איך לעזור לאדם יקר שסובל מאלצהיימר או מבעיות זיכרון

• הציגו את הנושאים בבהירות – חלקו הוראות לפעולות קטנות, וחזרו עליהן פעם נוספת אם אתם חשים שהאדם לא הבין אתכם אולם חש נבוך לומר זאת. אפשרו לו להגיב, ואל תפריעו לו גם אם לוקח לו זמן להשיב לדבריכם. חשוב לציין שמוטב להימנע משימוש בשפה תינוקית או מתיילדת (שפה מומצאת).

• אפשרו לאדם לחוש שהוא מקבל החלטות – גם במקרים בהם אתם מציגים עובדות, נסחו את המשפטים כך שהאדם השני ירגיש שהחופש שלו לא נלקח ממנו. תוכלו לשאול "האם אתה רוצה עוף או כבד לארוחת הערב?" במקום לשאול "מה אתה רוצה לארוחת הערב?" או להציע "בוא ננסה ככה" במקום להצביע על טעויות אותן הוא עשה.

• עברו נושא אם השיחה נתקלת בקושי – אם אתם רואים שהשיחה עומדת להפוך לוויכוח, הציעו מיד הסחת דעת בדמות פעילות, כמו למשל טיול קצר, שתיית תה או כל דבר אחר שיכול להרגיע את שני הצדדים.

כיצד להתמודד עם שינויים באישיות ובהתנהגות

• שמרו על שגרה – השתדלו לבצע כמה שפחות שינויים בשגרת יומו של החולה, על מנת לאפשר לו להרגיש בשליטה ולדעת מתי דברים מסוימים יתרחשו. עדכנו אותו טרם ביצוע כל פעולה שגרתית כמו ארוחת ערב או צחצוח שיניים, כדי שיזכה ל"עוגנים" שיאששו שהכל כשורה.

• בקשו עזרה – ערבו את יקיריכם בפעולות היומיומיות על ידי בקשת עזרה במטלות פשוטות כמו עריכת השולחן או קיפול הבגדים. המטלות הללו יאפשרו להם להרגיש שהם לא מאבדים שליטה על המתרחש, יסיחו את דעתם מדאגות וימנעו חוסר הבנה.

• שימו דגש על הרגשות – אם אתם מבחינים בשינויים במצב הרוח של יקירכם שחלה, במקום לשאול "איך אתה מרגיש?" או "מה קרה?", ציינו את מה שאתם רואים באמצעות משפט כמו "אתה נראה מודאג, אני יכול לעזור?" 

• הקפידו להתייעץ עם רופא על בעיות התנהגות חמורות – במקרים חמורים כמו הכאה, נשיכה, הזיות או דיכאון, חשוב להתייעץ עם הרופא המשפחתי על מנת לקבל טיפול שימנע מיקירכם אפשרות לפגוע בעצמו או באחרים. חשוב להזכיר בפני הרופא גם שימוש קבוע בתרופות נגד בעיות רפואיות אחרות, שכן כמה מהן עלולות לגרום לתופעות לוואי של מחשבות שווא.

• התמודדו נכון עם בעיות שינה – בני זוג של חולים רבים מרגישים מותשים עקב חוסר המנוחה של יקיריהם בשעות הלילה, שעלול לגרום להם להסתובב ברחבי הבית ולהעיר את שאר בני הבית. על מנת להתמודד עם התופעה, נסו להגביל את תנומות הצהריים של החולה ואת צריכת הקפאין שלו בשעות הערב, עמעמו את האורות בלילה ונסו להפחית את רמות הרעש או הגירויים החיצוניים. בחלק מהמקרים, שגרת קריאה משותפת של ספרים אהובים לפני השינה עשויה לסייע ליקירכם להירדם בקלות רבה יותר.

• הגנו על החולה מפני חיטוט – חולים רבים עלולים להתחיל לנבור במגירות ובארונות כחלק מחיפוש אחר חפצים שהם מניחים שאיבדו. ראשית, ודאו כי זה אכן המצב ושלא מדובר בתופעת לוואי של רעב, שעמום או בעיות נוספות שהחולה אינו מצליח לבטא במילים. בשלב הבא, הגנו על יקירכם באמצעות שמירה על דלתות נעולות, הוצאת מזון פג תוקף מהארון ומהמקרר והסתרת תרופות או חומרים שעלולים להיות רעילים. כדי להימנע ממצב בו החולה חש שמגבילים אותו, תוכלו להניח במגירה או בקופסה מסוימת אוסף של כמה מהחפצים האהובים עליו, ולהציב את המיכל בהישג ידו כך שיוכל להשתמש בו בכל עת בה יחוש חוסר מנוחה.

• בחנו היטב מקרים של פרנויה – בשעה שחולים רבים עלולים לגלות פחד מוגזם ולא מוצדק, חשוב לא להתווכח עמם ולבדוק כל מקרה בו הם מציינים שאדם אחר רימה אותם או גנב מהם. כיוון שקיימים לא מעט אנשים שמנצלים את האוכלוסייה המבוגרת, כדאי לשקול התקנת אמצעים שיעזרו לכם לוודא שאכן מדובר רק בטענות שווא. בכל מקרה, ודאו שיש ברשותכם זוג נוסף של משקפיים, מפתחות וכל דבר נוסף שהחולה עלול לאבד ולהניח שנגנב ממנו.

3. האתגר: שינויים בקשר הזוגי והאינטימי

כיצד להתמודד עם שינויים בקשר הזוגי והמיני

• אל תפסיקו לבלות זמן יחד – גם אם אתם חשים שבני הזוג לא תמיד מעריכים את השהות שלכם איתם, חשוב שתדעו שזה לא המצב. בשעה שהם עשויים להתקשות להביע את תחושותיהם, הזמן המשותף חשוב להם והוא יכול להועיל מאוד בשיפור המצב הכללי שלהם. לפיכך, נסו למצוא דרכים חדשות לבילוי משותף יחד, בין שמדובר בצפייה בסרטים ישנים, התבוננות בתמונות ואפילו ריקוד קצר אם הם משתפים עם כך פעולה. 

• מצאו דרכים חדשות להבעת חיבה – בני זוגכם עשויים להעריך מאוד מחוות של חיבה גם אם הם אינם יוזמים אותן, כך שאין סיבה שתפסיקו להחזיק ידיים, לחבק אותם, ללטף את גבם בשעה שאתם משוחחים וכדומה. 

• היוועצו עם רופא באשר לקיום יחסי מין – בחלק מהמקרים בן הזוג החולה עשוי לאבד עניין בקיום יחסי מין, אולם במקרים אחרים בן הזוג הבריא עשוי להרגיש ש"זה לא בסדר" לקיים יחסי מין עם החולה במצבו החדש. אם בן זוגכם מגלה עניין ורצון להמשיך לקיים יחסים אך אינכם בטוחים אם מדובר בהחלטה הנכונה, התגברו על המבוכה והיוועצו עם הרופא המטפל באשר להתנהלות המומלצת.