5 טיפים מפורטים לסידור חדרי הילדים על פי מארי קונדו

1. סידור על פי קטגוריות ברורות

כשניצבת בפניכם המשימה לסדר כמה וכמה חדרים - ובייחוד אם מדובר בחדר ילדים, שנוטה להיות מבולגן הרבה מעבר לרגיל – קל להיכנס לתחושת פאניקה קלה ולא לדעת מאיפה להתחיל. לכן, על פי מארי קונדו, במקום לעבור חדר-חדר ולעבוד קשה, מה שכדאי לעשות הוא לסדר את הדברים של ילדכם על פי הקטגוריות הבאות שקונדו מציעה: התחילו תמיד עם סידור הבגדים, עברו לספרים, אחר כך לצעצועים וסיימו עם כל שאר פריטיו, אלו שנכנסים תחת קטגוריית "שונות" או אלו שהם בעלי ערך סנטימנטלי עבורו.

כיצד שיטת סידור שכזו תוכל להקל עליכם את החיים? הנה כמה דברים שכדאי שתזכרו כשאתם מסדרים קטגוריה אחר קטגוריה:

• סידור הבגדים

מאחר וזהו השלב הראשון בסידור שלכם, עליכם לעשות אותו באופן מאורגן ותוך כדי התייעצות עם ילדכם מה ניתן להשאיר ומה ניתן לזרוק מהארון (כפי שתבינו בטיפים הבאים, התייעצות עימו היא הכרחית). כדי להקל על הילד לעשות את הבחירה, אתם יכולים לעשות את הסדר הראשוני בעצמכם. כך למשל, את כל הבגדים שכבר קטנים עליו או לחלופין מלוכלכים ומוכתמים, את כל אלו שקיבלתם מקרובים והוא בכלל לא מסתכל לכיוונם, או אלו שהוא כבר הפסיק ללבוש – אתם יכולים לשים בערימה אחת ממנה תיפטרו בכל מקרה.

את שאר הבגדים שימו בערימה אחרת, ורק לגבי הפריטים שבה – תשאלו את ילדכם מה לעשות, כך שהבחירה תהיה לו קלה יותר. לסיום, קפלו את הבגדים שילדכם בחר שברצונו להשאיר, וסדרו אותם בארון או בשידה כך שאתם והוא תוכלו לסקור במבט אחד קל את כל המלתחה.

• סידור הספרים

"ספרים הם מהדברים שאנשים מוצאים שהכי קשה להיפטר מהם" אומרת קונדו, וזה ודאי נכון שבעתיים לגבי ילדכם – שממש לא ימהר לוותר על אלו האהובים עליו, אפילו אם הם כבר קרועים, מוכתמים ובלויים. עם זאת, כדאי מאוד לעשות את הסדר ולוודא שילדכם מבין את חשיבות מסירת הספרים וארגון הספרייה שלו.

כשאתם מגיעים לחלק הזה, זכרו לעשות סיבוב מסביב לבית, למצוא את הספרים שנשכחו בפינות השונות (לילדים יש נטייה להשאיר אותם שם) ולארגן את כולם באותה ערימה ממנה ילדכם יוכל להחליט מה להשאיר. אל תתחילו להיכנס יותר מדי לספריו ולקרוא אותם על מנת לעזור לו להחליט, כי זה "יערפל את כושר השיפוט שלכם", כפי שמגדירה זאת קונדו.

• סידור הצעצועים

​שמירה על ארגון נכון ואפילו מקוטלג של הפריטים השונים של ילדכם נכונה לכל אחת מהקטגוריות, אך זה נחוץ במיוחד בכל מה שקשור לצעצועיו. ודאו שלכל סוג של צעצוע (בובות פרווה, כדורים, אבני לגו ומשחק, משחקי קופסה וכך הלאה) יש מקום – מגירה, ארון, קופסת אחסון וכדומה; לפריטים הקטנים יותר אתם יכולים להשתמש בפאוץ'. גם יעזור לכם להיות מאורגנים יותר בזמן הסידור, וגם בפעם הבאה שילדכם ממרר בבכי: "איפה הארנב הסגול שלי?" או "איפה שרביט הפיות?", תוכלו למצוא אותם בן רגע.

בנוסף אם יש לכם כמה ילדים בבית, קונדו מציעה שתקצו חללי אחסון שונים לכל ילד, במקום לאחסן את כל הפריטים של כולם באותו המקום – כך תוכלו ללמד אותם להיות אחראיים באופן אישי, כל אחד על הדברים שלו ועל המקום שבו הם מאוחסנים.

• סידור פריטים אחרים של ילדכם

​כשאתם מתחילים לסדר את שאר הפריטים של ילדכם, כל אלו שיכולים להיכנס תחת קטגוריית "שונות" – בין אם זה כל מיני מזכרות שהוא אסף מכל מיני מקומות, אביזרים שונים שהצטברו אצלו או כל דבר אחר – יש לנקוט בכלל חשוב: אם זה שבור, זרקו את זה, זה יעזור לכם לנפות בקלות הרבה דברים מהקטגוריה הזו.

לאחר מכן השתמשו במבחן שקבעה קונדו עצמה: אם הילד משתמש בפריט בתקופה הנוכחית, אם הפריט נמצא בבית לתקופת זמן מוגבלת או אם זה פריט שאין ספק שחייבים לשמור – השאירו. אם הפריט שאתם מתלבטים לגביו לא עומד באף אחד מהקריטריונים האלו – עדיף להיפטר ממנו.

בנוסף, מאחר ועבור מרביתכם כהורים, ניתן להניח שזמן פנוי הוא כנראה מותרות, יכול להיות שתמצאו כי הדרך הקלה ביותר לסדר בה היא לפרק את הקטגוריות המוגדרות הללו עוד קצת – אתם יכולים למשל להתחיל מסידור קצר של החולצות של הילד ביום אחד, לעבור לסידור המכנסיים ביום שאחריו, ולאחר מכן לסדר רק את ספרי הלימוד שלו. באופן הזה תוכלו להקדיש פרק זמן קצוב מדי יום, ביחד עם ילדכם כמובן, שבו תעבדו על ארגון הבית וסידור החדרים לפי קטגוריות ברורות.

2. ערכו את מיון הפריטים עם ילדכם וגלו אלו "מציתים בהם אושר"

תרומה או מכירת הבגדים שכבר לא עולים על ילדכם שגדל והתבגר יכולות להיות עניין פשוט ביותר, אך שערו בנפשכם מה יקרה אם תנסו להיפטר מהם יחד עם הצעצועים שהיו אהובים עליו, במחשבה שהוא כבר לא משחק איתם? אם הילד יגלה זאת לבד, זה בהחלט יכול להוות מפח נפש בלתי צפוי עבורו. קונדו ממליצה שבאופן כללי תהפכו את ילדכם למעורב כמה שיותר בכל מה שקשור למיון הפריטים שלהם ולהחלטה אלו מהם להשאיר ומאלו להיפטר, בזמן שאתם מסדרים את הבית. "ילדים מגיל 3 יכולים כבר להחליט מה גורם להם לאושר ", אומרת קונדו, "עקרון המפתח כאן הוא שכל אחד מבני הבית צריך לעשות החלטות עבור עצמו".  

עם זאת, לעיתים ילדים נוטים להיות רכושניים לדברים שלהם, ולא רוצים להיפטר מכלום. במקרים שכאלו, מחובתכם לסייע לילדכם להבין כי עליו לעשות את הבחירות שלו, ואת החשיבות שבתרומה של חלק מהדברים שאין בהם צורך עוד, גם כדי שתוכלו להפוך ילדים אחרים שלא שפר עליהם מזל ליותר מאושרים, וגם כדי שתוכלו לפנות מקום למשהו חדש ואולי אף מהנה יותר. זכרו כי באותה מידה שהשיטה הזו פונה לילדכם, היא אמורה לעבוד גם במקרה שלכם: עליכם להיות בעלי יכולת לבחור על אילו מהחפצים והפריטים שלכם אתם שומרים, ולעשות זאת על פי ההבנה מה מהדברים שלכם מדליק בתוככם אושר פנימי אמיתי.

3. הקפידו על מרחב אישי

כל מי שיש לו ילדים בבית מכיר את המצב הזה שבו כל רצפת הבית הופכת להיות "ממוקשת" בצעצועים, ותושבי הבית צריכים להיזהר מכל צעד. קונדו ממליצה להתחיל לדאוג שאותם צעצועים יפסיקו להיות זרוקים כך בסלון, להציב גבולות ברורים בכל מה שקשור למרחבים המשותפים בבית, לקבוע אזורי משחק שבהם לילדכם יהיה מותר לפזר את צעצועיו ככל העולה על רוחו (ניתן להציב לו תנאי שהוא יסדר אותם לאחר מכן, אך לא מוכרחים), ואזורים אחרים בבית שיהיו אישיים שלכם ובהם לילדכם לא יותר לעשות בלאגן.

"אחד הדברים החשובים עבורי הוא לזהות מה הוא המרחב האישי של אנשים" אומרת קונדו, "אני עשויה לומר לבת שלי – מכאן עד לכאן זה המרחב האישי שלך, ואם את מחליטה לסדר אותו, זה יהיה מצוין. אך אם היא באמת לא רוצה לסדר אותו, לא אומר דבר. מה שבאמת חשוב שאתם בעצמכם תוכלו להיות מסודרים. אם אתם יכולים לשמור על המרחב האישי שלכם מאורגן, זה עושה לכם ראש שקט, כך שגם אם שאר בני המשפחה לא ממש שומרים על הסדר – זה בסדר".

4. מצאו מקום מתאים לאחסן בו את הדברים שיקרים ללב של ילדכם

כפי שכבר הזכרנו קודם לכן, חשוב מאוד שמגיל 3 ומעלה תתנו לילדכם להיות זה שבוחר אלו דברים יקרים לליבו והוא רוצה לשמור ולא לתרום או למכור, ומאלו דברים הוא מוכן להיפטר. כן, גם דברים כמו קלפי משחק, פרויקטי אמנות מהגן או עבודות לבית ספר יכולים להיכנס תחת הקטגוריה הסנטימנטלית ולהישאר בבית, לעומת דברים אחרים שלא תהיה לו בעיה להיפטר מהם. בכל מקרה, שמרו על הכבוד של הדברים שאותם הוא בחר להשאיר, ואחסנו אותם בקלסר או באוגדן, שם הם יוכלו להישמר ולא להינזק.

מלבד זאת, קונדו מציינת כי ודאי יהיו כמה פריטים סנטימנטליים שיכולים להסב אושר גם לילדכם וגם לכם. אז למה שלא תמסגרו את יצירות האמנות פרי עטו של הילד ותתלו אותן לראווה על הקיר? זה יכול בהחלט להוסיף רק שמחה ואווירה נעימה לבית.   

5. נקו וסדרו את הבית לעיני ילדכם ויחד איתו

ילדים נוטים להיות "עם" מבולגן במיוחד – את זה כל הורה יודע; אבל זה לא יכול להוות תירוץ עבור ילדכם לכך שהוא נמנע מלסדר את הבלאגן שהוא יצר. כן, כן, זה לא מופרך בכלל: גם ילדכם צריך להיות אחראי לסדר בבית, ואתם צריכים להוות עבורו דוגמה לכך. קונדו למשל אומרת שכשהיא מנקה, היא תמיד דואגת לעשות זאת מול העיניים של הילדים שלה, כדי שהם יראו זאת כפעילות יומיומית שגרתית ולא כמטלה כפויה. "אני מנסה להראות לבת הבכורה שלי את הדברים שאני עושה על בסיס יומיומי" אומרת קונדו, "אני משתדלת לעשות את חלק ממטלות השטיפה והקיפול מול עיניה".

מומלץ להפוך את עניין סידור הבית למשימה משפחתית, ולהקדיש לכך זמן ביחד. הובילו את ילדכם ושמשו לו דוגמה - ילדים רבים נוטים לקפוץ על ההזדמנות לעזור כדי להרגיש מועילים ומשמעותיים בבית, ולכן אל תפספסו זאת, תנו להם משימות המתאימות לגילם, ולמדו אותם על חשיבות הסדר והניקיון.