חשוב לציין שילדים שונים מפתחים עצמאות שבאה לידי ביטוי בדרכים מגוונות. ישנם ילדים המצטיינים בעצמאות מחשבתית ויכולים למצוא שלל רעיונות שיסייעו להם להעביר את הזמן בשעות אחר הצהריים, בעוד שאחרים מובילים בעצמאות מעשית וישמחו (או אפילו ידרשו) להחליט לבד לאן ללכת, מה לאכול או עם מי להיפגש. הבסיס לטיפים הבאים הוא ההיכרות שלכם עם ילדיכם והשלב בו הם נמצאים הן מבחינת הגיל והן מבחינת רמת העצמאות האישית שלהם בכל תחום.
1. הגדירו תחומים לגביהם יכול הילד לקבל החלטות בעצמו
הגדירו מספר תחומים במסגרתם יתאפשר לילדכם להיות שותף לתהליך קבלת החלטות או אף להיות אחראי עליו. זו יכולה להיות ההחלטה מה ללבוש בבוקר, הבחירה עם איזה חבר להיפגש בשעות אחר הצהריים, איזה משקה לשתות לצד ארוחת הערב ועוד. הציגו בפניהם 2-3 אפשרויות לכל בחירה, ואל תשאירו את השאלה פתוחה.
2. פתחו אחריות אישית
למדו את הילדים שלכם מה מצופה מהם ומה נמצא תחת אחריותם, כלומר מה הם יכולים ואמורים לעשות בעצמם, באילו שעות ובאילו תנאים. בנוסף להגדרת משימות ברורה, שאלו אותם לאילו תחומים או מטלות הם יכולים להיות אחראיים לפי דעתם. הימנעו מלהתערב ולבצע עבורם את מטלותיהם בעצמכם בתחומים האלו רק כי זה יהיה מהיר ופשוט יותר. ילדים בגילאי 3 למשל, ניתן כבר ללמד שכדי לשחק בצורה נעימה בצעצועים שלהם, כדאי שיסדרו אותם בערב שלפני. בגיל הזה הם גם יכולים לסייע ולארגן את כלי האוכל שלהם, שאינם שבירים או חדים, על שולחן האוכל טרם הארוחה, ובביצוע משימות דומות אחרות.
3. למדו את הילד להפסיק לתרץ
ממש כמו מבוגרים, גם ילדים עלולים להשתמש במגוון תירוצים להצדקת חוסר ביצוע משימה או אי הצלחה בפעילות שהיו אחראיים לה. אחד הסימנים לפיתוח עצמאות נכונה הוא גילוי אחריות אישית, כך שמומלץ ללמד את הילדים להיות אחראיים להצלחות ולכישלונות שלהם באותה מידה. הדגישו בפניהם טרם ביצוע כל משימה שאם הם צופים בעיות מראש או נתקלים בקשיים לאורך הדרך, מוטב לפנות אליכם (או אל מבוגר אחראי אחר אם אינכם בסביבה) מבעוד מועד, ולא להמתין עד לרגע האחרון.
4. זכרו שהילד אינו חלק מכם
אחד המדדים לעצמאות ילדכם הוא היכולת שלו להביע דעה או לנקוט בפעולה שונה משלכם. בדיוק כפי שהילד אינו שותף לתחושת הרעב שלכם או לתפיסתכם את מזג האוויר, מותר לו גם להביע דעה שונה משלכם במגוון נושאים, ואף על פי שניתן ורצוי לשוחח איתו על דעתו והמניעים לה, אין סיבה לגרום לו להרגיש לא בנוח בנושא. אם הילד מבצע את מטלה בצורה שונה מזו שחשבתם שהוא אמור בתחומים מסוימים (מסדר את הספרים באופן שונה או לובש את הבגדים בסדר אחר) אל תבקרו את מעשיו. ניתן להציע ולהאיר את עיניו לאופני פעולה אפשריים נוספים, אולם נסו שלא להפוך את המטלה לזירה אפשרית למאבקים או ויכוחים, או לגרום לילד לוותר על הרצון לבצע את המטלה כולה.
5. עודדו את הילד להביע דעה ולשתף, ושאלו את דעתו בסוגיות שונות
תנו לילדכם תחושה שהוא בוגר מספיק על מנת להבין מצבים שונים ולהביע את דעתו עליהם. פנו זמן קבוע במשך היום לצורך קיום שיחה עמו, במהלכה נסו להעלות שאלות מנחות לגבי דעתו אודות המצבים שהוא מתאר או שאליהם הוא מתייחס. אם הוא מדבר על ילדים אחרים, שאלו אותו "מה אתה היית עושה" או "איך אתה היית פותר את הבעיה". הזמן הזה יכול להיות כמה דקות במהלך ארוחת הבוקר או בנסיעה לבית הספר או אל הגן, כמו גם כמה דקות בערב לפני השינה. עודדו את ילדכם לדבר ולהשתתף (בנימוס ותוך מתן כבוד לאחרים) גם בשיחות משפחתיות, אפילו אם הן נוגעות לענייני יומיום שאינם קשורים ישירות אליו. גם אם הוא מעיר הערות או מציע פתרונות שאינם מתאימים או ישימים, אל תאמרו "אתה לא מבין" או "כשתגדל תבין" אלא "זה רעיון טוב, אבל...".
6. עודדו את הילד לשאול שאלות ולחקור
לרוב, ילדינו מתוגמלים בבתי הספר ובגנים על מתן תשובות ולא על שאילת שאלות, אף על פי שלשאלות יש מקום חשוב בתהליך התפתחות הילד, והן מעידות על עניין ורצון לרכישת ידע, שהוא כלי הכרחי להתנהלות עצמאית. עודדו שאילת שאלות וסקרנות אישית מצד ילדכם, וכאשר הוא מביע עניין אודות דברים מסוימים השתדלו לשוחח עמו על הנושא, או קבעו זמן למענה על שאלותיו במועד אותו תקבעו יחד. במקביל, הראו יוזמה ולמדו אותו לתהות ולשאול, באמצעות שאלות מצדכם, על דעתו לגבי הבחירות או המעשים שלכם: "למה לדעתך עשיתי את זה", "למה לדעתך בחרתי בזה" או "מה היית עושה במקומי".
7. אל תפחדו להודות שאתם לא יודעים דבר מה או לא מבינים בנושא מסוים
הורים רבים אוהבים את התחושה שיש להם את התשובות לכל השאלות ושהם יכולים לסייע לילד בכל תחום, אבל היא גורמת לילד להימנע מחיפוש תשובות או פתרונות בכוחות עצמו. אם אתם לא יודעים איך לענות על שאלה מסוימת או לא מצליחים לפתור בעיה, אבל חושבים שהילד יוכל לנסות ולסייע בחיפוש התשובה (במקרה שמדובר בהפעלת תוכנת מחשב או אפליקציה למשל), אל תחששו לומר "אני לא יודע, אבל אתה מוזמן לחפש את התשובה" או במקרים מסובכים יותר: "אני לא יודע, אבל בוא ננסה לגלות יחדיו". ילדים ישמחו לסייע במציאת פתרונות לבעיות שמעניינות אותם.
8. הוסיפו מסגרת שתאפשר לילד להיות בלעדיכם
ד"ר מייקל תומפסון, פסיכולוג המתמחה ביחסי הורים וילדים, מציין כי בכל מפגש הורים הוא מבקש מהנוכחים לחשוב על זיכרון הילדות המאושר ביותר שלהם, ולהרים יד אם ההורים שלהם נכחו באותו זיכרון. לדבריו, כדרך קבע מעידים כ-80% מהמשתתפים שהזיכרון המאושר שלהם קשור לרגע בו הם התמודדו עם מצב ללא סמכות הורית: כשהיו בטיול, במפגש עם חברים ועוד. כדי לעודד וליזום מצבים בהם ילדיכם יוכלו להיות עצמאיים גם מחוץ לבית, קבעו עבורם מפגשים עם חברים במהלכם אתם נוכחים רק בשעת האיסוף (ניתן לקבוע תורנות מסוג זה עם הורים אחרים). בנוסף, רשמו אותם לחוג לבחירתם; החוג עצמו יהווה מסגרת נוספת בה ניתן לתרגל עצמאות מול ילדים אחרים בסביבה חדשה ותהליך בחירת החוג יהווה תרגול קבלת החלטות עצמאית שיכול לעזור בקבלת בחירות ולמידה מתוצאותיהן.
9. הקשיבו למה שהילד אומר, וגם לאיך שהוא אומר את זה
כשילד נתקל בקושי בדרך שלו להיות עצמאי (לא מצליח לעשות משהו לבד, להסתדר עם מישהו לבד או להחליט לגבי משהו), לא תמיד הוא יצליח לבטא את עצמו בצורה ברורה. אם הילד שלכם בוכה, כועס או אפילו מעליב אתכם, אל תתעלמו מהתחושות שלו רק לאור האופן בו הוא מבטא את עצמו. הקשיבו למה שהוא אומר או מנסה לומר, ולא רק לאיך שהוא אומר את זה. הדגישו בפניו את החשיבות של שיחה בוגרת, והציעו לו להעלות את הדברים בו במקום, או העלו אותם במסגרת שיחה אישית מאוחר יותר במקרה שנחוץ לו זמן להירגע.
10. בדקו מה עומד מאחורי סירוב לבצע מטלה
אם קיימת פעולה או מטלה שהילד מסרב לעשות בעצמו, נסו להבין מה עומד מאחורי הסירוב שלו. האם המטלה מסובכת מדי עבורו? האם הוא מפחד לעשות אותה לבדו? האם בגן או בבית הספר מבצעים אותה בצורה שונה שאין באפשרותו לעשות בבית? לדוגמה, ייתכן שהילד מסרב לשחק לבד כיוון שאינו מבין את החוקים או לא מצליח לחבר בין החלקים השונים. נסו לשאול שאלות מנחות והציעו לילד לעשות את המטלה יחד אתכם על מנת לראות באיזה שלב הוא מתייאש ולהבין מדוע.
11. אל תגרמו לאחים להרגיש כמו "ישות אחת"
יחסים חמים בין אחים הם דבר חשוב ונכון, המסייע להורים לנצל בצורה טובה יותר את הזמן שלהם בבית וגם לילדים להתפתח ביחד. אולם במקביל, התייחסות לשני ילדים כאחד עלולה לפגוע בעצמאותו של כל אחד מהם אם יתרחשו מצבים שבהם הם לא מצליחים לקבל החלטות בנפרד או חוששים לבצע משימות בנפרד. ייתכן גם מצב חמור לא פחות בו אחד מהאחים או האחיות דומיננטי יותר ומקבל החלטות על חשבון האחר. כדי להימנע מכך, טפחו כבר מגיל צעיר תחומי עניין שונים אצל הילדים, רשמו אותם לחוגים שונים והקדישו לכל אחד מהם זמן אישי אתכם במועדים שונים. גם כאשר הם נמצאים בבית, למדו אותם שכשם שהם יכולים לשחק יחד, קיימים משחקים שכל אחד מהם יכול לעסוק בהם בנפרד.
12. למדו לעזור מרחוק
אם הילד נתקל בבעיה בבית במהלך ניסיון לביצוע פעולה שלא מעורב בה סיכון לביטחונו (לדוגמה, במהלך ניסיון לבישת חולצה, צחצוח שיניים או מעבר שלב במשחק), אל תרוצו לעזור לו אם הוא לא קורא לכם, וחכו לראות האם הוא יוכל להסתדר לבד. גם אם הוא קורא לעזרתכם, נסו להנחות אותו מרחוק ולא לפתור את הבעיה בשבילו. עבור דוגמת החולצה למשל, הנחו אותו כיצד יש ללבוש אותה והדגימו על עצמכם, אך אל תלבישו אותה עליו במקומו.
13. אל תתנו לתסכול לשלוט בכם, ואל תפחדו מתסכולו של הילד
זכרו שטעויות וכישלונות הן חלק נכבד מהדרך אל עבר העצמאות. ייתכן שהילד ישפוך את המים מהבקבוק בניסיונות הראשונים לעשות זאת בעצמו וייתכן שיבכה כשלא יצליח לקשור את שרוכי הנעליים לבד. גם אם אתם רואים את נקודת האל חזור רגע לפני שהיא "האסון", והמפה עומדת להתרטב או שהשרוכים יסתבכו בקשר, אל תמהרו "להציל את המצב". ילדים רואים את התגובות שלכם לכישלונות שלהם בביצוע מטלה, ואם הילד יידע שחוסר הצלחה שלו בפעולה מסוימת יעורר אצלכם עוגמת נפש או כעס, הוא עלול לסרב לבצע את המשימה כולה בפעם הבאה.
14. אל תחזרו אל נקודת ההתחלה, גם אם הילד נתקל בקשיים
הקושי בו ייתקלו ילדים רבים בשלב זה או אחר, עלול לגרום לחלקם לזנוח את הפעילות לחלוטין. אם למשל מאיזושהי סיבה מסרב הילד ללכת לחוג קבוע, נסו לשוחח עמו ולהבין מה עומד מאחורי הסירוב. אפשרו לו להעביר זמן מה אתכם על מנת "למלא מצברים", אולם אל תוותרו על הדרך העצמאית שלו. נסו להבין האם יש ילד שמציק לו, או שאולי המדריך לא מוצא חן בעיניו וכדומה. במקום לבטל את ההרשמה, נסו להציע פשרה כמו למשל להישאר יחד איתו בחוג באופן חד פעמי, או לשלוח אותו לחוג למשך זמן קצר מהרגיל ולהתקדם בהדרגה עד לזמן פעילות מלא.
15. אל תיכנעו ל"משעמם לי"
הרגילו את הילדים כבר מגיל צעיר לכך שהם יכולים להעסיק את עצמם באופן עצמאי בבית או בחוץ, לבד או כשאתם בסביבה, מבלי שיזדקקו לתעסוקה קבועה או הנחיות צמודות מהצד שלכם. החליטו ביחד על אזור בבית (חדר הילדים או מקום אחר) שהוא סביבה בטוחה ללא חפצים מסוכנים לילדים, אחסנו בו צעצועים או משחקים בטווח שיאפשר לילד לבחור ולהחליף ביניהם בעצמו, וקבעו פרק זמן קבוע במהלך היום במהלכו הילד ידע שעליו להעסיק את עצמו לבד. זכרו ש"משעמם לי" אינו תוצר של מחסור בגירויים חיצוניים, אלא מחסור ביכולת לנצל את הזמן בצורה נכונה.
16. זכרו להעניק שבחים לאורך הדרך
עזרו לילד להבין שעצמאות היא לא רק הצלחה בביצוע משימה או רעיון. גם כאשר ילדינו לא זקוקים יותר לעזרה או אפילו הכוונה שלנו, הם ישמחו לתמיכה רגשית והבנה. תנו לילדיכם תחושה טובה על כל רעיון חדש שהם מעלים, על הניסיונות שלהם בפיצוח ופתרון בעיות, על המחשבה והיוזמה שהם מגלים, ולא רק על ההצלחה עצמה. רק זכרו, השבחים שלכם צריכים להיות ממוקדים ולא מוגזמים, מחמאות רבות מדי עלולות להוביל לפיתוח ביטחון שווא או לגרום לילד לפחד מכישלון שיאכזב את הוריו האהובים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: