ביירון קייטי (Byron Katie) היא סופרת ומרצה אמריקנית שפיתחה שיטה פשוטה ומעשית לשיפור איכות החיים בעזרת זיהוי המחשבות שמעוררות בנו כעס, סבל, מתח ותסכול אין סופיים, ושליטה עליהן. הכל החל כאשר ביירון הייתה אישה בשנות ה-40 לחייה, נשואה בשנית עם שלושה ילדים, שפיתחה דיכאון חמור אשר הוביל להתמכרות לאוכל וחומרים מזיקים, ואף לחרדה ממקומות הומי אדם. מתוך הסבל הגדול של חייה היא הצליחה לחלץ את התובנות והכוחות שהובילו להארה ששינתה לא רק אותה, אלא גם את חייהם של רבים אחרים. לשיטה המסודרת שביירון פיתחה והפיצה היא קראה "העבודה", והדרך בה היא משנה את צורת החשיבה של אנשים היא פשוט מעוררת השראה...
תמצית שיטת "העבודה" של ביירון קייטי
למרות התפיסה המקובלת שהמציאות היא דבר שרירותי ובלתי נשלט שיכול להתקבל על ידינו רק בדרך צפויה אחת התואמת את גודל האושר או הסבל האובייקטיביים שקיימים בה באותו רגע, ביירון טוענת שאיננו חווים את המציאות עצמה אלא את המחשבה שגיבשנו לגביה. הסופרת המצליחה הזאת גילתה שהדבר שגרם לה להיות מדוכאת במשך שנים רבות לא היה העולם שחוותה, אלא מה שהיא האמינה לגביו, וזה הוביל אותה למסקנה שמחשבות יכולות להזיק לנו רק אם אנחנו מאמינים בהן. לפיכך היא פיתחה את שיטת "העבודה" שהיא למעשה מדריך לזיהוי, חקר והיפוך של מחשבות לא רצויות שמעוררות כאב ולחץ, וחיזוק ההבנה שסבל הוא עניין של ברירה.
השיטה מיועדת למי שמעוניין לחוות את השינויים הבאים:
-
הקלה על מצבי דיכאון דרך מציאת מענה לגורמים שמייסרים אותנו וגורמים לנו לחוש חסרי אונים.
-
הפחתת רמות הלחץ והחרדה שמלווים את המחשבות שלנו.
-
שיפור מערכות היחסים עם הקרובים לנו דרך העמקת הקשר שלנו איתם והאינטימיות שקיימת בו.
-
הפחתת כעסים דרך חקר והבנת הגורמים שמעוררים בנו זעם או טינה והורדת מפלס תגובתיות הנגד.
-
בהירות מחשבתית מוגברת שמאפשרת לפתח את האינטליגנציה הרגשית והיושרה הפנימית שלנו.
-
חיזוק תחושת שלווה בחיי היומיום דרך קבלת ואפילו אהבת המציאות כפי שהיא.
תרגול שיטת "העבודה"
מכיוון ש"העבודה" היא שיטה שצריך לתרגל, רצוי שתמלאו את שלבי התהליך בכתב ותרכיבו לעצמכם גיליון עבודה:
שלב ראשון - "שפוט את האחר":
למרות שאנחנו לא תמיד רוצים שישפטו אותנו, אנחנו עושים זאת לאחרים ולעצמנו כל הזמן. החלק השיפוטי בראשנו תמיד פועל ונוכח במחשבות בסגנון: "הוא צריך להפסיק לעשן", "אני צריכה להיות רזה יותר", "אימא שלי צריכה להבין אותי" וכן הלאה. בעזרת שיטת "העבודה" אנחנו יכולים להביע את אותו חלק שיפוטי במלוא עוצמתו ולתת דרור לאותן מחשבות. מפני שהשיפוט הוא השלב הראשון בצורת החשיבה בה אנו חווים כאב או מתח, עלינו לחקור אותה. כדי למלא את ההצהרות הבאות שמרו על דממה והתבוננות פנימית, בדומה לחוויית מדיטציה.
מלאו את ההצהרות הבאות:
הצהרה 1:
במצב, במיקום ובזמן הזה, מי הכעיס, בלבל או אכזב אתכם, ומדוע?
עצמו את עיניכם ודמיינו את אותו מצב בו הייתם כעוסים ופגועים ואת האדם שעורר אצלכם את אותם רגשות, ואז נסו לזהות למה הייתם כל כך זועמים או כאובים. לדוגמה, דמיינו מצב בו כעסתם על בני הזוג שלכם מכיוון שלא הקשיבו לכם או שיקרו לכם. במה האמנתם ומה חשבתם באותו רגע?
הצהרה 2:
באותו מצב בו נזכרתם בהצהרה מספר 1, איך רציתם שאותו אדם שעורר בכם רגשות קשים ישתנה, ומה רציתם שיעשה?
אם נחזור לדוגמה של מצב בו כעסנו על בן הזוג, ייתכן שתשובה להצהרה 2 תהיה שרצינו שבן הזוג יקשיב לנו ויהיה ישר או שיתנצל בפנינו ויודה שהוא שיקר לנו.
הצהרה 3:
באותו מצב מכעיס, איזו עצה הייתם מעניקים לאדם ממנו אתם פגועים?
-
(שם האדם המכעיס) צריכ/ה (העצה שהייתם מעניקים לו/ה).
עיצמו את העיניים ודמיינו היטב את אותו אדם שמעורר בכם רגש של כעס או כאב ונסו לבחון את העצה שתרצו לתת לו. בדוגמה על בן הזוג, ייתכן שהתשובה להצהרה תהיה שאותו אדם צריך להודות לנו על כך שניסינו לעזור לו ולהתנצל בפנינו.
הצהרה 4:
כדי שאתם תהיו מאושרים באותו מצב מעורר כעס שהעליתם, מה הייתם צריכים שאותו אדם יגיד, ירגיש או יעשה?
הצהרה 5:
מה חשבתם על אותו אדם באותו מצב?
בחזרה לדוגמה של בן הזוג, יכול להיות שנמלא את הרשימה במחשבות על כך שבן הזוג שלנו הוא קר, יהיר, חסר אכפתיות וכן הלאה.
הצהרה 6:
מה היה באותו מצב שהסעיר אתכם, שאינכם רוצים לחוות שוב לעולם?
שלב שני – ענו על 4 שאלות לגבי כל הצהרה שניסחתם:
כל חלק בהצהרות שכתבתם בחלק הראשון של השיטה ייחקר בעזרת 4 שאלות. התהליך לא עוסק בשינוי המחשבות שלכם אלא בהיפתחות כלפי לבכם. ברגע שתקראו את השאלות, הביטו פנימה לתוך עצמכם והמתינו לתשובה שתעלה לתודעה.
שאלה 1.
האם זאת האמת? התשובה צריכה להיות כן או לא. אם עניתם לא, עברו לשאלה 3.
שאלה 2.
האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזאת האמת? ענו בכן או לא.
שאלה 3.
כיצד אתם מגיבים ומה קורה כאשר אתם מאמינים לאותן מחשבות?
שאלה 4.
איזה אדם תהפכו להיות ללא אותן מחשבות?
לצורך ההדגמה, אם נרצה ליישם את המעבר על 4 השאלות לגבי הצהרה מספר 1, עם המחשה שהבאנו בקשר לתחושת כעס על בן הזוג, זה יראה כך:
שאלה 1.
האם בן הזוג שלי באמת לא מקשיב לי?
שאלה 2.
האם אני יכולה לדעת בוודאות שהוא איננו מקשיב? האם אני מקשיבה לפעמים גם כשמישהו חושב שאני לא?
שאלה 3.
האם אני מגיבה לבן הזוג בזלזול, גלגול עיניים, או התרחקות לדוגמה, כאשר אני חשה שהוא לא מקשיב לי? האם אני מענישה אותו בתגובת נגד התבודדות וכדומה ברגע שאני חשה כך? – מלאו את הרשימה במלואה.
שאלה 4.
איזה אדם תהפכו להיות אם תחיו בלי המחשבה שבן הזוג איננו מקשיב לכם? עצמו את עיניכם ודמיינו את התחושה שתעלה בכם.
שלב שלישי – בצעו מפנה:
שנו את ההצהרות המקוריות השונות שלכם והפנו אותן כלפי עצמכם – הסבו את המילים "הוא", "היא" או "הם", ל"אני". במקום לחשוב: "בן הזוג שלי לא מקשיב לי" שנו את ההצהרה ל-"אני לא מקשיב לעצמי/לאחרים" או "אני צריכה להקשיב יותר לבן הזוג שלי". אפשרויות נוספות לדוגמה הן "אני צריך להיות יותר ישר", "אני צריך להודות לעצמי שניסיתי לעזור" וכן הלאה. נסו לחשוב על דוגמאות בהן אתם לא מקשיבים לאחר, צריכים להיות יותר כנים או להביע יותר הכרת תודה, ובחנו איזו הצהרה מבין ההצהרות ההפוכות נחוות כיותר נכונה, כפי שהרגשנו כלפי ההצהרה המקורית שלנו.
נקודת המפנה היא הדרך להוציא את עצמנו מעמדת הקורבן חסר האונים, ולהבין שאיננו תלויים באנשים או במצבים אחרים כדי לחוש שמחה, שלווה, סיפוק או משמעות. כוחה של המחשבה בגיבוש הרגש שלנו נחווה במלואו על ידי שלב היפוך היוצרות. המציאות היא כפי שהיא ואיננו יכולים לשלוט בה במרבית המקרים, אך הדבר שאנו חווים איננו המציאות, כי אם הפרשנות שאנו מעניקים לה, וזו ברת שינוי, ולא באופן כפוי או מלאכותי, אלא דרך התבוננות פנימית עמוקה ומציאת ההזדהות וההגיון מאחורי מכלול הרגשות השונים.
רגע לפני שאתם מתחילים:
שיטת העבודה של ביירון קייטי מצריכה כאמור תרגול שמתחיל על הדף וייתכן שירגיש קצת מייגע בשלבים ההתחלתיים. היתרון של השיטה בפשטות המבנה שהיא מציגה יעזור לכם ללמוד כיצד לתרגל אותה באופן אוטומטי, ככל שיעבור הזמן, ומבלי שתצטרכו בהכרח לכתוב את התשובות שלכם. אל תירתעו משום שלב בתהליך ובעיקר לא מחלק המפנה הסופי, מפני שתופתעו לגלות כמה תובנות ושלוות נפש אתם עשויים לקבל ממנו. הכי חשוב - התמידו בשיטת "העבודה" – הצמיחה האישית אף פעם לא נעצרת.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: