את הטיול פתחנו באחת מהבזיליקות היפות והקדושות ביותר ברומא ובעולם הנוצרי. בנייתה של הכנסייה המרשימה הזו החלה במאה ה-4 בניצוחו של האפיפיור ליבריוס, והיא מעוצבת בסגנון קלאסי רומי, זאת על מנת להדגיש את השליטה של הכנסייה המערבית, כממשיכת דרכה של האימפריה הרומית.
מעל המבנה הייחודי מתנשא מגדל פעמונים שנבנה בשנת 1378, המתגאה בתואר המגדל הגבוה ביותר ברומא ומגיע לגובה של 75 מטרים. נכדי הגדול ביותר ביקש ממני לצלצל בפעמונים כפי שראה בסרט של וולט דיסני, הגיבן מנוטרדאם, שהתרחש דווקא בפריז. הרצפה שעשויה משיש בצבעי אדום וירוק בהחלט שינתה את כל מה שחשבתי בנוגע לעיצוב רומי עתיק, וכן יצירות האמנות המוצגות בכנסייה גרמו לי להשתהות דקות ארוכות בהערכתן. אין ספק שהייתי נשארת להתרשם מהמקום עוד זמן מה, אך הצפיפות שהתחילה להיווצר בשעות הצהריים גרמה לנו להמשיך בציפייה אל עבר היעד הבא.
מבקרים ומקומיים רבים טוענים באופן חד משמעי כי זוהי הכיכר היפה ביותר ברומא, וכעת גם אני נמנית על אותם האנשים שמסכימים כי מדובר באחת מיצירות האדריכלות המרשימות ביותר בעיר. צורת הכיכר הינה אליפטית, שכן היא הוקמה על חורבות של מסלול מרוצי סוסים.
האדריכל הדגול שאחראי ליצירת הכיכר הוא גם זה שעיצב את מזרקת ארבעת הנהרות המרהיבה שממוקמת במרכזה, בה אפשר להתרשם מהפסלים העצומים שמשרים אווירה של שלווה ונחת. את ההפוגה לשם צבירת אנרגיות מחודשות העברתי בבית קפה אותנטי נפלא, כשהקפה המהביל בו חימם את ליבי, תוך כדי צפייה באמני רחוב שהנעימו לי את השהייה במקום היפהפה הזה.
גבעת ג'אניקולו הינה מצוק ארוך שמשתרע לצד גדתו המערבית של נהר הטיבר, ואורכה הוא כ-5 ק"מ. בעת שטיפסתי במעלה הגבעה וככל שעליתי לגובה שמתרחק מפני הים, זכיתי להתרשם מנוף פנורמי עוצר נשימה של רומא המדהימה.
את משב הרוח הנעים שליטף את גופי והשקט המופתי שנעם לאוזניי לא ניתן לתאר במילים, מה שמעיד על העובדה שאתם מוכרחים לחוות זאת בעצמכם בפעם הבאה שאתם טסים לאיטליה. כמו כן, אל תפספסו את ההזדמנות להגיע למקום בשעות הבוקר המוקדמות ולצפות בזריחה שתיחרט בזיכרונכם לזמן רב.
אף על פי שבשנת 1784 הורה האפיפיור על סלילת דרך חלופית לויה אפיה המקורית, שמוכרת כ"ויה אפיה העתיקה", עדיין ניתן להתרשם מהדרך הישנה ולחזות בקברים עתיקים ובמערות קבורה תת קרקעיות שממוקמים בצדיה.
בקטע הליכה זה מצויה גם כנסיית דומינוס קוו ואדיס, שעל פי המסורת הנוצרית, בה פגש פטרוס את ישו ושאלו את השאלה הגורלית "לאן אתה הולך אדוני?" והשני השיב לו "לרומא, להיצלב בשנית". אם יצא לכם לצעוד באזור המרתק הזה, אני מציעה לכם להצטייד במדריך, בקבוק מים, כובע ונעליים נוחות.
אם אתם רוצים לחוות את רומא האמיתית, מדריכי טיולים ותיקים ממליצים בחום לבקר בטרסטוורה, הרובע ה-13 מבין ה-22 הרבעים שרומא מחולקת להם. רובע זה נמצא דרומית לקריית הוותיקן, ומשמעות שמו הינו "מעבר לטיבר", מאחר שהוא גובל עם נהר הטיבר.
באזור זה שוכנת הבזיליקה סנטה מריאה אין טרסטוורה, כמו גם מסעדות מצוינות רבות וחנויות מזכרות נפלאות. אני מוכרחה לציין שעם הגעתי לטרסטוורה, נהניתי מהשקט של השכונה אשר אפשר לי הפוגה מהאינטנסיביות של שאר אזורי העיר. אני וגם רבים אחרים טענו שהודות לאווירה ולשלווה של האזור הייחודי הזה, ספגנו מראות אותנטיים יותר משבשאר חלקי העיר ונחשפנו לתרבות הרומית והאיטלקית האמיתית.
אני מניחה שרוב האנשים שמעו על ציורי התקרה שבקפלה הסיסטינית עוד לפני שהם ידעו שהיא נמצאת בקריית הוותיקן ברומא, ועוד הרבה לפני שלמדו שהיצירה המוכרת צוירה על ידי מיכאלנג'לו. אף על פי שביקרתי בכנסייה בצעירותי, כיום אני מרגישה הרבה יותר בשלה כדי ליהנות מכל תנועת מכחול ובחירת צבע של האמן המוכשר הזה.
הקפלה היא מבנה מלבני שאינו מקושט ומעוטר כלפי חוץ ולו במעט, בדומה למבנים מסוף תקופת ימי ביניים ומתחילת תקופת הרנסנאס באיטליה. פרט טריוויה מעניין שלמדתי מביקור במקום הוא שמידות החלל המרכזי של המבנה עוצבו על פי מידות בית המקדש הראשון בירושלים. אתם מוזמנים להתרשם מהכנסייה המרהיבה הזו בעצמכם, באמצעות סיור ב-360 מעלות שיעניק לכם חוויה מציאותית ומהנה במיוחד.
כשהגעתי אל המבנה העתיק הזה, הסתכלתי עליו במשך דקות ארוכות מבחוץ, ולפתע נזכרתי בשיעורי תולדות האומנות אותם למדתי בקורס שעשיתי לפני שנים ארוכות, כך שהחלטתי לוותר על הדרכה מסודרת ופשוט הנחתי לעצמי לספוג את אווירת המקום.
כשנכנסתי פנימה אל בין כותלי הפנתאון, הופיע מולי מגוון עשיר של צבעים, בניגוד מוחלט למראה המקום מבחוץ, כך שלא הצלחתי להסתיר את התלהבותי. הפנתאון מואר באופן טבעי, הודות לפתח העגול והעצום שבמרכזה של הכיפה המרכזית, מה שמאפשר לחוות את ההרגשה של התושבים שהגיעו לסגוד לאלים בימים עברו. לבסוף, ישבתי על המדרגות שמשקיפות אל עבר הפנתאון, כדי להתבונן ביופי הנדיר ולחוות את האווירה הייחודית שרומא טומנת בחובה ואינה מהססת להעניק לכל תייר שרק מבקר בה.
התלבשתי במיטב בגדי הצנועים, השארתי את הכובע שלי בבית המלון, בהתאם לחוקי המקום, ויצאתי אל הכנסייה הגדולה ביותר בעולם, אל בזיליקת פטרוס הקדוש, הידועה כ"כנסיית האם" של הנצרות הקתולית. כשהגעתי למקום התלבטתי אם לאמן מעט את שריריי ולטפס את 323 המדרגות המובילות אל הפסגה, או שמא לשלם סכום כסף נאה שיוביל אותי לחלק העליון של הכיפה.
לאחר שהבנתי שכך או כך אוכל ליהנות מהנוף המרהיב של רומא, הרשתי לעצמי להתפנק... כשהמעלית הגיעה לפסגה זכיתי להתבונן בפסלים שהיו נראים כה קטנים קודם לכן, ולהתוודע לגודלם העצום. את ייחודה של פנים הכנסייה לא פשוט לתאר במילים, כך שאתם מזומנים לצאת לטיול וירטואלי עוצר נשימה, ולספוג את המראות הנהדרים שנטמנו עמוק בזיכרוני. לחצו על הקישור הזה כדי להתחיל את הסיור.
כשסיפרתי לחבריי שאני טסה לרומא, הם מיד אמרו שאסור לי להחמיץ את הביקור באמפיתיאטרון "הקולוסיאום", שכן מדובר בחוויה מדהימה שתחזיר אותי אחורה בזמן אי שם לשנות ה-80 לספירה, אך היות שכבר ביקרתי באתר המרשים הזה בעבר, החלטתי להגיע למקום אמנם פחות פופולרי אך מרהיב ביופיו כמעט באותה מידה - אל פורום רומאנום.
אתר זה היווה את מרכז רומא העתיקה וכן את מרכז האימפריה הרומית, וניתן להתרשם משרידיו העצומים עד ימינו אנו. אף על פי ההריסות הרבות שהקיפו אותי מכל עבר, הצלחתי לדמיין בראשי את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו במקום, את תהילתו של הקיסר הרומי ספטימוס סוורס, שעבורו הוקם שער ניצחון שמצוי בקצה הצפון מזרחי של הפורום, ואת שמחתו של טיטוס שהצליח להביס אותנו (את היהודים) במרד הגדול, אך לא זכה לראות לאן הגענו כיום. יש לציין שהכניסה לפורום הינה ללא עלות, ושילמתי רק עבור הדרכה קולית, כדי שאוכל להעשיר את ידיעותיי ולחלוק אותן.
אל מזרקת טרווי הגעתי בשעות הלילה, והופתעתי למראה מספר התיירים הרבים שגדשו את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה, על אף השעה המאוחרת. לפי האגדה המסורתית, השלכת מטבע אל מי המזרקה המכונה "מזרקת המשאלות" מבטיחה כי אותו האדם ישוב לבקר ברומא בשנית, מה שגרם לי להשליך למים מספר מטבעות מכיסי ללא היסוס.
בבוקר האחרון שנותר לי בעיר חזרתי לאותה המזרקה כדי לחזות ביופייה המואר על ידי קרני השמש החמימות, ובהחלט שמחתי שהחלטתי לבקר בה שנית. מדובר במזרקה הגדולה ביותר מתקופת הבארוק ברומא, והודות לפסלים המרהיבים שמציגים בגאון את אל הים, נפטון, לצד הטריטונים וסוסי הים, הרגשתי שזהו האתר שבהחלט מתאים לחתום בו את הטיול, עם תקווה שאכן משאלת החזרה למקום תתגשם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: