טיול היסטורי בתוך הארנק הישראלי

מרבית הטיולים שאנו עורכים לוקחים אותנו אל מחוץ לביתנו ואל הטבע הפראי, או אל ערים ומרכזי תרבות מרתקים שבהם טרם יצא לנו לבקר. אך לא כל טיול היסטורי שצופן בחובו מידע מפתיע ומרתק מחייב אתכם לקום ולהתהלך בארץ, וישנם הרבה מאוד דברים שאתם יכולים ללמוד על ישראל ועל ההיסטוריה שלה רק ממבט אל תוך הארנק שלכם... מדריך הטיולים אורן כהנוביץ מזמין אתכם להצטרף אליו לטיול מרתק מהתקופה הרומית ועד לימנו אנו, ממטבע 10 האגורות ועד לשטרות הכסף העתידיים של מדינת ישראל. אתם תופתעו לגלות מה אפשר ללמוד במהלך טיול שכזה...

10 אגורות

המטבע ששוויו הוא הנמוך ביותר הוא עשר אגורות. על צדו האחד כתוב 10 אגורות ועל צדו השני מוטבעת מנורה עם שבעה קנים. למרות שכיום מגן דוד הוא הסמל היהודי המוכר ביותר, מגן הדוד מלווה את היהודים רק מימי הביניים והוא משמש כסמל גם בתרבויות אחרות. המנורה, לעומת זאת, מלווה את העם היהודי כבר אלפי שנים והיא סמל שמשמש רק את היהודים – ולכן המנורה היא הסמל של מדינת ישראל. המנורה המוטבעת על מטבע עשר אגורות דומה למנורה שהוטבעה על מטבעותיו של מתתיהו אנטיגונוס השני שהיה המלך החשמונאי האחרון. לאחר מותו בשנת 37 לפני הספירה, המלוכה הועברה ל"הורדוס הגדול", המסמל את תחילת השלטון הרומאי בארץ ישראל.

50 אגורות

על צד אחד של מטבע זה מוטבע נבל, כשלא מדובר במטבע הישראלי הראשון עם נבל, גם על מטבע 25 אגורות הישן הוטבע סמל דומה. הנבל הקשתי מזוהה ככינור דוד, הכלי בו ניגן דוד המלך, ואם תסתכלו מקרוב, תראו ששלושה מיתרים חורגים מהנבל, הסיבה לכך היא כדי להקשות על זיוף המטבע. על הצד שני, שבו מוטבע ערך המטבע, יש משהו מעניין... לא כתוב 50 אגורות כמו שניתן היה לצפות אלא 2\1 שקל. גם בשפת היום יום לא אומרים לרוב 50 אגורות (כמו בארה"ב או באירופה – fifty cent) אלא אומרים חצי שקל. הסיבה לכך היא שמחצית השקל הוא שם של מס מקראי. כל גבר יהודי חויב לשלם מחצית השקל לקניית קורבנות לבית המקדש. המס מוזכר בתורה וכתוב שכל אחד מעני ועד עשיר, חייב לשלם אותו. לעני אסור פחות ולעשיר אסור יותר. ההיגיון העומד מאחורי מס מחצית השקל הוא שכולם שותפים ולכולם תורמים חלק שווה בבית המקדש.

שקל חדש

2 שקלים חדשים

המטבע החדש ביותר שהוכנס למחזור רק בשנת 2007. האיור בצדו השני של המטבע הוא שתי קרני שפע וביניהם רימון. קרן השפע היא סמל לעושר והצלחה. המטבע דומה למטבעות שנמצאו מתקופתו של יוחנן הורקנוס הראשון שהיה שליט חשמונאי שהרחיב מאוד את תחומה של ממלכת יהודה במאה השנייה לפני הספירה. זהו המטבע הישראלי היחיד שעשוי מפלדה שמצופה בניקל ולכן עלות הייצור נמוכה במיוחד, שני שליש ממחיר ייצורם של שני מטבעות שקל חדש בעלי ערך זהה.

5 שקלים חדשים

בניגוד למטבעות ה"שנקל" (2 שקלים), שקל ועשר אגורות שעליהם מוטבע איור הדומה למטבע יהודי עתיק, על החמישה שקלים מוטבע איור של כותרת פרוטו איולית. כותרות אלו נמצאו באתרים מתקופת ממלכת ישראל (לפני כשלשת אלפים שנה). זהו המטבע הכבד ביותר בארנק שלכם והוא שוקל 8.2 גרם. כמו כן, אם אי פעם שאלתם את עצמכם מהי הגדרת צורתו המדויקת, מדובר במצולע בעל 12 צלעות שוות.

10 שקלים חדשים

זהו המטבע הישראלי בעל הערך הגבוה ביותר וכדי להקשות על זיופו, המטבע עשוי משתי מתכות. החלק הפנימי עשוי ארד מוזהב והחלק החיצוני ניקל. למרות שהעץ הלאומי של המדינה הוא הזית, גם התמר, המופיע על מטבע עשרה שקלים, הינו סמל לאומי. התמר הוא אחד משבעת המינים וידוע בכך שכל חלקיו שימושיים. הפירות למאכל, הסיבים לחבלים, העלים משמשים כסכך והגזע לבנייה. בנוסף, המילים "גאלת ציון" מעטרות את המסגרת של המטבע באותיות עברית מודרנית ועתיקה.

שטר 20 שקלים חדשים 

שטר 50 שקלים חדשים

השטר החדש של 50 השקלים המציג איור של שאול טשרניחובסקי, נכנס לשימוש החל מ-2014 והוא מציג את הפרופיל של הרופא והמשורר המפורסם על רקע עץ הדר עטור פירות, בהשראת השיר "הוי ארצי מולדתי". על הצד השני של השטר ניתן לזהות ברקע עמוד בסגנון הסדר הקורינתי, שהיה אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה. הסיבה לבחירה בעיצוב זה נבעה מתרומתו של טשרניחובסקי לתרגום ספרות יוון העתיקה.

שטר 100 שקלים חדשים

על צדו האחורי של שטר חמישים שקלים יש איור של ירושלים, בירת ישראל, אך על שטר מאה שקלים יש איור של פקיעין, ישוב קטן בגליל. למה ישוב כה קטן מקבל כזה כבוד גדול? בזכות הדמות בצדו הקדמי של השטר... יצחק בן צבי כיהן כנשיא השני של מדינת ישראל אבל לפני כן הוא היה היסטוריון, חוקר ארץ ישראל ויהדות התפוצות. בשנות ה-20 הוא נפגש עם מספר משפחות יהודיות שחיו בפקיעין במשך דורי דורות ולחלוצים שהגיעו לארץ הייתה זו תגלית גדולה. ידוע היה שיהודים חיו בארבע ערי הקודש – ירושלים, חברון, צפת וטבריה, אבל בכולם התגוררו יהודים שחיו מתרומות שנאספו עבורם מחוץ לישראל והנה, נמצאו יהודים עובדי אדמה שלא גלו מאדמתם ולמרות כל הקשיים נשארו בגליל. החלוצים, ובן צבי עצמו, רצו להידמות לאותם יהודים עובדי אדמה ולכן פקיעין הפכה לסמל וזכתה לאיור על השטר.

יצחק בן צבי חקר את עדות ישראל השונות ובטקסט לצד דמותו מופיעים דברי הפתיחה שלו במפגש עם עולי תימן. הצריף שניתן לראות מאחוריו הוא ביתו, הוא היה ידוע כאדם פשוט וצנוע שחי בצריף זה גם בזמן כהונתו כנשיא. הוא התעקש ששכרו לא יעלה ולאחר עשר שנים (הוא היה הנשיא היחיד שנבחר לשלוש קדנציות) שכרו היה נמוך בכ-30% מהנהג שלו, הכנסת ניצלה נסיעה שלו לחו"ל והעלו לו את המשכורת למרות התנגדותו.

שטר של 200 שקלים חדשים

זלמן שז"ר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל, מופיע על השטר בעל הערך הגבוה ביותר בישראל. שז"ר כיהן גם כשר החינוך הראשון ובתקופתו התקבל חוק חינוך חובה (1949) ולכן מאחורי דיוקנו ניתן לראות מורה שכותבת על הלוח 'שלום כיתה א". הטקסט לצדו הוא חלק מנאומו לאחר אישור חוק חינוך חובה. שז"ר הזכיר בדבריו שחכמי ישראל קבעו כבר לפני מאות שנים שמקום ישוב יכול להיחשב כעיר רק אם יש בו מורה, ושהקהילה כולה צריכה לממן את חינוך הילדים. בצדו השני של השטר מופיע איור של סמטאות צפת ודברים ששז"ר כתב על הצפייה לגאולה. צפת, אחת מארבע ערי הקודש, הייתה מרכז חשוב של תורת הקבלה וזלמן שז"ר עצמו הגיע ממשפחה חסידית.

בדצמבר 2015 נכנס לשימוש השטר הישראלי החדש ביותר נכון להיום, והוא מהדורה חדשה של 200 השקלים שעליו מופיע דיוקנו של נתן אלתרמן ועלי שלכת בהשראת השיר "פגישה לאין קץ". במהלך שנת 2016 אנו צפויים לראות שטרות חדשים של 20 שקלים (עם דמותה של רחל המשוררת) ושל 100 שקלים (עם דמותה של לאה גולדברג) שיכנסו גם הם לארנק שלנו ויתוספו לרשימת הסמלים ההיסטוריים והאישים המפורסמים שכבר היו בו בעבר.

הכתבה נכתבה במקור על ידי מדריך הטיולים אורן כהנוביץ, מנהל האתר travellingisrael.net