print header

19 מילים לועזיות שחדרו לשפה העברית

מזה מאות ואלפי שנים ששפות מושפעות ומשפיעות אחת על השנייה וגם העברית לא יוצאת מן הכלל. למעשה, עם שלל התהפוכות שחווה העם היהודי בארץ ישראל ולאורך 2000 שנות גלותו, אין פלא שהשפה העברית צברה אוצר מילים כה מכובד ומכל קצוות תבל. קשרי מסחר ענפים עם ממלכות, כיבושים היסטוריים שחווה העם היהודי בארצו, הגלות באירופה ובארצות ערב ועד העליות הראשונות לארץ ישראל המודרנית, כל אלו ועוד הביאו לעושרה של העברית וכאן תוכלו למצוא 19 דוגמאות למילים בעלות מקור שיפתיע גם אתכם...
 
אישה קוראת ספר
 

1. פרדס

מעבר לעובדה שהמילה פרדס מופיעה בתנ"ך, פרדסים הם חלק מנופה של ארץ ישראל שמתהדרת במגוון מטעי פירות הדר לרוחבה ולאורכה. מסיבה זו מפתיע לגלות שמקורה של המילה בעצם נעוץ במילה הפרסית העתיקה: פִרְדַוְס (Firdaus) במשמעות מקום המוקף בחומה. אגב, אנו לא היחידים שהושפעו מן המילה הזו וזהו גם המקור למילה גן עדן באנגלית – Paradise.

2. ביס

הנה פיסת מידע קטנה שכל בלשן צריך להכיר: שפות שמיות מבוססות על פעלים, כלומר קודם הומצא הפועל ורק אחר כך השתרש גם שם העצם, למשל מהפועל לפסל הומצאה המילה פסל. דוגמה מצוינת לכך היא המילה ביס שכביכול מייצגת פועל של לנשוך אוכל ולקחת ממנו חלק אך נהגית רק עם צירופים כמו "לקחת ביס", "לתת ביס", "לקבל ביס" וכן הלאה. הסיבה לכך היא שהמילה לקוחה מגרמנית – Biss במשמעות של לקחת אוכל מאדם מסוים. בדרך זו השפיעה הגרמנית גם על האנגלית וממנה נובעת המילה Bite – נשיכה.
תפוס שנגסו בו

3. אהבל

ככל הנראה שאין ישראלי שלא השתמש במילה אהבל בכדי לתאר אדם שהוא ראה בו כאידיוט או טיפש וכאן עלינו להודות לשכנינו הערבים שאחראים על מקור המילה. בערבית, נהוג להשתמש בתבנית אַפְעַל (כלומר א' קבועה ושלוש אותיות שורש נוספות) בכדי להעצים תיאור מסוים, אחת הדוגמאות הנפוצות היא אללה אכבר (כ.ב.ר = גדול בערבית) - אלוהים הוא הכי גדול. ה.ב.ל בערבית משמעותה אדם נבער מדעת ואם רוצים להעצים את הכינוי אז אומרים אהבל - האדם הכי נבער מדעת. אז פעם הבאה שאתם אומרים על מישהו שהוא הכי אהבל, דעו שקיללתם אותו פעמיים!
 
4. יקה
ישראלים ממוצא גרמני נוהגים לספר את מוצאם היקי בגאווה, אך כמה מהם באמת יודעים מהיכן הגיעה המילה? יקה (Jeck) היא מילת גנאי גרמנית בה השתמשו הקהילות היהודיות של מזרח אירופה בכדי לתאר את כלל העם הגרמני ובין היתר גם את יהדות גרמניה שעלתה ארצה. לאורך הזמן, השתרשה המילה באוצר המילים העברי והפכה לשמה של קהילת עולי יהדות גרמניה.
 
אוניית מעפילים

5. צ'ימידן

המילה צ'ימידן הגיעה אלינו מן השפה הרוסית והצליחה לשמר הן את הפירוש שלה כמזוודה והן את דרך ההגייה שלה. נחמד אף יותר לגלות שהמילה הרוסית נובעת מהמילה הפרסית גַ'אמֵה דַאן (Jame dan – מילולית: אחסון בגדים) שבעברה תיארה שידה ובפרסית מודרנית גם באה במשמעות של מזוודה.

6. גומי

כולנו העברנו את הילדות שלנו (ומעבירים גם את החיים הבוגרים) באכילת סוכריות גומי ורואים במילה גומי כמובנת מאליה, אך האם ידעתם שמקור המילה הוא במושג הגרמני Gummi? כאן העלילה רק הולכת ומסתבכת כי ישנם מחקרים המצביעים על כך שהגרמנית שאבה את המילה מן המושג המצרי העתיק קֵמַאי – Kemai.
סוכריות גומי

7. אמבטיה

על השפעתה העמוקה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל אין עוררין, אך מעבר לחורבן בית המקדש ומקור חג החנוכה, מי היה מאמין שגם בלקסיקון של ההרגלים היומיומיים שלנו עדיין נחוש בימי הכיבוש היווני בגלל המילה אמבטיה? המושג היווני Embat השתרש בלשון חז"ל והפך לנפוץ בשפה העברית.

8. שישליק

ימי שלטונה של האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל הטביעו את חותמם על אוצר המילים של היישוב העברי כשאחת מן המילים הטורקיות הן שישליק (şişlik) שמשמעותה מאכל ששופד ונצלה. עובדה נוספת שמצחיק לגלות בהקשר זה היא ששישליק שמהווה מאכל עיקרי במנגל (Mangal) מילה טורקית נוספת שבאה לתאר כירה עם גחלים לצלייה.
שיפודי פרגית על צלחת
 

9. קיטש

חלקנו אוהבים סרטים קיטשיים וחלקנו מגלגלים את העיניים רק מלשמוע את המילה קיטש. נראה שגם גרמנים רבים נהגו לגלגל את עיניהם כי הם המציאו לכך מילה בפני עצמה – Kitch הבאה לתאר יצירה אמנותית המעוצבת באופן לא איכותי, לוקה בחסר ומותאמת לטעם ההמון. המילה השתרשה היטב בשפה העברית ואפילו שמרה על משמעותה המקורית.

10. קרחנה

המילה קרחנה השתרשה בסלנג הישראלי במשמעות של התנהגות משולחת רסן במסיבות, אך מעבר לכך היא גם צופנת בחובה סיפור מרתק נוסף על גלגולה של מילה בין שפות. במקור קַאר חַאנֵה (Kar khane) החל כמושג פרסי למילה מפעל משם עברה לערבית בה עשו שימוש בכדי לתאר בכלל בית בושת.
אנשים רוקדים במסיבה

11. תיקול

ימיו של המנדט הבריטי אולי היו קצרים ביחס לתקופה ההלניסטית או לשלטונה של האימפריה העות'מאנית, אך בהחלט ניתן להגיד שלתקופה זו היית השפעה רבה על אוצר המילים העברי, בין היתר בתחום הספורט. המילה תיקול בכדורגל המתארת החלקה בכדי לחטוף כדור משחקן יריב כמעט ולא עברה שינויים ממקבילתה המקורית באנגלית Tackle, שפירושה להפיל שחקן של קבוצה מתחרה.

12. סינמטק

כולנו מכירים את הסינמטקים בארץ כמקומות שבהם אפשר לצפות בסרטים מקוריים מכל רחבי העולם ובכאלו שאינם זוכים לתפוצה הנרחבת של בתי הקולנוע הרגילים המחפשים אחר סרטים שוברי קופות. את השם לתיאור המקום עצמו שאבה העברית מתוך השפה הצרפתית ואף הקפידה לשמר את הגייתה המקורית של מילת המקור - סִינֵמַטֵק (Cinémathèque), שמשמעותה מקבץ סרטים.
בית קולנוע

13. חוליגן

את המילה חוליגן המתארת אדם בעל משמעת ירודה והתנהגות עבריינית קיבלה העברית מן השפה הרוסית, אך שורשיה האמתיים של המילה נטועים באנגליה של המאה ה-19 שם המשטרה נהגה להשתמש במילה חוליגן כדי לתאר עבריינים בדו"חות. מקור המילה איננו ברור אך אחת הסברות המרכזיות היא שהכינוי הומצא בהשראת עבריין אירי ידוע ששם משפחתו היה הוליגן. המילה השתרשה בשפה הרוסית שהחליפה את האות ה"א בחי"ת ומשם הגיעה עם העולים ארצה מברית המועצות.

14. סנדל

ההשפעה היוונית על השפה העברית ניכרת במגוון נושאים וגם בפרטי לבוש שונים שאחד מהם הוא הסנדל. מדהים לגלות כיצד זכר להיסטוריה בת אלפי שנים הצליח להנציח את עצמו בחיים ובתרבות שלנו, משום שפריט ההנעלה הפתוח סנדלון (sandalon) ביוונית, נשאל ללשון חז"ל בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
רגליים עם סנדלים

15. אשכרה

בסלנג, כשאנחנו מביעים פליאה על סיפור שאדם סיפר לנו או כשאנחנו רוצים להראות לבעל השיחה שאנחנו באמת מתכוונים לדברים שאנחנו אומרים, "אשכרה" היא מילה שהמשמעות שלה אמנם מעומעמת, אבל הכוונה ברורה לכל. את המילה הזו קיבלה העברית בזרועות פתוחות מן השפה הפרסית בה משמעות המילה אשכרה (Ashkareh) היא "גלוי".

16. דוגרי

כמה פעמים רציתם להבהיר לאדם עמו אתם מדברים שכוונותיכם טהורות ושכל מה שאתם אומרים הוא כמו שהוא וכפי שהוא? כאן עלינו להודות לשכנינו הערבים מהם אימצה העברית את המילה דוגרי, מילה הנמצאת בשימוש תכוף למדי בסלנג העברי. דוגרי בערבית נהגית כדֻרְרִי (Durri) ומשמעותה קדימה או ישר.
שני אנשים יושבים ומדברים ברחוב

17. פתגם

אמנם המילה פתגם מופיעה 3 פעמים בתנ"ך, אך שורשיה נטועים עמוק בשפה הפרסית העתיקה במילה פארטיגמה (pratigama) במשמעות של פקודה וצו. אל העברית התנכ"ית הגיעה המילה מתוך הארמית ששינתה את הגרסה הפרסית לפתגמא (Patgama) והפכה אותה למשמעות של "זה אשר נובע מ...", כמעין הבנה הנובעת מדבר ויש לראות בה כפקודה.

18. התחרפן

בעברית, הפועל התחרפן מתאר פעמים רבות אדם שאיבד את דעתו והתנהג כמשוגע. ככל הנראה ששם הפעולה בערבית חַ'רְפָאן (Kharfan) שמשמעותו אדם מבוגר המרבה לדבר או סובל מסניליות, קסם לאנשי היישוב היהודי ששמחו לשאוב את הביטוי אל השפה העברית.
איש מכסה את הפנים עם נייר שמודפס עליו סמיילי עצבני

19. טאבו

לימי השלטון של האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל ניתן לזקוף לא מעט השפעה על מערכת החוקים הישראלית המודרנית שאימצה חלק מן הנהלים הטורקיים. דוגמה מובהקת לחוק שכזה הוא טאבו (Tapu), שמה של מערכת מרשם המקרקעין של האימפריה העות'מאנית שהחילה רפורמות בכל רחבי מחוזותיה במזרח התיכון וביניהם ארץ ישראל. הטורקים כבר מזמן לא פה, אבל המילה הזו נשארה אתנו עד היום.

 

מקור: PourquoiPasactioncoachrogerlambBrandon DilbeckИгоревичRclick-wikiRootology

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.