סיפורן של 10 נשים ישראליות פורצות דרך ומעוררות השראה

 

1. בתחום הפוליטי: רחל כהן-כגן

רחל כהן כגן נרשמה בדברי הימים של הפוליטיקה הישראלית לא רק כאחת מחברות הכנסת הראשונות, וכאחת משתי הנשים היחידות שחתמו על מגילת העצמאות של ישראל (ביחד עם גולדה מאיר), אלא גם כחברת הכנסת הראשונה שהייתה פעילה למען זכויות הנשים ולחמה באומץ ובעוז כדי לקדם את מעמד האישה בישראל. היא עמדה בראש רשימת ויצ"ו לכנסת הראשונה, ובמסגרת פעילותה הפוליטית היא העלתה לסדר היום הצעות חוק פורצות דרך כגון "חוק המשפחה ושוויון האישה". רחל התבטאה רבות בנוגע לחווייתה כאחת מהנשים היחידות בכנסת ואמרה: "על אחת כמה וכמה קשה מצבי באשר נבחרתי על ידי ציבור של נשים. ברצון או בלי רצון הנני מייצגת לא דעה כללית, כי אם מיוחדת לאישה, 'דעה נשית'".

2. בתחום הצבאי: אורנה ברביבאי

על אף שצה"ל פועל כיום ללא לאות לשילוב נשים בכל מערכיו, הקצונה הבכירה שלו הייתה מאוישת במשך שנים רבות על ידי גברים בלבד. אורנה ברביבאי הייתה הראשונה לשבור את תקרת הזכוכית הצה"לית הזו כשבשנת 2011 התמנתה לראשות אגף כוח אדם ותקציבים, קיבלה דרגת אלוף והייתה לאישה הראשונה שהגיעה אל דרגה רמה זאת - השנייה בחשיבותה בצה"ל. עוד לפני כן הספיקה ברביבאי להפוך למפקדת הראשונה של חיל שאינו חיל נשים, כאשר מונתה בשנת 2006 לפקד על חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה. ברביבאי עשתה דרך ארוכה ומרשימה בעולם שנחשב גברי מאוד, וגם כיום לאחר שכבר פרשה מהצבא היא עדיין נמצאת בלב העשייה הציבורית בתפקידים שונים. 

3. בתחום האופנה: רות דיין

רות דיין חצתה זה מכבר את שנתה ה-100 ונראה כי כוחה עדיין במותניה. היא אמנם התפרסמה בזמנו כאשתו של הרמטכ"ל ושר הביטחון הנערץ משה דיין, אך היא הוכיחה במהרה כי היא הרבה יותר מ"האישה שלצדו", כשבשנת 1954 הקימה את חברת האופנה "משכית", שהייתה לאחת מחברות האופנה המצליחות בישראל במהלך שנות ה-60 וה-70. "משכית" היה לפרויקט ייחודי, לא רק כלכלי אלא גם חברתי, עבור רות שהעסיקה במפעל המשגשג נשים וגברים מכל קשת החברה הישראלית ועיצבה בגדים מקוריים ששיקפו את הישראליות המתחדשת ואת רוח התקופה והמקום. רות פרשה לבסוף מ"משכית" בסוף שנות ה-70, אך נשארה פעילה מאוד ומעורבת חברתית, כפי שהיא עושה עד עצם היום.

4. בתחום החינוך: מרים פרץ    

סיפורה של מרים פרץ הוא סיפור של עוז רוח, התגברות על כאב ומכשולים והפיכתם לבסיס של צמיחה ושינוי חברתי. פרץ, ילידת מרוקו שעלתה לארץ בשנת 1966 בהיותה בת 10 בלבד, שכלה במהלך השנים שניים מבניה שהיו קצינים בצה"ל ונפלו בקרב בעת שירותם בהפרש של 12 שנים זה מזה. חרף אובדנה הכבד לא שקעה מרים במרה שחורה ולא איבדה את תקוותה, אלא החליטה להקדיש את חייה להנצחת בניה ומורשתם, ותוך כדי הפכה בעצמה לסמל של כוח והעצמה נשית ולאומית. מרים מסתובבת ללא הפסקה בין בתי ספר, ישיבות ומכינות קדם צבאיות ומרצה לצעירים על חשיבות קיומה של המדינה והצורך להמשיך, לתרום ולעשות כדי להבטיח את הישרדותנו, וב-2014 אף זכתה להדליק משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל, כהוקרה על פועלה.

5. בתחום החברתי: עדינה בר-שלום

כאישה חרדית שבאה מאחת המשפחות המוערכות והמקובלות ביותר בקרב ציבור זה, עדינה בר-שלום עשתה כברת דרך אדירה והיא ללא ספק פורצת דרך בתחומה. בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, הייתה דעתנית וידעה לעמוד על שלה כבר מגיל צעיר. בניגוד לרצון אביה, ביקשה עדינה הצעירה, עם תום לימודיה בבית הספר היסודי, לעבור וללמוד בבית ספר תיכון עירוני. היא כמעט והגיעה לכך, אילולא הוריה שלא אפשרו לה לצאת אל מבחני הקבלה, והתעקשו שתירשם ללימודי תפירה. גם לאחר שעשתה כמצוות הוריה, עדינה לא חדלה מרצונה לרכוש ידע והשכלה רחבים יותר, ובבגרותה למדה עיצוב אופנה במכללת שנקר. בהמשך דרכה רתמה את ניסיון חייה כדי להקים את המכללה החרדית ירושלים שהכשירה סטודנטים חרדים רבים להשתלבות בשוק העבודה הישראלי. כיום עדינה פעילה רבות במישור הציבורי וגם מנסה ומצליחה לגשר בין  הציבור החרדי לציבור החילוני בישראל. 

 

6. בתחום המדע: רות ארנון

לא רק הנשים בישראל, אלא עולם המדע והרפואה כולו חב תודה גדולה לרות ארנון על פעילותה יוצאת הדופן. ארנון היא אחת מממציאות ומפתחות ה"קופקסון" - תרופה לטרשת נפוצה, ואחד מהגילויים הישראלים החשובים ביותר בתחום הרפואה ב-20 השנים האחרונות. עוד לפני פיתוחה של התרופה, הייתה רות מהחוקרות המובילות בעולם האקדמיה הישראלי, וגם לאחריה לא ישבה על זרי הדפנה והמשיכה לפעול ולעבוד בכל הכוח. ב-2010 רות אף מונתה לתפקיד נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, והייתה האישה הראשונה שהתמנתה לתפקיד זה בו כיהנה כ-5 שנים. גם כיום, כשהיא כבר בשנות ה-80 לחייה, רות ארנון ממשיכה בכל המרץ בפועלה מעורר ההשראה כחוקרת מובילה בתחומה.  

7. בתחום המשפטי: מרים בן-פורת

אין נשים רבות בישראל שהילכו אימים על פוליטיקאים מושחתים ועבריינים למיניהם כפי שהילכה מרים בן פורת, שזכתה לא אחת להתקרא "הגברת הראשונה של המשפט בישראל". בן פורת עלתה לארץ בגפה מקובנה שבליטא בשנת 1936, כשהיא בת 16 בלבד. היא החלה בלימודי משפטים ואט אט פילסה את דרכה במעלה עולם המשפט, עד שהפכה לאישה הראשונה שמונתה כשופטת בבית המשפט העליון. מרים שירתה כשופטת בבית המשפט העליון במשך 12 שנים, ולאחר שפרשה מתפקידה בגיל 70, המשיכה בפועלה המשפטי והתמנתה להיות האישה הראשונה בתפקיד מבקרת המדינה. כמבקרת נודעה פורת כלוחמת עיקשת בתופעת השחיתות, והרבתה לבקר בחריפות ולשפוך אור על רעות חולות שונות הקיימות בשירות הציבורי במטרה לנקותו ולהפכו לאמין.

8. בתחום המוזיקה: ברכה צפירה

האם אתם יכולים לדמיין את המוזיקה הישראלית ללא ביצועיה הנפלאים של ברכה צפירה ל"שיר העבודה והמלאכה", "מי יבנה בית" ועוד יצירות רבות וטובות? ברכה צפירה היא ללא ספק אחת מחלוצות הזמר העברי לדורותיו, אישה עצמאית ונחושה שחיברה בין שורשיה התימניים לבין המוזיקה העברית המתחדשת, ובכך תרמה תרומה נכבדת ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש. שיר בביצועה, "למדבר שאנו", אף נבחר להיות השיר שפתח את שידורי קול ירושלים בשנת 1936. בזכות עבודה מאומצת וחוש מוזיקלי מפותח, קנתה לה צפירה מעמד של כוכבת על כאישיות, כמבצעת וכאחת הנשים המשפיעות ביותר בתחומה.

9. בתחום הספורט: אסתר רוט-שחמורוב

אסתר רוט-שחמורוב היא אחת מהאתלטיות הישראליות הגדולה ביותר שצמחו בישראל והיא סומנה כילדת פלא כבר בגיל 15, כאשר שברה את השיא הישראלי בריצת משוכות בשנת 1968. למרות הישגיה, אסתר הייתה צריכה לעבור משוכות רבות נוספות בקריירה המפוארת שלה כדי להגיע אל מעמדה הרם. בתחילת דרכה, לאחר שבירת השיא, אסתר נזקקה לשנתיים נוספות של אימונים ועבודה קשה על מנת להשיג את תוצאת המינימום הנדרשת להשתתפות בתחרות הבינלאומית הראשונה שלה, משחקי אסיה 1970. משם ואילך הצליחה אסתר לנסוק אל גבהים חדשים שהספורט הישראלי לא ידע לפני כן, והייתה לישראלית שזכתה במספר המדליות הרב ביותר במשחקי אסיה לדורותיהם, ולישראלית הראשונה שהצליחה להעפיל ולהתחרות בגמר אולימפי, 100 מטר משוכות באולימפיאדת מונטריאול, 1978.

10. בתחום ההצטיינות והעיטורים: אסתר ארדיטי

בהיותה חובשת צעירה בבסיס חצרים, הצליחה אסתר ארדיטי לחלץ נווט וטייס ממטוס חיל האוויר שהתרסק קרוב לבסיסה רגע לפני שכלי התעופה התלקח לחלוטין והתפוצץ. המאורע, שהתרחש בליל ה-29 בנובמבר 1954 כשארדיטי הייתה בת 17 בלבד, לא חמק מעיניי הרמטכ"ל דאז, משה דיין, ובשנת 1955 הוא העניק לארדיטי את אות צל"ש הרמטכ"ל, ו-20 שנה לאחר מכן גם את אות מצטיין הנשיא. ארדיטי המשיכה ושירתה כחובשת בצה"ל, ליוותה את חטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור ונודעה בכינוייה "המלאך בלבן", על שם חלוקה הלבן והטיפול המסור שהעניקה במהלך שירותה הצבאי.

עוד נשים פורצות דרך בחברה הישראלית:

• מלכה ברוורמן - כאשר בשנת 1952 מונה איסר הראל למפקד המוסד למבצעים מיוחדים של מדינת ישראל, הוא הביא איתו לארגון את מלכה ברוורמן, ילידת פולין שעלתה לארץ ב-1934, ומינה אותה לתפקיד  ראש היחידה למינהל כוח אדם וכספים. עם השנים היא קנתה לעצמה מעמד של דמות בולטת ובעלת השפעה רבה על התנהלות המוסד, ששלטה בין השאר על ניהול תקציבים וקבלת מימון מהמדינה למבצעים שונים. ברוורמן גם הייתה אחראית על קבלת החלטות בנושאי גיוס למוסד, ובין השאר היא גייסה את  נחום אדמוני (שלימים הפך לראש המוסד). היא הייתה ונותרה מבכירות קהילת המודיעין הישראלית, והאישה הראשונה שכיהנה כסגנית ראש המוסד. 

• יעל רום -  הרבה לפני שאליס מילר עתרה לבג"ץ כדי לפתוח את קורס הטייס של חיל האוויר בצה"ל לנשים, הייתה כבר מישהי קודמת בתפקיד שכזה. יעל רום, שנולדה בשנת 1932 בארץ ישראל, הפכה לימים להיות הטייסת הראשונה שעברה קורס טיס צבאי מלא במסגרת חיל האוויר. זה קרה במסגרת קורס הטיס החמישי של חיל האוויר. לאחר הקורס היא הוסמכה כקברניטה בחיל האוויר ושירתה כטייסת דקוטה בין השאר בזמן במבצע קדש, אז הפכה לטייסת הראשונה שטסה בטיסה מבצעית מעבר לקווי האויב.

• בליינש זבדיה - בגיל 16 בלבד עלתה זבדיה מאתיופיה לארץ ישראל ולמרות קשיים רבים שעמדו בדרכה, היא התגוררה בירושלים, סיימה 2 תארים והחלה לעבוד במשרד החוץ. עם השנים זבדיה הפכה להיות השגרירה הראשונה מהעדה האתיופית בישראל. היא קיבלה את המינוי בשנת 2012 והוצבה לתפקיד באדיס אבבה, בירת אתיופיה, הפעם לא כנערה קטנה עם חלום לעלות לישראל, אלא כאזרחית ושגרירה שפעלה לקידום היחסים בין אתיופיה לישראל, באמצעות קידום שיתופי פעולה כלכליים ובתחומי הרפואה והחקלאות.

• נטע ברזילי - היא אמנם צעירה מיתר הנשים ברשימה הזאת, אבל גם לזוכה  של אירוויזיון 2018 יש מקום של כבוד לצד נשים פורצות דרך מתחומים אחרים. היא נולדה בשנת 1993 ונכנסה לתודעה ב-2017 עקב התמודדותה בתוכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא לאירוויזיון". כחלק מהתוכנית רבים נחשפו לאישיות של נטע, שמעו את סיפורה והתאהבו בה. לאחר שהיא זכתה בתחרות המקומית ויצא הקליפ לשיר הנבחר עבורה לתחרות האירווזיון, הוא זכה בפחות מחודשיים ליותר מ-20 מיליון צפיות עוד לפני התחרות עצמה. זמן מה לאחר מכן הקליפ שבר את שיא הצפיות בערוץ הרשמי של האירוויזיון ביוטיוב, עם מעל ל-57 מיליון צפיות וכמובן שזכייתה של נטע הביאה הרבה כבוד לישראל.

• נעמי פולני - היא בעיני רבים ה"אימא" של הלהקות הצבאיות בישראל ובפועל יוצא מכך, אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על עיצוב התרבות המוזיקלית של מדינת ישראל הצעירה. עם פרוץ מלחמת העצמאות היא הייתה ממקימי להקת הבידור של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, ואחת הכוכבות הבולטות של הלהקה. עם פירוק הצ'יזבטרון לאחר המלחמה, החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי ובשנות ה-50 חזרה לעולם הצבאי והפכה לבמאית עבור להקות צבאיות שונות , שרבים מהזמרים והזמרות שיצאו מהן עוד המשיכו לעבוד על נעמי במשך שנים רבות לאחר מכן.

• רות סירקיס - בעיני רבים היא החלוצה של תחום הספרות הקולינרית בישראל, והקולינריה בכלל. ספרי המתכונים והבישול שלה היו מקור להשראה עבור בשלנים ובשלניות, שגידלו דורות על גבי דורות של ישראלים על האוכל שלה. ספרה המפורסם ביותר, "מהמטבח באהבה" ראה אור ב-1975 וחשף לקהל הישראלי מהנעשה בעולם בתחום הקולינריה. מספר שנים לאחר מכן היא כתבה את "המטבח הסיני", שהיה הספר הראשון בעברית על המטבח הסיני. ייחודו של היה בתיאור מתכונים כשרים המבוססים על חומרי גלם שהיו זמינים בישראל באותה תקופה, ואין ספק שבזכותו התפתחה האהבה הרבה למטבח האסייתי בישראל.

מקור התמונות: zeevveez, בנו רותנברג, IDF spokesperson, OR1990, Government Press Office, Neukoln