13 מנהגים שמוטב להימנע מהם כשמבקרים בחו"ל

1. להשאיר טיפ ביפן

השארת טיפ לנותני שירות הוא מנהג מקובל ומוכר ברחבי העולם, ובדרך כלל הם בהחלט שמחים לקבל אותו, אבל ביפן תופסים את כל העניין בצורה קצת אחרת. אמנם אין חוק האוסר על כך, אך היפנים רואים בהשארת טיפ מנהג לא מקובל שיכול להיחשב גם כגסות רוח. במסעדות יפניות לעיתים אף נהוג לציין בחשבון המוגש לסועדים שצוות העובדים מקבל שכר מלא ולכן טיפים אינם נחוצים. כך שאם תכננתם ביקור בארץ השמש העולה, אולי לא יזיק לזכור את הכלל הזה.

2. לצפור בצופר המכונית בניו זילנד 

בישראל, קול צופרי מכוניות אינו צליל נדיר כלל ועיקר, כשגם במדינות אחרות על פני הגלובוס תוכלו לשמוע אותו באופן תדיר למדי, ולכן ניו זילנד נחשבת ליוצאת דופן בהיבט הזה. מבחינתם של הניו זילנדים, שימוש בצופר שלא למטרות אזהרה או חירום נחשב כגסות רוח. אמנם זה בהחלט מקובל לצפור על מנת להסב את תשומת ליבם של נהגים אחרים במקרים מסוימים (אם למשל נהג אינו מבחין בכך שהוא חוסם את הדרך וכדומה), אבל מלבד מקרים כאלו, הצופר משמש את הניו זילנדים כאמצעי התראה בלבד למניעת תאונה, ולא למטרות אחרות.

3. מחוות ידיים בטורקיה

מחוות היד שמסמלת OK נחשבת לנפוצה ומוכרת ברחבי העולם, אבל בטורקיה היא מזוהה עם נושא אחר לגמרי, מה שלחלוטין מצדיק מחשבה נוספת לפני השימוש בה בעת ביקור במדינה. הטורקים רואים במחווה הזו עלבון חריף שמשמעותו לעג לנטייתו המינית של זה שהמחווה כוונה כלפיו, ולכן מוטב להימנע לחלוטין משימוש בה. הרי ממילא כבר יש לנו מספיק בעיות עם הטורקים...

4. לדבר על כסף בבריטניה

הבריטים קנו לעצמם ברחבי העולם שם של אנשים שכללי הנימוס חשובים מאוד עבורם, לכן כדאי לדעת שלא נהוג, ואפילו לא רצוי, לשוחח עימם על כסף. הבריטים בדרך כלל לא אוהבים לדבר על המצב הפיננסי שלהם, לא אוהבים לספר כמה הם מרוויחים ואפילו יעדיפו לדבר על חייהם האישיים והאינטימיים מאשר על הנושא הכלכלי, כך שאם וכאשר תנהלו שיחה עם אזרח בריטי, מוטב להתרחק משאלות מהעולם הזה.

5. לדבר עם הידיים בכיסים בגרמניה 

בלא מעט מקומות בעולם ייחשב המנהג הזה כגס רוח או כמעיד על עצלות, והגרמנים מקפידים על כך הקפדה יתרה. לא תמצאו בגרמניה אנשים משוחחים עם אחרים כשידיהם בכיסיהם, היות ומבחינתם מדובר בהתנהגות גסת רוח שאף מעידה על חוסר כבוד כלפי בן שיחתם. כמו כן, הגרמנים נוהגים להשאיר את שתי ידיהם על השולחן בעת הארוחה, שכן הורדת הידיים מהשולחן נחשבת אף היא למעשה חסר נימוס.

6. לשוחח על דתות בנורבגיה

יכול להיות שגם הנורבגים מכירים את המשפט "איש באמונתו יחיה"? כי בנורבגיה לא נהוג לדבר על דת ואמונה ואין זה מקובל לשאול אדם לגבי הנושאים הללו. המקומיים מאמינים שמדובר בנושא אישי ופרטי שאינו מעניינם של אחרים, ולכן נמנעים מלשוחח על כך או לשאול שאלות הקשורות לנושאי הדת. לדוגמה, שאלה כמו לאיזו כנסייה אדם משתייך תיחשב לחוסר נימוס.

7. הענקת זרי פרחים בעלי מספר פרחים זוגי באוקראינה 

הענקת זר פרחים נחשבת במדינות רבות למחווה מקובלת ולמעשה של כבוד שיכול להעיד אפילו על רגשות רומנטיים, ואוקראינה אינה יוצאת דופן בעניין הזה, אלא ששם הדברים מעט מורכבים יותר. האוקראינים נמנעים מהענקת זר המורכב ממספר זוגי של פרחים לאדם אחר, היות וזר כזה מוענק רק בלוויות ובטקסי קבורה. באירועים משמחים כמו מסיבות, חגים וכדומה מקובל להעניק זרים המורכבים אך ורק ממספר אי זוגי של פרחים. חשוב להדגיש שנהוג להימנע גם מהענקת זר פרחים בצבע צהוב, שכן שם הם מזוהים עם מנהגי אבלות.

8. לנעול נעליים בתוך הבית ברוסיה

הרוסים לא אוהבים ש"מביאים להם את הרחוב" הביתה, לכן מצופה מאורחים לחלוץ את נעליהם בעת שהם מתארחים בביתו של אדם אחר. נעילת נעליים בביתו של אדם ברוסיה נחשבת למעשה גס רוח שאנשים נוהגים להימנע ממנו. מנגד, להתהלך יחפים בביתו של אדם אחר גם כן נחשב לחוסר נימוס, ולכן נהוג שהמארח מספק לאורחיו נעלי בית על מנת שלא יאלצו להתהלך ברגליים יחפות. בכל זאת מדובר במדינה קרה למדי...

9. להרים 'לחיים' בהונגריה

מי לא מכיר את המנהג הזה? הרי מדובר בהתנהגות חובקת עולם ובתרבויות רבות נהוג לציין מאורעות כאלו ואחרים על ידי הרמת כוסית, וצליל נקישת הכוסות גם הוא ידוע ומוכר, אבל מבחינתם של ההונגרים, למנהג יש הקשר היסטורי לא נעים במיוחד. בשנת 1848 דוכא המרד ההונגרי כנגד בית המלוכה הגרמני הבסבורג, ששלט אז במדינה. לאחר דיכוי המרד, חגגו הגרמנים, איך לא, על ידי הרמת כוסות לחיים וצליל נקישת הכוסות המוכר. מאז, נמנעים ההונגרים מהמנהג ואינם 'מקישים' בכוסותיהם.

10. לנופף לשלום ביד פתוחה ביוון

נהוג לחשוב שמדובר בדרך לומר שלום, וזה אכן המקרה בלא מעט מדינות בעולם, אבל היוונים רואים במחוות היד הזו משהו אחר לגמרי. ביוון, הפניית כף יד פתוחה כשכל אצבעות כף היד מתוחות, נחשבת לעלבון, שנעשה חריף יותר ככל שהיד מתקרבת אל עבר פניו של האדם שאליו הופנתה המחווה. תנועת היד הזו מכונה ביוונית "מונטזה" (Mountza) והמקומיים משתדלים מאוד להימנע ממנה. אם ברצונם לסמן את המספר 5, ירימו היוונים ארבע אצבעות יד אחת בליווי אצבע נוספת מהיד השנייה, כשידם לא מכוונת כלפי האדם עמו שוחחו.