"סמכו על עצמכם. אתם יודעים יותר ממה שאתם חושבים", זה הציטוט שפותח את אחד מספרי ההורות הנודעים והמוכרים ביותר בכל הזמנים – "הטיפול בתינוק ובילד" (The Common Sense Book of Baby and Child Care) מאת ד"ר בנג'מין ספוק. הספר, אשר ראה אור בשנת 1946, חולל לא מעט סערה בגלל הרעיונות המהפכניים שבו שפירקו לגורמים את סגנון ההורות הישן והרכיבו אותו מחדש. היום יותר מאי פעם, הרעיונות בספר רלוונטיים להורים המודרניים, ומומלץ להכיר את עקרונותיו שיעזרו בגידול הילדים של המאה ה-21.
ד"ר בנג'מין ספוק – הרופא והמורה
ד"ר בנג'מין ספוק נולד בניו הייבן קונטיקט שבארה"ב בשנת 1903, וכיאה לנהוג באותם ימים, קיבל חינוך נוקשה בביתו. לפני שנהיה רופא, ספוק עזר בגידול חמשת אחיו ולאחר לימודי הרפואה באוניברסיטת ייל, הפך להיות רופא ילדים נודע ומכובד. במהלך השנים ועם צבירת הניסיון בטיפול בתינוקות וילדים, ד"ר ספוק החליט להעביר את הידע שצבר לכתב ושילב בין רפואה ופסיכולוגיה ליצירת ספרו הראשון שעסק בחינוך ילדים. הספר, שתמך בשיטת חינוך רכה יותר מזו שהייתה נהוגה בזמנו, עורר הדים ברחבי ארצות הברית והעולם, כשחלק אימצו את הרעיונות לחיקם ואחרים חשבו שהוא מטורף. במרוצת השנים הספר "הטיפול בתינוק ובילד" תורגם לעשרות שפות וממנו נמכרו 50 מיליון עותקים שהעידו על הפתיחות בנושא חינוך ילדים באופן שונה מזה שהיה נהוג. במהלך חייו חיבר ד"ר ספוק מספר ספרים נוספים על חינוך ילדים שהתבססו על התצפיות שלו ועל הידע הרב שצבר, ואלו עיקריהם.
על ביטחון עצמי
ד"ר ספוק התמקד פעמים רבות על טיפוח הביטחון העצמי של ילדים וכתב שניתן לעשות זאת על ידי הערכה של ילדים על מי ומה שהם. הורים רבים נוטים להתייחס לילדיהם כמו גוש חומר שצריך לפסל, אך שוכחים שלמרות שהם לא מצליחים להתבטא מגיל 0, לילדים יש אופי משלהם שלא קשור למה שהוריהם עושים. לכן, ד"ר ספוק כתב "הילדים שמוערכים על מה שהם, אפילו אם הם פשוטים, גמלוניים או איטיים, יגדלו להיות עם ביטחון ומאושרים. תהיה להם רוח שתאפשר להם לראות את החיוב בכל היכולות שלהם וכל ההזדמנויות שיקרו בדרכם. הם יצליחו להאיר גם את המגבלות שלהם". במילים החזקות הללו ד"ר ספוק מדגיש עד כמה חשוב לתת לילדים מרחב להתפתח בכוחות עצמם ולא לכפות עליהם דברים שלא מתאימים לאופיים. על הורים להדגיש את נקודות החוזק של ילדיהם, ולא לנסות ליצור כאלו כאשר הן לא קיימות. פשוט קבלו את ילדיכם כמו שהם, כפי שהם עושים עמכם, וזה המתכון הטוב ביותר לאנשים מאושרים ובריאים נפשית.
על הדיבור לילדים
את הנושא הזה ד"ר ספוק סיכם בצורה מושלמת במשפט, "אלה לא המילים שחשובות, אלא המנגינה", כדי להדגיש כיצד צריך לפנות לילדים. כאשר אתם מדברים עם ילדיכם, עליכם לזכור שהם רגישים במיוחד לדברים שאתם אולי לא שמים לב אליהם, כמו טון הדיבור שלכם. כאשר תפנו לילדיכם בטון כועס ונרגז, הם עלולים להיבהל או להביע התנגדות למה שאתם אומרים, בלי קשר לחשיבות של המילים. לכן, בעת דיבור אל ילדים חשוב לזכור תחילה שהם ילדים ועלולים להיפגע לאו דווקא מהמילים שאתם אומרים, אלא מהאופן שבו אתם אומרים אותן. כדי להימנע מכך ולהשיג את התוצאה הרצויה, דברו אליהם בטון שמתאים למצב מבלי לגלוש לצעקות. אם ילדכם עשה משהו לא בסדר, דברו אליו בטון סמכותי אך לא מתקיף, ואם הוא מרגיש פגוע ממשהו, אל תזלזלו בו באמירת משפטים סתמיים בטון לא אכפתי, אלא הביעו עניין אמיתי במה שהוא אומר כדי להראות לו שיש לו מישהו שמקשיב לו ועושה זאת בצורה הטובה והנעימה ביותר.
על התנהגות משונה של ילדים
הורים רבים, בייחוד כאלו שנולד להם ילד ראשון, נוטים להילחץ כאשר הם מבחינים בהתנהגות משונה של ילדם. אלא אם כן מדובר בסימנים שעלולים להעיד על מחלה או בעיה כלשהי, כמו אדישות, בעיות גופניות, עיכוב בגדילה ועוד, אין מה לחשוש מהתנהגות של תינוקות ופעוטות שנראית משונה בעיניי ההורים המבוגרים. לפי ספוק, אין צורך לפחד מהתנהגות מוזרה של ילדים מפני ש"פרויד יכול להסביר אותה" – כלומר התנהגות פיזית של ילדים מעידה על תהליכים פסיכולוגיים שונים. תינוקות ופעוטות לא מכירים כללים חברתיים ולכן הם נוהגים בדרך אינטואיטיבית ובאופן שמוחם מורה להם. זה חלק מתהליך ההתפתחות שלהם ועם הזמן הם ילמדו כיצד לנהוג במצבים שונים וההתנהגות תחלוף מעצמה.
על אהבה של ילדים להוריהם
"אל תחששו שהילדים שלכם לא יאהבו אתכם" אמר ד"ר ספוק והאיר את אחד הפחדים הגדולים ביותר של כל הורה. היום במיוחד ניתן לראות כיצד הורים מנסים לרצות את ילדיהם על ידי כניעה לכל גחמה שלהם על מנת שלא יפתחו רגשות שליליים כלפיהם, בלי לחשוב על ההשלכות העתידיות של התנהגות כזו. כהורים, עליכם לקבל את העובדה שילדיכם לא תמיד יאהבו ויקבלו את מה שאתם אומרים, וזה בסדר גמור. הם לא אמורים לעשות זאת. מה שאתם ההורים כן אמורים לעשות הוא לחנך אותם על הצד הטוב ביותר כדי שיצאו לעולם מוכנים ובידיעה שלא כל בקשה וגחמה שלהם תתמלא כאשר הם יהיו בוגרים. פינוק של פעוטות וילדים וכניעה לכל גחמה שלהם רק יגרמו להם לנזק בטווח הארוך משום שבעולם האמיתי, הדברים לא מתנהלים באופן הזה, ואנו לא תמיד מקבלים את מה שאנחנו רוצים. לכן, על ההורים מוטלת האחריות הקשה של להיות לא אהובים לעתים, מה שעלול לפגוע, אך יועיל ככל שיעבור הזמן.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: