אמנם היה זה חיים נחמן ביאליק שקטף את תואר המשורר הלאומי של ישראל, אך אם היה מחולק תואר נוסף למשוררת הלאומית – אין ספק שנעמי שמר, שבימים אלו אנו מציינים 15 שנים למותה (ב-26 ליוני, 2004), הייתה אחת המועמדות המובילות לקבלו. תרומתה של שמר ליצירה הישראלית לא תסולא בפז, ושלל היצירות שלה שהפכו לנכסי צאן ברזל של ממש, ספוגים בהוויה הישראלית והציונית, באהבת הארץ, נופיה ואנשיה. מאחורי כמעט כל אחד מהשירים הגדולים והאלמותיים שיצרה שמר במהלך הקריירה המפוארת שלה מסתתרים כמה וכמה סיפורים, אנקדוטות ופרטי מידע מרתקים, שיכולים להפתיע כל אחד מכם שגדל עליהם, ואפילו לעניין את ילדכם שלומדים אותם בבית הספר. לכן אנו מביאים בפניכם כאן 11 מאותם שירים גדולים ואת הסיפורים המיוחדים שעומדים מאחוריהם.
1. ירושלים של זהב
נדמה שלא ניתן לדבר על שמר בלי להזכיר את "ירושלים של זהב", הקלאסיקה שהיא כמעט המנון שאין ישראלי או אפילו יהודי שלא מכיר. את השיר כתבה שמר ב-1967, לבקשתו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, שחיפש שיר לפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה. הלחן, כפי שכבר גילתה שמר בעצמה, נכתב בהשראת (יש אף שאומרים בהעתקת) שיר עם בסקי ישן, אך המילים המרגשות מקוריות לחלוטין. מפתיע לגלות שהבית השני של השיר נכתב על ידי שמר רק לאחר שהראתה את הנוסח הראשוני שכתבה לידידתה רבקה מיכאלי, וזו העירה לה שאין בו התייחסות לעיר העתיקה.
2. חורשת האקליפטוס
בשנת 1912 ניטעה על גדות נהר הירדן, בסמוך לקבוצת כנרת, חורשת אקליפטוסים על שם מנחם שמואל (הידוע בכינוי ממש"י) – חלוץ ופעיל ציוני. 48 שנים לאחר מכן, ב-1961, כתבה נעמי שמר את שיר ההלל היפה והאישי הזה לאותה החורשה, שהייתה חלק מנוף ילדותה בעת שגדלה בקיבוץ דגניה השכן. על פי נתוני אקו"ם לשיר המיתולוגי הזה יש לא פחות מ-120 גרסאות שונות, שנעשו לא רק על ידי אמנים ישראליים – אפילו הזמרת האיטלקית-בלגית לארה פביאן ביצעה אותו בעברית מספר פעמים (כפי שניתן לראות בסרטון המצורף).
3. העיר באפור
אם במקרה חשבתם ש"העיר באפור" נכתב על תל אביב הקטנה והישנה, או על מקום אחר בארצנו הקטנטונת, אתם ממש לא בכיוון - הוא בכלל נכתב על עיר האורות, פריז, שם התגוררה שמר בימים בהם כתבה שיר זה. את ההשראה ללחן לקחה שמר משיר שייצג את צרפת באירוויזיון של שנת 1963, אך ההשראה למילים הנוגות באה מן הנופים הפריזאיים שנשקפו בחלונה בעונת הסתיו. כיום, ניתן לבקר בפריז וללכת במסלול הדומה לזה המתואר בשיר האהבה המרגש הזה.
4. אנחנו שנינו מאותו הכפר
השיר האייקוני הזה, שנחרט בראשו של הציבור הישראלי כאחד משירי הרעות והזיכרון המרכזיים ביותר, שואב השראה מסיפור שהיה באמת. בשנת 1964, כאשר חיה בפריז, פגשה שמר בצמד חברים בני מושב נהלל, זאב עמית ויוסף רגב, שסיפרו לה כיצד באחד הקרבות המרים של מלחמת העצמאות בה לחמו, נפל חברם הטוב ובן המושב יוסף בנטוב, והם התעקשו להשיב אותו לקבורה ביישובם. את סיפור גבורה ורעות זה הנציחה שמר בשיר שכתבה ופרסמה כ-3 שנים לאחר אותו מפגש.
5. לו יהי
שיר התפילה הלאומי הזה, אותו כתבה שמר במהלך מלחמת יום כיפור, הפך במהרה לאחד מסמליה של התקופה הקשה הזו. הוא נכתב על בסיס השיר Let it be של הביטלס, על אף שהשיר המקורי של החבורה האנגלית התייחס למילים במשמעות של "אל תדאג" ולא כמעין תפילת בקשה, כפי שעשתה שמר. את הלחן רצתה שמר להשאיר דומה למקור הבריטי, אך הערה שנתן לה בעלה מרדכי הורוביץ - שאמר כי לשיר כזה צריכה להיות מנגינה יהודית - גרם לה לשנותו.
6. על כל אלה
עד היום, רבים מייחסים לשיר הזה משמעות לאומית, וחושבים שהוא נכתב בעקבות אירועים שקרו במדינת ישראל באותם השנים בהם הוא נוצר, כמו למשל פינוי חבל ימית כאשר מדינת ישראל נסוגה מסיני. עם זאת, מעניין לדעת כי במקור היה זה בכלל שיר אישי, שכתבה שמר לאחותה, רות נוסבאום, כדי לעודד את רוחה לאחר שבעלה נפטר בשנת 1980. יוסי בנאי, שביצע את השיר במקור, הסתייג מהפיכת השיר לסמל בקרב קבוצות פוליטיות מסוימות, וטען כי השיר נכתב בשבילו, לא כהמנון.
7. ואלס להגנת הצומח
את השיר הזה נהגו ליחס שנים רבות לאהבת הטבע ולשמירה על הפרחים המוגנים בארץ ישראל, ואף שרו אותו בטקסי ט"ו בשבט בבתי הספר. לכן רבים הופתעו, ועדיין מופתעים, לגלות שבמקור לשיר הזו משמעות אחרת לחלוטין, ביקורתית, היוצאת כנגד תופעת ההטרדות המיניות של נשים על ידי גברים. נעמי שמר עצמה סיפרה פעם, כי כאשר נשאלה על ידי גננת שניסתה להמחיז את השיר כיצד יש להלביש את הדוברת הלא מזוהה בו, זו שאומרת "לו הייתי חיה או פרח", ענתה לה שיש להלבישה כחיילת – כי זוהי למעשה גיבורת הוואלס, הסובלת מאותן הטרדות והצקות.
8. בכל שנה בסתיו גיורא
גם שיר הזיכרון הנוגה הזה נכתב על אנשים אמיתיים שהכירה שמר; גיורא שוהם, שלו מוקדש השיר, היה בנם של ידידים קרובים של נעמי שמר ובעלה מרדכי הורוביץ. גיורא נפל בקרב במלחמת יום כיפור, והוא בן 21 בלבד. בנוסף מוזכרים בשיר זה יחיעם וייץ, שנפל בפעולת ליל הגשרים ב-1946, וטוביה קושניר, שנפל במהלך מלחמת העצמאות.
9. שירת העשבים
בשנת 1976 נכחה נעמי שמר בהקלטת התוכנית "שוב יוצא הזמר" של קול ישראל שנערכה בתל אביב, ושמעה את המנחה, ידידה הטוב שלמה ניצן, קורא מספר ציטוטים ששבו את אוזניה. בסיום התוכנית אצה שמר לניצן ושאלה אותו למקורן של המילים, והוא מצדו סיפר לה כי אלו מילותיו של רבי נחמן מברסלב והפנה אותה למקור הציטוטים. שמר, שלימים סיפרה שכאשר שמעה את המילים חשה "שהלחן כבר נמצא בתוכן", לא התמהמה ושילבה את ציטוטי הרבי ב"שירת העשבים", אותו כתבה למחזה "מסעות בנימין השלישי".
10. אני גיטרה
את הפזמון המרגש הזה כתבה שמר עבור חברה בני אמדורסקי, שביצע אותו לראשונה בסיום ערב מחווה שהוקדש לו. אנקדוטה מעניינת בנוגע לשיר זה קשורה לשורה "הרפתקאות צועניות, במטוסים באוניות, וטעויות צבעוניות על כל השטח". לפי עדותו של חוקר הזמר העברי עופר גביש, ללי שמר, ביתה של נעמי, סיפרה כי שורה זו נכתבה בעקבות טעות שקרתה לאימה באחד מביקוריה בנתב"ג, אז עלתה בטעות על טיסה לא נכונה ליעד לא נכון ונרדמה במטוס.
11. עוד לא אהבתי די
במהלך חייה סבלה שמר מבעיות בריאותיות שונות, שחייבו אותה לעבור מספר ניתוחים. לפני אחד מהניתוחים הללו התעורר חששה של שמר מפני המוות, ולפי עדותה זה מה שגרם לה לכתוב את "עוד לא אהבתי די", כמעין מחאה מול הפחד שחייה יגיעו לקיצם בעקבות הניתוח. יהורם גאון הקליט את השיר הזה ב-1976 והוא הפך להיות להיט גדול במהרה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: