נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
חייבים להודות בכך שבמשך חיינו אנו מאמצים יותר מדי חצאי אמיתות ושקרים קטנים בנוגע לעצמנו. אלו מחשבות קטנות ועדינות שלא גלויות לנו לחלוטין, אבל הן יעמדו בדרכנו פעם אחר פעם וימנעו מאיתנו לצמוח, להתבגר, לאהוב, ללמוד ולמצות לחלוטין את הפוטנציאל שלנו. להודות בשקרים הקטנים הללו ולאמץ אמיתות שישנו את חיינו זה לא דבר קל ולעיתים זה יכול להיות לא נעים, מפחיד ואפילו מעט כואב, אבל הכרחי ביותר לעשות כך. לכן, אספנו עבורכם 7 אמיתות המפריחות את אותם שקרים קטנים שרובנו מספרים לעצמנו, ועל מנת שתוכלו לחיות את חייכם טוב יותר כדאי שלא תפחדו להודות בהן.
רובנו, אם לא כולנו, נאבקים בעצמנו מדי יום ביומו; אנחנו דואגים, משתהים ודוחים דברים פעם אחר פעם, אנחנו חשים שלא בנוח עם עצמנו, חושבים שאנחנו לא טובים מספיק ומרגישים בודדים וכועסים. עצרו לרגע את המאבק העיקש הזה שמתחולל בתוככם וחשבו: יכול להיות שכל המאבק הזה נגד עצמכם הוא יציר מחשבתכם בלבד? השאלות והסוגיות שאנו מתחבטים בהן הן אמיתיות, אך הדאגות, הקשיים והייסוריים העצמיים שאנו חווים סביבם, הם בדרך כלל ניפוח בלתי רצוני של הדברים בתוך תוכנו.
הדבר הזה מתרחש כי אנו בנינו לעצמנו מספר רעיונות ופנטזיות המתארים כיצד החיים אמורים להיראות, וכאשר הדברים לא מתממשים, אנו הופכים למודאגים וטרודים: דוחים דברים משום שאנו חוששים להיכשל, מוצפים רגשית כי אנחנו חושבים שאנו צריכים להיות במקום הרבה יותר טוב מהיכן שאנו נמצאים, אנו כועסים מכיוון שהחיים לא הולכים בדרך הנכונה עבורנו וכך הלאה והלאה. אבל זה לא חייב להיות כך מעתה ואילך! קחו נשימה עמוקה וקבלו את מה שאתם ואת המקום שבו אתם נמצאים בחיים, מכיוון שרק ברגע שבו תשלימו עם המציאות, תוכלו באמת להתחיל להתקדם ולשפר אותה.
כבר לפני מאה שנה תבע הסוציולוג והפסיכולוג החברתי צ'רלס הורטון קוליי את המונח "העצמי שבמראה", שבבסיסו ההנחה על פיה "אני לא מה שאני חושב שאני, וגם לא מה שאחרים חושבים שאני – אני מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני". בפשטות, ניתן לומר זאת כך: ברגע שאנו קושרים את הערך העצמי שלנו לכל מה שאחרים חושבים עלינו, אנו מקבלים תפיסת מציאות מעוותת, המובילה לבעיות רציניות בכל הקשור לביטחון העצמי ולאושר שלנו. אנו הופכים להיות תלויים בכך שאחרים יקבלו אותנו, ומנסים לראות עצמנו רק דרך ה"משקפיים" הדמיוניים שבהם אנו חושבים שהם מצטיידים כאשר הם מביטים בנו, והדבר הזה לא רק פוגע בנו, אלא גם עוצר את התקדמותנו בחיים.
"מה רע בכך שאנו רוצים שאחרים יאהבו אותנו?" בטח תשאלו, ואכן הרצון לקבל אהבה ולזכות באהדה מצד אחרים הוא כמעט אינסטינקט מולד, שבא לידי ביטוי בימינו בבדיקה אין סופית של כמות הלייקים והתגובות שקיבלנו על הפוסט שפירסמנו ברשת החברתית, או בכמות האנשים שחושבים שאנו מושכים. אך הבעיה הגדולה ביותר בכך היא שאנו נוטים לשכוח שאנשים שופטים אחרים על סמך מכלול של השפעות מחייהם שלהם, שאין להם שום קשר עם חיינו. כך לדוגמה, אנשים יכולים להניח עליכם הנחות ולהאמין שאתם משהו מסוים רק מכיוון שאתם דומים לאנשים אחרים שהכירו פעם, ולא דבר מעבר לכך. לכן, כשאתם מבססים את הערך העצמי שלכם על מה שאחרים חושבים, אתם שמים את עצמכם במצב פגיע ורגיש והופכים לנתונים לחסדיהם של הדעות הקדומות וזווית הראייה הבלתי מבוססת שלהם. בשורה התחתונה זכרו: בכל פעם שאתם תופסים את עצמכם עושים זאת, כשאתם מרגישים שאתם מתנהגים כפי שאתם מתנהגים רק על מנת לרצות אחרים ושתראו טוב בעיניהם, עצרו רגע והזכירו לעצמכם שמה שרוב האנשים חושבים לגביכם, לא משנה כלל וכלל.
רבים מאיתנו מנסים נואשות "למצוא את התשוקה שלהם" – הדבר שהם מאמינים שיוביל אותם הכי קרוב לאושר ולהצלחה. הנואשות בעניין הזה נובעת מכך שאלו המחפשים את תשוקתם מנסים לרתום את העגלה לפני הסוסים, כמו שאומרים. כשמישהו אומר שהוא מחפש אחר התשוקה שלו, הוא מרמז על כך שהיא אולי נמצאת אי שם, מסתתרת מאחורי איזה עץ או תחת סלע. עם זאת, אין דבר יותר רחוק מהמציאות מזה, כשהאמת היא שהתשוקה באה מכך שאנו עושים דברים נכון, ולא מכך שאנו מחכים שתגיע משום מקום.
לכן, אל תמתינו "למצוא את התשוקה" שלכם היכנשהו בחוץ, אלא שימו את כל ליבכם ונשמתכם בדברים שעושים לכם טוב וכך תגלו במהירות מהי תשוקתכם האמיתית. התחילו כבר היום, זה הזמן לנקוט יוזמה ולהחדיר את הרצון העז ואת התשוקה לתוך כל אחד מהצעדים הבאים שתעשו, ומומלץ להתחיל כמה שיותר מהר, כי טוב מוקדם מאשר מאוחר.
בכל רגע בחיים, אלפי דברים, גדולים וקטנים, משמעותיים יותר ופחות, מתחרים על תשומת הלב שלנו. כל הדברים הללו מתחלקים, בסך הכל לשתי קטגוריות בלבד: דברים בעלי עדיפות ודברים שלא. לכן אתם חייבים לדעת להגיד "לא" גם לדברים טובים, אם הם אינם באמת בסדר העדיפויות שלכם, וזאת כדי שתוכלו להגיד "כן" לדברים החשובים והמשמעותיים יותר. כבני אדם אנחנו צריכים להתמודד עם העובדה שלעולם לא נממש את כל שאנו רוצים, גם אם נעבוד מסביב לשעון כדי להשיג זאת. אז אם אתם רוצים להיות פחות עמוסים ולהצליח יותר, אל תשאלו את עצמכם כיצד להפוך את סדר היום שלכם ל"יותר יעיל", אלא שאלו את עצמכם ראשית כל האם בכלל אתם צריכים לעשות את כל הדברים הכלולים בו – ואם אתם מגלים שישנם דברים מיותרים, פשוט ותרו עליהם!
אם אתם רוצים משהו בחיים, בין שזה להרוויח שכר טוב יותר, להוריד במשקלכם, לעבור דירה לשכונה טובה יותר או כל דבר אחר – אתם צריכים להיות מוכנים לשלם את המחיר שלו, ולהקריב ולוותר על דברים אחרים כדי להשיג אותו. זה תלוי רק בכם, ואתם אלו שצריכים להחליט האם הדבר שלשמו אתם עושים הכל אכן שווה את המאמץ. כמו שאומרת האמרה הידועה "כשדלת אחת נסגרת – דלת אחרת נפתחת", זכרו זאת בכל פעם שאתם מחפשים אחר הזדמנויות חדשות וצריכים לוותר על מנהגים ישנים.
הסתכלו על עולם התרבות שלנו, על השירים, הסיפורים והסרטים האייקוניים ביותר – חלקם הגדול נטלו השראה, וניתן אף לומר שהתבססו, על סיפורים קשים של שברונות לב, כישלונות וכאבים מהפכי קרביים. הצד החיובי, אם כך, של כל האתגרים שעליהם מבוססות אותן יצירות פאר, הוא שהם הביאו לכלל יצירתם. אותם אומנים שיצרו אותן לקחו את הקשיים, הטראומות והזמנים הרעים שהם חוו, והפכו אותם לדבר יצירתי ומעורר השראה, בדיוק כפי שגם אתם צריכים לעשות.
כשתפיסתנו על העולם כמקום חיובי ובטוח מופרעת ומתערערת, אנו מחויבים לכוונן מחדש את נקודת המבט שלנו. יחד עם כל הקושי שאנו חווים, אנו צריכים להבין שניתנת לנו פה ההזדמנות להציץ החוצה ולראות את הדברים כפי שהם באמת, מבראשית, וזה ללא ספק יכול להביא לנו תועלת רבה ולזרז את הצמיחה האישית והמקצועית שלנו. המפתח הוא לאמץ לחלוטין את מכלול חוויות החיים שלכם, ולהבין שאין טוב בלי רע. פתחו את עצמכם לאפשרויות שלא דמיינתם בכלל, היו רגישים גם לשינויים בלתי צפויים, ובעיקר - דעו להיות רחומים כלפיי עצמכם בזמנים הקשים, כבדו ואהבו את עצמכם לא משנה מה קורה, והיו אסירי תודה על ההזדמנות לחוות את הכל. אתם לא צריכים לצפות שתהיו האדם המושלם שחי חיים מושלמים, אלא לקבל את המציאות כפי שהיא, לקבל את עצכמם כפי שאתם ולהוציא מכך את המיטב.
לעיתים קרובות מדי, אנו נותנים לדחיות ולתגובות רעות שקיבלנו בעבר להכתיב כל צעד שאנו עושים בהווה, וחבל שכך. אנחנו מתקשים להשתחרר מאותן רגשות ולתת לעצמנו להיות טובים יותר רק כי מישהו, או משהו, גרם לנו להאמין פעם שקיימת בנו איזושהי תכונה שלילית. זהו אחד מדפוסי המחשבה הרווחים והמזיקים ביותר שהמין האנושי נכנע לו פעם אחר פעם: במקום להבין ולקבל כי במשך השנים השתננו, התבגרנו ולמדנו דברים חדשים, אנו מתעקשים להיתקע באותו מחסום מנטלי שעוצר מבעדנו להתקדם ושגורם לנו להתנהג כילדים המסרבים לקבל את העובדה שהיכולות שלנו התפתחו והשתכללו.
הדבר דומה לפילים בקרקס, הנקשרים מרגע לידתם לשלשלאות עבות האוחזות ברגליהם ומחוברות מצידן השני ליתד עץ קטן שננעץ באדמה. בתחילה, כאשר הפילים קטנים, המכשול הזה אכן מונע מהם לברוח לחופשי, אך לאחר שהם מתבגרים ומגיעים לגדלים אימתניים, מה מונע מהם לשבור את השלשאות, לעקור מהאדמה את היתד, ולצאת לחופשי? התשובה היא: אותה האמונה ואותו ההרגל שהטביעו בהם המאלפים שלהם מילדות, שהשרשרת לא יכולה להישבר והם נידונו לחיים בקרקס. ואכן, פעמים רבות אנחנו ממש כמו אותם פילי קרקס – יש בנו כוחות אדירים, אך יחד עם זאת ישנן בתוכנו אותן שלשלאות ויתדות הכובלים אותנו לאדמה, אותן מחשבות ואמונות המגבילות את צעדינו ודוחפות אותנו אחורה. הדבר החשוב ביותר להבין כדי להשתחרר מהן הוא שאנו צריכים ללמוד מעברנו, ויחד עם זאת להיות מוכנים להשתחרר מכבליו ולעדכן את מחשבותינו ואמנותנו כלפי עצמנו על בסיס הנסיבות המשתנות של חיינו.
פתגם סיני עתיק אומר: " הזמן הטוב ביותר לשתול עץ היה לפני 20 שנה. הזמן השני הטוב ביותר לעשות זאת הוא ממש עכשיו". ואין ספק שזהו הדבר שצריך להנחות אתכם – הזמן הטוב ביותר לעשות דברים ולהתחיל הוא בדיוק עכשיו, וגם אם בעבר היו זמנים יותר טובים, אל תתנו לזה לעצור אתכם. בחנו את החיים שלכם: אילו מטרות אתם דוחים מלממש? היכן אתם היום לעומת היכן שהייתם יכולים להיות? היכן הייתם היום אם הייתם מתחילים במשהושרציתם לעשות לפני שבוע? ולפני שנה? ולפני חמש שנים? זה אולי קשה – אבל חייבים לעשות דברים קשים על מנת להתקדם, ומוטב לעשותם ברגע זה ממש, כי אין זמן טוב יותר.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: