print header

עצות הורות חשובות להתמודדות עם התנהגות בעייתית

ילדים רבים חווים התפרצויות של התנהגות לא הולמת, שאנחנו כהורים היינו מעדיפים שימנעו ממנה. לרוב אנחנו נעיר להם ואולי נגער בהם בשל כך, אך עלינו לזכור שילדים הם ילדים, ולפעמים זה הגיוני שהם יעשו בלאגן וידברו אלינו בדרך שאנו מפרשים כ"חוצפה". ילדים לא תמיד יודעים לבטא את עצמם כמו אנשים בוגרים, ובגילאים קטנים הם מצפים לתגמול מידי כך שהמחשבה על כך שעליהם לעצור שניה, לחשוב ולהתנהג בצורה הולמת לא תמיד נתפסת אצלם. לרוב הילדים לא מתנהגים רע משום שהם עצמם רעים, הם פשוט מנסים לספק את הצרכים שלהם, בין שמדובר בתשומת לב שהם לא מקבלים ובין שמדובר בחוסר רצון לעזוב מקום שהם מעדיפים להישאר בו. עלינו לשמור על הציפיות שלנו ברמה הנכונה מבחינת ילדינו, וב-6 הדוגמאות הבאות אתם תגלו מה מומחים חושבים על התנהגות לא הולמת של ילדים וכיצד ניתן לטפל בה בדרך הנכונה.
 
התמודדות עם התנהגות בעייתית של ילדים: ילד עם ידיים משולבות וראש רכון מטה
 

1. חוסר הקשבה

כשאתם מבקשים מילדיכם להניח בצד את הסמראטפון ולהיכנס למיטה, האם הם מתנהגים לפעמים כאילו שהם לא שמעו אתכם? "כהורים, אנחנו מיד קופצים למסקנה שלילדינו יש שמיעה סלקטיבית, אך לרוב דעתם פשוט מוסחת מההנאה שהם חווים", כך מסבירה ד"ר שפאלי צברי, מחברת הספר "המשפחה הערה".
 
עזרו לילדיכם להבין את היתרונות של הקשבה; התחילו בלהראות להם שאתם מבינים את נקודת המבט שלהם, ואמרו להם "אני רואה שאתה באמצע בניית מגדל ולא קל להפסיק סתם כך. הבעיה היא שאנחנו צריכים להיכנס לאמבטיה לפני שעת השינה". לאחר מכן הכוח יהיה בידיים של ילדיכם. "במשך כל היום אנחנו, ההורים, אומרים לילדינו מה לעשות, ואף אחד לא אוהב את זה שאומרים לו מה לעשות ומתי, כולל הילדים", כך אומרת ג'ואנה פבר, יועצת הורות ואחת ממחברי הספר "איך לדבר כך שילדים קטנים יקשיבו".
 
אם ילדיכם ממשיכים להתעלם מכם אחרי שהצבתם את הבחירה בידיהם, יתכן שזה סימן לכך שהם צריכים להרגיש שיש להם עוד יותר שליטה על חייהם. חפשו אחר דרכים בהן תוכלו לתת להם לבצע את הבחירות שלהם במהלך היום, בין שמדובר בבחירת הבגדים שילבשו ובין שמדובר בבחירת פעילות מתוך כמה אפשרויות.

2. התנהגות פרועה

יש הורים שכבר ויתרו מזמן על לקיחת את הילדים איתם לקניות בסופר, בדרך כלל אחרי שהתחילה התנהגות פרועה כזו או אחרת שהם לא רוצים שתחזור על עצמה. "לילדים יש כמויות עצומות של אנרגיה לשרוף ובו זמנית גם חוסר יכולת לעצור אותה מלפרוץ מגופם", כך אומרת ד"ר ליזה אליוט, עוזרת פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת רוזלין פרנקלין לרפואה ומדע בשיקגו. בנוסף לכך, ככל שהילדים מתעייפים או מוצבים בפני גירויים שונים, כך קשה להם יותר לשלוט על הפעולות שלהם.
 
מאחר שהתנהגות פרועה היא נורמלית כשלב התפתחותי, תנו לילדיכם את האפשרות להשתולל בחופשיות כשהם מעוניינים בכך, בין שמדובר בבילוי מחוץ לבית ובין שמדובר בפעילות בחדר משחקים שמיועד לכך. עם זאת, כשההתנהגות הזו אינה הולמת בסביבה שבה אתם נמצאים, למשל בזמן קניות בסופר, הבינו שמדובר בשעמום שהילד שלכם חווה ולכן עליכם להפוך ליצירתיים כדי לעזור לו להתגבר עליה. "נסו לתת לילדכם משימה כמו בחירת תפוחים או העמסת מצרכים מהעגלה למסוע של הקופה", כך מציעה פבר. אם זה לא עובד ואתם לא מצליחים לגרום לילדיכם להירגע, רק אז בחרו בין 2 האפשרויות הבאות: להשאיר אותם בתוך העגלה או לעזוב את החנות.
התמודדות עם התנהגות בעייתית של ילדים: ילד קטן בוכה

3. חוסר מנוחה

ילדים לעתים לא מתנהגים בצורה מופרעת, אך כן מביעים חוסר מנוחה במצבים מסוימים ודואגים ליידע אותנו על כך שמשעמם להם. בגלל ההתנהגות הזאת בשעה שנחמד לצאת למסעדה יחד עם כל המשפחה, כשיוצאים עם הילדים זו לעתים קרובות חוויה פחות מרגיעה ושלווה. "לילדים יש קושי בדחיית סיפוקים, ואם עובר זמן רב מדי שבו עליהם לשבת ולא לעשות כלום, נהיה להם קשה מאוד להתאזר בסבלנות נוספת", כך אומרת ד"ר צברי.
 
עם זאת, ביכולתכם לעזור לילדיכם להתאזר בסבלנות רבה יותר אם תדעו כיצד להעסיק אותם בצורה נכונה. "הביאו למסעדה ספר צביעה או כמה צעצועים שיעסיקו את ילדכם, ובקשו מהמלצר שיביא את המנה שלו יחד עם שלכם – לא לפני משום שאז יהיה עליו לחכות שאתם תסיימו לאכול", כך מציעה ד"ר צברי. טיפ נוסף הוא לבקש את החשבון ברגע שבו האוכל מגיע לשולחן, כך שתוכלו לצאת מהמסעדה בלי שילדכם יצטרך לחכות שוב מול צלחות ריקות, ויחזור להיות חסר מנוחה. אם אתם יושבים עם בני משפחה נוספים או חברים כמובן שאינכם יכולים לברוח להם כך, ובמצבים שכאלה זה בסדר גמור לתת לילד לשחק בסמארטפון אחרי שסיים לאכול.

4. התחצפות

ברגע שבו ילדיכם מתחילים ללכת לגן הם עלולים לפתח גישה מעט חצופה, שמגיעה בעקבות אינטראקציה עם ילדים אחרים שאינם מכבדים אותם. פתאום מגיע יום אחד שבו אתם אומרים להם שהגיע הזמן לסדר את הצעצועים ולאכול ארוחת ערב, והם אומרים משהו בסגנון "נראה לך?"
 
השתדלו לא לקחת את המילים האלו באופן אישי. "יתכן שילדכם כועס עליכם, אך גם ייתכן שהוא בסך הכל מחקה את מה ששמע מילדים אחרים", מסבירה ד"ר לורה מרקהם, מחברת הספר "הורים שלווים, ילדים מאושרים". בעוד שעליכם להזכיר לילדיכם שדיבור שכזה עלול לפגוע בהם ובכם, אתם צריכים לעזור להם גם להבין מה הם מרגישים בדיוק וכיצד לבטא את זה. אמרו משפט בסגנון: "אני רואה שאתה כועס כי היית רוצה להמשיך ליהנות עם הצעצועים." ולאחר מכן, כשהם נרגעים, העירו על צורת הדיבור שלהם והציעו להם דרך נעימה יותר ליידע אתכם על כך שהם לא מרוצים, למשל: "אימא, אני כועס כי אני לא רוצה להפסיק לשחק. אפשר בבקשה עוד כמה דקות?".
התמודדות עם התנהגות בעייתית של ילדים: ילד עם ידיים משולבות וראש רכון עליהן

5. התפרצויות זעם

בעוד שלכם זה עלול להיראות כאילו שילדיכם פשוט מתנהגים בצורה דרמטית ומיותרת, האמת היא שהם חווים רגשות עצומים שמציפים אותם. "ילדים בגיל קטן לא יכולים לשים בצד רגשות כמו תסכול באותה הדרך שבה מבוגרים יכולים, וגם אין להם אוצר מילים מפותח מספיק כדי לבטא את עצמם", כך אומרת ד"ר אליוט. ברוב המקרים זה מוביל למעגל אכזרי שבו ילדיכם נמצאים בהתקף זעם, אתם מגיבים בעצבים והם הופכים למצוברחים ועצבניים עוד יותר.
 
המטרה שלכם במצבים שכאלה היא להשיב פחות תגובות נגדיות ולהביע יותר תמיכה. "תנו לילדכם את המרחב כדי לשחרר את הרגשות שלו, אפילו אם זה אומר שעליכם לקחת אותו לפינה מסוימת או חדר אחר", מציעה ד"ר אליוט. בנוסף, בכי עוזר לשחרר הורמוני לחץ ולכן אל תשכנעו את ילדיכם להפסיק לבכות. עם זאת, הימנעו מלהיכנע לדרישותיהם כשהם חווים התפרצויות זעם על מנת שלא ילמדו שזו האסטרטגיה היעילה ביותר לקבל את מה שהם רוצים. היו רחומים והביעו הבנה, הבטיחו להם שהכל יהיה בסדר ושאם הם צריכים חיבוק אתם תמיד תהיו שם בשבילם.

6. התנהגות אלימה

לא נעים לראות את ילדינו דוחפים או מרביצים לילדים אחרים וכמובן שמצב שכזה הוא גם די מביך ובעקבותיו הורים רבים מתחילים לתהות האם מדובר בסימן לבעיה רגשית מסוימת. החדשות הטובות הן שאין סיבה לדאגה – רוב הילדים לומדים לא להתנהג באלימות עד השלב שבו הם מגיעים לגן חובה. עד אז אתם יכולים להראות לילדיכם דוגמאות להתנהגות הולמת יותר בעזרת אינטראקציה עם חיות המחמד או הבובות שלהם, על מנת שידעו כיצד יש לנהוג עם אחרים.
 
בכל מקרה אם הילד שלכם מכה את חברו, לכו איתו לצד ואמרו: "אנחנו לא מרביצים לחברים. זה פוגע בהם". הבינו את הרגשות של ילדיכם והוסיפו: "אני יודע שאתה כועס כי אותו ילד לא שיתף איתך את הצעצוע שלו, אבל אלימות זו לא הדרך לקבל שיתוף פעולה". זכרו לא לבייש את ילדכם, משום שאתם רוצים לשדר לו את המסר שהוא פשוט צריך הדרכה. בנוסף, אתם יכולים להציע לילדכם דרכים מקובלות יותר להביע את התסכול שלו. אם הוא לא מרוצה מכך שחבריו לא משתפים איתו את הצעצועים שלהם, הורו לו לומר בפשטות: "אני לא רוצה לשחק איתך" וללכת. ידעו אותו גם שהוא תמיד יכול לגשת אליכם לעזרה – זוהי תגובה נורמלית לחלוטין שתמשיך לקרות גם בשנים הבאות, לכן עליכם להתרגל לכך שילדכם לפעמים יזדקק לעזרה ולהדרכה שלכם.
מקור התמונות: Lianne Viau

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.