איך הכל התחיל?
לאודה נולד בשנת 1949 בוינה למשפחה עשירה ובעלת אמצעים שמאוד התנגדה לשאיפות שהוא פיתח בגיל צעיר – להפוך לנהג מרוצים. למרות חוסר שביעות רצונם, הוא החל להשתתף במרוצים כבר בתחילת שנות ה-20 של חייו, בהתחלה בסבבי מרוצים חובבים אך במהירות הכישרון והמסירות הבלתי מתפשרת שלו הובילו לקידומים והזדמנויות חדשות. בשלב מסוים הוא נתקל במכשול כספי משמעותי, השתתפות במרוצי מכוניות דורשת משאבים כלכליים ניכרים וללא תמיכה של משפחה או גוף גדול אחר, הוא היה נתון לחסדי הגורל.
אז מה עושה אדם צעיר וחדור מטרה עם חלומות גדולים במקרה שכזה? מתייאש? מתאזר בסבלנות? מתפייס עם המשפחה שלו? אם זה מה שאתם חושבים כנראה שעוד לא הבנתם באיזה סוג של אדם מדובר... לאודה לקח הלוואה של 30,000 לירות שטרלינג כדי לקנות את דרכו לתוך קבוצת מרוצים שהשתתפה בתחרויות פורמולה 2, סבב המרוצים השני בחשיבותו וביוקרתו בעולם. זה קרה בשנת 1972, כשהוא בן 23 בלבד, וזמן קצר לאחר מכן הוא קודם להיות נציג הקבוצה במרוצי הפורמולה 1 היוקרתיים. לצד ההתקדמות הזאת הייתה גם התמודדות קשה, אחת מהראשונות בחיים יוצאי הדופן של לאודה, הקשר שלו עם משפחתו נותק באופן כמעט מוחלט בעקבות התעקשותו לרדוף אחרי החלומות שלו.
בתמונה: ניקי לאודה הצעיר במכונית מספר 9 - בודפשט, 1969
למרות שהוא קודם במהירות לתפקיד נהג בסבב הפורמלה 1, המצב הכללי של הקבוצה שלאודה קנה את דרכו אליה היה איום ונורא. מתוסכל מצד אחד אך גם מעודד מהיכולת וההצלחה האישית שלו מהצד השני, לאודה החליט שהוא לא משנה כיוון, ונלחם על החלום שלו בכל הכוח ובלי מעצורים. הוא לקח הלוואה בנקאית נוספת וקנה את דרכו לקבוצת הפורמולה 1 BRM.
ימי ההצלחה הראשונים
קשה לדמיין מה בדיוק עבר בראש של ניקי לאודה בעקבות הסיכון הכפול שהוא לקח על עצמו, אבל הוא בוודאות היה נתון תחת לחץ עצום. הוא היה מהיר וממוקד, נהג מדויק ומחושב שגם הבין את המכונית שלו ברמה ההנדסית וידע לעבוד יחד עם הצוות הטכני כדי לשפר אותה, הבעיה הייתה הקבוצה שלו... מצבה של BRM הלך והתדרדר עד שבסופו של דבר אחד מהנהגים האחרים שלה, קליי רגזוני, עזב אותה בשנת 1974 כדי להצטרף לקבוצת פרארי המפורסמת. למרבה המזל הוא המליץ למייסד האגדי של הקבוצה ושל חברת הרכב, אנזו פרארי, לשכור גם את לאודה כנהג בקבוצת הפאר.
אנזו פרארי שילם את חובותיו של לאודה והתחיל לבחון את הרכש שלו, שכבר במרוץ הבכורה סיפק מקום שני לקבוצת פרארי במרוץ הגרנד פרי של ארגנטינה. חודשים ספורים לאחר מכן הוא זכה בגרנד פרי הספרדי, ושבר את "בצורת הניצחונות" של הקבוצה שנמשכה כשנתיים. למרות הפתיחה המוצלחת הזאת והישגים רבים לאורך עונת המרוצים, לאודה סיים את 1974 במקום הרביעי של סבב הפורמולה 1. באותה השנה הגיע למקום ה-8 נהג בריטי בשם ג'יימס האנט, אדם שבמובנים רבים היה ההפך המוחלט של לאודה. הוא היה איש מסיבות פרוע וחסר פחד אך מהיר ומוכשר לא פחות מלאודה - או יותר, תלוי את מי שואלים. למרות שמחוץ למסלול הם היו חברים, סגנון הנהיגה ומאפייני האישיות המנוגדים שלהם יצרו תחרות סוערת שתשחק תפקיד חשוב בהמשך החיים של שניהם...
יריבות ומשבר
בשנת 1975 ניקי לאודה זכה באליפות הפורמולה 1, וחברו/יריבו האנט הגיע למקום הרביעי. לכולם היה ברור שהשניים נמצאים ברמה אחת מעל לשאר הנהגים בסבב, כשרק סדרה של תקלות טכניות קשות מנעה מהאנט להגיע למקום גבוה יותר. את עונת המרוצים של שנת 1976 לאודה פתח בסערה וזכה ב-4 מתוך 6 האירועים הראשונים, האנט הגיע רק למקום הראשון באחד ולמקום השני באחר. הוא היה מתוסכל, כעוס וממוקד לחלוטין ברצון שלו להביס את לאודה. בדומה לניקי גם הוא עבר דרך ארוכה בעולם המרוצים, וגם הוא מצא לבסוף את מקומו בקבוצת פאר בשנה הזאת, והצטרף לצוות הנהגים של יצרנית הרכב הבריטית מקלארן. אחרי הניצחון החמישי של לאודה (מתוך 9 מרוצים שנערכו עד כה באותה השנה) הוא הוביל את דירוג הנהגים בהפרש כפול מהנהג הבא אחריו, והזכייה בתואר אלוף הפורמולה 1 בשנה השנייה ברציפות נראתה כמו עניין וודאי. להאנט היו תוכניות אחרות... הוא זכה במקום הראשון באירוע הגרנד פרי של צרפת והגיע חדור מטרה למרוץ הגרנד פרי של גרמניה שנערך על מסלול הנורבורגרינג המאתגר.
בתמונה: ג'יימס האנט בראש פודיום המנצחים ולשמאלו ניקי לאודה שהגיע למקום השני
שבוע לפני האירוע לאודה ניסה לארגן חרם נהגים על המרוץ בגלל תנאי בטיחות לקויים, למרות העובדה שהוא היה הנהג שהחזיק בשיא המהירות של המסלול והסיכוי שלו לזכות בגרנד פרי נוסף היה גבוה מאוד. לדעת לאודה לא היו לאורך המסלול מספיק צוותי כיבוי אש ועמדות של ציוד בטיחות. רוב נהגי הסבב התנגדו לחרם הזה, ובראשון לאוגוסט של שנת 1976 יצא הגרנד פרי של גרמניה לדרך... זמן קצר לאחר מכן, בהקפה שנייה של המסלול, התרחשה תאונה – רכבו של ניקי לאודה ככל הנראה סבל מתקלה שהובילה לאובדן שליטה, התנגש במעקה בטיחות והוטח בחזרה לתוך המסלול, שם התנגשו בו שתי מכוניות מרוץ אחרות. לאודה והמכונית שלו עלו באש – גורל אכזר, שלאודה עצמו הזהיר מפניו, הוביל לכך שעד שהוא חולץ מההריסות הבוערות על ידי נהגים אחרים, הוא כבר סבל מכוויות חמורות ומשאיפת עשן. הוא הובהל לטיפול רפואי אך שקע בתרדמת, והצוות הרפואי זימן עבורו כומר, סימן ברור לכך שחייו עומדים להסתיים.
בתמונה: מכוניתו של ניקי לאודה רגעים בודדים לאחר התאונה בגרנד פרי הגרמני
אך כעבור זמן קצר התגלה שגם מלאך המוות לא יכול לנצח את רצון הברזל הקר של ניקי לאודה. הוא יצא מהתרדמת והתחיל בסדרת טיפולים קשה, אך בחר לבצע כמה שפחות ניתוחים פלסטיים כדי לשקם את הפנים שלו. ג'יימס האנט לעומתו יצא מגרמניה כמנצח של מרוץ הגרנד פרי, ובהיעדרו של לאודה הוא צבר כמות מכובדת של נקודות בדירוג עם סיום במקום הרביעי ובמקום הראשון בשני המרוצים הבאים בסבב. לאודה צפה בניצחונות האלו מחדרי הטיפול שלו, מה שעורר בו דחף לרוץ קדימה במסגרת תהליך השיקום בעוצמה אדירה ובניגוד להמלצות הצוות הרפואי. הריאות שלו ספגו נזק בשל עשן השריפה, האוזן הימנית שלו נשרפה כמעט לחלוטין וכך גם חלק גדול מהפנים שלו, הוא איבד את השיער בחלק הימני של ראשו וסבל מכוויות וצלקות. תהליך השיקום שעמד בפניו היה אתגר אדיר שרבים לא ידעו איך הוא יסתיים, אבל 6 שבועות בלבד לאחר התאונה של ניקי לאודה, הוא הדהים את העולם.
כשראשו עדיין עטוף בתחבושות וגופו מתאושש מהטראומה הקשה שהוא עבר, לאודה הגיע למסיבת עיתונאים לקראת מרוץ הגרנד פרי של איטליה, שנערך זמן קצר לאחר מכן. הוא זכה במקום הרביעי של האירוע, למרות שהוא עצמו העיד על הפחד הרב שהוא הרגיש והפצעים המדממים שנפתחו בראשו תוך כדי הנהיגה. סיפורו כבש את הלב של חובבי המרוצים ועד היום מדובר באחד מסיפורי השיקום הכי מדהימים בתולדות הספורט הזה. גם ג'יימס האנט שמח מאוד שחברו ניצל ממוות והצליח לחזור לכיסא הנהג, אבל הרגשות האלו לא הפחיתו את הרצון החזק שבער גם בו. לאודה כבר היה אלוף העולם בעבר, ועכשיו זה היה תורו של האנט שאמנם נאלץ לפרוש מאותו המרוץ, אך הוא זכה בשני אירועי הגרנד פרי הבאים בשעה שניקי הגיע רק למקומות ה-8 וה-3.
בתמונה: ניקי לאודה, לאחר הפציעה, בראש פודיום המנצחים ולימיניו ג'יימס האנט
לקראת האירוע האחרון של השנה, הגרנד פרי ביפן, פער הנקודות בין לאודה במקום הראשון בדירוג להאנט במקום השני היה 3 נקודות בלבד. הכל היה פתוח, במיוחד לאור הביצועים של לאודה שאמנם היו כמעט בלתי נתפסים לאור מצבו, אך עדיין רחוקים מהיכולת הרגילה שלו. מזג האוויר דאג לאווירה דרמתית ומאתגרת במיוחד ליום המרוץ, גשמים כבדים ירדו והכביש היה חלקלק ומסוכן במיוחד. האנט ולאודה זינקו יחד עם שאר הנהגים מקו ההתחלה והחלו את המרוץ שיקבע את זהות האלוף. הקהל עוד לא הספיק להירגע מפתיחת האירוע המותח כשהבלתי יאומן קרה: האוסטרי הנחוש וממוקד המטרה, האיש שכמעט ואיבד את חייו אך חזר לשבת מאחורי ההגה, פרש אחרי שתי הקפות בלבד. תנאי הכביש היו מסוכנים מדי לדעתו והעיניים הפגועות שלו הקשו עליו מאוד. עד היום ההחלטה הזאת נחשבת לאחד מהצעדים האמיצים ביותר בהיסטוריית מרוצי המכונית. ג'יימס האנט הגיע למקום השלישי בתחרות, וזכה בתואר אלוף הפורמולה 1 של שנת 1976...
פרישה, חזרה והצלחה
שנה לאחר מכן, ג'יימס האנט הגיע למקום ה-5 בסבב, ב-1978 הוא הגיע למקום ה-13 ואת הסבב של 1979 הוא כבר הפסיק לאחר פתיחה נוראית של 7 מרוצים בהם הישג השיא שלו היה מקום 8. אולי אפשר להגיד שהרצון והדחף של האנט נחלשו אך לאודה, האיש המצולק שכמעט ואיבד את חייו על מסלול המרוצים, זכה בשנת 1977 במקום הראשון של סבב הפורמלה 1 והפך לאלוף העולם בפעם השנייה, למרות ההשפעה של התאונה על גופו. בשנת 1978 הוא הגיע למקום הרביעי ובשנה שלאחר מכן ביצועים רעים וסיבות נוספות גרמו לו לפרוש גם כן מעולם המרוצים. אך להבדיל מהאנט, לאודה חזר לעולם הפורמולה 1 כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1982 כשהוא בן 33, וזכה בתואר אלוף העולם בפעם השלישית בשנת 1984 יחד עם קבוצת מקלארן שבה ג'יימס האנט היה חבר רק מספר שנים לפני כן. בסוף שנת 1985 הוא פרש מתפקידו כנהג בעולם הפורמולה 1 באופן סופי.
בתמונה: ניקי לאודה בראש פודיום המנצחים, 1984
סופה של האגדה
כפי שהבנתם, סיפור חייו של ניקי לאודה היה רצף של מאבקים, הישגים מדהימים וההוכחות לכוחה של ההתמדה. המשפחה שלו שניסתה לעצור אותו, הסיכונים הכלכליים שהוא לקח ואפילו יד הגורל שהובילה לתאונה הנוראית שכמעט והובילה למותו, שום דבר לא הצליח לשבור את רוחו. בשנת 2013 סיפורו של ניקי לאודה בכלל ושל היריבות שלו עם ג'יימס האנט בפרט היה הבסיס לסרט Rush שאוזכר בתחילת הכתבה הזאת. כבר בשנים האלו מצבו הבריאותי היה יחסית קשה, ולמרבה הצער הוא רק הלך והתדרדר מאז. הוא מת בגיל 70 בזמן שישן בבית חולים בו הוא שהה לצורך בדיקות רפואיות, והשאיר אחריו סיפור יוצא דופן ומעורר השראה שמראה לנו איזה דברים מדהימים יכולים לקרות כאשר אדם רודף אחרי החלום האמיתי שלו.
בתמונה: ניקי לאודה ולשמאלו השחקן דניאל בריהל שגילם אותו בסרט Rush, בהקרנת הבכורה ב-2013
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: