תינוקות ופעוטות – גילאי 0-2
אנשים זרים
אפילו תינוקות בני יומם מזהים את הוריהם, והם מעדיפים לראות אותם על פני פנים זרות, ועל פי ד"ר דון הובנר, פסיכולוג ומחבר הספר "להיות חכם יותר מהדאגות", חרדת נטישה בעת מפגש עם אנשים זרים מתחילה לתקוף תינוקות בגילאי 6-8 חודשים. כשזה קורה, זה נחשב דווקא לדבר טוב, משום שככל שהילד שלכם מפתח יכולות להתרחק מכם פיזית, הפחד מזרים שומר שלא יברח רחוק מדי. רוב הפעוטות מפסיקים לפחד מזרים כבר בגיל שנתיים, אך הם עדיין עלולים להיצמד אליכם כשתהיו בסביבת אנשים שהם אינם מכירים.
רעשים חזקים
"לתינוקות אין מערכת חושים מפותחת, ולכן רעשים חדים או חזקים מפתיעים אותם וגורמים להם להתחיל לבכות", כך אומר ד"ר הובנר. הגורמים הנפוצים ביותר לכך הם הורדת מים באסלה, רעמים וצפירה או אזעקה של מכונית. התינוקות סובלים מאי נוחות הן בשל הרעש והן בשל תגובת הגוף שלהם אליו שעלולה לגרום להם להרגיש לא בנוח, כך מסבירה הפסיכולוגית ד"ר תמר צ'נסקי, מחברת הספר "לשחרר את ילדיכם מחרדות". אחרי הבהלה אחת או שתיים שכזו, הפעוט מתחיל להבין מדוע הוא חווה אי נוחות פיזית לשמע רעשים חזקים (זה כואב לו), ועל כן מתחיל לפחד עוד לפני שמתחיל רעש חזק במיוחד, כמו למשל כשנכנסים למסעדה שבה יש הרבה אנשים ורעשים קטנים יחדיו או שירותים ציבוריים בעלי הד חזק.
אנשים בתחפושות
חג פורים אמור להיות משמח עבור הילדים, אך "תחפושות ומסכות עלולות לבלבל את התינוקות", כך אומרת ד"ר צ'נסקי. התינוק אינו יודע אם מדובר באדם או חיה, וזה בהחלט לא יצור שהוא פגש לפני כן בחייו הקצרים, מה שגורם לו להרגיש סכנה. יתכן שהתינוק אפילו לא יזהה אתכם מיד אם תורידו את המסכה מתוך הלחץ שהוא חווה, לכן אל תיעלבו אם הוא יפרוץ בדמעות כשיגלה שזאת אמא שהבהילה אותו עד לפני רגע.
איך לעזור להם להתגבר על הפחדים?
עבור תינוקות מילת המפתח היא "נוחות". "פעוטות עדיין נמצאים בשלב שבו הם מפתחים יחסים עם הוריהם, בדגש על הביטחון שביכולתם לספק להם. כל מה שאתם צריכים לדעת זה שאתם שם עבורם כדי לשמור עליהם בטוחים", כך אומרת ד"ר ג'נין דומינגז, פסיכולוגית קלינית במכון לנפש הילד שבניו יורק, שמתמחה בטיפול בחרדות. קחו את ילדכם בידיים או רדו לגובה העיניים שלו, חבקו אותו, הרגיעו אותו והבטיחו לו שהכל יהיה בסדר. נענעו אותו בידיכם ואמרו לו "אמא/אבא כאן". אם אתם יודעים שהולך לקרות דבר מה שעלול להבהיל ולהפחיד את ילדכם, למשל אם אתם נכנסים לשירותים ציבוריים שבו יורדים מים באסלה עם רעש גדול, הזהירו את הילד מראש: "אני עומד להוריד מים עכשיו באסלה, יהיה רעש גדול ומפחיד, אבל אל תדאג – שום דבר רע לא יקרה לך כשאתה איתי".
בנוסף, נסו שלא להיכנע לרגשות שלכם בכל הנושא הזה. כן, פעוט בן שנתיים שצורח ובוכה בעדלאידה זה אולי לא בילוי מהנה בפורים, אך אם הוא ירגיש שאתם בעצמכם מתוסכלים, זה רק יגביר את הרגשות השליליים שהוא חווה. "הישארו רגועים ומנעו מהחוויה את האפשרות להפוך לאחת נוראית עוד יותר עבור ילדכם – זה רק יגרום לו לדאוג יותר בפעם הבאה", כך אומרת ד"ר דומינגז.
תקופת הגן – גילאים 3-5
כלבים ובעלי חיים אחרים
המוח האנושי מחווט להזהיר אותנו ולהגן עלינו מפני סכנה. בעבר הסכנה הייתה חיות טרף, ועל כן מפגש עם חיה בעלת שיניים חדות וקול חזק יכול להדאיג ילדים רבים. בעוד שתינוקות ופעוטות גם הם מפחדים לעתים מבעלי חיים, הפחד עולה לדרגה חמורה יותר כשהם מגיעים לשלב שבו הדמיון שלהם מתחיל לעבוד, כך מסבירה ד"ר צ'נסקי. עולים בראשם שלל רעיונות בנוגע לדברים שיצור מהיר בעל ארבע רגליים ושיניים חדות יכול לעשות – הוא יכול להפיל אותם, ללקק אותם, לאכול אותם וכל דבר אחר שעלול להרתיע את הנפש שלהם.
חושך
אחרי שנים של שינה בחדרים שקטים וחשוכים, הילדים יכולים לפתע לפתח פחד עצום מהחושך שבחדר השינה שלהם. בשלב זה של חייהם הם סורקים את סביבתם ללא הרף כדי שמוחם יקלוט את כל מה שהם רואים – החושים שלהם מתחילים לפעול בצורה מודעת ועוצמתית יותר, כך אומר ד"ר הובנר. על כן, חושך הוא דבר מפחיד עבורם משום שבתוכו הם לא יכולים לקלוט דבר בעזרת חוש הראייה. גם במקרה זה הדמיון מפעיל את הפחד; ילדים שומעים קולות שאינם מכירים או רואים צלליות שנראים מאיימים – הם עלולים לדמיין שמדובר במפלצת או חיה מפחידה.
שינויים
כאמור, בשלב זה של חייהם הילדים מנסים להבין איך עובד העולם באופן מודע, ולכן חשובה עבורם שגרה שמספקת להם נוחות. עקב כך אפילו תספורת יכולה להיות דבר מבעית, וכך גם שינוי בעיצוב הבית, קבלת ארוחת ערב בצלחת שאינה מוכרת או כל דבר אחר שעלול להפר את השגרה שאליה התרגלו.
איך לעזור להם להתגבר על הפחדים?
נסו לאזן את הדחף "להציל" את הילד מפני הפחד שלו, ובמקום פשוט הישארו בסביבתו עד שיתרגל למצב, כך מציעה ד"ר נטשה בורגרט, רופאת ילדים מקנזס. ניקח למשל מקרה בו בתכם מפחדת מכלב שניגש אליה – הרימו אותה בידיים ונחמו אותה, אך הישארו על יד הכלב למשך דקה או שתיים. דברו איתה על הכלב ואל תבטלו את פחדיה – "הוא גדול מאוד, נכון?", או שתיתנו לכלב להריח את כף ידכם כך שתראה שהוא אינו מתכנן לנשוך.
בשום פנים ואופן אל תנסו להימנע מהכלב ולהבריח את הילדה ממנו. "כמובן שלא תרצו שילדכם יסבול, אך אם לא תחשפו אותו לפחדים שלו שוב ושוב, הם רק יתעצמו בו", כך אומרת ד"ר צ'נסקי. אם תנסו להגן על הילד מפני הפחד, אתם תאששו אצלו שאכן יש סיבה לפחד ושהוא לא יכול להתמודד עם הפחד, וזה לא משנה אם מדובר בכלב או בתרד שעל הצלחת. אם בכל זאת הילד שלכם נכנס לסערה רגשית עצומה, נסו לחשוף אותו שוב לפחד בהזדמנות אחרת, ואט אט הפחד יתפוגג.
תחילת בית ספר – גילאי 5-6
להכעיס את המורה
בית הספר הוא חוויה חדשה לגמרי עבור הילדים הקטנים, ומאחר שהם לא מכירים את כל החוקים ואינם יודעים למה בדיוק מצפים מהם, הם עלולים לפחד לחצות את הגבול. אם ילדכם חווה פחד שכזה, תוכלו להבחין בכך על ידי סיפורים שיספר לכם על ילדים אחרים, כך אומרת ד"ר דומינגז, למשל: "היום תום לא הסכים לשבת בכיסא והמורה ממש כעסה עליו ולא הרשתה לו לשחק" – הילד שלכם רואה תלמידים אחרים שמקבלים הערות ועונשים, וחושש שהוא הולך להיות הבא בתור.
להיפגע או להיות חולה
זוכרים את התקופה שבה יכולתם לנשק את הפצע של הילד והכאב היה נעלם? ובכן הזמן הזה עבר. בגיל הזה מתחילים לצוץ פחדים מפני פגיעות ומחלות עקב מספר סיבות, אותן מפרטת ד"ר צ'נסקי: "לא רק שהילד מודע יותר לעולם שסביבו, הוא גם הספיק לראות ילדים שנופלים מנדנדות ומדממים ממקומות שהוא לא דימם מהם מעולם. הזיכרון שלו מפותח מספיק כדי לחקוק את המקרה הזה, וכך גם את היום שבו השתעל ממש חזק עד שנאלץ לקבל טיפול מיוחד".
חלומות רעים
"בגיל הזה לילדים עדיין קשה להבין מה אמיתי ומה לא, וכראייה לכך קל להם מאוד להאמין שקיימת פיית שיניים או יצורים דמיוניים כמו חד קרן", כך אומרת ד"ר דומינגז. על כן כשהם חולמים חלום רע, הוא עלול להרגיש להם מציאותי מאוד, והטשטוש הזה הוא חלק נורמלי בהתפתחות המוח שלהם – באותו הגיל אתם ככל הנראה תשימו לב שהילדים מתחילים לשחק עם הדמיון ואפילו ממציאים לעצמם חבר דמיוני.
איך לעזור להם להתגבר על הפחדים?
היו אמפתיים והציעו הסבר לכל דבר שעלול להפחיד את הילדים. אחרי חלום רע למשל, נחמו את ילדיכם והסבירו להם שחלומות, בין שהם שמחים, מוזרים או מפחידים, הם רק סיפורים שהמוח ממציא במהלך הלילה ושהם אינם אמיתיים. עם זאת, לא משנה עד כמה הפחד של ילדיכם נראה לכם "שטותי", לעולם לא תנסו לגמד אותו על ידי אמירת "זה כלום – סתם חלום רע", כך מציעה ד"ר צ'נסקי. אמרה שכזו נוטה להעביר לילדים מסר שעל פיו רגשותיהם שגויים, וזה עלול לפגוע ביכולת שלהם לנהל רגשות חזקים ושליליים בעתיד.
היא גם ממליצה לנסות את התרגיל הבא: תנו לילדיכם לצייר ארבע דלתות על דף נייר, ולאחר מכן לצייר את הדברים האהובים עליהם ביותר, למשל עוגה, סבא, צעצוע או חוף הים – מאחורי כל אחד מהדלתות. לפני שעת השינה, בקשו מהילדים לבחור דלת שבה הם רוצים לעבור, ושיחשבו על הדבר שמופיע מאחוריה לפני שהם הולכים לישון.
ילדים גדולים – גילאי 7 ומעלה
טרגדיות פתאומיות
כשהילדים עוברים את גיל 7 הם נהיים מודעים עוד יותר לעולם שסביבם, וזה כולל את דיווחי מזג האוויר, הסיפורים שנשמעים בחדשות ואירועים מצערים מההיסטוריה שעליהם הם לומדים בבית הספר. עם זאת, עדיין אין להם את ההקשר הנכון בנוגע למה שעליהם להרגיש לנוכח סערות חזקות, תאונות דרכים או מתקפות טרור. למשל, "הם יכולים לשמוע על דיווח של מקרה טרור בחדשות ולא לדעת היכן בדיוק הוא התרחש – יכול להיות שזה קרה ממש בחצר האחורית של הבית, או זה לפחות מה שהמוח שלהם אומר להם", כך טוענת ד"ר צ'נסקי.
מחלות ומוות
אם הילד שלכם מתחיל לחשוב על דברים מדכאים ומפחידים כמו מוות בגיל הזה, זה נורמלי לחלוטין. "ילדים שואלים על נושא המוות באופן רציני כבר בסביבות גיל 7", כך אומרת ד"ר דומינגז. לא רק שהיכולות הקוגניטיביות שלהם מתקדמות מספיק כדי להבין מושגים מופשטים כמו מוות, אלא שיתכן כי הם אף איבדו בעצמם חיית מחמד או סבא או סבתא. בנוסף לכך, בשלב זה הם כבר מפסיקים לראות בהוריהם כ"אלים", והם מבינים שגם הם בני תמותה.
דברים מבחילים
עד כמה שהילדים מתבגרים והופכים לחכמים יותר, הדמיון שלהם עדיין מפותח מאוד, וחרקים ריריים, עכבישים ומכשפות מכוערות עלולים להטריד את מנוחתם ולגרום למוחם לנדוד למחוזות שליליים. "דלת חצי פתוחה של ארון או מרווח בין המיטה לרצפה עלולים למלא את ראשם של הילדים בכל התרחישים האפשריים והלא אפשריים שקיימים", כך אומרת ד"ר צ'נסקי. בנוגע לפחד בקשר לנחשים או עכבישים למשל, היא מוסיפה ומציינת שזהו אינו פחד שאין לו בסיס במציאות: "אכן יש חיות שעלולות להזיק לאדם, וילדים גדולים מבינים את זה".
איך לעזור להם להתגבר על הפחדים?
באופן פרטני, מומלץ שתלחצו כאן כדי ללמוד כיצד לעזור לילדיכם להתמודד עם פחד מטרור. באופן כללי עזרו לילדים שלכם להתוודע לעובדות בנוגע לנושאים שמפחידים אותם יותר ממה שהם אמורים. ערכו יחד איתם רשימה שבה תציינו את הפחדים שלהם בצד אחד ואת המידע שלמדתם על הנושא בצד השני. "יתכן שתגלו שמתקפות טרור הן הרבה יותר נדירות ממה שנראה בחיי היומיום או בחדשות, או שמזג אוויר קיצוני מגיע עם סימני אזהרה כך שאפשר להתגונן מפניו", כך ממליצה ד"ר צ'נסקי. עם זאת, הימנעו מלשקר לילדיכם בנוגע לדברים שקשה לקבל. בעולם יש דברים רעים, ועל הילדים שלכם לדעת זאת, כך אומרת ד"ר דומינגז. "כמובן שאתם תרצו להגן על ילדיכם, אך לבסוף הם יבינו שהסתרתם מהם את האמת. זה יגרום לאמון שביניכם להיפגע באופן קשה בעתיד". בנוסף, חשוב שתבטיחו לילדיכם שכשקורים דברים רעים תמיד יש אנשים טובים שתפקידם הוא לעזור, כמו שוטרים, כבאים ואנשי מגן דוד אדום.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: