מיד תועבר לדף המבוקש
לאור ממצאי חקר שנערך באוניברסיטת אוהיו שבארה"ב נטען כי רכישת התנהגות נרקיסיסטית בקרב ילדים עשויה להיות קשורה להערכה מופרזת של ההורים את יכולותיהם והישגיהם של ילדיהם לאורך זמן. המחקר מציע שהאיכויות הנרקיסיסטיות נובעות בין היתר מאינטראקציות עם אנשים אחרים, ובמקרה של ילדים – עם הוריהם. לצערנו, רבים מאתנו עושים טעויות נפוצות אשר עשויות לגרום לילדינו לפתח אופי נרקיסיסטי של אדם הרואה את עצמו מעל כולם ולעולם אינו מסופק מעצמו, במקום אדם בעל ביטחון עצמי שיכול להסתדר בעולם ולהרגיש מסופק מיכולותיו איתן גדל ופיתח לאורך השנים. אלו הם 10 הטיפים שמומלץ לכם ליישם אם ברצונכם לסייע לילדכם לפתח ביטחון עצמי בריא ואמיתי שיישאר איתו לאורך כל החיים כך שלא יחצה את הגבול לנרקיסיזם, אלא יישאר עם רגליים על הקרקע.
נתחיל עם אחד הדברים הקשים ביותר לעיכול – כיצד להניח לילדינו ליפול. נפילות וכישלונות מכאיבים לנו, פיזית ונפשית. זו דרך טבעית של הגוף שלנו להזהיר אותנו מפני סכנות, מה שגם מגביר את המוטיבציה והרצון להשתפר. כאב הוא אינסטינקט הישרדותי שמזכיר לנו שעלינו לחדד את הכישורים שלנו על מנת שנוכל להתאים את עצמנו לסביבה בה אנו חיים. כשילדנו נופל, אנו כהורים מרגישים כאב כפול – אחד משום שאנו מזדהים עם כאבו של הילד, והשני נובע מתוך הצורך להעלות חיוך בחזרה על פניו.
לצערנו לא נהיה צמודים לילדינו כל חיינו, ולכן חשוב ללמד אותם כיצד להרים את עצמם אחרי שהם נופלים, כדי שיזהו את התחומים בהם הם אמורים להשתפר במקום להתעלם ממה שקרה או להאשים אחרים. אם ילדכם למשל קיבל מכה מהשולחן, אל תאשימו את החפץ שלמעשה רק עמד שם ולא ניסה להזיק, משום שזה מה שילדכם ילמד ויזכור. הדרך הטובה ביותר ללמד את הגישה הזו מבלי לחכות שהילדים יפלו באופן פיזי, היא להיות לידם כשהם משחקים במשחקי קופסה ולספק חיזוקים חיוביים להתנהגויות מקובלות ומועדפות, גם בהפסד וגם בניצחון.
כשאנו מלמדים את ילדינו כיצד לקחת אחריות, אנו גם מלמדים אותם להעריך את הכוח שבבחירותיהם ועוזרים להם לפתח רגישות לתוצאות של הבחירות האלה, וכך הם לומדים שהם אלו המנהיגים את חייהם. באופן טבעי, תמיד יהיו דברים שנמצאים מחוץ לשליטתנו, אך הדרך הנכונה יותר היא ללמוד כיצד להפוך את הלימונים ללימונדה במקום להיתקע במקום.
אם תלמדו את ילדיכם לקחת אחריות על מעשיהם, תעזרו להם לקבל את הכוח שהיה בידיהם של כל האנשים שהגיעו לגדולה לאורך ההיסטוריה – הכוח לתכנן את העתיד למרות הכול. אתם תאתגרו אותם לראות דברים אחרת, תעזרו להם לזהות הזדמנויות, תגלו להם את הכוח האמיתי שלהם ותכינו אותם למלכודות שיוכלו להתחמק מהן. זו יכולת שהם ימשיכו ללמוד ולשכלל גם אחרי שתסיימו לחנך אותם.
חלק גדול מתחושת הביטחון העצמי שלנו קשור לתחושת היכולת שלנו. ילדינו זקוקים להזדמנויות להוכיח את עצמם לעצמם על מנת שיצליחו לגלות, לבנות ולהדגים את כישוריהם. המקום הטוב ביותר לכך הוא הבית, בו הם יכולים לעזור לכם בבישולים, בעריכת השולחן, בסידור המיטות ובכל מטלה אחרת. את התוצאה הם רואים באופן מידי ואתם מספקים להם את ההרגשה שהם בעלי ערך חשוב מאוד לתפקוד הבית.
לעתים קרובות מדי, הורים רבים מפחדים מהבלגן שעלול להיווצר בימים הראשונים של שילוב הילדים במטלות הבית, אך זכרו שה-"בלגן" הזה הוא בסך הכל מכשול קטן וזמני לפתרון ארוך טווח שיטיב עם הביטחון העצמי של ילדיכם. כשילדיכם משתפרים בתחום מסוים, חגגו איתם את הרגע ותנו להם להרגיש את האושר שבהשגת יכולת חדשה. זה מגיע להם.
בעוד שילדיכם מתקדמים ביכולותיהם, בין שבעריכת שולחן ובין שבשליטה בכדור, אין זה מספיק רק לחגוג ולאשר את הישגיהם, עליכם לדחוף את ילדיכם לפרוץ את גבולותיהם ולשאוף לאתגר הבא. אם למשל הילד הצליח לסדר בעצמו את המיטה שבה ישן, כעת הגיע הזמן לנסות ולטאטא את הרצפה בחדרו, ואחריה את הרצפה בסלון או במטבח.
באופן דומה, אם הילד שלכם מתקדם בחוג הכדורגל לעמדת חלוץ, כעת עליו יהיה לשאוף להבקיע כמה שיותר שערים. יש גבול לכמות הפעמים שתוכלו לשבח את ילדכם על כך שהצליח לבעוט בכדור מבלי להכניס אותו לשער. עליכם לעודד אותו להיות הטוב ביותר שהוא יכול להיות, ותמיד לשאוף להשתפר, משום שלא קיים סוף לאתגרים שהחיים מעמידים אותנו בהם.
מדי פעם, תנו לילדכם להיות אחראי על פעילות משפחתית עתידית. לדוגמה, ילדכם יוכל להחליט מה תאכלו לארוחת ערב, איזה סרט תראו או היכן לצאת לטיול משפחתי. אם תתנו לילדכם להיות אחראי, תספקו לו הזדמנויות לקבלת החלטות לא רק עבור עצמו, אלא עבור כל המשפחה. מומלץ להעביר את הזכות הזו בין כל חברי המשפחה כדי למנוע ריבים בין האחים.
כמו בסעיפים הקודמים, הטמעה של יכולות למידה ותשוקה ללמידה יכולה לא רק לבנות יכולת ובטחון עצמי, אלא גם לשמור על כך שילדיכם יישארו עם הרגליים על הקרקע. כשאנו עוזרים לילדינו ומעודדים אותם למצוא את תשוקותיהם, לא רק שאנחנו מסייעים להם לטפח את אהבתם ללמידה, אלא גם משחררים אותם לסייר בעולם ולמצוא את המקום הנכון עבורם.
רבות מהתגליות הגדולות ביותר בהיסטוריה התגלו בטעות, ומי יודע איזה כישרון עשוי לצוץ על פני השטח בזמן שילדיכם נהנים משירה, ריקוד, ציור, בנייה או כל פעילות אחרת שעשויה לחשוף אותם לתחומים שונים. עודדו אותם לעסוק ולחקור נושאים מגוונים, אך התרכזו בהנאה שהם יכולים להפיק מהם ואל תפעילו עליהם לחץ למצוא את כישרונותיהם, הם יגיעו לכך בעצמם.
עודדו את ילדיכם להשתתף בדיונים, להיות פתוחים ולכבד אי הסכמה ואת העובדה שכל אחד רשאי לדעותיו ורגשותיו בנוגע לנושא מסוים. שיתוף רעיונות והצבת אתגר עוזרים לילדים להבין שיש זכות לקיום של יותר מדעה אחת בעולם, ושאין פתרון ברור וחד שמתאים לכל נושא בחיים. עם הזמן, מתן כבוד לדעותיו של האחר מלמד את הילדים כיצד לתת כבוד לאחרים באופן כללי, ובמקרים מסוימים, כיצד להיות אסרטיביים לגבי עמדותיהם וראיית עולמם מבלי לפגוע בסובבים אותם.
כשילדיכם מנסים לספר לכם משהו, עצרו והקשיבו למה שיש להם להגיד, אפילו אם אינכם מבינים את כל המילים שיוצאות להם מהפה. הם צריכים לדעת שהמחשבות והרגשות שלהם הם בעלי משמעות. עזרו להם לזהות את הרגשות שהם חשים ולהרגיש בנוח איתן, פשוט באמצעות ההכרה בהן.
אתם יכולים למשל לומר: "נשמע לי שאת/ה עצוב/ה כי את/ה צריך/ה להיפרד להיום מחבריך". אם תעשו זאת, תעזרו לילדכם לזהות רגשות כמו עצב, תסכול וכעס, ותראו לו שאתם מקבלים את רגשותיו מבלי לשפוט אותו. זה מראה שאתם מאשרים את רגשותיו ושאתם מעריכים את מה שיש לו להגיד. באותו האופן, כשאתם חולקים את רגשותיכם בדרך דומה, ילדיכם יקבלו ביטחון לבטא את שלהם. כך למשל תוכלו להכריז לפני שתתחילו לשחק איתם במשחק חדש: "אני ממש מתרגש מכך שאנחנו מתחילים לשחק".
מדי פעם הילדים שלכם ירגישו מתוסכלים משום שהם לא יצליחו לעשות דבר מה שחבריהם יכולים, למשל הם לא מצליחים להישאר בתוך הקווים כשהם מציירים, לעומת חבריהם לגן שאכן מצליחים. הזדהו עם האכזבה של ילדיכם ואמרו להם: "אני רואה שאתה מתוסכל, ואני שמח לשמוע שאתה נחוש להצליח בזה". תוכלו גם להזכיר לילדיכם שהם טובים יותר מהילדים האחרים בגן בבניית מגדלים בלגו למשל. זה יכול לעזור להם להבין שלכולנו יש יכולות ומגבלות שייחודיות לנו, שיש ערך אחר לידע, ושאף אחד לא צריך להיות מושלם בהכל כדי להרגיש טוב עם עצמו.
כשאנחנו אומרים משהו בסגנון "למה אתה לא יכול לעבוד קשה כמו אחותך?", לרוב אנחנו רק גורמים לילדינו להרגיש רע עם עצמם. חלקנו מקווים שהבושה שיחושו תיצור מספיק כאב כדי לעורר אותם לפעול, בין שאנו מודעים לכך ובין שלא.
למרבה ההפתעה, גם השוואות חיוביות כמו "אתה השחקן הטוב ביותר בקבוצה" עלולות להיות מזיקות, לא רק משום שהילדים מרגישים שהם התורמים העיקריים לקבוצה בעוד שהם מתעלמים מהעזרה שקיבלו מאחרים, אלא גם משום שאתם תיצרו עבורם ציפיות ודימוי עצמי שבעתיד יהיה להם קשה לעמוד בהם. עדיף שתעריכו את ילדיכם על פי הייחודיות שבהם ולא לפי השוואתם לאחרים באופן כללי. בדרך הזו תלמדו אותם גם כיצד להעריך את עצמם באותו האופן.
מקור התמונות: im Malabuyo, ThreeIfByBike, April Moore-Harris
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: