הַגִּיל קוֹבֵעַ
מאת: דוד אשל
נַעֲלֶה לָאֲוִיר רַעְיוֹן
וּתְנַסּוּ לְהַעֲלוֹתוֹ אֶצְלְכֶם בַּדִּמְיוֹן:
שֶׁבְּכָל הַמְּדִינוֹת כֻּלָּן
אֲבָל כֻּלָּן, בְּכָל הָעוֹלָם,
חֹק בֵּינְלְאֻמִּי יִקָּבַע
שֶׁגִּיל חוֹבָה לְגִיּוּס לַצָּבָא,
יָחוּל בַּשָּׁוֶה בְּכָל הַצְּבָאוֹת
וְהוּא... מִיּוֹם הַיְּצִיאָה לְגִמְלָאוֹת.
נַנִּיחַ וְהֵחֵל מִגִּיל שִׁשִּׁים וַחֲמֵשׁ
הָאֶזְרָח אֶת חוֹבָתוֹ הַצְּבָאִית יַתְחִיל לְמַמֵּשׁ,
אוּלַי לִשְׁנָתַיִם אוּלַי לְשָׁלוֹשׁ
עַל כָּךְ נִתָּן לָדוּן וְלִדְרֹשׁ,
וּלְמִי שֶׁיְּאַפְשֵׁר זֹאת הַטֶּבַע
יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלַחְתֹּם גַּם לַקֶּבַע.
הַיִּתְרוֹנוֹת הֵם עֲצוּמִים
וְיָבִיאוּ לְשִׁנּוּי פְּנֵי הַיָּמִים וּפְנֵי הָעַמִּים.
הָעוֹלָם יָעֳשַׁר בְּאַלְפֵי יְמֵי עֲבוֹדָה
וּבְאֵין סוֹף יְמֵי לְמִידָה,
לֹא תִּהְיֶה פִּנָּה שֶׁלֹּא תּוּאַר
וְהַהַשְׂכָּלָה תַּעֲלֶה עַל כָּל הַמְּשֹׁעָר,
יָקוּמוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְׁפָּחוֹת
וַעֲנִיִּים יִהְיוּ הַרְבֵּה פָּחוֹת,
אֶת הַצְּעִירִים נִרְאֶה עוֹבְדִים וְלוֹמְדִים
וְלֹא עִם נֶשֶׁק וְלֹא בְּמַדִּים,
הַחַיִּים יָנוּעוּ קָדִימָה
וּבְעִקָּר, לֹא תִּהְיֶה דְּאָגָה שֶׁל אִמָּא,
צְעִירִים לֹא יֵהָרְגוּ עַל הֲגָנַת הַמּוֹלֶדֶת
וְיִזְכּוּ לַחְגֹּג, הַרְבֵּה יְמֵי הֻלֶּדֶת,
הֵם יֵלְכוּ עִם פָּנִים בּוֹהֲקוֹת
וְלֹא יַחְשְׁבוּ עַל "מַסַּע אֲלוּנְקוֹת".
וּבְהַגִּיעַ זְמַן הַגִּמְלָאוֹת
הָאֲנָשִׁים יִשְׂמְחוּ לִשְׁנָתַיִם שְׁלוֹשׁ הַבָּאוֹת,
הַרְגָּשָׁתָם תִּהְיֶה כִּשְׁאִיפָתוֹ שֶׁל סַם
וְהָאֶגוֹ יַרְקִיעַ וְיַהֲפֹךְ לְמִקְסָם,
הִתְגַּיְּסוּתָם, דָּם חָדָשׁ לְגוּף תַּזְרִים
וְאֶת הַמּוֹרָל הָאִישִׁי, עַד לְשָׂמִים תָּרִים.
כְּבָר בַּבַקוּ"ם בַּעֲלוּתָם עַל מַדִּים
יִתְגָּאוּ בִּתְמוּנוֹת שֶׁל יְלָדִים וּנְכָדִים,
וְהַנְּכָדִים יִתְגָּאוּ :"סַבָּא שֶׁלִּי חַיָּל"
וְכָל אֶחָד יִהְיֶה רַמַטְכָּ"ל בְּפּוֹטֶנְצְיָאל.
נִשְׂכֶּרֶת תֵּצֵא גַּם הַכַּלְכָּלָה
כִּי אֶת הַכְנָסָתָם יְקַבְּלוּ מִתּוֹךְ הַגִּמְלָה,
הָאִמּוּן יִהְיֶה יוֹתֵר מַשְׁמָעוּתִי
כִּי לִפְעָמִים, מַסַּע אֲלוּנְקוֹת יִהְיֶה אֲמִתִּי,
הַצָּבָא יִהְיֶה יוֹתֵר אֵיכוּתִי
וַאֲפִלּוּ הַטַּיָּסִים יָטוּסוּ אִטִּי,
הַצָּבָא יָנוּעַ לְאַט, לְאַט
וְהַחַיָּלִים יִסְתַּפְּקוּ בְּמוּעָט,
גַּם הַבְּדִיחוֹת תִּהְיֶינָה שׁוֹנוֹת
כִּי צָבְרוּ כְּבָר זָקָן, כֻּלָּן יְשָׁנוֹת,
וְכִמְעַט שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה תְּלוּנוֹת
אוֹדוֹת מַעֲשִׂיּוֹת לֹא הֲגוּנוֹת.
הַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי, יִהְיֶה שֵׁרוּת בְּאַהֲבָה
וְגַם הֵם יְחַכּוּ לַטִּיּוּל שֶׁלְּאַחַר הַצָּבָא,
הֵם יֵהָנוּ בַּשֵּׁרוּת מֵחִדּוּד הַחוּשִׁים
וְיַגִּיעוּ לַטִּיּוּל בְּכוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים.
בְּנִי הַשִּׁשִּׁים וְהַשִּׁבְעִים
יַחְסְכוּ לַמְּדִינָה גַּם צְבָא מִלּוּאִים
כִּי לֹא יִמָּצְאוּ כִּמְעַט מִשְׁתַּמְּטִים
וְכֻלָּם לְשָׁרֵת, יִהְיוּ לְהוּטִים,
בְּעִקָּר הֵם יַעֲנִיקוּ אֶת שִׂיא הַתְּרוּמָה:
אַף חַיָּל לֹא יַחְשֹׁב עַל מִלְחָמָה.
הַדְּבָרִים אֲמוּרִים גַּם לְגַבֵּי הַנָּשִׁים
וְהַגִּיל הָרָצוּי הוּא גִּיל הַשִּׁשִּׁים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: