ילדים הם עם סקרן, כך נוהגים להגיד, והסקרנות הזאת היא דבר מבורך אף על פי שלפעמים היא פשוט לא יודעת גבול. הם שואלים שאלות רבות מספור, לפעמים גם כאלו שאנחנו לא בהכרח יודעים כיצד להתמודד איתן, בצחוק בכעס או בתשובה שקרית. תאמינו או לא, אבל לילדים שלכם חשוב מאוד ללמוד את התשובות לשאלות הללו. הם לא רוצים שיתעלמו מהם, שישקרו להם או שיצחקו על תמימותם. אז כדי למנוע מכם את המבוכה העתידית, וכדי שתדעו כיצד לענות על אותן שאלות של הילדים שלא תמיד יש לכם תשובה אליהן, אספנו עבורכם 10 שאלות נפוצות של ילדים ואת התשובות המומלצות להן.
1. "איך באים ילדים לעולם?" או "איך נולדתי?"
זוהי שאלת השאלות, ואחת המכשילות שבהן, חייבים להודות בכך. מצד האחד, נדמה שהסיפורים על חסידות שמביאות עימן תינוקות במקורן מזמן חלפו להם מהעולם, ומהצד השני, עדיין מעט קשה ולא נוח לנו לדבר עם ילדינו באופן גלוי על יחסי מין בגיל צעיר. עם זאת, כשמשיבים לשאלה הזאת כדאי להיות כמה שיותר כנים, ולשלב בתשובה מעט יצירתיות, כך שהילד יוכל להבינה.
תשובה לדוגמה: "כששני אנשים אוהבים האחד את השני, כמו שאבא אוהב את אימא, אז הם מתנשקים ומתחבקים, ואבא מביא לאימא תאים מהגוף שלו במתנה. התאים של אבא מתחברים עם התאים של אימא ותינוק מתחיל לגדול בבטן של אימא. הוא קטנטן והוא שוחה כמו דג בתוך הבטן. הוא גדל וגדל, עד שבסופו של דבר אין עוד מקום בבטן של אימא, ואז הוא יוצא החוצה אל העולם". לילדים מעט יותר גדולים ניתן להתחיל ולהסביר על עקרונות הזרע והביצית.
2. "למה בנים ובנות שונים במה שיש להם בתחתונים?"
עוד שאלה מעולם השאלות הקשורות למין ולאיברי רבייה שלא תמיד יש לנו תשובה עליהן. יחד עם זאת, אנחנו חייבים להיות סבלניים ולהבין שהתעניינות הילדים באיברי הרבייה שלהם היא טבעית לחלוטין. נסו לענות על השאלה הזאת באופן כנה ולא להיות מובכים או מביכים.
תשובה לדוגמה: "ההבדלים נוצרו כדי שיהיה אפשר להביא ילדים לעולם. לבנים יש פין ושני אשכים, ולבנות יש פות ורחם – שהוא שק מיוחד שהתפקיד שלו יהיה לנשוא את הילד שהם יביאו יום אחד. גם הבן וגם הבת גדלים ויום אחד, כשהם מבוגרים, הם יתאהבו וירצו להביא ילדים. אז הם יתחברו ביחד, ממש כמו שתי חתיכות פאזל, ולאחר מכן ילד חדש, ממש כמוך, יבוא לעולם".
3. "אני אוכל להתחתן עם אימא/אבא כשאגדל?"
כמעט כל הילדים שואלים את השאלה הזאת כשהם גדלים ומתחילים להתעניין במין השני, כשבנים יבקשו להינשא לאימם ובנות לאביהם. אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, הוכיח כבר לפני שנים רבות כי מדובר במשאלת לב טבעית ונורמאלית, החולפת עם הגיל והתפתחות ההבנה. יחד עם זאת, לא צריך לזלזל בשאלתם של הילדים, ומומלץ להבהיר להם כבר עתה שאין אפשרות כזאת, ולהסביר בעדינות מדוע.
תשובה לדוגמה: "לכל אחד יש תפקיד במשפחה. אחותך לא יכולה להפוך סתם ככה יום אחד לאבא, ואבא לא יכול לסבתא, וככה גם אתה לא יכול להפוך לבעלה של אימא. כשתגדל, אימא תהיה כבר אישה מבוגרת, ואתה עדיין תוכל לאהוב ולדאוג לה, אבל תרצה להתחתן עם מישהי בגילך, צעירה ויפה, מישהי שתאהב אותך כמו שאתה תאהב אותה ויהיו לכם ילדים ביחד".
4. "למה האיש הזה כל כך שמן?"
אם אתם נמצאים במקום ציבורי וילדכם מרימים לפתע את קולם ומצביעים על אדם אחר כשתשומת ליבם נמשכת אליו בגלל שהוא נראה בעיניהם כבלתי רגיל, אל תמהרו להשתיקם ברוגז, גם אם הדבר גורם לכם למבוכה עצומה. אלו המקרים שבהם צריך לחנך את הילד לסובלנות כלפי השונה, והשתקת הילדים מבלי לתת להם מענה ברור והולם פשוט תוביל, בסופו של דבר, להיווצרותה של חוסר סבלנות וסובלנות בקרבם. במקום זאת נסו להרגיעם ולהסביר להם בבירור שעליהם להיות יותר סובלניים לשונה.
תשובה לדוגמה: "כל אחד הוא אחר ושונה בדרכו שלו. אנשים יכולים להיות גבוהים או נמוכים, שמנים או רזים, בעלי צבע עור כזה או אחר... אסור לך להצביע עליהם או לצעוק בגללם, זה עלול להעליב אותם. אם אתה רואה מישהו שנראה לך שונה, אתה יכול לשאול אותי לגביו אחר כך, כשנהיה לבד, בשביל שנהיה בטוחים שאתה לא מעליב אף אחד".
5. "את מי אתה אוהב יותר: אותי או את אחותי?"
זאת שאלה מכשילה ביותר שהורים רבים לבטח מצאו את עצמם חסרי מילים ומופתעים כאשר הם נתקלו בה לראשונה. אחים תמיד מתחרים על אהבת הוריהם, ואם אתם לא רוצים לתת פתח לשאלה כזאת לחלחל, חשוב שתיזהרו מאוד שלא להשתמש באחד הילדים כ"דוגמה ומופת" לשאר האחים או להגיד חלילה שאתם אוהבים את אחד הילדים יותר בגלל שהוא מצליח יותר בבית הספר או עוזר לכם יותר בעבודות הבית. התשובה שלכם צריכה להיות מאוזנת, כזאת שתחזק את אחוות האחים בבית.
תשובה לדוגמה: "כל אחד מכם הוא שונה ואחר, והאהבה שלנו משותפת לכולכם, אבל אנחנו מבטאים אותה באופן שונה לגבי כל אחד מכם. אנחנו אוהבים את כולכם באופן שווה, ממש כמו שאתם אוהבים את אבא ואימא בדיוק באותה הכמות. אתם כולכם מאד יקרים לנו".
6. "מה יקרה אם אתה תמות? יכול להיות שגם אני אמות?"
מוות של קרוב משפחה או מכר כלשהו, ואפילו מותה של חיית מחמד אהובה, עלולים להעלות במוחם של ילדים שאלות שונות על עצם הקיום בעולם, ועיסוק בשאלת החיים והמוות. עם כל הרצון שלא להיכנס לנושא זה ולהכביד עליהם כבר מגיל צעיר, השתדלו שלא לשקר להם בנוגע למוות. צריך להסביר להם את הדבר בעדינות ובחמלה, ולהבין שהם יכולים, ואף צריכים, להתמודד עם האמת.
תשובה לדוגמה: "אנשים, בעלי חיים ואפילו צמחים, כולם מתים בסופו של דבר כי אלו הם חוקי הטבע. יום אחד גם אני לא אהיה פה, אבל זה יקרה שאני אהיה ממש ממש זקן, אתה כבר תהיה מבוגר כמוני וגם לך יהיו אז ילדים. אחר כך גם הם יגדלו, ואתה תיהפך לזקן ותעזוב את העולם. אבל אל תדאג, עד שזה יקרה יהיו לך עוד המון שנים כאן ואתה תחיה חיים נפלאים, מלאים בחוויות, גילויים וכיף".
7. "למה אתם רבים?"
ילדים, באופן תת מודע כמעט, נוטים להרגיש אשמה עצמית כאשר הם חוזים בהוריהם רבים על נושא מסוים, ללא קשר לשאלה האם הנושא שעליו הם רבים קשור אליהם או לא. אז אפילו אם הריב עם בן הזוג הוא אמוציונאלי מאוד, ולאחריו אין לכם סבלנות לעסוק בשאלות הילדים, חשוב להשתדל ולפנות זמן וכוחות נפשיים על מנת להבהיר להם שהריב אינו באשמתם, כדי לשחרר אותם מתחושת האשמה שאוחזת בהם.
תשובה לדוגמה: "אנשים רבים האחד עם השני כי הם לא תמיד מסכימים עם דעתו של האחר. בדיוק כמו שילדים רבים ביניהם, גם מבוגרים יכולים לריב לפעמים. אבל תדע שבסוף אנחנו תמיד משלימים כי אנחנו אוהבים האחד את השני, ושנינו ביחד אוהבים אותך".
8. "הרופא הולך להכאיב לי?"
ילדים נוטים לחשוש מבדיקות אצל הרופא, ובמיוחד מחיסונים וזריקות שונות. חשוב אם כך שתסבירו לילד כי הבדיקה היא הכרחית לבריאותו. הימנעו מלזלזל בפחדיו של הילד או לצחוק עליהם, אפילו אם זה נראה לכם דרך "להכניס בו אומץ", מכיוון שזה לא באמת עובד והחרדה שלו רק תלך ותגדל.
תשובה לדוגמה: "הרופא לא רוצה להכאיב לך. העבודה שלו היא להילחם בחיידקים ובמחלות. זה אולי יהיה טיפ טיפה כואב, אבל בלי זה לא תוכל להרגיש יותר טוב בהמשך. כשאני הייתי חולה, גם אני קיבלתי זריקה. גם אני חששתי, אבל בסוף התגברתי, וגם אתה יכול להיות כמוני. אתה זוכר איך כשהכלב שלנו לא הרגיש טוב אז לקחנו אותו לרופא והוא היה ממש מפוחד, אבל אחרי זה חזר והרגיש טוב יותר? אז ככה גם אתה".
9. "למה את/ה עוזבים אותי והולכים לעבודה?"
ילדים, באופן טבעי, לא אוהבים כשההורים שלהם הולכים לעבוד ומשאירים אותם בבית או אצל מישהו אחר שדואג להם. אם זה בימי החופשות של מערכת החינוך, כשאתם נאלצים להמשיך וללכת לעבודה, וגם בימים שבהם הילדים נשארים בבית מפאת מחלה או מסיבות אחרות. הסבירו להם שהעבודה שלכם היא משהו שאתם חייבים לעשות כדי שיהיה להם את כל מה שיש להם, והדגישו בפניהם את הכיף שתעשו כאשר תשובו הביתה.
תשובה לדוגמה: "אני לא רוצה לעזוב אותך, אבל אני חייב ללכת, אין לי ברירה אחרת, כי העבודה היא מאוד חשובה. אבל תזכור שאני אחזור הביתה בערב, ושנהיה ממש מאושרים לראות שוב אחד את השני. אם אתה רוצה לזכור אותי עד אז, בוא נחליף דברים: אתה תיקח את הצמיד שלי ואני אקח צעצוע שלך שתבחר להביא לי. ככה נוכל להרגיש אחד את השני אפילו כשאנחנו לא ביחד".
10. "למה לך מותר ולי לא?"
לעיתים נדמה לנו שהשאלה הזאת היא איזושהי התחכמות של הילד, אבל התהייה שלו עשויה להיות אמיתית ולשקף את הניגוד בין איך שאנו אומרים לו שעליו להתנהג ובין ההתנהגות שלנו בפועל. לכן חשוב שלא תפחדו להודות בכך שאתם אינכם תמיד מודל לחיקוי. חשוב שילדכם יבינו שהם לא תמיד צריכים לחקות את התנהלותכם ולחזור אחרי כל דבר שאתם עושים.
תשובה לדוגמה: "כן, אני מעשן, ולפעמים אני גם נשאר ער עד מאוחר בלילה מול המחשב. אבל אני לא רוצה שאתה תחזור על הטעויות שלי. אלו הרגלים רעים שלי שאני צריך להיפטר מהם. אני רוצה להיות בן אדם טוב יותר, בשבילכם ובשבילי".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: