מערכת היחסים שלנו עם הורינו משפיעה עלינו לאורך כל החיים ומעצבת את האישיות, ההתנהגות והביטחון העצמי שלנו. אם יש לנו מזל, להורינו תהיה השפעה חיובית על חיינו, אך כשזה איננו המצב נותרת השאלה מה קורה אם גדלנו בבית שבו היו הורים "קשים"? נושא זה נחקר רבות על ידי ד"ר טרי אפטר, פסיכולוגית ומחברת הספר "אימהות קשות: להבין את כוחן ולהתגבר עליו", בו היא משרטטת 5 סוגי הורות מזיקה כפי שהיא הגדירה אותם, ואת הדרכים שבהן ניתן להפוך כל השפעה שלילית שנותרה בכם לחיובית. גם הורים לילדים קטנים, ימצאו את הקריאה הבאה מומלצת וכזו שתמנע מהם המון טעויות ונזקים בחינוך ותאפשר להם לגדל ילדים בריאים, מצליחים ומאושרים.
1. הורים עצבניים
כל הורה עשוי להיכנע לעצבים כשהוא עייף או לחוץ, כאשר סכנה אורבת לילדיו ועליו להתריע על כך, או כשברצונו ללמד את הילדים שיעור חשוב לחיים אחרי חוויה מסוימת. למרות שאף ילד לא שמח כשההורים שלו מתעצבנים עליו, התפרצות שמתרחשת לעתים רחוקות, איננה גורמת ליחסים מזיקים, הבעיה המשמעותית מתחילה כשהורה נכנע לכעס לעתים קרובות ומשתמש בו כדי לשלוט בבני המשפחה.
כשהעצבים מרחפים כל הזמן מעל לראשם, הילדים נמצאים בכוננות מתמדת ומחכים להתפרצות הרגשית הבאה. בנוסף לנזק הפסיכולוגי שזה יוצר, מצבי לחץ לאורך זמן גורמים גם נזק פיזי למוחם של ילדים. כשהם מצויים תחת לחץ תמידי, מוחם מייצר פחות קשרים מנטליים שדרושים לצורך ויסות המצב הרגשי. כתוצאה מכך, דווקא הילדים שזקוקים ליכולת להרגיע את עצמם ולשלוט בתגובותיהם הופכים להיות ילדים שלא מצוידים בה כלל, ואם לא מטפלים בבעיה זו בזמן היא עלולה להמשיך גם לבגרות.
מבוגרים רבים טוענים שהם עדיין נלחצים למראה הוריהם העצבניים, וגדלים בתחושה מתמדת שהם עושים דבר מה שגוי בכל צעד. האנשים האלה יהפכו לרוב להיות פייסנים יתר על המידה ויעשו הכל כדי לרצות אחרים. אם זה המצב שלכם, היתרון שזכיתם בו הוא שאתם אנשים שקל מאוד לחבב ולהתחבר אליהם, משום שאתם יודעים כיצד להרגיע אנשים אחרים במצבים מביכים. עם זאת, אל תתנו לנטייה שלכם לעזור ולרצות אחרים למנוע מכם ליצור קשרים חבריים אמתיים – עליכם לתת לאנשים אחרים לראות את האני האמיתי שלכם, זה שאתם מנסים להסתיר כדי שלא לעורר אצלם רגשות כעס.
2. הורים שתלטניים
הורים שתלטניים ינסו לקחת פיקוד על כל היבט בחיים של ילדיהם, עד לרמה בה יגידו להם מה לראות, להרגיש ולרצות. במערכת יחסים בריאה בין הורים לילדים משתמשים בשליטה כדי לעצב ערכים כלליים ולהנחיל חוקים ברורים, אך באותה העת מקשיבים לצרכיו של הילד ומכבדים את יכולתו לבצע החלטות בעצמו. אצל הורים שתלטניים לעומת זאת, יש נטייה תמידית להעביר מסרים מזיקים, כמו "אני יודע בדיוק מי אתה, ומי אתה לא", או "אתה צריך להיות אדם כזה, וזה יותר חשוב ממה שאתה רוצה". הורים שכאלה רואים את עצמם כמושלים הבלעדיים על מוחו של ילדם.
ילדים ששומעים באופן תמידי את המשפט "אמא תמיד צודקת" הופכים לילדים שאינם סומכים על הרצונות, הצרכים והאפשרויות שלהם, ואפילו החלטה עצמאית אחת פשוטה עלולה לגרום להם לסבול מחרדה. ילדים שכאלה גם נוטים לשקר יותר, משום שהם יגידו כל דבר שירצה את הוריהם.
אם אתם מרגישים שסבלתם בעבר ממצב בעייתי זה, דעו שיש לכך צד חיובי. כנראה שהיום אתם שוקלים את המחשבות והדעות שלכם היטב לפני שאתם מביעים אותן בפני אנשים אחרים, שאולי לא יסכימו איתכם ויגררו אתכם לוויכוח מיותר. עם זאת, אפילו כמבוגרים שאינם צמודים לאמם, יתכן שאתם עדיין סוחבים איתכם כמה צלקות מהילדות. אם תחלקו את החוויות והחששות שלכם עם אדם קרוב או איש מקצוע, ככל הנראה תוכלו לזהות מספר נקודות בעייתיות שעדיין משפיעות עליכם. הדבר המומלץ עבור חווית היעדר השליטה וההשתקה שחוויתם היא יצירת רשימה שתכלול את כל הדברים שמושכים ומעניינים אתכם, והפיכתה לדף מטרות ושאיפות שילווה אתכם בדרך למימוש והבעה עצמית.
3. הורים נרקיסיסטים
הפרעה נרקיסיסטית גורמת לאדם להיות חסר אמפתיה כלפי אחרים ולהתרכז אך ורק בעצמו, ולכן כאשר ההפרעה משתלבת עם הורות, ילדי ההורים הנרקיסיסטים בדרך כלל סובלים מהעדר של הפגנת רגשות וגילוי חיבה רבים - עניין בעל חשיבות רבה עבור ילד בכל גיל. הורים שכאלה רואים כל בקשה לתשומת לב מילדיהם כתחרות, כך למשל ילד שיאמר להורה שלו "אני עייף" עלול לקבל תגובה בסגנון: "אל תדבר איתי על עייפות, אני עבדתי מהבוקר עד עכשיו. אתה אפילו לא יודע מה זה להיות עייף". צורת המחשבה האגואיסטית של ההורים האלה גורמת להם לראות את ילדיהם כהשתקפות שלהם, ולכן עליהם להצטיין בכל דבר כדי שיצליחו להשתוות אליהם. זהו מצב מבלבל מאוד עבור הילד, שנמצא תחת לחץ תמידי בשל מחויבותו לחזק את האגו של ההורה לצד הציפייה מעצמו להיות מצטיין ומושלם.
הורה נרקיסיסט משתוקק לתשומת לב ולהערצה, דבר שמגיע מתוך הערכה עצמית נמוכה, אך לא משנה כמה הילד ינסה לרצות את הוריו, הוא תמיד יתקל בחוסר סיפוק בלי קשר למאמציו. לאנשים נרקיסיסטים יש גם מערכות יחסים שבריריות עם אחרים, שכן האגו שלהם נפגע מהדברים הקטנים ביותר, והם עלולים לנתק את הקשר שלהם עם חבריהם או להענישם בדרך שתגרום להם להיפגע. ילדים שגדלים במצב הזה מצויים לרוב בפחד שמערכת היחסים שלהם עם הוריהם תוכל להתפרק בכל רגע, ולכן אסור להם להעליב אותם לעולם.
אם אתם גדלתם עם תחושה שכזו דעו שהיתרון שלכם בחיים הוא ביכולתכם להיות דיפלומטים וסבלניים ולהציב לעצמכם יעדים שאינם קלים להשגה, מבלי לוותר לעצמכם ותוך כדי הגעה להצלחות והישגים. מצד שני, קיים סיכוי שכפי שהורגלתם, אתם מפחיתים מערכם של אותם הישגים או מוותרים על הזדמנויות לנסות דברים חדשים משום שאתם חוששים שלא תצטיינו בהם. כדי לסייע לעצמכם להתגבר על כך, ולהגיע לתחושת סיפוק עמוקה יותר, עשו לעצמכם רשימה של כל הדברים שהשגתם בחייכם ומסבים לכם כיום הנאה.
4. הורים קנאים
לרוב, הורים אוהבים לראות את ילדיהם מאושרים, אך עבור הורים קנאים ההצלחה של ילדיהם עלולה דווקא לעורר עוינות. ילד שמגיע הביתה עם חדשות טובות מבית הספר מצפה לראות חיוך על פני הוריו, אך במקרה של הורים קנאים הוא יזכה רק בפנים זועפות של אדם שאינו מרוצה; "יום אחד תבין שאתה לא טוב כמו שאתה חושב שאתה". במקרים פחות קיצוניים ההורה יבטא התלהבות בהתחלה, אך לאחר מספר דקות ישנה את הטון ויתמקד בהפחתת ההישג, כמו במשפטים בסגנון; "אתה מתחיל לעשות יותר מדי רעש, אולי תהיה קצת בשקט" או "בסדר, הבנו! אתה יכול בבקשה להפסיק להשתחצן?"
במקום לחזק את הביטחון העצמי של הילד ולהראות לו את הפוטנציאל המצוי בו, הורה קנאי עשוי למנוע ממנו את תחושות העצמאות והגאווה שהוא חווה. הורים כאלה מסתכלים על הילד שלהם וחושבים לעצמם "למה הוא יכול להיות שמח כל כך ואני לא?" או "למה לו יש הזדמנות להצליח בזמן שאני רק מתאכזב כל הזמן?" הילד לומד שהדברים הטובים שקורים בחייו יכולים לפגוע באחרים, ובייחוד באנשים שקרובים אליו שאותם הוא מעוניין לרצות.
קנאה מצד ההורים מופיעה לרוב כשהילד מגיע לגיל בגרות ויוצא לגלות את העולם בעצמו. במקום לראות את הילד כמקור לגאווה ולשמוח על כך שהוא פורח, הורים קנאים מרגישים שנלקח מהם דבר מה על ידו. הם מאמינים שהם יכולים לפתח מערכת יחסים נוחה ובטוחה עם ילדם רק אם תחושת הערך העצמי שלו תהיה נמוכה יותר משלהם.
אם אתם מרגישים שחוויתם גישה שכזו מהוריכם בילדות, גם מהעז הזה יצא מתוק. יש סיכויים גבוהים שלמדתם כיצד להתעלם מאנשים קנאים באלגנטיות, ואתם יודעים כיצד להתרחק מביקורות שליליות שמגיעות ממקום של קנאה. יכול להיות אפילו שאתם אנשים ששואפים למצוינות ומונעים קדימה דווקא על ידי חוסר הסיפוק של הוריכם, אך אם אתם עדיין מנסים להוכיח להם משהו על עצמכם ולרצות אותם, זכרו שהוריכם לעולם יהיו לא מסופקים ושום דבר לא ישנה זאת. יתרה מזאת, מחקרים רבים מראים כי רדיפה אחרי אישורם של אחרים רק מונעת מאתנו אושר. במקום זאת, שאבו כוחות ואנרגיות מאותם הדברים שאתם מעריכים בעצמכם ואל תתייחסו לדעותיהם של אחרים.
5. הורים שאינם פנויים רגשית
לרוב, כתוצאה מדיכאון או התמכרות לסמים או לאלכוהול, רגשותיהם של הורים אינם פנויים עבור ילדיהם, מה שמוביל למערכת יחסים בעייתית בין שני הצדדים. הורה שנעדר רגשית למשך תקופות ארוכות אף משפיע באופן שלילי על הכימיקלים שמופרשים במוחו של ילדו. במקרה של אמהות לדוגמה, קשר רגשי קרוב לתינוק עוזר לפתח במוחו מערכות ששולטות ברגשות, מחשבות, ארגון ותכנון, וכן מגדיל את התפתחות קולטני הקורטיזול שבמוחו, מה שמסייע להתמודד עם לחץ בעתיד. כשהקשר הרגשי מנותק, דועכת ההתפתחות של אותן המערכות.
ילדים שגדלים עם הורים שאינם פנויים רגשית בשל דיכאון למשל, עלולים לראות את תפקידם בחיי הוריהם כמגנים או מנחמים עיקריים. הם ירגישו אשמים על כך שהם מאושרים בעוד שהוריהם אינם, וינסו לפצות על כך כל הזמן.
אם אתם מזדהים עם המצב הזה, יתכן שרגשות כמו עצב או שמחה ייראו לכם קיצוניים או מסוכנים, ואפילו כרגשות שרק אנשים מפונקים חווים. יתכן שאתם גם נוטים להאמין שצרכיהם של אחרים חשובים יותר מהצרכים שלכם, שעליכם תמיד לנהוג בבגרות ושאינכם יכולים לסמוך על אחרים שיהיו שם עבורכם. עליכם לקבל את העובדה שאתם מבוגרים כעת ולהתחיל לפקפק באופן שבו התנהגתם עד כה – היפטרו מתחושות האשמה שאתם חווים כאשר אחרים סביבכם אינם שמחים. ברגע שתבינו שאתם לא אחראיים לתחושותיהם של אחרים, יתחיל פרק חדש בחייכם שבו יהיה מקום לחוויות חדשות שאתם רוצים וצריכים לחוות.
כמה מילים לסיום על תיקון הילדות באמצעות חווית ההורות שלכם
המקרים שצוינו אולי נראים קיצוניים, אך הם כלל לא נדירים. כיום ישנה מודעות שונה מבעבר בנוגע לאופן גידול ילדים בריאים ומאושרים, ויתכן שהוריכם גידלו אתכם בדרכים שאתם תעדיפו לחסוך מילדיכם. אם זיהיתם שגדלתם עם הורים שהזיקו לכם, הפנימו שאתם יכולים לשנות את הווה והעתיד, אך לא את העבר. אם אתם הורים טריים בעצמכם, קבלו את החוויה הזאת כהזדמנות לשינוי ויצירת משפחה שונה לחלוטין. בחנו את הרגשות וההתנהגות שלכם, וודאו שאינכם גורמים סבל לילדיכם בדומה לזה שחשתם על בשרכם, ואמצו זאת כחוויה מתקנת למערכת היחסים שלכם עם הוריכם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: