1. סטפני פרטרידג', 36, אריזונה
"אובחנתי כחולת קרצינומה דוקטלית פולשנית (סרטן השד) כאשר הייתי בשבוע ה-16 להיריון עם הבן החמישי שלי. הרופאים החליטו כי הטיפול לא יכול לחכות לאחר הלידה, אז במהלך ההיריון עברתי כריתה חלקית של השד וכן 6 סבבי כימותרפיה. לאחר הלידה, עברתי עוד 4 טיפולי כימותרפיה, כריתת שד, 25 הקרנות, ניתוח לשחזור השד וכריתת רחם. למרבה המזל, התינוק שלי נולד בריא ושלם, והחוויה של כמעט לאבד את חיי עזרה לי למצוא מטרה: סיוע לנשים אחרות אשר מתמודדות עם סרטן במהלך ההיריון.
אחת מתופעות הלוואי הפחות ידועות של כימותרפיה היא שהטיפולים עלולים לגרום להתחלת גיל המעבר אצל נשים. כיוון שטופלתי בכימותרפיה בתחילת שנות ה-30 שלי, אין נשים בגילי שיכולות להבין אותי, אבל יש הרבה נשים מבוגרות שכן. זה תמיד משעשע אותי כשנשים מבוגרות ממני בהרבה שואלות אותי באשר לטיפים כיצד להתמודד עם שינויי גיל המעבר. עם זאת, החלק הקשה הוא שאני לא תמיד יודעת איפה אני בדיוק – אמא צעירה, אבל אחרי גיל המעבר".
2. סאני דה מרקו, 60, אילינוי
"גיליתי שיש לי סרטן כאשר הרמתי את נכדתי הצעירה וחשתי כאב עז בגבי. עד מהרה נוכחתי לדעת שיש לי לימפומה של עמוד השדרה והייתי צריכה לעבור ניתוח במהרה, ולאחריו החלו טיפולי הכימותרפיה. עד מהרה למדתי שהכימותרפיה היא למעשה רעל ההורג את כל מה שבדרכו, וזה התחיל עם השיער שלי. הרופאים אמרו לי שהשיער עתיד ליפול תוך שבוע ועד עשרה ימים, אבל לא רציתי לחכות למאורע, לכן הלכתי וגילחתי את ראשי אצל ספר שעובד רק עם חולי סרטן. זה באמת היה החלק הגרוע ביותר בשבילי – בכיתי כל כך, ולמרות שזה עלול להישמע מוזר לאחרים, הרי אחרי הכל השיער צומח בחזרה, אבל בשבילי זה היה סימן פיזי ברור למה שעובר הגוף שלי.
כל טיפול כימותרפי היה אחת לשלושה שבועות; בדיוק כאשר התחלתי להרגיש טוב יותר, הגיע הזמן לטיפול נוסף ועם כל אחד שעבר, אני נחלשתי עוד יותר. הכימותרפיה גרמה גם לשינויים מוזרים בעור, ריר ופצעים בחלל הפה כך שלא יכולתי לאכול. לאחר מכן, קרוב למועד הטיפול האחרון, הגעתי לבית החולים עם אפס תאי דם לבנים. הרעל הכימי הרג כל כך הרבה דברים טובים יחד עם הסרטן, אבל זה עבד – אני מרגישה מבורכת להעיד שאני נקייה מסרטן משנת 2016 ועד היום".
3. רוז ג'דקינס, 49, מינסוטה
"אחד החלקים הכי קשים בשבילי היה שלמרות שסבלתי מסרטן השד, עדיין הייתי צריכה לחיות את חיי. עברתי טיפולי כימותרפיה אחת לשבועיים, כאשר הטיפול היה נערך ביום רביעי, לאחריו היה עליי להישאר בביתי בימים חמישי ושישי ואז ביום שני לחזור לעבודה כלא כלום. באופן מוזר, תמיד השתוקקתי לאכול המבורגר גדול ועסיסי לאחר כל טיפול כימותרפי שעברתי וכך גם היה. לדבר הזה אני מודה מאוד לרופאים שנתנו לי תרופות נגד בחילות, מה שאפשר לי לאכול כמעט כל מה שרציתי בלי לחוות תופעות לוואי של הקאות וכדומה".
4. בריטני לונג, 32, יוטה
"הסימן הראשון לכך שהכימותרפיה עתידה לגרום לשיער שלי לנשור היה שהקרקפת שלי כאבה בצורה לא רגילה. הכאב היה כל כך קשה, כך שבעקבותיו הופיעו גם מיגרנות וכאבי ראש, ולאחריהם החלה הנשירה הקשה שהייתה משאירה את עקבותיה בכל מקום בו הנחתי את ראשי. בכל פעם שהייתי מעבירה את אצבעותיי בשיערי, הייתי מוציאה גושי שיער גדולים יותר מפעם לפעם – זה היה השלב בו אמרתי לבעלי שאני רוצה שהוא יגלח את ראשי, וזה היה אירוע מאוד קשה רגשית. לקח לי שנים רבות לגדל את השיער שלי חזרה למצב בו אהבתי אותו, וכל הזמן הזה הרגשתי כאילו אני מאבדת את הזהות והנשיות שלי בצורה מסוימת.
במהלך הטיפולים הצטרכתי לעבור סבב כימותרפי אחד שהוא החמור ביותר שניתן להעניק, וזה מחה כמעט לחלוטין את מח העצם שלי. יתרה מזאת, זה השפיע בצורה קיצונית על בלוטות הטעם שלי – איבדתי כל טעם למזון, וגם הדברים שכבר הצלחתי לטעום, היה להם טעם מתכתי. עברו שבועות רבים עד שנהנתי לאכול בשנית – הטיפולים הכימותרפיים שינו את מערכת היחסים שלי עם האוכל".
5. דניס לגורי, 47, ג'ורג'יה
"הייתי צריך לעבור טיפולי כימותרפיה במשך 6 חודשים, ואחת מתופעות הלוואי הידועות שנבעו מכך, וממנה גם אני סבלתי, הייתה ירידה במשקל. ניסיתי להסתכל על הצד החיובי, זאת מפני שהרגשתי שהייתי צריך לאבד כמה קילוגרמים בכל מקרה. לרוע המזל, הסטרואידים שנתנו לי יחד עם הכימותרפיה גרמו לי להעלות במשקל ב-14 קילוגרמים. יתרה מזאת, הם גם גרמו לי לנדודי שינה, ולכן היו לי בעיות להירדם וגם כשכבר נרדמתי, היו לי חלומות מוזרים מאוד.
הכימותרפיה עצמה לא הרגישה כל כך נורא, סבלתי אותה בצורה טובה מאוד; בכנות, התרופות היו אלו שהקשו על חיי יותר מהכימותרפיה. אף פעם לא איבדתי את כל השיער שלי במהלך קבלת הטיפולים הכימותרפיים, אבל הוא כן נהיה דליל יותר. אחרי שסיימתי עם הטיפולים, השיער שלי חזר לאיתנו מהר מאוד. לא רק שהוא היה צפוף ועשיר יותר מאשר קודם לכן, אלא הוא גם חזר לצבע השחור והמקורי שלו – היו לי כמה שיערות אפורות לפני הטיפול ואחריו הן נעלמו. יתרה מזאת, קצב הצמיחה תפס תאוצה מאז ועד היום, מה שמאלץ אותי לבקר אצל הספר לפחות אחת לשבועיים".
6. ננסי פאליקה, 30, מישיגן
"לפני שבכלל יכולתי להתחיל טיפולי כימותרפיה, הרופא שלי ביקש ממני לחתום על טופס ויתור – מסמך בן 36 עמודים המפרט את כל מה שיכול להשתבש כתוצאה מהטיפול; חלק מהסיכונים היו דימום מוחי, בעיות לב ובעצם כל מחלה מחרידה שתוכלו לחשוב עליה מלבד סרטן. לאחר החתימה בכיתי במשך כמעט יום שלם, איך לעזאזל בכלל הייתי אמורה לקבל את ההחלטה הזו לגבי עצמי?".
7. ג'סיקה ראולי, 35, יוטה
"הרופאים יכולים להשתמש במגוון תרופות רחב מאוד עבור טיפולי כימותרפיה ולכל אחת יש תופעות לוואי משלה. אני קיבלתי את התרופה שכונתה בשם הלא ידידותי, "שטן אדום" – זאת בשל הדברים הנוראיים שהיא גורמת לך לעבור. התרופה לא רק גורמת לך לאבד את השיער שלך ולהרגיש חולה לאורך כל זמן הטיפול, אלא היא גם מסוכנת מאוד לחשיפה לעור, זאת בשל שמספיק טפטוף קל שלה על העור ואתה כנראה תצטרך לבצע השתלת עור בעתיד כי היא בעצם אוכלת את הבשר בעודו חי. את התרופה הזו היו מחדירים ומזרימים לתוך הלב שלי אחת לשבוע".
8. קמיל אוסטרפילד, 26, מינסוטה
"בשבילי, החלק הכי כואב בטיפולי הכימותרפיה שלי היה להכניס את המחט אל תוך הווריד כדי לקבל את התרופה. אחר כך, במהלך קבלת הטיפול כבר לא הרגשתי כאבים כלל וכלל – לא הרגשתי שהתרופה שורפת לי את הוורידים, או לחלופין הרגשת חולי באופן מידי, כמו בקרב אנשים רבים אחרים. הבעיה הייתה כעבור שלושה ימים, אז התחלתי לחוש ממש ברע כאילו אני סובלת משפעת – בחילות, חולשה, כאבי גוף ותשישות, כל אלו למעשה הופיעו אחרי קבלת הטיפולים הכימותרפיים בכל פעם מחדש".
9. טרייסי אולסטן, 40, פלורידה
"אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי במהלך טיפולי הכימותרפיה היה העובדה שהרגשתי קור עז שעוטף את גופי במהלך קבלת התרופה. לכן, למדתי לאחר מספר טיפולים להביא איתי תמיד שמיכה חמה ונעלי בית חמימות. דברים אלו לא רק עזרו לי להרגיש יותר חם במהלך הטיפול, אלא גם זה השרה אווירה נחמדה וחמימה שישנם חפצים שהרגישו כה מוכרים וביתיים בתוך חדר בית החולים הסטרילי והלבן. דבר מוזר נוסף שהייתי סובלת ממנו, אבל לא הטריד אותי בצורה משמעותית, היה החשק הבלתי מוסבר לסור אל השירותים מיד אחרי קבלת הטיפול".
10. ג'ס הודג'סון, 40, מינסוטה
"הסרטן היה למעשה רכבת הרים של רגשות, כאשר הכימותרפיה הייתה חלק נכבד מאוד ממנה. יום אחד הייתי מרגישה נהדר, ולמחרת הייתי כה מותשת שבקושי יכולתי לקום מהמיטה. ואז, בדיוק כשהאנרגיה שלי החלה לחזור, הצטרכתי לקבל טיפול נוסף. הדבר הזה באמת התיש אותי נפשית ופיזית – הרגשתי כה חלשה במשך רוב הזמן. איבדתי את כל שיערי, כולל הריסים, הגבות וכל אזור שעיר אחר מתחת לסנטר – ההטבה הגדולה בזה היא שלא הייתי צריכה לדאוג להסרת שיער. מאותו רגע ואילך לא הייתי צריכה לגלח יותר את רגליי, ויתרה מכך, אחרי השתלת מספר תאי גזע, הייתי אומרת לאנשים שעשיתי טיפול להסרת שיער בשווי 100 אלף דולר".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: