print header

מהי אינטליגנציה מלאכותית וכיצד היא הולכת לשנות את עולמנו

תוכנה חכמה שיכולה לקרוא את החלומות שלנו, עוזר אלקטרוני שיכול לשוחח איתנו ולארח לנו חברה כמו בן אדם ורובוט בעל יכולת תנועה אנושית שיסייע לנו במצבי חירום בהם שום מחלץ אנושי לא יכול לשרוד. לפני כמה שנים הדברים האלו נשמעו כמו נחלתם הבלעדית של סרטי המדע הבדיוני, אבל מתברר כי העתיד המופלא הזה מתקרב אלינו בצעדי ענק, כתוצאה מהתפתחות משמעותית בענף מדעי המחשב שנקרא בינה מלאכותית (ידוע גם בתור AI, ראשי תיבות של אינטליגנציה מלאכותית באנגלית). התחום הזה, שנולד מתוך שאיפה מורכבת מאוד לייצר מכונות ממוחשבות שיכולות לבצע באופן מדויק את פעולותיהם של בני האדם, מביא אותנו עד כדי מרחק נגיעה מתרחישים עתידניים כמו למשל מצב שבו התוכנות הדיגיטליות והרובוטים המצוידים ביכולות תבוניות יוכלו להחליף אותנו במקומות העבודה ובתחומי העיסוק שונים. איך זה ייתכן ומה היא בעצם תכליתו של הענף הספק מרתק ספק מאיים הזה? על אילו עקרונות מבוסס התחום הזה ואיך נעשה בו שימוש מתקדם כבר כיום? אלו הן שאלות שכדאי לדעת את התשובות אליהן אם אנחנו רוצים להיות מוכנים לעתיד...

מהי בינה מלאכותית: איור של מכונה שמשתילים לה פני אישה
 

אז מהי בעצם בינה מלאכותית?

ההגדרה היבשה והבסיסית ביותר למטרתה של הבינה המלאכותית כפי שהגדיר אותה אחד מאבות התחום, פרופסור מרווין מינסקי, היא: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך". מדובר ביעד חמקמק מטבעו ולא ברור בהכרח, משו שזה לא ממש ברור מה היא אותה "דרך התנהגות אינטליגנטית" עליה מדובר. מהי בעצם התנהגות אנושית שכזאת אשר מדענים רוצים שמכונות יחקו? האם מכונה שיודעת להגיד לנו "שלום" ו"להתראות" או להכין קפה נחשבת לבעלת בינה מלאכותית? שאלות מעין אלו העסיקו ועודן מעסיקות את המומחים והחוקרים בתחום, כשהתשובה עליהן באה לידי ביטוי בבדיקה שנקראת מבחן טיורינג.

מבחן טיורינג – כך ניתן לקבוע שלמכונה יש אינטליגנציה

המבחן, שקרוי על שמו של חוקר מדעי המחשב אלן טיורינג שהגה אותו, התקבע מאז שנות ה-50 ככלי המקובל שנועד לסייע למומחים להחליט האם מכונה ממוחשבת ניחנה בבינה מלאכותית. העיקרון עליו מבוסס המבחן גורס כי אם נוכל להושיב חוקר לשוחח עם שני גורמים הנסתרים מעיניו – האחד אדם והשני מכונה – ולאחר השיחה לא יוכל החוקר לקבוע בביטחון מי מבין בני שיחיו הוא מכונה ומי הוא בן האנוש, אז ניתן לומר כי המכונה היא בעלת אינטליגנציה מלאכותית. הקריטריון שנקבע למעבר הבחינה הוא שהמכונה תצליח להערים על הבוחן ב-30% מן המקרים לכל הפחות.
 
מאז שהמציא טיורינג את המבחן והוא נטבע בבסיס הענף, מנסים מומחים רבים לפצח את השיטה שתגרום למכונה לשטות באדם היושב בצד השני מספיק פעמים ולצלוח את הבחינה – אך ללא הצלחה. רק בשנת 2014 הצליחה תוכנה שזכתה לכינוי "יוג'ין גוסטמן", אשר מדמה ילד אוקראיני בן 13 שאנגלית אינה שפת אימו, להתל ב-33% מן החוקרים. התוכנה הוכתרה על ידי מפתחיה כראשונה שעברה  את מבחן טיורינג, על אף שיש המביעים ביקורת וספק לגבי קביעה זאת ומפקפקים בנכונות הישגיו של "יוג'ין". לאור ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות יש גם לשאול האם יכולות השיחה והדיבור השוטף הן הדבר היחיד שמצביע על התפתחותה של אינטליגנציה? האם אין עוד מדדים שמכונה ממוחשבת יכולה להיבחן עליהם על מנת שתיחשב תבונית? ובכן, כבר לפני יותר מ-20 שנים התברר שישנם עוד כמה תחומים שבהם יכול המחשב להשתוות לבני האדם, ואף להתעלות עליהם...
מהי בינה מלאכותית: איור של פני אישה ופני רובוט מתבוננים זה בזה

מ"כחול עמוק" ועד "צ'ינוק" – כך הוכיח המחשב שהוא יכול להביס כל בן אנוש

במהלך ההיסטוריה של פיתוחי הבינה המלאכותית היו כמה מכונות ותוכנות שהפגינו יכולות יוצאות דופן והתעלו על האדם היושב מולם, בדרך שהוכיחה כי מפתחיהם הצליחו לברוא בהן רמה מסוימת של תבונה. המקרה המפורסם ביותר הוא של המחשב "כחול עמוק", שנבנה על ידי המהנדסים של חברת IBM והצליח, כבר בשנת 1997, לגבור בסבב של 6 משחקי שחמט על אלוף העולם המכהן, גרי קספרוב. הוכחה נוספת ליכולות התבוניות של מחשבים התקבלה כעשור מאוחר יותר בשנת 2007, בעזרת תוכנה בשם צ'ינוק, שמסוגלת לא להפסיד לעולם, לאף בן אנוש, במשחק הדמקה. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2011, מערכת מחשוב נוספת מבית IBM בשם "ווטסון", הצליחה לגבור על כמה וכמה מתמודדים בשעשועון "מלך הטריוויה" ולענות נכונה על יותר שאלות ממתחרים אנושיים שכבר זכו בעבר במשחק הטלוויזיוני המצליח הזה.

מהי בינה מלאכותית: משחק שחמט על גבי מחשב לוח
 

הבינה המלאכותית של ההווה והעתיד

עד עתה הבנו שרובוטים ומכונות ממוחשבות בעלי בינה מלאכותית מסוגלים לנהל שיחה אינטליגנטית במידה כזו או אחרת עם בני אדם ולנצח אותנו במשחקי מחשבה כאלו ואחרים – אך אם בכך זה מסתכם, אז מה כל העניין סביב בינה מלאכותית? ובכן ברור שזה לא נעצר כאן, וכיום הענף הזה כבש פסגות גבוהות ומרשימות הרבה יותר, כשחברות ענק כמו גוגל ופייסבוק כבר עושות בו שימושים מרחקי לכת. הנה 5 דוגמאות מרתקות לאופן שבו הבינה המלאכותית הולכת, כבר בעתיד הקרוב, להיכנס אל חיינו ולשנות אותם מן הקצה אל הקצה:

1. התוכנה שתזכור את החלומות שלנו ותעזור לנו לפענח אותם

מערכת חדשה שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת קיוטו יודעת "לקרוא" פרטים שאנו חושבים עליהם, ולהמחישם במדויק באמצעות שרטוט וציור – והכל באמצעות בינה מלאכותית. מפתחי המערכת, שנקראת "רשת עצבית עמוקה" (DNN) הצליחו לגרום לה ללמוד את אופן פעילותו ודרך חשיבתו של המוח האנושי באמצעות 3 נסיינים שחוברו אל מכשיר MRI בזמן שהם צופים בתמונות של עצמים שונים. המערכת למדה לזהות את הפעילות המוחית של הנסיינים בעת שהם צפו בצילומים של ברווזים, איגואנות עטלפים ועוד, ולאחר מכן – כאשר הם רק חשבו על אותם דימויים, מבלי לראות אותם בפועל בעיניהם, היא ממש יכלה לשרטט את הדברים שעלו במחשבתם! יתרה מזאת, המערכת אף הצליחה לשרטט דימויים אחרים שעברו במוחם של הנסיינים, כאלו שלא הוצגו בפניהם במהלך הניסוי. לתגלית הזאת עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, כמו למשל מצב עתידי שבו יהיה ניתן לחבר אל המערכת הזאת אנשים בשנתם, והיא תדע לצייר את חלומותיהם כדי לעזור להם לזכור, לפענח ולהבין את כל המחשבות שעולות בראשם בזמן השינה.
 
הנה דוגמה ליכולותיה של מערכת ה-DNN כפי שבאו לידי ביטוי בניסוי: מצד שמאל זוהי אחת מן התמונות שהוצגו בפניי הנסיינים, ומצד ימין זוהי התמונה שהופקה על ידי המערכת מקריאת מחשבתם. אמנם השרטוט של המערכת אינו מושלם וחד, אך בהחלט אפשר לראות קווי דמיון, וזוהי קפיצת מדרגה שיכולה להוות פתח לשיפור מתמיד של הטכנולוגיה הזאת.
 
מהי בינה מלאכותית: הדמיה של מערכת קריאת החלומות "רשת עצבית עמוקה"

2. בינה מלאכותית שתפתור לנו כל בעיה בן רגע

חברת "גוגל" הודיעה לאחרונה שמערכת מחשב מבוססת בינה מלאכותית שפותחה על ידיה, הצליחה לייצר בעצמה תוכנה נוספת, או תוכנת בת, שמסוגלת לזהות אנשים וחפצים בתמונות ועושה זאת טוב יותר מתוכנות שפותחו על ידי בני אדם. אם הדבר אכן כך, ומערכות בינה מלאכותית יכולות לענות על צרכים אנושיים ולהוליד פתרונות טובים יותר מאלו שבוראים בני האדם, ניתן אפילו לדמיין מצב שבו תהייה במחשב של הבית העתידי שלנו תוכנת בינה מלאכותית שתפתור את כל הבעיות שלנו. היא לא תעשה זאת בעצמה ומתוקף העובדה שהיא תוכננה לצורך התפקיד הזה, אלא בעזרת יצירת תוכנות מחשב נוספות בעלות בינה מלאכותית שיעשו זאת עבורה ועבורנו.

3. העוזר האלקטרוני שיספק סיוע וחברה לקשישים

חברה ישראלית בשם "אינסטוטיושן רובוטיקס", פיתחה רובוט חדשני בשם ElliQ בעל אינטליגנציה מלאכותית, שמטרתו לספק חברה לקשיש הנמצא לבד בביתו, לפתח איתו שיחות ולחברו לעולם שבחוץ ואל הטכנולוגיה של ימינו, ללא שום מאמץ מצד האדם הבוגר. הרובוט הזה מסוגל ללמוד תוך זמן קצר את תחומי העניין, ההרגלים, ההעדפות והתחביבים של בעליו, ולקיים איתו שיחה אינטליגנטית בכל נושא שיבחר, להזכיר לו דברים פשוטים כמו ליטול תרופות, לשוחח עם הנכדים או פשוט לצאת לטיול קצר בחוץ. בנוסף הרובוט ייקשר את הקשיש לעולם בקלות, דרך טכנולוגיות עכשוויות שמבוגרים רבים נמנעים מהן בדרך כלל. כך למשל, נכדיו של הקשיש יכולים לשלוח לו תמונות באמצעות פייסבוק, והרובוט יקרין אותן על מסך ואף יוכל לשוחח עם הבעלים שלו עליהן.

4. הרובוט בעל הבינה המלאכותית שיציל את חיינו

חברת הרובוטיקה האמריקאית בוסטון דינאמיקס מפתחת במעבדותיה את הרובוט "אטלס", שתפקידו בעתיד יהיה לסייע בפעולות חילוץ והצלה ולבצע משימות כמו סגירת שסתומים, פתיחת דלתות והפעלת ציוד במצבים שבהם מחלצים אנושיים לא מסוגלים לשרוד. התוכנה שמתפקדת כמוח של הרובוט הזה משתמשת בחיישנים חכמים, המאפשרים לה ללמוד לחקות את יכולת התנועה האנושית וכן לאזן נכונה את ידיו ורגליו של הרובוט, להימנע ממכשולים, להעריך מרחקים, לנווט בשטח סבוך ולתפעל עצמים שונים, אפילו כשהם בתנועה. גרי ברדסקי, מומחה בבינה מלאכותית, אפילו הכריז בעקבות צפייה באטלס, כי "זן חדש של רובוטים, 'רובו – ספיאנס' הולך וצומח".
 
בסרטון הבא, ששחררה בוסטון דינאמיקס רק בעת האחרונה, אתם יכולים לראות את ההתקדמות העצומה שנעשתה במהלך הפרויקט ואת המגוון הרחב של התנועות שאטלס מסוגל לעשות – את חלקן, כך נדמה, רק פעלולן מנוסה היה מצליח לבצע:
5. טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים יידעו לאפיין כל אחד מאיתנו
שני ניסויים שנעשו לאחרונה העידו על יכולותיה של תוכנת בינה מלאכותית לזהות בוודאות גבוהה את אופיו, העדפותיו ונטיותיו של כל אדם רק על פי תצלום פניו שיוצג בפניה. בניסוי שנערך באוניברסיטת שנגחאי שבסין, למדה תוכנה לאתר תווי פנים אופייניים לעבריינים, ולאחר מכן הצליחה לזהות ברמת דיוק של 89.5% למי מבין עשרות הפרצופים הבלתי מוכרים שהוצגו בפניה יש רקע פלילי ולמי לא. בניסוי אחר, שנעשה באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, אותגרה תוכנה דומה לנחש את נטיותיהם המיניות של אנשים שתמונתם הוצגה בפניה והיא הצליחה לצבור כ-20% יותר ניחושים נכונים מבני אדם שעמדו בפני אותה משימה. בעתיד, כך מעריכים, יוכלו תוכנות לזיהוי פנים להעריך נכונה פרטים נוספים על בני אדם, כדוגמת רמת האינטליגנציה והעמדות הפוליטיות שלהם, רק על ידי התבוננות בתמונות פניהם.
 

מקור תמונה: jble.af.mil

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.