וניידות. שיקום ריאות מתבצע על ידי הנחיה של פיזיותרפיסט/ית ובפיקוח רופא, וכולל עבודה עם המטופל על העלאת רמת הכושר הגופני באמצעות פעילות כמו צעידה על הליכון, אופני כושר וכדומה, במטרה לשפר את אופן תפקודו היומיומי ולהביא לשיפור באיכות חייו.

למידע נוסף על המחלה, על דרכי הטיפול בה ואף על מניעתה, אנו ממליצים לכם לצפות בסרטון הבא: