נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
כולנו שומעים כמעט מדי יום על הסכנות שמאיימות על שלומם של ילדים, כמו בריונות, תאונות בבית הספר ובבית, התעללות על ידי גורמים שאמורים להגן עליהם ועוד. החשיפה הגבוהה לה זוכים בצדק המקרים הללו גורמת להורים רבים להרגיש כאילו העולם של היום מסוכן בהרבה מזה שבו אנו גדלנו, והתוצאה היא שהורות מגוננת ואפילו חרדתית הפכה לקו המנחה בו בוחרות לא מעט משפחות בשל הרצון להגן על ילדיהן מכל דבר שעשוי לפגוע בהם.
בשעה שאין ספק שכהורים אנו רוצים לוודא שילדינו לא יפגעו בשום צורה, הגנה מוגזמת עשויה למנוע מילדינו ללמוד, להתפתח ולאגור חוויות, כמו גם להפוך לאנשים עצמאיים ובעלי ביטחון. המידע הבא יעזור לכם להשתחרר מהפחדים שמלווים אתכם על ידי מציאת האיזון בין החופש האישי של הילדים לבין ההגנה החשובה על שלומם, ויסייע לכם להבחין בין החשש ההגיוני והמוצדק לבין מעשים שעשויים להזיק להם בעתיד.
|
 |
|
נזקי הורות חרדתית
פעמים רבות אנו עשויים להעדיף שילדינו יעבירו את כל זמנם הפנוי תחת פיקוחנו, ועל כן לעתים מונעים מהם את האפשרות לנסוע לבד בתחבורה ציבורית, להפעיל תנור או להשתמש בסכין. המחשבה שעומדת מאחורי המעשים הללו היא הרצון להגן עליהם, אך עם זאת, מעשה שכזה מקשה על ילדינו לרכוש את הכלים הנכונים על מנת לפתור את הבעיות שלהם, ללמוד לנהל משא ומתן ולהתמודד עם קשיים בעצמם ללא התערבות של אדם מבוגר או בעל סמכות. הפסיכולוג ויועץ ההורות, ד"ר מייקל תומפסון, מציין כי התוצר של ההורות החרדתית הוא שילדינו מקבלים מאיתנו תחושה שהם לא יכולים להתמודד בעצמם עם בעיותיהם, מה שגורם לכך שבשלב מסוים הם עלולים להאמין שבלעדינו הם לא יוכלו לתפקד.
חשוב לזכור, מוסיף ד"ר תומפסון, כי התפקיד שלנו כהורים הוא לא רק להגן על ילדינו, אלא גם להכין אותם לעולם. למרות שלא פעם נחשוב שילדינו יוכלו לעשות את הדברים הללו כשיתבגרו, הזמן שלהם תחת פיקוחנו הוא למעשה הזמן שבו קיימת האפשרות לתרגל וללמוד את הכישורים שהם יצטרכו כדי לשגשג ולהצליח בעתיד. במילים אחרות, מבוגרים רבים שמתקשים להסתדר במקומות חדשים, להכיר אנשים חדשים ולפתור בעיות, לא למדו זאת מספיק בילדותם.
|
 |
|
כיצד ניתן לתת לילדינו חופש רב יותר באופן בטוח?
אחד מהדברים החשובים ביותר שעלינו לעשות כהורים הוא לחזק בראשנו את הרעיון שילדינו מכירים ביכולות שלהם ואינם חוששים לצאת להרפתקאות על מנת לבחון אותן, תוך שאנו מלמדים אותם את הדרכים לעשות זאת באופן שיהיה בטוח עבורם. 10 הטיפים הבאים יעזרו לכם להשתחרר מהפחד להעניק חופש לילדיכם, על ידי נקיטה בצעדים קטנים וחשובים:
1. הכירו את השכנים שלכם
הורים רבים חוששים להשאיר את ילדיהם לבד בבית, לתת להם לחזור לבד מבית הספר או להישאר אצל חברים עד שעה מאוחרת, מהסיבה הפשוטה שהם אינם יודעים כיצד יתמודדו הילדים עם בעיות שונות מבלי ההכוונה והייעוץ שלהם. עד לפני כמה שנים, כאשר ילדים היו מבלים את כל זמנם הפנוי מחוץ לבית בחברת ילדים אחרים, הם הכירו טוב יותר את השכנים שלהם וכך גם הוריהם. כיום, קל מאוד לגור בבניין זמן רב מבלי להכיר באמת את האנשים שסביבנו או להיעזר בהם. הקדישו מזמנכם על מנת להכיר כמה שיותר שכנים, בין שיש להם ילדים ובין שלא, ובחרו את אלה שעליהם ניתן לסמוך על מנת שיהפכו ל"אנשי הקשר" שלכם במידה והילדים יזדקקו לעזרה. גם אם לא תרגישו בטוחים להשאיר אצלם מפתח לעת הצורך, תרגישו רגועים יותר אם תדעו שיש אדם אליו ילדיכם יוכלו לפנות בזמן שהם נמצאים לבד.
2. צרו "מרחב חופש" בבית
הורים רבים לילדים צעירים שכבר יכולים להעסיק את עצמם לבדם, עדיין חשים צורך לגשת לחדרם כל כמה דקות על מנת לוודא שהכל כשורה. צורת התנהגות שכזו קוטעת את הריכוז של הילדים, מפריעה להם לשחק לבד וגורמת להם עם הזמן לחפש ללא הרף אחר תשומת הלב של ההורים. במקום להתייחס אל זמן הבילוי לבד כאל עונש, למדו את הילדים להגיב אליו כאל פרס על כך שהם כבר בוגרים ועצמאיים. שאלו את עצמכם מדוע אתם ניגשים אל הילדים פעם אחר פעם: האם אתם חוששים שהם משתעממים או שמא שהם מבצעים פעולות שעלולות לסכן אותם? עשו כל שביכולתכם על מנת ליצור "מרחב חופשי" באזור מסוים של הבית. המשמעות היא יצירת אזור נטול סיכונים, כמו שקעים בקיר, ארונות כבדים או כלים חדים, בו יוכלו הילדים לשחק בעצמם מבלי שתצטרכו להתערב פעם אחר פעם.
|
 |
|
3. אפשרו לילדיכם לטפס לבד
אימהות ואבות רבים מבלים לא מעט זמן בגני שעשועים בסיוע לילדיהם לטפס למקומות שאליהם הם לא יכולים להגיע בעצמם, וכעבור כמה רגעים נאלצים לשוב ולעזור להם לרדת מאותם המתקנים. התוצאה של כל התהליך היא פעילות בה הילד לא עושה דבר בעצמו, שמערבת גם לא מעט סיכון אם ההורה מביט לרגע לכיוון אחר או אם הילד מועד. על מנת לאפשר לילדיכם חופש בגן השעשועים, קבעו לעצמכם כלל פשוט: אם הילד לא יכול לטפס למקום מסוים לבדו, נראה שהוא עדיין צעיר מדי להגיע לשם. הכלל הזה יאפשר לילדים לחקור את היכולות שלהם, בשעה שהם נמצאים אך ורק במקומות בטוחים שאליהם הם מצליחים להגיע בעצמם. כך תמנעו מהם ליפול בשעה שינסו לרדת ממקום גבוה מדי, ותוכלו לוודא שהם נשארים בטוחים יותר גם כאשר אינכם נמצאים במרחק נגיעה מהם.
4. במקום להפחיד, למדו אותם להגיב
בסקרים רבים שנערכו בקרב הורים במדינות שונות נמצא כי אחד הדברים שמפחידים אותם יותר מכל הוא שאדם זר ינסה לחטוף את ילדם. ואכן, בעידן בו אנו חשופים לידיעות אודות תקריות שונות שכאלה מרחבי העולם, אנו עשויים לחשוב שחטיפות הן סכנה הרבה יותר ממשית כיום ממה שהיא הייתה בעבר. בשעה שלא מעט הורים חושבים שהנחלת הפחד הזה בקרב ילדיהם יגרום להם להיות זהירים יותר, הם שוכחים לתת להם את הכלים להתנהל נכון יותר בקרב אנשים אחרים. אף על פי שמדובר באירוע לא סביר, למדו את ילדיכם מה עליהם לעשות בכל מקרה שהם נמצאים בצרה: כיצד לזהות שוטר, היכן נמצאת תחנת המשטרה הקרובה ביותר, למי כדאי לפנות ברחוב אם הם נמצאים בסכנה מיידית ואיזה מספר לחייג אם אינכם עונים להם. הידיעה שילדיכם לא יהיו רק מפוחדים או זהירים, אלא גם מוכנים יותר, תגרום להם ולכם להרגיש בטוחים ומוגנים.
|
 |
|
5. מצאו את הפעילויות המתאימות לעידוד חופש
ייתכן שנתקלתם כבר בעצות שממליצות לאפשר לילדים בגילאים שונים לבלות לבדם בגינת המשחקים או להגיע באופן עצמאי לחוג. מובן שלא בכל שכונה הדבר מתאפשר בשל כבישים עמוסים או קירבה לאזורים מסוכנים, אך עם זאת, חשוב שתזכרו שגם אם אתם חשים שילדיכם לא יכולים לעשות לבדם דבר אחד, אין זה אומר שהם לא יכולים לעשות גם דברים אחרים. חפשו כל הזמן אחר אפשרויות חדשות ובטוחות, שיוכלו לטפח את תחושת העצמאות של הילדים ולעודד אצלם בגרות ואחראיות. פעולות שכאלה יכולות להיות גם טיפול באח הצעיר, להכין לבד ארוחת בוקר שאינה כוללת שימוש בכלים חדים וכדומה.
6. למדו אותם לנווט בעצמם
הורים רבים חוששים שילדיהם ילכו לאיבוד ברחוב, אולם דווקא ילדים שמעולם לא התאמנו בהגעה למקום מסוים ללא ליווי מבוגר, יתקשו לנווט או לדעת מה לעשות כאשר הם בצרה. תחושת חוסר האונים הזו והקושי להתמצא בסביבתם עשויים ללוות אותם גם כאשר הם יתבגרו ואפילו כשילמדו נהיגה. מובן שאין המשמעות היא לאפשר לילדים צעירים להסתובב ברחוב ללא השגחתכם, אולם תוכלו לעזור להם לעשות צעדים קטנים וחשובים שיקלו עליכם ויטפחו את הביטחון האישי שלהם. שאלו את ילדיכם שאלות מכוונות כאשר אתם הולכים יחד ברחוב, למדו אותם לזהות מבנים שראו בעבר או נקודות ציון שיקלו עליהם לזכור מניין באו, ואם אתם עומדים לחלוף על פני חנות בה אתם רוכשים באופן קבוע מיץ או שוק עבורם, עצרו בפינת הרחוב ואפשרו להם להגיע אל החנות לבדם ולרכוש לעצמם את המשקה האהוב ללא עזרתכם.
|
 |
|
7. נהלו משא ומתן בחוכמה
כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר או בבני נוער שדורשים מכם חופש רב יותר, נהלו עמם משא ומתן באופן שיאפשר להם לחוש שהשיגו את העצמאות שלה קיוו, תוך שאתם מרגישים שהם עדיין בטוחים ושניתן לסמוך עליהם. לדוגמה אם ילדיכם מבקשים לחזור מאוחר יותר מבילוי עם חברים, אינכם חייבים להסכים לכך שיחזרו בשעות הבוקר המוקדמות. הוסיפו חצי שעה נוספת לזמן שקבעתם להם בעבר, ובדקו אם הם מצליחים לחזור בזמן. אם יצליחו לעמוד בכך, תוכלו להסכים לדון שוב בסוגיה אחרי מספר חודשים.
8. הגדילו את רמות החופש במקביל להגדלת רמות האמון
אחד מהדברים שמפחידים אותנו ביותר בתור הורים הוא המחשבה שילדינו יקלעו לצרה עליה לא נדע דבר. ילדים ואפילו בני נוער עדיין נזקקים לעזרתנו לא מעט, אך הכלי החזק ביותר שיש לנו על מנת לוודא שנהיה מודעים לכל מה שעובר עליהם הוא האמון שלהם בנו. אם ילדיכם ידעו שהם יוכלו לספר לכם הכל מבלי שתשפטו אותם לחומרה או תגרמו להם לחוש בושה בעצמם, הם יבקשו את הסיוע שלכם בכל בעיה בבית או בבית הספר. הסבירו להם שיוכלו לחזור מאוחר יותר, אם תדעו בוודאות שישלחו לכם הודעה מדי חצי שעה למשל. אל תשכחו להזכיר לילדיכם שאתם דואגים להם אך בו בעת סומכים על שיקול דעתם, דבר שיאפשר להם למשל להתקשר אליכם ללא חשש אם יתעכבו לחזור מהבילוי.
|
 |
|
9. נהלו את גישת "זה שלי ואתה רק משתמש בו"
ללא קשר למה שצוין בסעיף הקודם, כשמדובר בטלפונים, מחשבים, מכוניות ועוד, הגישה המנחה שלכם צריכה להיות שמדובר ברכוש משפחתי שאתם מלווים לילדיכם. יחס זה מעביר את המסר כי לצד החופש שמוענק לילדיכם בכל הנוגע לשימוש במכשירים הללו, יש לכם את הזכות והאחריות, כבעלים של הרכוש, לדעת היכן המכשירים נמצאים ואיזה שימוש נעשה בהם. זכותכם לדעת היכן נמצא הרכב אם ילדיכם המבוגרים נוהגים בו, ולהתעקש על השעה בה הוא יוחזר לבית. בכל הנוגע לילדים צעירים, הקפידו לתדרך אותם כיצד לגלוש באינטרנט באופן זהיר, שוחחו איתם על קבוצות הווטסאפ שהם חברים בהן וכדומה. אין הכוונה להפר את פרטיותם של הילדים, אולם אם אתם שמים לב לשינויים במצב רוחם או בהתנהגותם הכללית, גלו מעורבות ובקשו מהם לדבר אתכם על מה שמתרחש במחשב או בסמארטפון שלהם.
10. שאלו את עצמכם את השאלות הבאות בכל פעם שאתם מצויים בהתלבטות
הורות היא מטלה שכוללת לא מעט התלבטויות וחששות, וגם לבחירות הבטוחות ביותר יש מחיר שילדינו עשויים לשלם. אם אתם רוצים לוודא שאינכם אסירים של חשש לא הגיוני, שאלו את עצמכם:
המענה לשאלות הללו יאפשר לכם להתקדם הלאה, להשתחרר בקלות רבה יותר מהפחדים ולהפוך את ילדיכם למבוגרים העצמאיים שאתם מצפים שיהיו. אין ספק שמתן חופש לילדים הוא דבר מפחיד, אבל ככל שתתמידו לעשות זאת לאט ובזהירות, תגלו איך אתם משתחררים מהדאגה ואיך ילדיכם מפתיעים אתכם בבגרות וביכולות שלהם בכל פעם מחדש.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: