12 עצות לגידול וחינוך ילדים מפי מומחים להורות

1. כדי לשפר את שנת הלילה של ילדיכם עצבו את חדרם בקפידה

קים ווסט, יועצת ומומחית בנושא שנת ילדים, המתהדרת בכינוי "אשת השינה" (The Sleep Lady), ממליצה שכאשר אתם מעצבים את חדרם של ילדיכם, ובמיוחד אם מדובר בתינוק חדש שזה עתה נולד, עליכם לעשות זאת בקפידה רבה. בסופו של דבר, אומרת ווסט, מטרת חדר השינה היא שהילד יישן בו, ולא שיישחק בכל מיני משחקים כאשר הוא שוכב במיטתו או שגירויים שונים ייתפסו את תשומת ליבו. לכן וודאו שבחדר שאתם מעצבים אינכם משלבים רכיבים כמו מדבקות כוכבים שזוהרות בחושך, רהיטים מנצנצים מדי או פריטים העלולים להשמיע צלילים רמים בזמן שהילד מנסה להירדם, כמו למשל מחשב דולק. במקום אלו, העדיפו לכלול בחדר של הילד וילונות מצלילים, ואת המובייל המסתובב שימו מעל פינת ההחתלה של הילד ולא מעל למיטתו.

2. הרגילו את ילדיכם לצרוך חלבון במקום פחמימות ריקות

ד"ר טניה אלטמן, רופאת ילדים ויועצת הורות מקליפורניה שפירסמה מספר רבי מכר בנושא גידול ילדים, מעידה כי לאחר ששמה לב שילדים בסביבתה צורכים פחמימות ריקות בלבד במרבית מארוחותיהם, היא עצמה החליטה לחנך את ילדיה לצרוך יותר מקורות חלבון בארוחות. מחקרים לא מעטים הוכיחו כי צריכה תדירה של חלבון יכולה לסייע לילדים להישאר ערים, שבעים ומרוכזים יותר במהלך השיעורים בבית הספר; חלב למשל, הוא מקור טוב מאוד לחלבון איכותי ברמה גבוהה, כשכל כוס של 250 מיליליטר חלב שתיתנו לילדיכם תספק להם 9 חומרים מזינים בבת אחת, כולל כאמור חלבון, כמו גם סידן וויטמין D, שלו הם זקוקים עבור צמיחה והתפתחות תקינה.  

3. אם ילדיכם משתתפים במשחקי ספורט התמקדו בהצלחות הקטנות שלהם על מנת לבנות את בטחונם העצמי

ד"ר פטריק כהן, מומחה לפסיכולוגיית ספורט, מאמן מנטלי ובעל מיזם לשירותי ייעוץ לילדים העוסקים בספורט, טוען כי על מנת לבנות בטחון עצמי אצל ילדים העוסקים בספורט, אתם כהורים חייבים להתרכז בהצלחותיהם, קטנות כגדולות. נכחתם במשחק של ילדכם וקבוצתו הפסידה? הוא לא בלט או היה כוכב המגרש? לא נורא - דאגו לשבחו בכל זאת, וכשאתם מדברים עימו שימו דגש על הדברים הטובים שעשה, כמו למשל "שיחקת מצוין בהגנה" או "הפגנת יופי של משחק קבוצתי". במקום להתמקד בשגיאות של הילד ולנסות "לעקוץ" אותו במטרה לחשלו, למדו אותו כיצד הוא יכול ללמוד מהטעויות שלו. בנוסף, חשוב מאוד שתמנעו מלהציק לילדכם בכל הקשור ליכולת ולביצועים שלו על המגרש – אם הוא לא מעוניין לדבר אתכם על המשחק, הקשיבו לו והניחו לו.

4. הרגילו את הילדים "להרוויח" זמן מול מסך המחשב או הסמארטפון כדי להקנות להם הרגלים חיוניים

ד"ר כריסטן קולן שארמה, נוירופסיכולוגית מומחית מהמרכז לחקר הילד של אוניברסיטת ניו יורק, סבורה כי מרבית הילדים בימינו שמחים לבלות כמה שיותר זמן מול מסך המחשב או הסמארטפון, ואנחנו יכולים לרתום את העובדה הקיימת הזאת על מנת להשריש בהם הרגלים טובים ולייצר אצלם מוטיבציה לבצע כנאות את כל אותן פעילויות יומיומיות שאנו מצפים מהם לעשות. ד"ר שארמה מציעה לקבוע באופן ברור מספר מטלות שעל הילדים לבצע בבוקר ובערב, כמו גם זמן קבוע להכנת שיעורי הבית, וככל שהם ישלימו משימות באופן הטוב והמהיר ביותר, כך תאפשרו להם יותר "זמן מסך". אפילו אם אתם נוקטים בגישה נוקשה יותר, וממעטים לאפשר לילדיכם זמן מול המסכים במהלך שבוע הלימודים, תוכלו לנסות ולארגן זאת כך שהם ירוויחו זמן פנוי במהלך סוף השבוע על ידי ביצוע מטלות במהלך השבוע. 

5. קחו ברצינות את האוכל שלכם ואת הדרך שבה אתם מדברים עליו כדי להתמודד עם ילדים בררנים

ננסי טרינגלי, יועצת הורות שחיברה ספר מצליח המתמקד בשאלה כיצד "לגדל ילדים שאוהבים לאכול הכל?", טוענת כי הדרך שבה אנו ההורים אוכלים, משוחחים על אוכל ומציגים אותו בפני ילדינו, היא המפתח לגידול ילדים שאינם בררנים ליד שולחן הארוחה. אם אתם מגבילים את עצמכם לתזונה מסוימת או מרבים לשוחח ביניכם על הרגלי האכילה ואומרים האחד לשנייה דברים כמו: "אל תאכל גלוטן / סוכר / בשר / אוכל מתובל" וכו', אתם עלולים לאותת לילדיכם שאוכל הוא דבר שיש לפחד ואפילו להימנע ממנו. כדי למנוע את התוצאה השלילית הזאת אתם צריכים להתחיל להפסיק לפחד מאוכל ולקחת את הדברים שאתם אומרים ועושים בפני הילדים ביתר רצינות. השתדלו ליהנות ממגוון של מזונות, והנחו גם את קרובי המשפחה האחרים – מבן הזוג ועד החותנת – להימנע מלבקר את הדברים שילדיכם אוכלים. תראו לילדיכם שאוכל יכול להיות דבר מהנה ותנו להם הזדמנות לטעום כמה שיותר דברים חדשים. ברוב המקרים, הם יקלטו מהר מאוד את המסר ויפסיקו להיות בררנים.

6. היו פתוחים וישירים עם ילדיכם כאשר אתם משוחחים איתם על השאלה "כיצד באים ילדים לעולם"

דברה רופמן, יועצת, חוקרת ומרצה בנושא יחסי הורים וילדים, כתבה ספר שהוקדש לשאלה כיצד הורים צריכים להתמודד עם ילדיהם בכל מה שקשור לשיחות בנושאים האינטימיים. דברה אומרת שכהורים, אתם יכולים להרגיע את עצמכם אם תבינו ששיחה עם ילדכם על יחסי מין היא אינה דבר מיני כלל וכלל. ילדים עד גיל 4 לערך מתעניינים באופן טבעי בעולם שמסביבם ובמקומם בו, וזו הסיבה שבערך בגיל זה הם מתחילים לשאול "מאיפה הגעתי לעולם?". בגילאים המוקדמים הללו הם בהחלט יסתפקו בתשובות כנות וענייניות, אך לא מניסיונות התחמקות ברורים לעין. "גדלת בתוך הבטן של אמא, במקום מיוחד שנקרא רחם" - כך אתם יכולים למשל לענות להם. בהמשך השיחה הם ודאי ישאלו שאלות כמו: "אבל איך יצאתי משם" או "איך הגעתי לשם בכלל?", ולדברי רופמן מומלץ שתמשיכו לתת להם תשובות באותו הסגנון: ישירות, כנות וענייניות.  

ד"ר בקי ביילי, מומחית מוערכת בתחום חינוך הילדים והפסיכולוגיה ההתפתחותית, פיתחה שיטה שנקראת "משמעת מודעת". בבסיס השיטה עומדת ההנחה שככל שתתמקדו בבכיינות וביללנות שילדיכם מפגינים לעיתים קרובות, וככל שתגידו להם יותר "תפסיק להתבכיין" או שתציינו שזה הדבר היחיד שהם עושים כל היום, התוצאה עלולה להיות הפוכה לחלוטין ותקבלו ילדים בכיינים עוד יותר. במקום זאת עליכם להתחיל להתמקד בסיוע לילדיכם לשנות את התנהגותם, ותוכלו לעשות זאת על ידי כך שתשימו לב ותהיו מודעים לפעמים שבהם הילדים שלכם מבקשים דברים מבלי להתבכיין, או מתמודדים עם תסכול באופן הנכון. כאשר דברים מהסוג הזה קורים אל תהססו לציין את זה בפניהם בגלוי, ולעשות מזה עניין אמיתי - "כל הכבוד! ביקשת יותר זמן משחק בקול רגוע ושלו וזה מאוד מתחשב. סוף סוף אני יכול להבין בדיוק מה אתה מבקש כשאתה מדבר ככה ברור".

8. הסבירו לילדיכם כיצד להשתמש נכון ברשתות חברתיות והוו דוגמה עבורם

גבריאלה ואן ריג', מומחית לבריונות רשת בקרב ילדים, מציעה להורים להבין שהסמארטפונים והרשתות החברתיות השונות שילדים מרבים להשתמש בהם, יכולים לשמש ככלי נשק בידיהם, ולכן יש צורך שתשקיעו זמן רב על מנת לשבת עם ילדיכם, לבחון יחד עימם את הרשתות החברתיות שבהם הם חברים ולהזהירם מפני הסכנות השונות. ואן ריג' מעלה שאלה חשובה: אם אף אחד לא מלמד את הילדים מה הם כללי ההתנהגות הנכונים ברשת, כיצד הם אמורים ללמוד זאת? והתשובה היא שבסופו של דבר זהו התפקיד שלנו, ההורים. לפיכך חשוב גם שתזכרו כי אתם עצמכם משמשים בעניין זה דוגמה לילדיכם – בהחלט יכול להיות שהם צופים בפרופילים שלכם ברשתות החברתיות, והתנהגותכם המקוונת משפיעה עליהם, כשפעמים רבות ילדים מעתיקים מהוריהם את התנהגותם ברשת. לכן מומלץ לכם לשמור על תרבות שיח נאותה גם בעולם הווירטואלי וברשתות בהם אתם חברים, לא להיקלע לוויכוחים מיותרים בתגובות בפייסבוק, ולשמש לילדיכם דוגמה כנגד בריונות ברשת והתנהגות שאינה מכבדת את האחר.     

9. דאגו ליותר שעות שינה עבור עצמכם על מנת לשמור על תפקוד משפחתי תקין

גרטשן רובין היא סופרת שחיברה לא מעט רבי מכר העוסקים בנושא מציאת האושר האנושי, וההמלצה החד משמעית שלה היא שנדאג לעצמנו לכמה שיותר שעות שינה בלילה, על מנת שנוכל לשמור על חיי נישואים מאושרים וחיי משפחה מתפקדים. על פניו זה נשמע פשוט למדי, אבל איכשהו קורה שרבים מאיתנו דואגים קודם כל לשנת הלילה של ילדיהם ומקפידים על השעה המדויקת שבה הם עולים למיטה, אך שמים לב הרבה פחות לשעה שבה הם הולכים לישון, מוכנים למשוך עוד שעה או עוד שעתיים כדי להספיק דבר זה או אחר. ביום שלאחר מכן הם מוצאים את עצמם עייפים, מותשים וחסרי מנוחה מוקדם הרבה יותר מהצפוי, ובבית מגלים חוסר סבלנות כלפי הילדים, מתחילים לצעוק, לנדנד, לשכוח דברים, להתבלבל, להניח דברים במקום הלא נכון, ובאופן כללי לנהוג שלא במיטבם. חוסר שינה זו חוויה פיזית שעלולה להשפיע על החוויה הרגשית והנפשית שלנו ושל משפחתנו, ועל כן על מנת לשמור על תפקוד פרטי ומשפחתי תקין, וודאו שאתם ישנים מספיק שעות בלילה.

10. השפיעו על ילדיכם וגרמו להם להיות אדיבים יותר בעזרת הדגמה והצגת התנהגות אדיבה

ג'ניפר לקובלי היא בעלת בלוג בנושא הורות ומחברת הספר "נתינה פשוטה: דרכים פשוטות לתת בכל יום". היא אומרת שהדרך לגידול ילדים אדיבים ובעלי מודעות לסביבתם היא פשוט לערב אותם כמה שיותר בנתינה האישית שלכם, ולשמש להם דוגמה בכל הקשור לעניינים אלו. כדי לעשות זאת, ניתן ראשית כל לשוחח עימם ולהדגיש בפניהם את חשיבותה של הנתינה וכמה השפעה יכולה להיות לה על האדם המקבל או על הסביבה שלכם, ולאחר מכן רצוי להדגים להם זאת באמצעות מחוות קטנות שתעשו בנוכחותם – אם זה באיסוף פיסת פסולת שראיתם על המדרכה וזרקתם לפח, ואפילו בתרומה קטנה לקבצן ברמזור כאשר הילדים נמצאים באוטו.