maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

אוסף מוזיקה עממית מרחבי העולם

  המוזיקה העממית של כל תרבות ברחבי העולם עברה מפה לאוזן עוד הרבה לפני שיכולנו לשכפל תקליטים, דיסקים ושירים בודדים, אך המאפיינים שלה בכל זאת מוכרים לכל מי שמאזין לה, והיא מהווה חלק חשוב ונכבד מהתרבות של כל מדינה ועם ואין לה תחליף. העדות לכך היא שאותה המוזיקה כמעט לא הושפעה מהמסחור שנערך במוזיקה הקלאסית והעכשווית, והיא חלק מהנפש של כל אחד שגדל בתרבות שלה, אותו אי אפשר לקחת מאתנו לעולם. לפניכם 12 אוספים נהדרים של מוזיקה עממית ממדינות שונות בעולם, להם תוכלו להאזין בזמן הבישולים או הניקיונות, או סתם כך כדי להיזכר בצלילים המוכרים לכם מבית סבתא או מהמדינות שמהן הגעתם ארצה. האזנה נעימה!

 
 
מוזיקה יוונית
המילה "מוזיקה" בעצמה לקוחה משמות המוזות העתיקות מהמיתולוגיה יוונית, והמוזיקה היוונית העממית היא בעלת מאפיינים עתיקים אף היא שמגיעים עד ליוון העתיקה. במהלך ההיסטוריה היא הושפעה מתרבויות אירופה ואסיה, והיוותה דרך לביטוי רגשות שונים מחיי היומיום, כמו אהבה, עצב, כאב ושמחה. 
 
 
מוזיקה איטלקית
המוזיקה האיטלקית העממית הושפעה מאוד מתרבויות הים התיכון, ביניהן התרבות הערבית, האפריקאית, הקלטית והפרסית. כלי נשיפה מעץ משחקים בה תפקיד מרכזי, ולרוב היא בעלת רגש חיובי שמעביר את האווירה של החיים היומיומיים הרגועים בערי איטליה השונות.
 
מוזיקה רוסית
המוזיקה העממית הרוסית קיבלה את מאפייניה משלל סגנונות מוזיקליים אומנותיים אחרים, כמו מוזיקה קלאסית ואופרה, והכלי הבולט בה ביותר הוא הבללייקה. במהלך ההיסטוריה של רוסיה נאסר לנגן אותה בכלים והותר רק לשיר אותה בתקופות שונות, כמו למשל בעת שלטונו של הצאר אלכסיי הראשון במאה ה-17, שהאמין שכלי נגינה הם יצירה של השטן. 
 
מוזיקה גאורגית
המוזיקה הגאורגית העממית מתחלקת ל-16 סגנונות בהתאם לאזורים השונים שבמדינה, ולכל אחד יש "דיאלקט מוזיקלי" משלו, אך לאוזן הבלתי מיומנת החלוקה מתבצעת ל-2 סגנונות עיקריים: מוזיקה מזרחית ומוזיקה מערבית. אחד המאפיינים העיקריים שמאגדים את כולם הוא פוליפוניה – הימצאותם של שני קולות או יותר בו זמנית, שלכל אחד יש קצב או מלודיה משלו.
 
מוזיקה גרמנית
המוזיקה הגרמנית העממית היא מאוד אופטימית ושמחה, וניתן לשמוע בה השפעה ישירה של המוזיקה העממית השוויצרית והאוסטרית בצלילי היודל, וכן של המוזיקה הפולנית בסגנון הפולקה. מאפיין אותה סגנון "אום-פה-פה" שכולל לרוב אקורדיון ומתאים במיוחד לשירה בציבור באולמות הבירה המפורסמים של גרמניה.
 
 
מוזיקה רומנית
המוזיקה הרומנית התרבותית היא אנרגטית מאוד, והשפיעו עליה רבות תרבויות הונגריה והבלקן. הכלי שמאפיין אותה ביותר הוא חליל הפאן, והיא עדיין פופולארית מאוד במדינה. אחד מסגנונות הריקוד האופייניים למוזיקה זו הוא ההורה, אולם סגנון ריקוד הקלושול הוא קדום יותר, ואף זכה להיחשב כיצירת מופת שאינה מוחשית על ידי ארגון אונסק"ו.
 
מוזיקה מרוקאית
המוזיקה המרוקאית המסורתית המוקדמת ביותר נקראת גם "מוזיקה ברברית" בשל שורשיה בתרבות הברברים, שהיו תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה. לסגנון הזה יש סולמות ומקצבים ייחודיים, והכלים המאפיינים אותו ביותר הם כלי ההקשה הרבים והשונים שנעשה בהם שימוש, שחלקם אף מתפקדים בו זמנית גם ככלי נגינה, כמו למשל הסינטיר.
 
מוזיקה תימנית
מקורות המוזיקה התימנית המסורתית מגיעים מהמאה ה-14, בה נהגו נגנים וזמרים להופיע בתוך בתים וללעוס גת בזמן ההופעה. לרוב המוזיקה תכלול רק כלי נגינה אחד ושירה פיוטית – סגנון הנקרא "חומייני", אשר פופולארי עד היום במדינות ערביות שונות, והשפיע אפילו במידה מסוימת על המוזיקה התרבותית של ויילס שבבריטניה, בשל הקהילה הגדולה של התימנים שחיים בה.
 
מוזיקה בולגרית
המוזיקה הבולגרית התרבותית מאופיינת בכלים כמו גאידה, שהיא סוג של חמת חלילים, קאוואל, שהוא סוג של חליל וכמובן גדולקה, כלי קשת בולגרי מסורתי. מאז שנת 1965, בכל 5 שנים נערך בבולגריה פסטיבל מוזיקה שמוקדש כל כולו למוזיקה הבולגרית, כך שהסגנון עדיין חי וקיים בה, ונגנים רבים מנסים למצות את המיטב מהכלים ולהגיע לרמות גבוהות של כישורי נגינה בהם.
 
מוזיקה אתיופית
המוזיקה האתיופית המסורתית היא מרתקת מאוד מבחינת השימוש בסולמות. קיימות בה 4 מערכות בסיסיות של סולמות, הנקראות קנתים, ובכל אחת מהן נעשה שימוש לשם הבעת דבר מה אחר, בין היתר משאלות וחלומות, הלל לכבוד אדם יקר או מכובד, סיפור עלילתי היסטורי או חיזור ולעתים גם מלחמה. 
 
מוזיקה פרסית
נאמר שלכל אזור בפרס יש את הכלי המוזיקלי הייחודי שלו, אולם יש 2 כלים שאופייניים לכולם: כליי הנשיפה זורנה ונאי. בשל היותה של פרס מקורן של תרבויות רבות אחרות, כמו התרבות הכורדית, האזרבייג'נית, הארמנית ועוד, ניתן לשמוע בכל אלה את ההשפעות של המוזיקה המסורתית של המדינה הזו.
 
מוזיקה ארגנטינאית
מקורה של המוזיקה הארגנטינאית מגיע מהמוזיקה האנדית, שהשפיעה על כלל תרבויות דרום אמריקה. אחד הכלים המרכזיים שבה הוא הסיקו, סוג של חליל פאן שלו יש 2 שורות של צינורות וסולם שונה משל החליל המקורי. נהוג ששני אנשים מנגנים בו זמנית ב-2 חלילים ליצירת הרמוניות, בסגנון שנקרא טויו.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: