אי הבנות וחיכוכים מתרחשים בכל מערכת יחסים, אולם כאשר אנו חווים אותם שוב ושוב עם הילדים והמתבגרים שלנו, הדבר יכול להיות מתסכל במיוחד. זאת מאחר שמדובר באנשים שאנו מגדלים, מטפחים ומחנכים, כך שהיינו מצפים להבין אותם ובו בעת לזכות בהבנה מלאה שלהם. עם זאת, לאורך תקופת גיל ההתבגרות וגם לפני כן, האופן בו הם מתנהגים ומדברים אלינו עלול להוביל ללא מעט מחלוקות. הורים רבים שואלים את עצמם: "האם באמת הוא לא מעריך את מה שאני עושה בשבילו?" או "איך זה יכול להיות שהוא לא מבין אותי?" ולמעשה התשובה היא שבמקרים רבים אנחנו אלה שלא מבינים אותם.
הילדים שלנו חכמים מאוד, אבל לא פעם יש להם דרך ייחודית משלהם לומר את מה שהם חושבים ומרגישים, ולעיתים הדרך הזו לא מספיק ברורה לנו. הסעיפים הבאים כוללים 10 מהמשפטים הנפוצים ביותר שילדים ובני נוער רבים אומרים במהלך ריבים וחיכוכים, ולצידם הדברים שהם היו רוצים שנסיק מכך. למידת האופן בו הם חושבים והתמודדות נכונה מצדכם, תאפשר לכם להפחית את כמות הוויכוחים, להבין את הילדים טוב יותר ולהצליח לעלות על הדרך הנכונה ליחסים תקינים וחיוביים איתם.
1. כשהם אומרים "אני שונא אתכם..."
הם רוצים לומר: "אני מרגיש לבד"
אחד מהמשפטים הנפוצים ביותר במהלך ריבים שיוצאים משליטה הוא המשפט "אני שונא אתכם", והורים רבים מתקשים להתמודד עם אמירה כה פוגעת שמגיעה מהאנשים הקרובים אליהם ביותר. משפט שכזהלפעמים יגרום לנו לנו להתכנס בעצמנו, לעזוב את החדר ולא להתייחס לדברים האחרים שילדינו רוצים לומר לנו. אולם חשוב לזכור שתגובה כזו מצידנו תהיה טעות קשה, שכן מטרתם היחידה היא לבטא תסכול שהם לא מצליחים למצוא לו פתרון.
המשפט הזה מבטא בסך הכל את רצונם של הילדים שתסייעו להם לפתור את הבעיה מולה הם ניצבים, ואת חוסר האונים שהם חשים מול העובדה שהם לא יכולים להיעזר בכם. בין שמדובר בדבר שאתם לא מרשים להם לעשות או בכל בעיה אחרת, חשוב שלא תאפשרו למשפט שכזה לחתום את השיחה. עשו כל שביכולתכם על מנת להישאר רגועים, הסבירו להם שאתם מאוד מעוניינים לשוחח ולעזור, ואפשרו גם להם להירגע כדי שתוכלו להמשיך את השיחה ולהגיע להבנה הדדית של המצב בו אתם מצויים.
2. כשהם אומרים "אני לא צועק!"
הם רוצים לומר: "אני לא יודע כיצד לגרום לכך שיקשיבו לי מבלי שאצטרך לצעוק"
מי מאיתנו לא מכיר את הוויכוחים שבמהלכם הטונים מתחילים לעלות, עד שאתם צועקים לעבר ילדכם "אל תצעק!", מה שמזכה אתכם במענה מצידו של "אני לא צועק!". באותו רגע אופן הדיבור הופך להיות הנושא המרכזי של השיחה, ושם בצד את הבעיה האמיתית שכמובן לא זוכה למענה. העניקו לילדיכם את הכלים לנהל ויכוח בצורה נכונה, על ידי כך שתלמדו אותם שאתם מקשיבים להם כשהם מדברים ומאפשרים להם להישמע ולהתבטא מבלי שיצטרכו להרים את הקול. תוכלו לענות להם "מצוין, בוא נדבר ברוגע, אני אשמח להקשיב לך", תוך שאתם מחזירים את נושא הוויכוח העיקרי למרכז הבמה. אם אתם רואים שילדכם שוב מרים את הקול, הסבירו שאתם מסיימים את הדיון ושתשמחו שיבוא לדבר אתכם כאשר יחליט לעשות זאת ברוגע.
3. כשהם אומרים "אתם לא אוהבים אותי"
הם רוצים לומר: "לא הצלחתם להבין מה אני מרגיש"
אופן הדיבור של ילדים ושל בני נוער רבים מאופיין באמירות כוללניות, משום שהם נוטים לתרגם כל תסכול חד פעמי לאמירה שקשורה לאופי מערכת היחסים כולה. במקום להיעלב מאמירה כזו או להיות בטוחים שהמשפט הזה מעיד על כך שהם אינם מעריכים את כל מה שאתם עושים עבורם, נסו להבין שהם בעיקר חשים שבמקרה הנוכחי לא הצלחתם להכיר ברגשות שלהם. גם אם הדבר נאמר לאחר שלא רכשתם להם צעצוע או שלא אפשרתם להם לצאת עם חברים, השורה התחתונה היא שהם נפגעו. אפשרו לאמירה הזו להפוך לדיון: אמרו להם "אני מאוד אוהב אותך, למה אתה מרגיש כך?" הניחו להם לבטא את מה שהם מרגישים, וחפשו יחד את הדרך הנכונה לפתרון לבעיה.
4. כשהם אומרים "זאת אשמתכם!"
הם רוצים להגיד: "כשאתם עושים... אני מרגיש ש..."
ילדים עלולים לומר את המשפט הבא כדי לנסות להסיר מעצמם אחריות, אולם במקרים אחרים מדובר בניסיון להרים דגל אדום ולהודיע שקרתה תקלה מסוימת בקשר ביניכם. הורים רבים עלולים לענות "אתה זה שאשם" בנוסח כזה או אחר, על מנת להעביר את האחריות בחזרה אל הילד, אולם הדבר הנכון להגיד הוא "למה אתה מרגיש כך?". השאלה הזו תאפשר לכם להבין כיצד ילדכם מרגיש ומדוע, ולהסביר את הסיבה שהובילה אתכם לנהוג בצורה מסוימת. אם הילד חש נבוך וכועס כיוון שהגעתם להחזיר אותו ממגרש הספורט חזרה הביתה למשל, תוכלו לשאול "מה אתה היית יכול לעשות אחרת כדי שלא אצטרך לעשות את זה?" על ידי כך תגרמו לו להבין שהוא יכל לחזור בזמן או לעדכן אתכם על כך שהוא מאחר, כלומר שהוא האחראי הבלעדי למצב שגרם לו לעצב.
5. כשהם אומרים: "אתם לא מקשיבים לי"
הם רוצים להגיד: "הייתי שמח אם הייתם מקדישים לי עוד רגע אחד"
המשפט השלילי הזה כנראה נשמע פעמים רבות במהלך ויכוחים שונים, אולם אם תחשבו עליו לרגע תגלו שמדובר למעשה באמירה חיובית: הילד שלכם רוצה לדבר אתכם, מעוניין לשתף אתכם בפרטי מידע על חייו, וכל שעליכם לעשות הוא פשוט להיות שם כדי להקשיב לו. ויכוחים עלולים לצאת משליטה לכן חשוב להקפיד לעשות את המיטב ולשמור על דיבור מכובד. אל תפריעו לילד שלכם בזמן שהוא מדבר, המתינו בסבלנות עד שיסיים לומר את דבריו ורק לאחר מכן הגיבו לכל אחד מהסעיפים שציין. אופן ההתייחסות הזה יגביר את הסיכוי שהוא ילמד מכם ויקשיב לכם בזמן שאתם מדברים, ויאפשר לכם להשריש תרבות שיח תקינה, ועל ידי כך גם להבין את מה שהילד באמת רוצה לומר לכם.
6. כשהם אומרים: "זה לא מצחיק!"
הם רוצים להגיד: "אתם גורמים לי להרגיש חסר ביטחון"
אפילו אם הם לא מראים זאת ולעיתים נראה לנו שיעשו הכל על מנת לצאת נגד עמדתנו, ילדים ובני נוער רוצים ואף זקוקים לאישור של הוריהם. הם צריכים לדעת שאנחנו נמצאים שם כדי להבין אותם, להגן עליהם ולתמוך בהם, גם כשהדברים שהם עושים אינם עומדים בקנה אחד עם הערכים או האמונות שלנו. גם אם בזמן ויכוח נדמה לנו שהנושא שעולה הוא קטן או שולי, הדבר הגרוע ביותר שאנחנו כהורים יכולים לעשות הוא לזלזל או ללעוג למה שילדינו אומרים.
רובנו עשינו ואמרנו לא מעט דברים לאורך חיינו שהתבררו כשגויים, אולם התחושה שעולה כשילד מרגיש שההורה שלו לועג לו עלולה להזיק מאוד להערכה העצמית שלו, מה שיכול להוביל להחרפת הוויכוח ולהעמקת הקרע איתו. במקום לענות "אתה מתרגש מכלום", מה שיוסיף לתחושת חוסר האונים של הילד, רצוי שתתנצלו על מה שאמרתם ותאפשרו לילדכם להבין שלרגשות ולמילים שלו יש חשיבות בעיניכם.
7. כשהם אומרים: "אני לא יכול לעשות כלום!"
הם רוצים להגיד: "אני זקוק לאפשרויות בחירה נוספות"
ילדים אוהבים להביע את דעתם כבר מגיל צעיר, ולבחור את הבובה שהם רוצים לשחק בה או את הסיפור שהם מעדיפים לקרוא. מובן שבגילאים מבוגרים יותר הבחירות הללו הן הרבה יותר משמעותיות, ובחלק מהמקרים אין לנו את היכולת להציע להם אף חלופה למצב (כמו למשל כשהדבר נוגע לשאלה האם הם יכולים לא להגיע לבית הספר). עם זאת, כאשר מדובר בנושא בו הדבר אפשרי, הצגת חלופות יכולה להיות כלי נהדר שיעזור לשיפור מערכת היחסים עם הילד לצד לימודו כיצד להיות אחראי יותר ולהבין את היתרונות והחסרונות של כל בחירה. אם מדובר בפעילות שאינכם מאשרים לילדכם להשתתף בה בשום צורה, הימנעו מאמירות כמו "כי כך החלטתי", והשתדלו להסביר על מה שעומד מאחורי העמדה שלכם.
8. כשהם אומרים: "זה לא עניינכם!"
הם רוצים להגיד: "אתם לא שומרים על הזכות שלי לפרטיות"
מובן שחשוב לנו לדעת מה קורה לילדינו גם כאשר הם אינם מצויים בסביבתנו, אולם בחלק גדול מהמקרים עלינו לקבל את העובדה שקיימים דברים אישיים ופרטיים שהם לא ירצו לשתף איתנו. חשוב מאוד להזכיר להם מדי יום, ולא בשעת ריב, שאנחנו דואגים לשלומם ולביטחונם ושהם יכולים לסמוך עלינו ולפנות אלינו מיד בכל עניין שמטריד אותם או חלילה עלול להזיק להם. מנגד, בכל הנוגע לדברים אחרים, הרצון שלנו לדבר איתם על עניינים שמביכים או מרגיזים אותם עלול רק להרחיק אותם מאיתנו ולגרום להם להימנע מלשוחח איתנו על דברים חשובים בהמשך, לכן חשוב להכיר את הגבולות, ולדעת על מה מתאים לשוחח ומתי.
9. כשהם אומרים: "אתם משקרים!"
הם רוצים להגיד: "אכזבתם אותי בעבר ואני מתקשה לסמוך עליכם"
לילדים יש זיכרון מצוין והם זוכרים את כל החוויות הטובות שאנו מעניקים להם לצד כל הרגעים השליליים והלא נעימים, כמו גם ההבטחות שאנחנו נוטים לפזר אך לא תמיד לקיים. הורים רבים נפגעים מאמירה כמו "אתם משקרים לי", אולם במקום לקחת אותה באופן אישי, חשוב להבין את הפגיעה אותה חש הילד שאומר משפט שכזה. ילדים זקוקים לאדם שיוכלו לסמוך עליו במאת האחוזים, ואם בעבר קרו מקרים בהם אמרנו להם דבר אחד רק כדי שיניחו לנו ומאוחר יותר הם גילו זאת, הם עלולים לבחור שלא לסמוך עלינו בפעם הבאה. השתדלו שלא לומר בוודאות דברים שאתם לא בטוחים בהם והימנעו מהסכמה תיאורטית לדברים שאתם ככל הנראה תסרבו להם בהמשך. אל תחששו לומר "אני לא בטוח", "אני אבדוק את זה" או "נדבר על כך בבית".
10. כשהם אומרים: "אז שאחותי תעשה את זה"
הם רוצים להגיד: "ההשוואות ביני לבין אחרים פוגעות בי"
ייתכן שחלקנו מקבלים מוטיבציה ומרץ לצאת לחדר הכושר כאשר אנו צופים בתכנית על ספורטאים מצטיינים וחטובים, אולם חלק אחר ללא ספק ירגיש מדוכא ומדוכדך מכך, שכן הוא יהיה בטוח שלעולם לא יצליח להגיע לאותן התוצאות. בדיוק כך מרגישים ילדים שהוריהם משווים אותם ללא הרף לאחיהם או לחבריהם הטובים. רבים מניחים שעידוד ילדיהם לשים לב לאופן בו נוהגים אחרים הוא דרך אחראית לנהוג בה, אבל הדרך הטובה ביותר לעזור לילדינו היא לעודד אותם בהשוואה למי שהם ולא בהשוואה לאחרים. ילד שירגיש שהוריו גאים בו בזכות מי שהוא יזכה בביטחון ובהערכה עצמית ויהיה מעוניין להמשיך ולהשתפר על בסיס התחושות החיוביות שלו. גאווה היא המטען שמספק לילד אנרגיה לעשות דברים חיוביים, ואילו ההשוואות מורידות מערכו וגורמות לו להפסיק לנסות להשתפר ולהצליח.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: