נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
מדובר בכרס שבולטת בעיקר בחלק הקדמי ולא בצדי המותן, בזמן שהירכיים והישבן בדרך כלל לא משתנים בצורתם בהתאם לבטן, ונותרים כפי שהיו. אם אתם מרגישים שאתם מסתובבים עם "חבית" שמחוברת לחלק הקדמי של גופכם, מדובר בכרס בירה.
התשובה מתנוססת כמעט במלואה בכותרת,כששתיית אלכוהול, כמו גם אכילת פחמימות מעובדות שאינן מכילות סיבים תזונתיים, הם הגורמים שאחראים לסוג הבטן הזה. בניסוי שנערך על כ-57,000 אנשים על ידי המרכז לחקר אלכוהול בדנמרק נמצא כי אלה ששתו יותר אלכוהול ביום הגדילו את הסיכויים שלהם באופן מובהק לפתח בטן תפוחה ומעוגלת. שומן בטני למעשה יכול להצטבר בגוף בשתי צורות: האחת בתור שומן תת עורי שנמצא ממש מתחת לעור, והשנייה יכולה להוסיף שומן לשכבת הצפק שעוטפת את דפנות חלל הבטן ואת חלקם הגדול של האיברים בחלל הבטן.
שומן בטני שכזה משתרע מהקיבה ועד לאגן הירכיים, והוא עלול לחלחל בין איברים חיוניים כמו המעיים והכבד. הסיבה לכך שהשומן מצטבר באותו המקום היא מכיוון שתאי השומן באזור זה רגישים מאוד להשפעות האינסולין, אותו הורמון ששולט בכמות השומן שמאוחסן על ידי הגוף. ד"ר שרה גוטפריד, מומחית להורמונים, מסבירה שהאלכוהול מאט את קצב חילוף החומרים ברמה של כ-70%, ואם שתיית האלכוהול הופכת להרגל, השומן מתחיל להיאגר, במיוחד באזור המותניים.
עליכם לשלוט על כמות הקלוריות שאתם צורכים, הן מבחינת מזון והן מבחינת נוזלים מתוקים או אלכוהול. אלכוהול גם מעורר תיאבון, כך שלאחר צריכתו בדרך כלל נוהגים לאכול יותר, והקילוגרמים שיתווספו יאוחסנו עמוק בתוך הגוף ובכך יהוו סכנה לבריאותכם ויהיו ניכרים במשקלכם. זו הסיבה שחשוב להקפיד על צריכה מתונה שלו ועל ביצוע פעילות גופנית, ובדרך שכזו תוכלו להיפרד לשלום מהבטן הבעייתית.
בטן זו בולטת כמו צמיג, במראה שמוכר גם כ"חלק העליון של המאפין" - כינוי זה מתאר את השומן שנגלה מעל לקו המותן, אשר בולט החוצה בעת לבישת בגדים צמודים שמבליטים אותו. כמו כן, סוג בטן זה בדרך כלל מתאפיין במרקם נוקשה, שמרגיש כמו בלון מנופח ששוכן במעמקי העור.
סוג בטן זה נראה בתחילת היום כבליטה שטוחה שאט אט מתנפחת, בעיקר לאחר סעודה. יש אינספור סיבות שיכולות להוביל לסוג בטן שכזה, וביניהן: פטריית שמר, שנקראת קנדידה, אשר מייצרת במעיים גז מאותם הסוכרים שאנו צורכים, מה שגורם לבטן להתנפח; ארוחות גדולות מדי שמובילות לעומס במערכת העיכול, מה שמקשה על פירוק המזון ועלול לגרום לנפיחות ולכאבי בטן; עוד בין הגורמים להופעת סוג הבטן הזה ניתן למנות שתיית משקאות מוגזים, צריכה מרובה של סיבים תזונתיים, או התקיימותה של תסמונת המעי הרגיז, שבדרך כלל מגיעה בד בבד עם גורמי חרדה או לחץ.
נסו לדבוק בדיאטה שאינה כוללת מזונות ומשקאות שמעודדים נפיחות, כמו מוצרי חלב, מסטיקים, משקאות מוגזים או ממותקים וכדומה, מאחר שהם מקשים על פעולת העיכול בגופכם. באופן כללי עליכם להימנע ככל הניתן ממזונות ששייכים לקבוצת FODMAP, כגון: ממתיקים מלאכותיים, חיטה, שום, בצל, דובדבנים, ארטישוק, סלק, כרובית, פולי סויה, תפוחים, משמשים, אוכמניות, בשרים מעובדים וכדומה. אם אתם רגישים ללקטוז, כדאי שתכירו את המדריך המלא לתחליפי החלב, שיקל עליכם בעת בחירתכם מה לצרוך.
הבטן מזכירה במעט את בטן הבירה, אך היא רכה ורפויה יותר ממנה ומשתרעת לצדדים. סוג בטן זה בדרך כלל מתחיל מתחת לחזה ויוצר מעין שומן צדדי שדומה מאוד לתיאור "החלק העליון של המאפין" שבסעיף הקודם.
בעת מצבי לחץ, הורמון הקורטיזול לוקח חלק פעיל בתגובת "הילחם או ברח", והוא זה שמסייע לשחרר סוכר למחזור הדם כדי שהגוף יוכל ליישם את מהות התגובה - לברוח או להגן על עצמו. אך אם אינכם עושים פעולה פיזית כמו שהגוף שלכם מצפה, לכל האנרגיה והסוכר הללו אין לאן להתפזר, והם נהפכים לשומן. אם אתם מצויים בלחץ כרוני, עתודות השומן הללו עוברות לבטן התחתונה כדי להיות בקרבת מקום לכבד, ובעת הצורך הן ישמשו כאנרגיה למצבי חירום אחרים.
יש לנסות להפחית את רמות הלחץ עם טכניקות הרפיה שונות כגון נשימות עמוקות, מדיטציה או שינה ערבה, כך שהגוף לא ירגיש שהוא צריך להתכונן ולהיערך להתקפה. כמו כן מומלץ לאכול כמויות קטנות של מזון ולעשות זאת לעתים קרובות, מה שיעזור לעצור את התנודות של ההורמונים, ביניהם קורטיזול. בנוסף, יש לאכול יותר פחמימות שמתפרקות לאט, כדוגמת שיבולת שועל וקטניות, ולהתחיל ללעוס יותר בכל ארוחה, מאחר שאכילה מהירה מדי עלולה לשדר לגופכם שאתם בסכנה.
אף על פי שככל הנראה סוג בטן זה מתהדר במותניים צרות, בכל זאת ישנו שומן עודף סביב קו הביקיני לצד שומן באזור הירכיים והישבן, מה שיוצר מראה שמזכיר בצורתו את זו של האגס.
לעתים ההסבר לעלייה במשקל ולאגירת השומן באזורים אלו אצל נשים יכול להיות נעוץ בדומיננטיות של הורמון האסטרוגן, אשר יכולה לנבוע מסיבה גנטית, מטיפול הורמונלי, מתפקודי כבד לא תקינים, מאסטרוגנים צמחיים וכדומה. כמו כן, ישנה אפשרות כי מדובר באנדומטריוזיס - מחלה גינקולוגית בה ניתן למצוא את תאי רירית הרחם מחוץ לרחם באזורים שונים בגוף. מחלה זו משפיעה על אחת מכל עשר נשים בתקופת הפוריות, ושלוש מתוך ארבע שנים בין הגילאים 30-50 יפתחו שרירנים (גידולים שפירים שכיחים) בשלב כזה או אחר.
חשוב לציין שנשים עלולות להגביר את רמת החשיפה שלהן להורמון האסטרוגן בעקבות צריכה מוגברת של הורמונים סינטטיים, שמצויים בבשרים מעובדים, במים, בשאריות של כימיקלים שנמצאים בפלסטיק או עקב שימוש בגלולות למניעת הריון. כמו כן, האסטרוגן אחראי ליצירת קווי המתאר הנשיים בגיל ההתבגרות וכן לישבן מעוגל, ירכיים גדולות ולמאגרי שומן נוספים שמוכנים לקליטת תינוק. עם זאת, במקרה שתאי השומן באותם האזורים רגישים יתר על המידה להורמונים נשיים, הגירוי ימשיך להתקיים והמשקל ימשיך להיערם ויעניק לאישה צורת אגס. לאחר גיל המעבר, אלא אם האישה ממשיכה לקבל טיפול הורמונלי, היא נוטה לאבד את השומן שמצוי בירכיים ובמותניים, מה שמשאיר את גופה בצורת תפוח יותר מאשר אגס.
הימנעו ממזון שעשיר בשומן רווי, אשר מקושר לרמות גבוהות מדי של אסטרוגן. כמו כן, הקפידו לאכול סיבים שקשים יותר לספיגה, כדוגמת זרעים או ירקות עם עלים ירוקים כמו תרד, שיכולים לסייע בהפחתת כמות האסטרוגן בגוף.
שלושה חודשים לערך לאחר הלידה, הבטן ברוב המקרים נשארת באותה הצורה, מה שיוצר מראה רפוי.
במהלך ההיריון והלידה שרירי הבטן נמתחים על מנת לאפשר לבטן ולרחם להתרחב בהתאם לתכולת הבטן שרק גדלה. לאחר הלידה שני הצדדים שנמתחו קודם לכן אמורים להצטמצם חזרה באופן טבעי. עם זאת, במקרה שנותרתן עם בליטה לא מחמיאה, הסיבה טמונה בדופן הבטן שלכן, שכנראה חלשה מדי מכדי להצליח לחזור לקדמותה.
כדי לחזור לגזרה הרצויה כמה שיותר מהר לאחר הלידה, עליכן להקפיד על ביצוע תרגילים לחיזוק רצפת האגן, שכמובן מומלץ להתחיל לתרגל לפני הלידה ולאורך ההיריון כולו. באופן כללי יש לחזק את שרירי הליבה ולבצע פעילות אירובית מגוונת כמו ריצה והליכה, זאת כדי להקל על שרירי הבטן ולסייע להם להתכווץ בחזרה לגודלם המקורי. יש לציין כי בהתחלה, ביצוע של תרגילי כושר לאחר לידה, בעיקר אם מדובר בלידה קיסרית, צריך להיות מפוקח ומאושר על ידי הרופא המטפל.
למעשה לא מדובר רק בשומן שמצטבר בבטן, אלא במראה נפוח שחל על כל חלקי הגוף, כולל הידיים, הרגליים, הישבן והירכיים.
בלוטת התריס היא בלוטה בצורת פרפר, רוחבה הוא חמישה ס"מ והיא נמצאת בצמוד לפני העור מתחת לגרגרת. בלוטה זו מפרישה הורמונים חשובים וביניהם הורמון התירוקסין ששולט במהירות עיבוד הקלוריות שבמזון. נמצא כי אחת מכל 13 נשים סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס, כך שלא מופרשת כמות מספקת של תירוקסין בגופה. פרופסור אשלי גרוסמן, מומחה לאנדוקרינולוגיה בבית החולים ברתולומיאו בלונדון, אומר כי בלוטת התריס אחראית על חילוף החומרים הכללי בגוף, כך שאם ישנה בה תת פעילות, הגוף לא מסוגל לשרוף את כל הקלוריות שנצרכות ביום, מה שהופך את אותן הקלוריות לשומן שנאגר בגוף.
ראשית יש להגיע לאבחנה נכונה ומדויקת ככל הניתן של מצב בלוטת התריס, ולא להניח שפשוט מדובר בעלייה במשקל כחלק טבעי מההזדקנות. כמו כן, מומלץ שתתוודעו ל-10 המאכלים שמשפיעים על פעילות בלוטת התריס.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: