אלו הדברים שאתם צריכים לדעת על עריכת צוואה ומימושה

מהי צוואה ומה הם סוגי צוואות המוכרים בישראל

בהתאם להוראת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" שהתקבל בכנסת בשנת 1992 ואשר מכיר בזכות הקניין של אדם כזכות יסוד מוגנת, מדינת ישראל מכירה גם בזכותו של אדם להחליט בעצמו על כל הסדר חוקי שיקבע מה יעלה בגורל רכושו לאחר פטירתו. הסדר זה הוא צוואה, כשההוראות הכתובות במסמך זה אמורות לשקף את רצונו החופשי של האדם באופן עקרוני. כל עוד הוא חי אדם יכול לשנות את הצוואה שלו כרצונו מתי שהוא רק חפץ בכך.

ישנם 4 סוגי צוואות מוכרים בישראל:

• צוואה בעדים – מסמך כתוב (בכתב יד או מודפס במחשב), נושא את תאריך כתיבתו ונחתם, בכתב יד ובמועד הוצאתו, בידי המצווה ובידי שני עדים. זהו סוג הצוואה הנפוץ ביותר וכן המומלץ ביותר – ובמרבית הפעמים הוא נעשה במשרד עורכי דין, כשהעו"ד נחשב גם כעד ולרוב גם כמסייע לניסוח נכון של הצוואה, בהתאם לרצון האדם ובהתאם להוראות החוק, כך שהצוואה אכן תהיה תקפה מבחינה משפטית ולא תיפסל בידי בית משפט.
• צוואה בפני רשות – צוואה הנאמרת בעל פה או לחלופין מוגשת בכתב בפני גורמים משפטיים מסוימים, שמוגדרים בחוק כ"רשות" וביכולתם לאשר את ירושתו של אדם. גורמים אלו יכולים להיות: שופט, רשם לענייני ירושה, נוטריון או חבר בית דין דתי. לגבי צוואה שכזו, הנחשבת נדירה יחסית, נערך פרוטוקול משפטי, והגורם המייצג את הרשות מאשר אותה בחתימתו.
• צוואה בעל פה / צוואת שכיב מרע – צוואה זו נעשית רק כשהאדם המצווה נמצא על סף מוות, ואז עליו להכתיב את צוואתו בפני שני עדים המבינים את שפתו. על העדים לרשום את צוואת האדם בזיכרון דברים שכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהובילו לעריכת צוואה שכזו. לאחר מכן, על העדים להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, כדי להוציאה לפועל לאחר מות המצווה. אם חלף חודש מהכתבת הצוואה והמצווה עודנו בחיים, הצוואה שבעל פה מבוטלת על פי חוק.
• צוואה בכתב יד – זהו מסמך הכתוב כולו בידי המצווה בלבד, חתום בחתימתו ונושא את תאריך עריכתו. לרוב מסמך שכזה לא ייחשף ולא ייבדק על ידי עורך דין עד לאחר מותו של המצווה, ולכן אם המצווה אינו בקיא בשפה המשפטית התקנית בעת כתיבת צוואתו, ישנו סיכון שהיא לא תהיה תקפה ותבוטל על ידי בית משפט, כלומר רצונו יבוטל ועלול להיות מוחלף בחוקי הירושה על פי דין.

בכל אופן, לא משנה על איזה סוג צוואה מדובר, דעו כי החוק אינו מגדיר הוראות מסוימות לעריכת הצוואה, וכל אדם יכול לעשות זאת באופן חופשי ובהתאם לצו מצפונו ורצונו. בהתאם לכך, ובכפוף לזכות הידועה כ"עיקרון חופש הציווי", רשאי אדם, אם רצונו בכך, להדיר את קרוביו, כולל אשתו וילדיו, מצוואתו, לתעדף את בן/בת הזוג שלו או את אחד מילדיו על פני היורשים האחרים, או להעביר את רכושו כולו לכל מוסד או גוף אחר המאוגד כדין.

יש לציין כי כל אדם יכול להתנות בצוואתו תנאים ליורשים, שרק אם יעמדו בהם יקבלו את הרכוש. עם זאת, כדאי לדעת כי ישנם מקרים מסוימים שבהם בית משפט פסל תנאים שאדם הציב בצוואתו מטעמים שונים – למשל, אם ההוראות שבצוואה נגדו עקרונות מוסריים. כך לדוגמה במקרים שבהם התנה המוריש את קיום צוואתו בשינוי מהותי, שאינו הוגן לדורשו, בחייהם של היורשים אותו, כדוגמת ביצוע גירושין, קיום אורח חיים דתי וכדומה. לכן, אם אתם מעוניינים להכניס תנאים מסוימים לצוואתכם, מומלץ מאוד להתייעץ ראשית עם עורך דין כדי לראות האם הם לא מסכנים את תוקף הצוואה ואת היכולת לממשה לאחר פטירתכם.

מעוניינים להתייעץ עם עורך דין בנוגע לכתיבת צוואה? מלאו את פרטיכם:

טעויות נפוצות בעת כתיבת הצוואה

מלבד הצבת תנאים בלתי מוסריים שיכולים לגרום לפסילת צוואתו של אדם על ידי בית משפט לאחר מותו, יש עוד מספר סוגיות בכתיבת צוואה שיכולות לעורר מחלוקת לגבי תוקפה ולגרום לביטולה. כך למשל במקרה של טעויות; אם נפל פגם מסוים בצוואה כתוצאה מטעות – אפילו אם היא קרתה בתום לב מוחלט, מחוסר תשומת לב, או מאי הכרה של המונחים המשפטיים המקובלים על ידי מי שניסח את הצוואה – יכול בית המשפט להורות על קיומה או על קיומה החלקי בלבד. כדי שתוכלו להימנע מן הטעויות האלו בעת שאתם או קרוביכם עוסקים בכתיבת צוואה, אנחנו מביאים בפניכם כמה טעויות נפוצות מאוד שנופלות בתהליכים רבים של כתיבת צוואות ויש להיזהר מהן:

• נוכחות נהנים – לאף אחד מן הנהנים מהצוואה, כלומר אלו שעורך הצוואה מוריש להם את רכושו, אסור להיות נוכח בעת כתיבת הצוואה או לקחת חלק פעיל כלשהו, במישרין או בעקיפין, בכתיבת או עריכת הצוואה. אם התברר שאכן הייתה מעורבות של אחד או יותר מהנהנים בעריכתה, או שהיה נוכח במקום כתיבתה – הצוואה עלולה להיפסל. 
• אי צירוף חוות דעת רפואית – טעות רווחת מאוד, במיוחד בכל מה שקשור לכתיבת צוואה על ידי אדם מבוגר, חולה או בעל מוגבלות נפשית או קוגניטיבית, היא אי צירוף חוות דעת רפואית לצוואה בעת כתיבתה. חוות הדעת עוזרת לקבוע כי כותב הצוואה אכן היה כשיר, צלול וער בדעתו על מנת לערוך אותה, ובכך היא מונעת העלאת טענות, מצד גורמים כאלו ואחרים, על היעדר כשירותו של המוריש בעת כתיבת הצוואה, שעלולות לגרום לפסילה בהיעדר חוות הדעת המוכיחה אחרת.
• פגמים טכניים – פגמים קטנים, שנראים במבט ראשון כבלתי משמעותיים, יכולים להתגלות כבעייתיים ביותר ולגרום לספק בנוגע לאותנטיות הצוואה. במקרה שכזה, אם תוגש לבית משפט בקשת התנגדות להוצאת צו קיום צוואה, היא יכולה להתקבל. כדי שתדעו ממה להישמר בעת כתיבת הצוואה, נציין כעת כמה פגמים טכניים רווחים שיש להיזהר מהם:

- תאריך - אי כתיבת תאריך עריכת צוואה על גבי הצוואה, או לחלופין כתיבת תאריך שגוי, עלולים לגרום לפסילת צוואה. לכן יש לשים לב היטב שעל הצוואה מצוין תאריך עריכתה, ויתרה מזאת – שהמצווה הוא זה שיכתוב ויציין את התאריך.

- עדים – בעת כתיבת הצוואה אמורים להיות, לפי חוק, שני עדים בחדר, ועל שניהם להיות חתומים על הצוואה. במקרה שאפילו אחד מהם לא חתום, עלולה הצוואה להיפסל על ידי בית המשפט.

- כתב יד – בכל מה שנוגע לצוואה הכתובה בכתב יד, החוק אומר שעל כל הצוואה להיות כתובה בכתב ידו של המצווה, ולא ניתן להסתפק רק בחתימתו הידנית בתחתית מסמך מודפס. במקרה שצוואה בכתב יד לא כתובה אכן בכתב ידו של המצווה, היא תיפסל באופן מידי.

קיום צוואה

לאחר שאדם שערך בחייו צוואה נפטר, על האדם המחזיק בצוואה (לרוב, כאמור, יהיה זה עורך הדין שלקח המנוח) לפתוח את הצוואה ולהביא אותה לידיעתם של המוטבים המוזכרים בה, יורשיו של המנוח. אך אין העניין נגמר בזה – על מנת לקיים את הצוואה יש להגיש ראשית בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה במחוז שבו נפטר המוריש. ניתן להגיש בקשה זאת במשרדי הרשם הפזורים ברחבי הארץ, או באופן מקוון באתר הבא.

את הבקשה מגיש בדרך כלל אחד מן הזכאים המוזכרים בצוואה, והיא צריכה לכלול את פרטי המגיש, קרבתו למנוח ומעמדו בצוואתו, ואת פרטי המנוח – כולל תעודת פטירה והעתק של הצוואה. מומלץ להגיש את הבקשה באמצעות עורך דין – שיכול לסייע במילוי נכון ותקין שלה – ובמקרה כזה גם יידרש להוסיף ייפוי כוח שיינתן לעורך הדין.

לאחר הגשת הבקשה, יש להמתין עד שהיא תאושר. התהליך נוטה להיות ארוך, ויכול גם לקחת כמה חודשים, כך שיש להתאזר בסבלנות הדרושה. במהלך התהליך, הרשם מפרסם את דבר קיום הצוואה ברשומות הציבוריות ובעיתונות הארצית, ומותר לכל אדם שיש לו טענה כנגד קיומה להגיש ערעור; אם מוגש ערעור העניין עובר להליכים משפטיים ארוכים.

אם הכל תקין ולא מוגש כל ערעור בפרק הזמן המותר, מעביר רשם הירושות את הצוואה למשרדי האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל, שבתורו מעביר אותה לבית המשפט לדיני משפחה – שם היא מאושרת באופן סופי, ולאחר מכן זוכים היורשים לממש את צוואת המנוח.