print header

מפות מספרות: ארץ ישראל בשנת 1945

כשפני הארץ משתנות במהירות, כל עיתון ישן, תמונה דהויה או מפה טובה יכולים להיחשב למסמך היסטורי מרתק... העובדה הזאת נכונה במיוחד כשמדובר במפה הבאה שלפניכם, אשר לוקחת אותנו לשנים הסמוכות למלחמת העצמאות, עימות ששינה דרמטית את המפה היישובית של פיסת האדמה התזזיתית עליה אנו יושבים. את המפה יזמה חברת הכשרת הישוב בארץ ישראל והיא הודפסה בפורמט גדול (105 על 73 ס"מ). למרות שבמבט מרחוק היא עלולה להיראות כמו מפה רגילה לחלוטין, כאשר תחקרו אותה לעומק תגלו שמסתתר בה מידע מרתק ומפתיע.
מפת ישראל 1945: אישה עומדת לצד המפה ומצביעה עליה
 
ההוצאה הראשונה של המפה הייתה באפריל 1936 ועדכון בוצע בפברואר 1945. את המפה ערך זלמן ליפשיץ - אחראי המדידות של המוסדות הציוניים בשנים שאחרי הקמת המדינה. הגליון אינו כולל את מרבית הנגב ומסתיים כעשרים קילומטר מדרום לבאר שבע, והסיבה לכך היא כנראה העובדה שבעת הפקת המפה לא היה אף ישוב קבע מדרום לרביבים! שנתיים לאחר מכן, בשבט תש"ז (פברואר 1947), הופק גליון דרומי המשלים את תחום ארץ-ישראל. עוד פרט שמייחד את המפה הזו הוא הניסיון לתת פרספקטיבה היסטורית יישובית, ואת רשימת המשתתפים המכובדת של האנשים שעמלו על הכנתה: דוד ילין - מחנך ואיש לשון, פרופסור שמואל קליין - היסטוריון וגיאוגרף, יצחק בן צבי - חוקר תולדות עם ישראל ולימים נשיא המדינה השני ובנימין מייזלר (לימים מזר) - ארכאולוג דגול. שני הראשונים נפטרו לפני הוצאת המהדורה השנייה אך מקומם לא נפקד בקרדיט שניתן בכותרת.
מפת ישראל 1945: תקריב על פרטי הפקת המפה
שימו לב לדגש הניתן על אטימולוגיה, היגוי וכיתוב שמות הישובים.
מפת ישראל 1945: הסימונים עבור הדרכים במפה
 
נדגים דגש זה על שמות נוספים במפה, כמו במקרה של קיסריה. עת הוכנה המפה, האתר הארכאולוגי לא נחפר, ובלב העיר הצלבנית היה ישוב של מוסלמים בוסנים שהגיעו למקום בשנות השמונים של המאה ה-19. בשל העובדה הזאת, לצד השם הנפוץ קִיסָרִיָּה, עורכי המפה הקפידו לתאר את שמות העיר הקודמים: מיגדל שרשון ההלניסטי, קסרי הרומי והשם קִיסְרִין התלמודי. בדומה נמצא במפה את טבריא-טבריה, עכא-עכו, יפא-יפו, שפאעמר-שפרעם ועוד.
מפת ישראל 1945: אזור קיסריה במפה
מבחינתי מפה היא כמו ספר; אני יכול ליטול אותה לידי ולהסתכל בה שעות ארוכות, לגלות רבדי מידע סמויים ובעיקר להרהר בשינוי הדרמטי שעברה הארץ מאז הימים שטרם הכריזו עליה. לדוגמה, חלק משמות הישובים היהודיים המופיעים במפה לא יהיו מוכרים לקורא המצוי הואיל ובמהלך השנים שונה שם הישוב (כך לדוגמה בנגב תמצאו את תל צופים ששמו שונה לרביבים). בעת הוצאת המפה במהדורה השנייה (1945) היו בארץ ישראל בין הירדן לים כ- 1.7 מיליון תושבים, מהם כ- 500 אלף יהודים וכ- 1.2 מיליון ערבים. התנועה הציונית הגדילה את מספר הישובים בהם גרים יהודיים מפחות מעשרה בשנת 1882 (עליה ראשונה), לכמעט 300 ישובים. מספר הישובים הערביים בארץ ישראל היה כאלף.
 
בחרתי מספר קטעים להמחשה: עמק החולה הדרומי והר כנען. הימה כמובן קיימת ומצפון לה השטח הביצתי. הישובים ראש פינה היהודית וג`עונה הערבית צמודים זה לזה. זו כמעט המפה האחרונה המתעדת את משמר הירדן ונפלה בידי הצבא הסורי בתש"ח. מנחתי מטוסים מסומנים בנבי יושע ובמחניים. האם מישהו יודע מהו הישוב "ארגון חיילים משוחררים" שמופיע מצד שמאל של ים חולה?
מפת ישראל 1945: אזור ים המלח על המפה
תשובה: הישוב הזה הוא בעצם היאחזות פלמ"ח שהוקמה בשנת 1945, שלימים תהפוך למושב רמות נפתלי.
 
ובסמוך מצפון ארץ הנחלים - שלושת מקורות הירדן וביניהם "מצודות אוסישקין" והישובים העבריים החדשים שנטעו במקום בסמוך למטולה, כפר גלעדי ותל חי "הוותיקים".
מפת ישראל 1945: קטע מהמפה של צפון הארץ
הגליל המערבי: שימו לב לסימון הגבול בין שטח המנדט הבריטי לצרפתי החל מראס-א-נקורה ומזרחה. לימים יהפוך קו זה לקו שביתת הנשק בין ישראל ללבנון. בולט מיעוט הישובים היהודיים באזור: נהריה, חניתה מצובה ואילון, שכן יחיעם הוקמה שנה לאחר הפקת המפה. לא פלא כי אזור זה יוצע שנתיים אחר כך למדינה הערבית במסגרת תכנית החלוקה.
מפת ישראל 1945: אזור הגליל המערבי במפה
השרון הדרומי מאידך מנוקד בעשרות ישובים יהודיים ובודדים הישובים הערבים: טירה, אל-חרם (סידנא עלי), ג`ליל וכפר סבא (הערבית).
מפת ישראל 1945: אזור השרון הדרומי במפה
אזור ערבת יריחו. כמה משונה לראות את נהר הירדן ללא סימון של גבול מדיני שהרי משני צדי הנהר מושל המנדט הבריטי. בחוף ים המלח הצפוני מסומן מפעל האשלג ולידו בית הערבה.
מפת ישראל 1945: אזור ערבת יריחו במפה
מקליה דרומה לאורך חופי ים המלח אין כביש שכן הוא יסלל רק סביב שנת 1970. שמות הוואדיות מצוינים בהיגויים הערבי: סֶיָל - צאלים, חֶפְחָף - רחף. ועדת השמות הממשלתית של ישראל תעבוד במרץ על שמות עבריים ממש בקרוב...
מפת ישראל 1945: אזור חופי ים המלח במפה
בדרך לירושלים בקטע שבין לטרון לקסטל וההרים משני צדי הכביש ניתן לראות עשרות כפרים ערביים. האם אתם מזהים את שלושת הישובים היהודיים? (מסומנים בעיגול עם נקודה במרכזו).
מפת ישראל 1945: האזור בדרך לירושלים במפה
דרום מישור החוף בואכה עזה. כאן ניתן לראות יפה מאוד שהעיר עזה לא התפתחה ליד הים, אלא כמה קילומטרים מזרחה באזור גבעת עלי מונטר. קיבוץ בארות יצחק שהוקם בשנת 1943 מופיע ממזרח לעזה אך 11 הנקודות יוקמו רק יותר משנה לאחר הפקת המפה. האם אתם יודעים מהו משואות - קיבוץ מחר המסומן במפה בחלקה הצפוני? או מצפה הים שסמוך אליו ממערב?
מפת ישראל 1945: אזור דרום מישור החוף בואכה עזה במפה
התשובות: משואות הוא קיבוץ גברעם שהוקם בשנת 1942 ומצפה הים הוא יד מרדכי שהוקם בשנת 1945.
אז כבר אמרתי שמפה היא כמו ספר מרתק?
 
המחבר מודה לרנה לב שממנה קיבל את המפה.
יואב אבניאון הוא מורה דרך מוסמך בעברית ובאנגלית, מרצה, סא"ל במילואים, דור שמיני בארץ ומנהל האתר yoaview.com.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.