כך תתמודדו עם "תסמונת ילד הסנדוויץ'" ותמנעו אותה

מהי תסמונת ילד הסנדוויץ' וכיצד תזהו אותה?

כשמדברים על תסמונת ילד הסנדוויץ' כפי שהיא מכונה, צריך לדעת כי למזלנו לא מדובר בהפרעה נפשית קלינית חלילה. זהו רק כינוי רווח לתופעה מוכרת של תחושת מועקה המלווה רבים מהילדים האמצעיים במהלך שנות ילדותם ועלולה לייצר מצבים לא נעימים, ובתרחישים קיצוניים גם לפגוע בהתפתחותו התקינה של הילד ולגרום לנזקים עתידיים. הבעיה עצמה נובעת מן המצב שנוצר בבית ברגע שהילד השני הופך לפתע לילד סנדוויץ' – תשומת הלב הרבה שהושקעה בו עד עתה מופנית לפתע אל אחיו הצעיר, האחריות והזכויות בבית הולכות אל אחיו הבוגר, והוא עצמו עלול להיוותר עם שאלות רבות שמכרסמות בו: "מה מקומי בתוך התא המשפחתי?", "מה בכלל התפקיד שלי בבית?", "מה מצופה ממני לעשות?" ועוד. אם השאלות הללו לא נענות הן עלולות להוביל למשבר זהות, המתבטא בירידה של הביטחון העצמי, בהתפרצויות קנאה וזעם, הפגנת חוסר יוזמה, בהתנהגות בלתי אחראית ובנטייה של הילד להיות ביישן ומופנם. 

ברור לכל שלכם ההורים אין שום כוונה לזנוח את ילדכם האמצעי או לרצות שהוא יחווה את התחושות הקשות הללו – אך הדבר עלול לקרות באופן טבעי, ולכן אל לכם להתעלם מהן או לחשוב שיחלוף מאליהן. רק אם תזהו מראש את הסימנים, תדעו כיצד להתייחס אליהם ותמנעו מטעויות רווחות שעלולות להביא להתפרצות, תוכלו למנוע את הנזקים העתידיים שהבעיה הזאת עלולה להביא עימה. בהמשך הכתבה תמצאו 5 טיפים יעילים במיוחד ומבוססי ניסיון שיעזרו לכם לעשות זאת.

 5 טיפים מועילים: כך עליכם להתייחס אל ילדכם האמצעי

1.פנקו אותם ביותר דברים חדשים, ולא רק בכאלו שעוברים אליהם מאחיהם הגדולים

דעו לכם כי אין פסול בלהעביר דברים מיד ליד בתוך המשפחה – ביגוד, כלי בית שונים, משחקים, צעצועים ועוד - כולם יכולים להתגלגל בין אח אחד לאחר ולחסוך לכם הרבה מאוד כסף. אך מצד שני, היזהרו לא לחרוג יתר על המידה עם הנוהג הזה בכל הקשור לילדכם האמצעי, כי זה יכול לחזור אליכם כחרב פיפיות. אם הוא ייאלץ לראות פעם אחר פעם שחפציו, שגם כך קיבל ב"ירושה" מאחיו הגדול, מועברים אחר כבוד אל האח הקטן ממנו, או אפילו אם ישים לב שלאחיו הצעיר קונים דברים חדשים כי אלו שהיו אצלו כבר התבלו או התקלקלו – תחושת הקיפוח והאפליה, וההרגשה שהוא בסך הכל שני במעלה עבורכם ואף פחות מכך, עלולות להתפתח בתוכו ולהיות קשות מנשוא.

לכן, השתדלו מדי פעם לפנק את ילדכם האמצעי בדברים חדשים שיהיו רק שלו, ושלא הועברו אליו או יועברו ממנו הלאה - זה אמנם פחות חסכני, אך חשוב מאוד עבור דימויו העצמי ותחושת החשיבות והייחודיות שלו בעיניכם. לא פחות משמעותי מכך הוא לתת לילד להחליט מדי פעם אילו דברים חדשים תקנו לו, לשאול את עמדתו ולתת לו להרגיש שהוא חשוב. יתרה מזאת, גם אם ברצונכם להעביר דבר מה כלשהו מן האח האמצעי אל האח הצעיר-  גם אם זה נראה כדבר הפעוט ביותר – השתדלו לשאול ראשית כל את דעתו של ילד הסנדוויץ' על המהלך ודאגו להבין שזה בסדר מצדו.

2. דאגו תמיד להשאיר לעצמכם זמן פנוי איתו ושמרו על תקשורת פתוחה עימו

הבכור שלכם כבר "עצמאי בשטח" ומסתדר לבד, הקטן נהפך למרכז העניינים ודורש את מרבית הדאגה והטיפול, אך מה בדבר האמצעי? הוא הרי מצוי בין שניהם, ילד סנדוויץ', והתחושה שעלולה לשרור אצלכם היא שאולי ניתן להרפות ממנו קצת ולתת לו להסתדר בעצמו, כדי לפנות לעצמכם יותר זמן לעניינים האחרים. למרות ההיגיון שבהחלטה הזו, היא עלולה להיות טעות ממדרגה הראשונה, כי בסופו של דבר מדובר עדיין בילד, שצריך להתרגל למעמדו החדש במשפחה וזקוק לחיבוק החם והאוהב שלכם כדי להבין שהוא לא מוזנח בעקבות הגעת אחיו הקטן לעולם.

בעניין הזה, דעו לכם שזה אמנם טוב והכרחי לייצר זמן משותף שבו תשהה כל המשפחה יחדיו, כמו למשל ארוחת ערב, אך זה לא יכול להחליף תכנון של זמן בילוי אישי שיוקדש אך ורך לילדכם אמצעי. פעם בשבוע או שבועיים תקצו לו זמן פרטי אתכם, במנותק מאחיו, וצאו איתו לארוחת בוקר בחוץ או לצפייה משותפת בסרט, או לחלופין שבו איתו בחדרו, הרכיבו עימו פאזל ושוחחו עימו. לא משנה איזה מן הפעילויות תעשו יחדיו, הדבר החשוב הוא שתדעו להקשיב לו ולהיות מעורים בצרכיו, כך שתחושות של הזנחה או חוסר התחשבות מצדכם לא יהיו מנת חלקו.

3. תנו להם אחריויות, אבל אל תהפכו אותם ל"הורים שותפים"

ילדים אמצעיים נוטים פעמים רבות להפוך ל"משכיני השלום" של הבית, וזאת מכיוון שמעצם מקומם במשפחה הם חשים במעין אחריות לסדר המשפחתי, כזאת שגורמת להם לשנוא מצבים בהם שוררת אווירה כעוסה בבית. לכן הם נוהגים להשתמש בהיגיון הפנימי שלהם על מנת למצוא פתרונות למריבות וסכסוכים שמתגלעים, באופן טבעי, בין אחים. אתם כמובן, יכולים לזכות בהרבה שקט ואווירה טובה שתשכון בבית בזכות יכולות הפיוס שלהם, אך כמו שיש מה להרוויח מזה – כך יש גם מה להפסיד.

אם הילד האמצעי שלכם יחוש שעל כתפיו מוטלת האחריות הבלעדית לשמור על השלום בבית, הוא עלול להרגיש שלהעדפות ולבחירות שלו אין מקום, שהוא צריך להיות זה שתמיד מתפשר ומוותר – זה שמאווייו ורצונותיו הם תמיד פחות חשובים או פחות תקפים בעת ויכוח. תחושה שכזאת פוגעת בביטחון העצמי שלו ועלולה להביא להחרפת הבעיות שכבר צוינו. לכן עליכם ללכת בדרך המלך בעניין זה: מן הצד האחד לתת בידיו של הילד האמצעי את האחריות לממש את כישרונו בהשכנת שלום ובפתרון סכסוכים, אך מן הצד השני כשאתם מבחינים כי וויכוח כלשהו מתלהט יתר על המידה או שהאח האמצעי מוותר, ולא בצדק, פעם אחר פעם - אל תהססו להתערב ולתפוס את מקומו.

4. הימנעו מלהתייחס אליהם בילדותיות יתר

כשהטיפול בבן הזקונים תופס את מרבית זמנכם, הנטייה היא להעביר אחריות רבה ככל הניתן אל האח הגדול בכל הקשור לעבודות הבית ומשימות יומיומיות שוטפות, במחשבה נכונה בעיקרה, שגילו, הבנתו ויכולתו לקחת חלק בסיוע הן גדולות יותר. עם זאת – אל לכם להתעלם מן הילד האמצעי ולהתייחס אליו בילדותית יתר בכל הנוגע לאחריות למטלות הבית שעליו לבצע. אם לא תשימו בידיו אחריות מסוימת – ולא, ההוראה "תעזור לאחיך הגדול" ותו לא, לא מספקת בהקשר הזה – תחושת חוסר הייחודיות וחוסר החשיבות עלולה לכרסם בו ולקדם את הופעתן של ההתנהגויות לא רצויות.

לכן, דאגו להפקיד בידי ילדכם האמצעי כמה וכמה משימות ומטלות שיהיו ייחודיות עבורו, כאלו שיתאימו לאופיו וכמובן גם ליכולתו, בהתאם לגילו ולכישוריו השנים. למשל, אם אחיו הבכור אחראי על שטיפת כלים והוצאת הזבל, תנו לו מטלות כמו פינוי הכלים בסיום הארוחה או סידור פינת המשחק. בנוסף, אם ילדכם הצעיר הוא עדיין תינוק ואתם עוסקים בטיפול בו, תנו לאמצעי לעזור לכם ולקחת חלק בתהליך, עם משימות קטנות – כמו עזרה בקילוח הפעוט. כך הוא ילמד את תפקידו בתוך התא המשפחתי החדש שנוצר עם כניסת האח הצעיר, במקום להתמקד בתחושה שלילית שהוא "מוחלף" בתפקיד הילד הקטן של הבית.