זהו לא סוד שירושלים היא לא רק עיר יפהפייה וקדושה, אלא גם בעלת שורשים היסטוריים עמוקים שיכולים להחזיר אותנו ברגע אל ימי המקרא. בזכות אתריה ההיסטוריים ועוד רבים אחרים היא מצליחה למשוך אליה רבבות תיירים ומבקרים שבאים לפקוד מקומות כמו הכותל, מסגד אל-אקצא וויה דולורוזה. לצידם, מעטרים את העיר בניינים מרהיבים ומיוחדים שכדאי לשים לב גם אליהם ואל סיפוריהם ההיסטוריים המרתקים, שמקורותיהם אמנם רק מהמאות האחרונות, אך בכל זאת כדאי להכיר. על מנת להעניק לעיר המדהימה הזאת נופך היסטורי נוסף, אתם מוזמנים להכיר 8 בניינים ומתחמים מרהיבים ביופיים, מיוחדים והיסטוריים בירושלים, שכנראה הייתם תוהים אודותיהם אם הייתם עוברים לידם בעת סיור בעיר, ואתם גם מוזמנים להכיר סיפורים של מבנים היסטוריים נוספים מרחבי הארץ.
1. מתחם אוגוסטה ויקטוריה
המתחם היפהפה הזה, שמזכיר אחוזות אירופאיות, משתרע על פני 81 דונם על כתף הר הזיתים. המקום הוקם בין השנים 1910-1907 על ידי קיסר גרמניה וילהלם השני, בעקבות התרשמותו מהאזור במהלך ביקור בעיר בשנת 1898. המתחם קרוי על שם אשתו, וכולל כנסיה עם מגדל פעמונים ואכסניה אותה יזמה להקים אוגוסטה ויקטוריה והיא נועדה לשמש כבית הארחה לצליינים ובית רגוע לנתינים גרמניים שחיו בירושלים. שני אתרים אלו תוכננו על ידי האדריכל הגרמני רוברט לייבניץ, והם נבנו מאבן ירושלמית ובסגנון גרמני שכולל קשתות וגג רעפים אפור.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוסב מבנה האכסניה לבית חולים צבאי ולמפקדה ראשית למטה הטורקי-גרמני הכללי בעיר. לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים בשנת 1917, המתחם הולאם והוסב למפקדה הראשית של הצבא הבריטי בארץ. כשהחלה תקופת המנדט הבריטי בשנת 1920, הוא אכלס את מוסדות השלטון, ובמהלך השנים גרו בו הנציבים העליונים הרברט סמואל והרברט פלומר. לאחר מלחמת העולם השנייה, הועבר המקום לידי הפדרציה הלותרנית העולמית אשר מחזיקה בו עד היום, ובית החולים שנמצא בו מתוחזק על ידי אונר"א ומתמחה בריפוי מחלת הסרטן ומחלות אף, אוזן וגרון. בכנסייה, ניתן ליהנות מדי חודש מקונצרטים למוזיקה ווקלית וליטורגית.
2. בית בן-יהודה
ברחוב עין גדי 28 נמצא בית בן שתי קומות עם מרפסת, ששייך למחייה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה. מבנה זה הוקם בשנת 1922, ובן-יהודה לא זכה לגור בו מכיוון שהוא נפטר זמן קצר לפני תום מלאכת בנייתו, אך אשתו חמדה גרה בו עם ילדיהם עד שנפטרה בשנת 1951. במשך השנים היא הפכה את המקום למרכז להנצחת מפעלו של בעלה, והאתר שימש ככזה עד שהושכר לדיירים פרטיים על ידי עיריית ירושלים בשנת 1965.
בשנת 1971 המבנה נמסר לארגון גרמני בשם "אות הכפרה והשלום", אשר מביא לארץ מתנדבים מגרמניה שמשתלבים במוסדות סעד ורווחה ובמפעלי הנצחת השואה על מנת לכפר על פשעי הנאצים. המקום משמש את מטה הארגון בארץ עד היום, ובשנת 2004 התווסף למבנה אגף חדש שנועד להפוך אותו למרכז סמינרים עבור המתנדבים הגרמנים, והוא כולל אולם הרצאות וחדרי לימוד, לצד בית הארחה שפתוח לכולם.
3. רמות פולין
שכונה מיוחדת שניתן למצוא בירושלים היא רמות פולין, שנחשבת לשונה בנוף העיר בזכות בנייניה המחומשים והמעט מוזרים. היא תוכננה בשנת 1974 על ידי האדריכל צבי הקר בעקבות רצון ליישב את ירושלים גם בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. מטרת הקמת רמות פולין הייתה ליצור שכונות חדשות בעלות מבנים שונים שיחרגו מהתדמית שאפיינה את שיכוני הארץ דאז, וביצועה כלל כמה רעיונות אדריכליים שנחשבו לחדשניים באותה תקופה.
הקמתה החלה בסוף 1976, אך בעקבות עליית הליכוד לשלטון שנה לאחר מכן, הוחלט להפסיק את בנייתה המתוכננת, ולכן מבנים רבים שנמצאים בה לא תואמים לעיצוב של הקר. עם השנים, ניסו דיירי המקום להתגבר על צורתם המוזרה והלא נוחה של הבניינים על ידי תוספות בנייה, ואם תבקרו באזור כיום תראו שילוב מרתק בין בניינים מחומשים שמותאמים לתכנונו של הקר, לשיפוצים שנעשו. בזכות המראה המיוחד שלהם, נכללים המבנים של שכונת רמות פולין ברשימות "הבניינים המוזרים בעולם".
4. כנסיית השילוש הקדוש בירושלים
מבנה מפואר שניתן למצוא בכיכר מוסקבה שבמגרש הרוסים, הוא כנסיית השילוש הקדוש, שמשמשת ככנסייה רוסית. האתר היפהפה הזה תוכנן על ידי האדריכל הרוסי מרטין איוונוביץ' אפינגר ונבנה בין השנים 1872-1860 על ידי "החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית" שפעלה בעיר בתקופה העות'מאנית. הכנסייה נועדה לשמש צליינים רוסיים שהגיעו לארץ במאה ה-19, והקמתה הייתה בעידודו של הצאר אלכסנדר השני. לאחר מלחמת העולם הראשונה ונפילת שלטון הצאר ברוסיה, פסק זרם הצליינים לארץ והכנסייה חדלה לפעול כמעט לחלוטין.
בתקופת המנדט הפך האזור למתחם שלטוני בריטי, ואחרי קום המדינה חזרה הכנסייה לפעול, שופצה ושבה למעמדה הרם כמוקד לצליינים מרוסיה. למרות מבנה הכנסיה הקטן יחסית לשאר המקומות באזור, הוא מצליח לבלוט עד היום בזכות גובהו וסגנונו המרשימים, שכוללים שמונה מגדלים שבראשם כיפות.
5. בית החולים האיטלקי
קשה לפספס את המבנה האיטלקי היפהפה הזה שעומד בשכונת מוסררה, בהצטלבות הרחובות שבטי ישראל והנביאים. למקום זה יש היסטוריה מרתקת, שמתחילה ברצון של איטליה להפגין נוכחות בירושלים ובכך להביע הצהרה פוליטית-מדינית חשובה, בעזרת אדריכלות שמאפיינת ערים כמו פירנצה וסיינה. הוא הוקם על ידי ארגון נוצרי איטלקי בשם "איגוד לאומי לעזרה למיסיונרים האיטלקיים", כבית חולים שנועד להגיש שירותים לאוכלוסייה המקומית ולצליינים קתולים שבאו לבקר בעיר, אשר גם מכיל כנסייה במרכזו.
המבנה תוכנן על ידי האדריכלים ג'וליו ואנטוניו ברלוצי, אשר פתחו עידן חדש בבנייה בירושלים, ובשנת 1910 הונחה אבן הפינה שלו. כעבור 9 שנים הושלמה בנייתו, והוא הופעל על ידי צוות רופאים איטלקיים ואחיות נזירות, אשר סיפקו שירותים מודרניים יחסית לתקופה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שימש המבנה כמפקדה הירושלמית של חיל האוויר המלכותי, ולצד תפקודו כבית חולים צבאי, גם הוקמו בו משרדים ואכסניה. במהלך מלחמת השחרור, הוא תפקד כעמדה קדמית ונקודת תצפית לכוחות צה"ל בקרבות שונים, ובשנת 1963 נמכר לממשלת ישראל, ומאז הוא מאכלס את משרד החינוך והתרבות.
6. בית תבור
הבית היפהפה הזה נמצא ברחוב הנביאים 58 ונבנה בין השנים 1889-1882 על ידי הארכאולוג והאדריכל הגרמני קונרד שיק, כבית מגוריו בעיר. עם תום השלמת המבנה, הוא היה אחד הבתים המרשימים בעיר, אשר מוקף בחומת אבן ירושלמית ומשלב בין סגנון גותי גרמני לאדרכילות מזרח-תיכונית. שיק גר בו עד לפטירתו בשנת 1901, ומשפחתו המשיכה לחיות בו עוד כמה שנים נוספות. לאחר מכן, במלחמת העולם הראשונה, הופקע הבית על ידי השלטונות העות'מאנים לטובת מגורי קצינים טורקים, ולאחר המלחמה הוא שימש כבית ספר למדעי האסלאם ושפות. כמו כן, לתקופה קצרה לאחר מלחמת העצמאות הוא שימש לשיכון פליטים מהרובע היהודי.
בשנת 1950 המבנה ננטש, ושנה לאחר מכן הוא נשכר על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית השוודית להקמת המכון התאולוגי השוודי. בשנת 1996 היא רכשה את הבניין, ומאז הוא משמש להכשרת צעירים סקנדינביים לנושאים שנועדו לקרבם לעם היהודי ולארץ הקודש, כמו יהדות, לשון עברית וחקר ארץ ישראל.
7. וילה קונסטנטין סלאמה
המבנה המרשים הזה שנמצא בכיכר אורד וינגייט שבשכונת טלביה, הוקם על ידי קונסטנטין סלאמה בסוף שנות ה-30 ומשתרע על פני 1,200 מ"ר. סלאמה עסק במסחר, והיה יבואן של מכוניות, ספק הירקות והפירות של הצבא הבריטי ובעל קשרים הדוקים עם אישים יהודיים ידועים שחיו בעיר באותה תקופה. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות הוא החליט לעזוב את הארץ והשכיר את הבית לקונסול בלגיה בירושלים.
בשנת 1981 מכר סלאמה את נכסיו בארץ למדינה, באמצעות ייפוי כוחו של איש העסקים דוד סופר, ושניהם סיכמו שסופר יקבל את הבית הזה. עם זאת, איש העסקים נתקל בסירוב כשרצה לקנות את הווילה מהמדינה, ורק לאחר כ-20 שנה ופנייה לבג"ץ הוחלט להחכיר לו את המקום למשך 200 שנה. לאחר מכן, הוא נתקל בסירוב נוסף כשביקש מהקונסול הבלגי שישלם לו דמי שכירות, ולאחר מהלכים משפטיים הם הגיעו להסכמה בה הקונסול ישאר במקום בתמורה לתשלום שכירות.
8. כנסיית הדורמיציון
את הכנסייה היפהפייה והמרשימה הזאת ניתן לאתר על הר ציון ליד שער ציון, קבר דוד והחומה הדרומית של העיר העתיקה. היא משמשת את מסדר הבנדיקטינים, ולפי אחת המסורות, היא ממוקמת היכן שנרדמה מרים לשנת נצח (Dormitio), ועל כן שמה. היא הוקמה על שטח בו היו בעבר כנסייה ביזנטית שנהרסה בשנת 1099 ובית קברות פרוטסטנטי, ומגרש זה נמכר לידי ארגון "אגודה גרמנית לארץ הקודש". היא נבנתה בין השנים 1910-1900 על ידי היינריך רנרד, אדריכל מוכר מקלן שתכנן בניינים בחבל הריין, ובעזרת אדריכל טמפלרי תושב ירושלים בשם תיאודור זנדל.
עיצובה המיוחד משלב בין מאפייני "אר נובו", זרם אמנותי שהתפתח באירופה ובארצות הברית במאה ה-19, שמתבטא למשל בגג מדורג, לבין בנייה מקומית, אותה ניתן לראות בכיפת האבן שסגנונה מקומי-מסורתי. כמו כן, הכנסייה ניזוקה במהלך קרבות מלחמת השחרור, ומגדל הפעמונים שימש לצה"ל כעמדת תצפית עד לכיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. משנת 1972, מתקיימים בה סמינרים שמיועדים לסטודנטים דוברי גרמנית, וגם ניתן ליהנות בה מאירועי תרבות שפתוחים לקהל הרחב, כמו קונצרטים. בעשור האחרון, החלה הכנסייה לסבול מפעולות תג מחיר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: