print header

שיר עם מוסר השכל על השפה הנקייה של החיות

ככל הנראה רק שלמה המלך זכה ליכולת הנדירה הזו, אך מי מאתנו לא היה שמח להבין את שפת החיות? למעשה, כמו הקול שלנו גם קולן של החיות משמש כשפה שלהן וכל חיה מדברת בשפתה, כך שגם הציפור כנראה לא תוכל לשוחח עם הכלב וההפך. בקטע זה שלפניכם, דוד אשל בוחר להשתעשע עם הרעיון ומראה לנו בדרך מיוחדת וציורית כיצד כל חיה דוברת את שפתה ולמה אנחנו, בני האדם, צריכים ללמוד מהן. החל מהקוף, הנמר והחזיר ועד התרנגול, העורב והאווז, כולם מקבלים במה וקולם נשמע, ולמרות שאין עומק בשפתם הם יוצרים מקהלה אחת גדולה.
 
שפה נקייה: חתול פוער פה
 

שָׂפָה נְקִיָיה

מאת דוד אשל

לֹא צְחוֹק וְלֹא זְעָקוֹת
הוּא שָׁמַע רַק שְׁתִיקוֹת,
שׁוּם דִּבּוּרִים שׁוּם קוֹלוֹת
הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת עֲצֵלוֹת וּבְטֵלוֹת.
 
כִּנֵּס הָאָדָם אֶת כָּל הַחַיָּה
וְהוֹרָה... לְהָפֵר דּוּמִיָּה,
הֵחֵלּוּ קוֹלוֹת בּוֹקְעִים מִכָּל רוּחַ
וְאָדָם נֶעֱזַר בְּשַׁרְבִיט הַנִּצּוּחַ.
 
עָלוּ הַקּוֹלוֹת בְּאֵין סְפֹר שָׂפוֹת
שֶׁל חַיּוֹת, דָּגִים, בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת,
הַקּוֹלוֹת נִשְׁמְעוּ מִשָּׁמַיִם
מְאֶרֶץ... וּמֵעֹמֶק הַמַּיִם.
נֶהֱנוּ הַחַיּוֹת לְהַשְׁמִיעַ קוֹלָן
וְהָפְכוּ לַמַּקְהֵלָה הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם.
שפה נקייה: עורב פוער פה
 
הַקּוֹף בְּקוֹלוֹ הוּא לוֹהֵג
הָאַרְיֵה אוֹ נָמֵר הוּא נוֹהֵם אוֹ שׁוֹאֵג,
הַחֲזִיר נִשְׁמַע כְּנוֹחֵר
וְהַגָּמָל בְּכֵּיף מְחַרְחֵר.
 
הַשּׁוֹר בְּקוֹלוֹ הוּא גּוֹעֶה
וְתַרְנְגוֹל אוֹ עוֹרֵב... הוּא קוֹרֵא,
הַתִּנְשֶׁמֶת נִשְׁמַעַת נוֹשֶׁמֶת
וְהַדְּבוֹרָה בְּשִׂמְחָה מְזַמְזֶמֶת.
 
מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ הָאֲוָז
וְהוּא נִשְׁמָע מְרֻגָּז,
וּכְשֶׁאֵת צַוָּארוֹ הוּא מוֹתֵחַ
הוּא מְגַרְגֵּר, מְגַעְגֵּעַ, צוֹוֵחַ.
 
הָאַיִל... בְּקוֹלוֹ הוּא עוֹרֵג
וְהַשַּׁרְקָן, כַּמּוּבָן שֶׁשּׁוֹרֵק,
הַפָּרָה לִפְעָמִים הִיא גּוֹעָה
הַכִּבְשָׂה אוֹ הָעֵז... רַק פּוֹעָה.
 
הַיַּתּוּשׁ כְּמוֹ הַזְּבוּב... מְזַמְזֵם
הַדֹּב... הוֹמֶה אוֹ נוֹהֵם,
הַשּׁוּעָל כְּמוֹ הַתַּן מְיַלֵּל
וְגַם הַזְּאֵב בְּקוֹל זֶה מִתְהַלֵּל.
שפה נקייה: פיל צועד בטבע
זָמִיר... קוֹלוֹ מִסְתַּלְסֵל
וְהַסּוּס... נוֹחֵר, צוֹנֵף וְצוֹהֵל,
הַצָּבוּעַ... מְיַלֵּל אוֹ צוֹחֵק
וְהַחֲמוֹר... נוֹעֵר אוֹ נוֹהֵק.
 
הַצִּפּוֹר... מְצַיֶּצֶת, שָׂרָה וּמְזַמֶּרֶת
וְהַצְּפַרְדֵּעַ... הִיא מְקַרְקֶרֶת,
הַצְּרָצַר... מְצַרְצֵר וּמְצַרְצֵר
בְּתוֹךְ הַבַּיִת... וּבֶחָצֵר.
 
הַפִּיל... מְחַצְצֵר, מֵרִיעַ, תּוֹקֵעַ
וּבְרַגְלָיו הוּא מְרַקֵּעַ,
הַנֵּץ מַפְחִיד וְחָצוּף
וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע כְּצִפְצוּף.
 
הָעַיִט... צוֹעֵק אוֹ צוֹרֵחַ
וְהָעַכְבָּר... מְצַיֵּץ וּבוֹרֵחַ,
הַחֲסִידָה בַּקּוֹלָה מְלַקְלֶקֶת
הַחַרְגּוֹל מְנַסֵּר וּמַשְׁמִיד אֶת הַלֶּקֶט.
הַיּוֹנָה, בֵּין שְׁחֹרָה לְבָנָה אוֹ חוּמָה
הִיא מְרַחֶפֶת וְ-הוֹמָה.
שפה נקייה: שתי לביאות מסתכלות בין שיחים
הַיַּנְשׁוּף מִטִּבְעוֹ הוּא נוֹשֵׁף
וּמְקַרְקֶרֶת תַּרְנְגֹלֶת, לִפְנֵי בּוֹאָהּ אֶל הַשֶּׁף,
וְהַקּוֹל שֶׁנּוֹשֵׁף, שׁוֹרֵק וְלוֹחֵשׁ
הוּא קוֹלוֹ שֶׁל נָחָשׁ, הַמֵּסִית וּבוֹחֵשׁ.
 
אֶת חֲבֵרוֹ הָאָדָם לֹא שׁוֹכֵחַ
גַּם כְּשֶׁכַּלְבּוֹ מְיַבֵּב אוֹ נוֹבֵחַ,
וּבֵין חֲבֵרָיו הָאָדָם גַּם כּוֹלֵל
אֶת הֶחָתוּל הַזּוֹלֵל וּמְיַלֵּל.
 
לַחַיּוֹת שָׂפָה נְקִיָיה
לְלֹא רְכִילוּת וּלְלֹא בְּדָיָה,
אָמְנָם בִּשְׂפָתָן אֵין מְלִיצָה
אֲבָל גַּם אֵין... מִלּוֹת נְאָצָה.
 
בִּשְׂפָתֵנוּ שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הַחְמָצָה
וְיֵשׁ שֶׁהִיא מַזִּיקָה... יוֹתֵר מִפְּצָצָה,
כְּדַאי שֶׁנִּלְמַד אֶת שְׂפַת הַחַיּוֹת
כִּי אֶצְלָן... לֹא שׁוֹמְעִים גַּסֻּיּוֹת.
 
הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... הֶחָכָם מִכָּל אָדָם
הוּא הֵבִין וְיָדַע אֶת שְׂפָתָן,
אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת וַאֲנַחְנוּ טִפְּשִׁים
שְׁלֹמֹה גַּם הִסְתַּדֵּר... עִם אֶלֶף נָשׁים.
שפה נקייה: שני דובים רבים במים

מוסר השכל

אז אחרי שקראנו את שירו של דוד אשל ונהננו ממנו, אפשר גם ללמוד ממנו דבר או שניים: למרות ששפתן של החיות לא עמוקה ומלאת תוכן כמו שלנו, באותה המידה אין להן גם מילות נאצה וגנאי. מעבר לכך, אנחנו נוטים לשגר מהפה שלנו מילים מבלי שנחשוב על ההשלכות והמשמעות שלהן, בניגוד לחיות שאצלן פשוט אין גסויות. זכרו, חיים ומוות ביד הלשון ולמילים יש כוח רב, לכן השתמשו בהן בחכמה!
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.