14 מהשירים הגדולים ביותר של הביטלס והסיפורים שמאחוריהם

עם המלודיה הקליטה והמילים העדינות והאוהבות, "היי ג'וד'" הוא קלאסיקה על זמנית של הביטלס ואחד מלהיטיהם הגדולים ביותר, כשמדובר בסינגל של הלהקה שמכר את מספר העותקים הרב ביותר (יחד עם "Hold your hand", המוזכר למטה). אם תמיד תהיתם מי הוא ג'וד שלו מוקדש השיר, אז תתפלאו לשמוע שלשיר קראו במקור "היי ג'ולס", ומקרטני חיבר אותו כשיר עידוד לג'וליאן, בנו הבכור של ג'ון לנון מנישואיו הראשונים, לאחר שהוריו נפרדו.

השיר שסימן יותר מכל את פריצת תופעת "הביטלמאניה" ברחבי העולם הוא מלאכת מחשבת של מוזיקת פופ מבית מדרשו של האמרגן והמנהל של החיפושיות, בריאן אפשטיין. המנהל המיתולוגי, שהיה מעט מודאג מאי ההצלחה של הלהקה בארה"ב, דרש ממקרטני ולנון לכתוב שיר שיתאים לשוק המוזיקה האמריקאי – ומשם הכל היסטוריה: I want to hold your hand הפך ללהיט חסר תקדים בארה"ב כמו גם בבריטניה, והוביל את הפלישה העולמית של הביטלס בהנהגת מקרטני ולנון.

"דבר אינו אמיתי ואין דבר להיתלות עליו", כך כתב לנון בעוד אחד משיריהם המיתולוגיים של החיפושיות, שהיה בין אלו שסימנו את המעבר של הלהקה למוזיקה מורכבת ומתקדמת יותר מן הפופ הקליל שאפיין אותם בתחילת דרכם ובימי הפריצה הגדולה. "שדות התות" המוזכרים בשיר אינן שדות אמיתיים כלל וכלל, אלא שמו של בית יתומים שנמצא בסמוך לבית ילדותו של לנון בליברפול.

אז מי היא אותה אלינור ריגבי, הרווקה הזקנה שעוסקת בניקוי הכנסייה, שהשיר המופלא והעצוב הזה מיטיב לתאר בכזאת רגישות? אולי תתפלאו לשמוע, אבל מדובר בשם מומצא לחלוטין – חיבור מקרי בין שמה של השחקנית אלינור ברון, ששיחקה לצד חברי החיפושיות בסרטם Help"!" ובין שמה של חנות יין שנקראה "ריגבי ואוונס", ששלט הכניסה שלה צד את עיניו של מקרטני כשביקר אצל חברתו בעיר בריסטול. במקור בכלל, השם שעליו חשב מקרטני כאשר כתב את השיר היה "מיס דייזי הוקינס", וגם הוא חסר משמעות אמיתית.

לביטלס לא חסרים שירים מוערכים, אבל "אתמול" היפה והמרגש הוא מן המשובחים, המעוטרים והאהובים שבהם, כאשר הוא זכה להיבחר כשיר הטוב ביותר של המאה ה-20 על ידי מאזיני רדיו BBC, כמו גם כשיר הפופ הטוב של כל הזמנים על ידי מגזין המוזיקה הנחשב "הרולינג סטון" וערוץ המוזיקה MTV. בנוסף ספר השיאים של גינס אף דירג אותו כשיר עם מספר גרסאות הכיסוי הרב ביותר אי פעם בהיסטוריה. השיר מבוצע על ידי פול מקרטני לבדו, למעט כלי מיתר ברקע.

שיר הגעגועים והזיכרונות היפה הזה נכתב על ידי ג'ון לנון, לאחר שקיבל הערה מעיתונאי מוזיקה בריטי שעליו לכתוב שיר הנוגע לילדותו. בתחילה חיבר לנון מילים המתארות מקומות אמיתיים שהכיר מנסיעות בקווי אוטובוס עירוניים שעליהם נהג לעלות בילדותו בליברפול, אך כשסיים חשב שזה "מגוחך" ו"משעמם" לשתף את הקהל בזיכרונותיו הפרטניים, ושינה את המילים למעין הרהור כללי על ימי צעירותו.

השיר הנוגע ללב הזה הוא האחד שהזניק את הצלע השלישית של הלהקה, הגיטריסט ג'ורג' האריסון, אל קדמת הבמה יחד עם מקרטני ולנון, מאחר שהוא זה שכתב את מילותיו וגם הלחין אותו. באוטוביוגרפיה שלו סיפר האריסון כי בזמנים שבהם כתב את השיר, התנהלה חברת התקליטים של הביטלס, "אפל רקורדס", באופן קר ונוקשה, והאווירה במשרדיה לא הייתה נעימה לו. מכיוון שכך, באחד הימים הוא יצא מן המשרדים והלך לנוח מעט בביתו של חברו, המוזיקאי אריק קלפטון. כאשר טייל בגינת הבית, חש סוף סוף חופשי ומאושר, ואז נחתה עליו ההשראה לכתיבת המילים "הנה באה השמש". 

הציפור שבורת הכנף מהשיר הנפלא והמוצלח הזה אינה ציפור אמיתית כלל – זאת לפחות על פי מקרטני, מחברם של המילים. מדובר בסמל למאבק זכויות האזרח והתנועה לשוויון שהתעוררה בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית בארה"ב, בזמנים בהם נכתב השיר מעורר ההשראה הזה. על אף שנכלל ב"אלבום הלבן" של החיפושית, כיום השיר מזוהה כמעט לחלוטין עם מקרטני, שמבצע אותו בכל הופעה חיה שלו מאז החל לעלות על הבמות ללא הביטלס.

מתברר שהמנון ההמונים הסוחף הזה - "בואו ביחד, בדיוק עכשיו, מעליי", כפי ששר לנון בפזמון – התחיל בעצם כניסיון של לנון לכתוב ג'ינגל פוליטי שילווה את קמפיין הבחירות של טימותי לירי, סופר ומשורר אמריקאי שדגל בשימוש בסמי הזיה, והתמודד לראשות מדינת קליפורניה בבחירות של אותה השנה. בסופו של דבר נפסלה מועמדותו של לירי, והוא אף נשלח לכלא בעוון שימוש בסמים, אך השיר הוקלט ופורסם בכל מקרה באלבום "אבי רוד", והשאר היסטוריה.

 Love Me Doהוא השיר שהתחיל את הטירוף ששמו הביטלס. היה זה הסינגל הראשון של הלהקה, שיצא בשנת 1962, ולמרות שלנון חזר וטען שלו עצמו היה רק חלק קטן בחיבור השיר הזה, מקרטני מספר שמדובר בתוצר של עבודה משותפת שלהם בנערותם, עת חמקו יחדיו מבית הספר על מנת לכתוב שירים. השיר הוקלט על ידי הלהקה כ-3 פעמים, כשכל פעם היה על עמדת המתופף אדם אחר (בסינגל ששחררה הלהקה היה זה רינגו סטאר על התופים).

שיר נוסף שחשף יותר מטפח מגאונותו וכישרונו של ג'ורג' האריסון הוא "כשהגיטרה שלי בוכה חרישית" בתרגום חופשי. השיר נכתב לאחר שהחיפושיות חזרו מהמסע שלהם בהודו, שם למדו והתמחו בתפיסה הרוחנית המקומית, אך את ההשראה הישירה לכתיבת השיר קיבל האריסון מקריאת הספר הסיני, "אי צ'ינג" ("ספר השינויים"), שפתח לו צוהר נוסף לעולם הרוחניות של המזרח הרחוק. בהקלטת השיר ליווה את הביטלס הגיטריסט המוביל וחברו הטוב של האריסון, אריק קלפטון, מה שתרם רבות להצלחתו במצעדים.

אילו כתרים לא נקשרו סביב השיר הקצבי, המרקיד והמצוין הזה? הסינגל הנמכר ביותר של הביטלס בבריטניה, הנמכר ביותר בממלכה המאוחדת בשנות ה-60', האחד ששהה הכי הרבה זמן ברציפות בראש מצעד הפזמונים הבריטי ועוד ועוד. כל זה התחיל ממנגינה קטנה, שלנון ומקרטני פצחו בכתיבתה בעת שנסעו באוטובוס ההופעות של הלהקה, ולאחר מכן בחדר המלון שלהם בעיר ניוקאסל. הרעיון לכתוב את השיר בגוף שלישי ("היא" במקום "אני") היה של מקרטני, כך העיד לנון עצמו. 

ממש כפי ששם השיר המרנין הזה מרמז, הוא נכתב כעזרה קטנה לחבר – יותר נכון לעמית ללהקה, רינגו סטאר, שביצע את השיר שנכתב במיוחד עבורו על ידי לנון ומקרטני. "זה די נכתב במשותף. אני וג'ון עשינו עבודה עבור רינגו, מלאכה קטנה" אמר בזמנו מקרטני, אך 3 שנים מאוחר יותר אמר לנון, ממש כמצטט מן השיר: "זאת הייתה עבודה של פול, עם עזרה קטנה ממני".

ונסיים עם השיר שחתם את הגולל על הביטלס, הסינגל האחרון והנהדר שהקליטו יחדיו "ארבעת המופלאים" כלהקה ושחררו טרם הודיעו על פירוק ההרכב. אל המשפט הראשון של שיר התקווה היפייפה הזה, "כשאני מוצא את עצמי בזמנים קשים, אמא מרי באה אליי", מתייחסים רבים כפנייה אל מריה הקדושה, אמו של ישו על פי האמונה הנוצרית, אך על פי מקרטני עצמו מדובר בעצם באימו שלו, שנפטרה כשהיה בן 14, ונתנה לו השראה לכתיבת השיר כשנגלתה אליו בחלום הלילה.