סיפורו המרתק של מבצע החילוץ עוצר הנשימה בדנקרק

בשנת 1940, בשיאה של מלחמת העולם השנייה, פלש צבא גרמניה הנאצית אל צרפת, לאחר שכבש את בלגיה והולנד, והחל בהשתלטות על המדינה כולה. הצבא הגרמני הצליח לכתר לחלוטין את הצבא הצרפתי ואת חייל המשלוח הבריטי, שכלל כמאות אלפי לוחמים מן הממלכה המאוחדת שהגיעו למדינה בשנת 1939 על מנת לסייע לצרפתים. הכוח המכותר, כ-400,000 איש, התרכז במקום האחרון שנותר בידיהם - רצועת החוף הצרה של העיירה הכבושה דנקרק, סמוך מאוד לתעלת לה מאנש אל מול חופיו של האי הבריטי.

כוחות בעלות הברית ששהו על חופי דנקרק, רובם בריטים וחלקם צרפתים ובלגים, המתינו חשופים בשטח להצלה שבוששה לבוא. הספינות והמשחתות רחבות הממדים של הצבא הבריטי התקשו להתקרב אל החוף מכיוון שהמים באזור היו רדודים מכדי שיוכלו לעגון בהם. החיילים הרבים שביקשו להתפנות מהמקום ולהציל את חייהם, נאלצו להיכנס אל תוך הים הסוער ולהגיע בכוחות עצמם אל הספינות שהמתינו במרחק רב מהם. הגרמנים לא ריחמו על אויביהם והפציצו מן האוויר, באמצעות מטוסי תקיפה, את החוף ואת החיילים שעליו כמו גם את הספינות הבריטיות שעגנו בלב ים. הרוגים לא מעטים, חלקם מן ההפצצות וחלקם מטביעה, נרשמו בקרב הכוחות הבריטים והצרפתים באותם הימים.

ג'יימס ברדלי, תותחן מרגימנט הארטילריה המלכותי ששהה בדנקרק, תיאר זאת כך: "ראיתי שם קורטוב מפואר ביותר מהמשמעת הבריטית – וזה לימד אותי דבר מה. הם (החיילים שאיתו – ד"ל) ירדו אל המים, הם עמדו בטורים של ארבע, והם ניצבו בתוך המים...והגאות עלתה...ואז הגאות ירדה...ואז היא חזרה בשנית".

כדי לנסות ולשבור את המצור שהטילו הגרמנים על דנקרק ולחלץ את הכוחות הנותרים, הכריזה ממשלת בריטניה על "מבצע דינמו" וקראה לאזרחים להתנדב ולגייס למאמץ צי שלם של ספינות וסירות שיוכלו להתקרב אל החוף ולחלץ משם כמה שיותר חיילים. המנהיגים והמצביאים הבריטים לא האמינו עד כמה תהיה מידת ההירתמות גדולה: בין ה-26 ל-4 במאי 1940, יצאו מחופי בריטניה אל חופי דנקרק כ-900 ספינות, ביניהן ספינות סוחר, דייג, יאכטות, הצלה וכיבוי, כשעל הסיפון של כל אחת מהן מספר מצומצם של אזרחים, רובם ללא שום הכשרה או ניסיון צבאיים. באופן מדהים, מבלי שאיש ציפה לכך, הצליחו הספינות והסירות הקטנות להגיע אל חופי דנקרק, לעגון בסמוך אליהם, ולהעמיס אל סיפונם כ-340,000 חיילים שחזרו הביתה, לאדמת בריטניה, בשלום.

ארתור די. דיווין, אחד ממשיטי הסירות שיצאו אל דנקרק, תיאר זאת כך: "היה זה אחד מן המשטים המוזרים וחסרי הייחוד שנראו אי פעם, והוא אויש על ידי כל סוגי האנשים הבריטים למיניהם, לא יותר מ-2 אנשים, ולעיתים קרובות רק אדם אחד, על כל אחת מהסירות הקטנות. היו שם בנקאים ורופאי שיניים, נהגי מונית ומשיטי יאכטות, סוורים, בנים, מהנדסים, דייגים ומשרתי ציבור...".

על אף שהיה זה מבצע פינוי שהסתיים בהשתלטותה המוחלטת של גרמניה הנאצית על צרפת, הפכו האירועים בדנקרק לסמל של נחישות, הקרבה ועזרה הדדית, והם נחקקו בזיכרונו של הציבור הבריטי, כמו גם בקרב העולם כולו, כאחד מהאירועים המשמעותיים ביותר של מלחמת העולם השנייה. החיילים ששבו מדנקרק התקבלו בחום ובחיבוק על ידי אזרחי בריטניה, והצלחת מבצע ההצלה חיזקה את רוח העמידה של הבריטים ושל בני בריתם, והובילה מאוחר יותר למפנה במהלך המלחמה שסלל את הדרך לניצחון של בעלות הברית. 

ראש ממשלת בריטניה המהולל ווינסטון צ'רצ'יל, נשא בסיום המבצע נאום נרגש בפני הפרלמנט הבריטי, בו תיאר את מהלך הפינוי והדגיש את האומץ וההקרבה שהפגינו הצבא הבריטי והאזרחים המחלצים. צ'רצ'יל חתם את נאומו במילים שיהדהדו גם שנים לאחר מכן: "אם גם חלקים גדולים מאירופה ייפלו תחת שלטון הגסטאפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב... אנחנו נגן על האי שלנו ויהיה המחיר מה שיהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא נכנע!".

מקור התמונות: Mashable