5 תפיסות מוטעות שהשתרשו בנו מילדותנו וכיצד לשחרר אותן

1. בחיים אין סיבובי פרסה

התפיסה שבחיים אין סיבובי פרסה ואי אפשר להתחיל דברים מחדש, טבועה עמוק למדי בכל מערכת החינוך שלנו. למה הכוונה? אנו שולחים את ילדינו לבחור תחום לימודי ומגמה כבר בגיל תיכון, ומשדרים להם שבחירתם תשפיע ישירות על המקצוע העתידי שלהם. לאחר מכן, כאשר הם נרשמים ללימודים אקדמיים, אנו מצפים מהם שייבחרו במסלול עבור קריירה ברורה וקבועה ל-40 השנים הקרובות לפחות. כבר מגיל צעיר מחדירים בנו את הרעיון שמרגע שעשינו בחירת חיים מסוימת אין דרך חזרה, שאסור להרים ידיים ולוותר, גם אם גילינו שהדבר שבחרנו לא טוב או מתאים לנו. מלמדים אותנו ש"סיבוב פרסה" בחיים יכול להתקיים רק כמפלט אחרון, כהודעה עצובה בכניעתנו ומפלתנו. 

אבל עבור רבים מאיתנו, זוהי אחת התפיסות המוטעות והשגויות ביותר. החיים הם אינם מסילה הנעה בכיוון אחד בלבד, ולכן ניתן ומומלץ לשנות את דרכנו בכל זמן שאנו מוצאים לנכון. להודות בטעות ולהתחיל מחדש זו לא בושה, אלא מעלה ולעתים אף האפשרות הטובה ביותר שקיימת עבורנו. בוודאי שלא דבר קל להתחיל מחדש, אבל היו בטוחים שזה טוב יותר מלהיות תקוע במסלול שלא מוביל לשום מקום. כל מי ששיחק שחמט בחייו יודע שאין שום אפשרות לנצח רק על ידי הובלת כל הכלים קדימה. לפעמים צריך לנוע אחורה כדי להציב את עצמך בעמדת ניצחון, וזהו דימוי נפלא גם לחיים. אם כבר ניסיתם לבצע את סיבוב הפרסה אבל עכשיו אתם לא יודעים לאן להתקדם, זכרו ושננו את צמד המילים הללו שיכולות לשחרר אתכם משגיאות העבר ומהחרטות ולהחזיר אתכם חזרה אל המסלול: "מעכשיו והלאה...". חשבו באופן צלול ומודע מה אתם הולכים לעשות מעכשיו הלאה, קחו החלטה מושכלת ויישמו אותה.

2. זה לא נוח להרגיש לא בנוח

הורים אוהבים ותומכים זה דבר נפלא ורצוי, אבל לעיתים אהבתם של הורים מתבטאת בכך שהם מעוניינים למנוע מילדיהם כל תחושת אי נוחות, אפילו הקלה ביותר. הורים שכאלו יעשו כל מאמץ כדי "לעטוף בצמר גפן" את ילדיהם, והם מעבירים להם את התחושה שהרגשת אי הנוחות פשוט אינה רצויה בחיים. זה אולי דבר נחמד מאוד בילדות, אך כאשר אותם ילדים מתבגרים הם הופכים למבוגרים המנסים בכל כוחם להתחמק מאי הנוחות, ובכך מוותרים ועושים לעצמם הנחות בתחומים רבים: הם לא אוכלים בריא, הם לא מתאמנים, הם לא מתאמצים בעבודה, הכל כי לטעמם זהו מאמץ יתר שגורם להם לאי נחת, לאי שקט, ללחץ וכדומה. את התפיסה הזאת חייבים לשנות ומהר.

עליכם להבין שתחושת אי הנוחות היא לעיתים הדרך היחידה לצמיחה והתחזקות אישית. המפתח לשינוי טמון ביציאה מהאזור הבטוח שלכם ועשיית אותם הדברים שתמיד חששתם לעשות מפאת אי נוחיותם. צעד אחר צעד אתגרו את עצמכם בכל יום במשימה קטנה וחדשה, ותראו כיצד תהפכו לבסוף למאושרים, בריאים וחזקים יותר בטווח הארוך. אם בתחילת הדרך אתם מוצאים את עצמכם אבודים, מגששים באפלה ולא יודעים כיצד להתמודד עם מצבים שזרים לכם, הבינו שהדבר דומה לזחלי הפרפר, הטווים סביב עצמם מעטה אפל וקשיח, רק כדי שלאחר זמן מה הם ייצאו ממנו כפרפרים מרהיבים ביופיים. זכרו: רק מכיוון שברגע מסוים לא נעים לכם ומלחיץ, זה לא אומר שלמחרת היום לא תזכו בהצלחה. כל שאתם צריכים הוא לעשות זאת בכוחות עצמכם.  

3. אין מקום בחיים לאבל 

אם איבדתם אדם שהיה קרוב לליבכם, והתאבלתם עליו קשות למשך תקופה מסוימת לאחר האובדן, ודאי נתקלתם באלו המנסים לנחם ולעודד את רוחכם באמצעות משפטים כגון: "הדמעות לא יחזירו לכם את אהובכם" או "אתם חייבים להשתחרר מזה עבור עצמכם" וכהנה וכהנה. אלו משפטים הנאמרים בכוונה טובה, אך בעצם מסתתרת בהם תפיסה מוטעית לפיה לאבל אין מקום בחיינו. צריך להבין שזה לא ממש נכון, מכיוון שהדמעות והצער שלכם הם אלו השותלים את זרעי החלמתכם מהאובדן הקשה, והם אלו שיהפכו אתכם לבסוף לבני אדם חזקים, מתחשבים וחכמים יותר, היודעים להעריך את החיים ולשמוח בחלקם.  

"לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער", כתב פעם שלמה ארצי בשירו "ירח", וצדק עד מאוד בהקשר הזה. לעולם לא תוכלו להפסיק לאהוב את אותם אנשים יקרים שאיבדתם ולהתאבל על לכתם, אבל יחד עם זאת חשוב שתלמדו ותבינו כיצד תוכלו להנציח את יקירכם בחייכם וכיצד להפוך את אותם דברים שאהבתם בהם להשראה יומיומיות עבורכם. בדרך הזאת אותם יקירים ימשיכו לחיות בליבכם, ועל אף שבאופן ברור הפצע שנפער בכם בלכתם לא יגליד לעולם, בכל זאת תמשיכו לצמוח ולחוות את החיים במלוא עוצמתם.

4. המציאות היא רק מה שאנו יכולים לראות לנגד עינינו

מגיל צעיר רובנו מחונכים לשאול שאלות, להטיל ספק ולפקפק באמינותם של סיפורים, שמועות ורכילויות שאנו שומעים מאחרים ולא חווים בעצמנו. במילים אחרות אפשר לומר זאת כך: אנו מאמינים שרק מה שאנו רואים בעינינו, שומעים באוזנינו ונוגעים בו בידינו, זוהי האמת כולה ואין שנייה לה. זה אולי מאפיין של חשיבה הגיונית ורציונאלית, אך גם אותו מומלץ לשים בפרספקטיבה הנכונה, מכיוון שדפוסי חשיבה שונים שאימצתם לאורך השנים משפיעים ישירות על הדרך בה אתם תופסים את המציאות ומפרשים אותה, הרבה יותר מכפי שאתם חושבים. אותם סיפורים שאתם מספרים לעצמכם באופן בלתי מודע ומבוססים על חוויות העבר שלכם לא רק משנים את הדרך בה אתם מרגישים כלפי עצמכם, אלא גם מעצבים את האופן בו אתם תופסים את העולם, כך שהמציאות במקרים רבים שונה ממה שמשתקף דרך העיניים שלנו.

בדרך כזאת או אחרת, הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם מצרים מאוד את נקודת המבט שלכם על המציאות, ומשמשים לעיתים קרובות כמעין חסם, שלא מאפשר לקלוט את שאר הצדדים והזוויות של כל דבר ייחודי שאתם חווים. אז פעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בחוויה חדשה שאתם מתקשים לעכלה, היו מודעים לעצמכם והחלו לשאול את השאלות הבאות:

• מה הוא הסיפור שאני מספר לעצמי על החוויה הזאת?
• האם אני בטוח לחלוטין שזוהי האמת?
• כיצד אני מרגיש ומתנהג כשאני מספר זאת לעצמי?
• האם יכול להיות שלסיפור הזה יהיה סוף אחר? האם אני יכול לחוות את החוויה הזאת בצורה שונה?

תנו לעצמכם את הזמן והמרחב לחשוב על שאלות אלו וזכרו שמטרת בוחן המציאות הזה הוא לא להוכיח לעצמכם אם אתם טועים או צודקים, אלא פשוט לאפשר לכם לקחת נשימה עמוקה ולתת בידיכם את היכולת לגייס נקודת מבט מקורית וחדשה. 

העולם שלנו מלא בהרגלים רעים, שרבים מסגלים לעצמם בשלב כזה או אחר בחייהם: עישון, אכילה כפייתית, צפייה מוגזמת בטלוויזיה, בזבוז זמן כרוני, דחיינות, התמכרות לשופינג ועוד אינספור הרגלים רעים ומזיקים. רבים פוטרים את עצמם מהצורך בהפסקתם של ההרגלים הרעים האלו באמרם לעצמם: "קשה לי מדי להפסיק", אבל זוהי טעות חמורה שמקורה שוב בתפיסה שגויה המוטמעת בנו מהילדות.

ההרגלים הרעים לא מובילים אתכם קדימה, אלא רק כובלים אתכם לאותו מקום אומלל. אז מה עושים כדי להשתחרר מהם? ראשית כל מנסים להבין את הסיבות והגורמים שדחפו אתכם אליהם מלכתחילה. בדרך כלל תגלו שההרגל הרע התחיל אצלכם כדרך "לברוח מהמציאות", שיטה קצת עקומה להתמודדות עם לחץ או שעמום שהפכה להרגל. כפי שההרגלים הללו לא נרכשו ברגע אחד, אלא נבנו במרוצת השנים כשחזרתם עליהם פעם אחר פעם, כך הם גם לא ייעלמו בין לילה, אלא רק אם תשנו אותם באותה הדרך באמצעות אימוץ של הרגלים טובים וחזרה עליהם יום אחר יום.

כדי להיגמל מהרגלים רעים, בצעו את ההליך הבא:

• בחנו את ההרגל הרע שיש לכם וחשבו איזה הרגל טוב יכול להחליפו. לאחר מכן החלו לבצע את ההרגל הטוב לזמן קצר, אפילו רק 5 דקות ביום, במקום ההרגל הרע. כך למשל: אם אתם סובלים מאכילה כפייתית שגורמת להשמנה, נסו להכין לעצמכם ארוחה אחת בריאה ביום במקום לקנות מזון מהיר. אם אתם מכורים לסיגריות, נצלו רק הפסקה אחת ביום כדי לנשום אוויר צח וותרו על עישון הסיגריה. אם אתם מכורים למסכים הדיגיטליים, קחו לעצמכם רק כמה דקות במהלך הערב כדי להתנתק מהם ולבלות קצת עם המשפחה מבלי לצפות במסכים.
• גייסו תמיכה מסביבתכם לשינוי שאתם מבצעים בכל דרך אפשרית, אפילו באמצעות הרשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק. פרסמו סטטוס על השינוי שלקחתם על עצמכם לעשות, ואף העזו לבקש מאחד מיקירכם או חבריכם הקרובים שישאל ויתעדכן איתכם בנוגע לתהליך על בסיס יומיומי, כדי שיוכל לסייע לכם ולוודא שאתם נמצאים במסלול הנכון.
• קבעו לעצמכם סימנים שיגרמו לכם להתנסות בהרגל החדש שאתם מנסים לסגל לעצמכם. למשל, קבעו שרגע הכניסה הביתה לאחר יום עבודה הוא סימן, ומרגע זה העבירו את הטלפון למצב שקט והרחיקו אותו מכם ככל הניתן, לפחות ל-5 דקות.
• דעו כיצד להעריך ולהוקיר את עצמכם על ההתקדמות שאתם עושים באימוץ ההרגל החיובי שלכם; סמנו על לוח השנה שלכם בכל פעם שאתם חושבים שעשיתם צעד נוסף במטרה להיפטר מההרגל הרע ולעבור להרגל הטוב. עקבו אחר הסימונים ושימו לעצמכם למטרה שלא לשבור את שרשרת ההישגים וההתקדמות.
• לאחר שאתם מרגישים בנוח עם ביצוע קצר טווח של ההרגל החיובי החדש שלכם, החלו להאריך את זמן הביצוע שלו למספר דקות נוספות בכל פעם או מספר פעמים נוספות ביום, עד שהוא ישתרש לחלוטין ויחליף את ההרגל הרע.