נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
מאת: יואב אבניאון |
|
בימים אלה כל הבא ויוצא מירושלים מבחין בשני פרויקטים גדולים: הגשר של כביש 1 בסיבוב מוצא וגשר הרכבת האדיר מעל נחל שורק. שני המבנים האלו גרמו לי לחשוב על שאלה מאוד מעניינת, מה נותר בארץ מגשרים שנבנו מאות ואלפי שנים לפני זמננו? כדי לענות על השאלה הזו, ננסה לרכז בכתבה הבאה את פרטי הגשרים שנבנו עד סוף המאה ה-19. יש לציין שגשרים רבים נבנו החל מראשית המאה ה-20 (בקו רכבת יפו-ירושלים, רכבת העמק, הרכבת העות`מנית לסיני ועוד) אך אותם הוצאנו מתחום סקירה זו. נתייחס לגשרים המתפקדים עד היום וגם לשרידים חלקיים ונתמקד בגשרי דרכים בלבד, שהרי נבנו בישראל גם גשרים המהווים אמות מים.
|
|
כדי לקבל פרספקטיבה בינלאומית נתחיל ונציין שגשר ארקדיקו (Arkadiko) המיקני ביוון נחשב לאחד מהעתיקים ביותר בעולם ומתוארך לשנת 1250 לפני הספירה לערך - מועד המקובל לתארוך יציאת מצרים. הגשר הנמצא בחצי האי פלופונס הינו באורך 22 מטר ורוחבו 2.5 מטר, והוא נועד לאפשר מעבר מרכבות. |
 |
| מקור: ויקיפדיה |
|
גשר קדום נוסף נמצא בעיר באלקנטארה בספרד, והוא נבנה על יד הרומאים בשנת 104 לספירה. |
 |
| מקור: ויקיפדיה |
|
אז מה אפשר לראות אצלנו? הנה רשימת גשרים ושרידי גשרים בישראל מהקדומים למאוחרים:
ימי בית שני
קשת רובינסון
קשת זו נמצאת בקצה הדרום מערבי של הר הבית והיא שריד של אחד המֶחְלָפִים הראשונים בעולם. היא נקראת על שם המתעד האמריקאי שלה, הארכאולוג אדוארד רובינסון, שחקר את ירושלים בשנת 1838.
|
 |
|
הקשת חצתה את הרחוב המרוצף שלמרגלות הכותל המערבי מקצה לקצה. שרידי הרחוב ואומנת הקשת הקיימים עדיין, מלמדים כי היא נמתחה לאורך 15 מטרים; רוחבה היה 13 מטרים ומשקלה המשוער היה כ-1,600 טון. המחלף להולכי רגל נבנה כנראה בימיו של המלך אגריפס השני (נינו של הורדוס) סביב שנת 50 לספירה וימיו היו קצרים ביותר: בשנת 70 לספירה חרב המבנה יחד עם בית המקדש והעיר כולה בשל אירועי המרד הגדול ברומאים.
|
 |
| מקור: ויקיפדיה על פי מודל במוזיאון מגדל דוד |
|
קשת וילסון - מסתורין וחילוקי דעות
קשת זו נגלית לעיני כל מי שנכנס למתחם המקוּרה שצמוד מצפון לרחבת תפילת הגברים בכותל המערבי. הקשת היא יצירת מופת הנדסית ונושאת גשר הקרוי על שמו של החוקר הבריטי צ`ארלס וילסון, שגילה אותה בשנת 1864. בעבר הגשר חיבר את העיר העליונה של ירושלים עם הר הבית. הקמרון המזרחי ביותר של הגשר, הנשען על הכותל המערבי, מכונה קשת וילסון (לא להתבלבל עם קשת רובינסון!), והוא כפול בגובהו וברחבו משאר קמרונות הגשר. מעל קשת וילסון, בקצהו המזרחי של הגשר, ניצב בימי הבית השני אחד מארבעה שערי הר הבית בכותל המערבי. ישנם חילוקי דעות בין החוקרים לגבי גילו של הגשר והסברות נעות מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה האומאית. זהו טווח שמשתרע על פני כאלף שנים, אך לא משנה איזה מהצדדים צודק, בכל מקרה מדובר באחד הגשרים הקדומים המרשימים ביותר שנבנו בארץ.
|
 |
|
גשרים רומיים - ביזנטיים
הגשר הרומי "הקטוע" בבית שאן
בתקופה הרומית-ביזנטית הייתה בית שאן (שאז נקראה סקיתופוליס) אחת הערים הגדולות בארץ. חשיבותה נבעה ממיקומה על צומת דרכים מרכזית ומכוח היותה מקור מים זמין. מצפון לעיר זרם נחל חרוד והיה צורך לגשר עליו כדי לאפשר תנועה נוחה מצפון.
|
 |
|
אורך הרחוב שנסלל על הגשר היה 18 מטר. המבנה האדריכלי השונה של כל אומנה מעיד על בנייה מחודשת של האומנה הדרומית. דומה כי הגשר היה בתחומי העיר והקרדו התמשך גם מצפון לו עד שער העיר הצפוני (שער דמשק). גילו של הגשר הוא כ-1500 שנה וכיום שמו הערבי של הגשר הוא ג`יסר אל-מוקטע ("הגשר הקטוע"), הואיל ושרדו ממנו רק שתי אומנות וקמרון האומנה הצפוני אף מזדקר עד מחצית גובהו. |
 |
|
שחזור הגשר - מבט ממערב:
|
 |
| מקור לשרטוט ולמידע: הגשר הרומי-הביזאנטי בבית שאן, מאיר בן-דב, קדמוניות חוברת 58-9 1982 |
|
הגשר המערבי מעל נחל חרוד סמוך לבית שאן
גשר זה, שנמצא ליד טחנת הקמת טחונת א-תום (טחנת תאומים), הוא ככל הנראה מהתקופה הרומית -ביזנטית.
|
 |
|
הגשר על הירדן סמוך לקיבוץ גשר
על נהר הירדן, ליד מקומו ההיסטורי של קיבוץ גשר, נמצאים שלושה גשרים; שניים מהם נבנו בתחילת המאה העשרים והשלישי קדום בהרבה.... גשר זה בבסיסו הוא רומי ועבר שיקום בתקופה הצלבנית והממלוכית. שמו "ג`סר אל - מג`מע" - Jisr el Mejamie "גשר הפגישה" - על שום מפגש נהרות הירדן והירמוך שמצפון לו. לפני שנים ספורות עבר הגשר רסטורציה בשותפות עם מומחים מאיטליה (בסיס רומי אחרי הכל...).
|
 |
גשרים ממלוכיים
הממלוכים היו מוסלמים ששלטו במצרים החל מהמאה ה-13 לספירה. הם כבשו את ארץ ישראל בשלבים החל משנת 1265 ולבסוף סולקו ממנה על ידי העות`מנים בשנת 1516.
גשר ליד אילת
בתקופה הממלוכית טופחה דרך עולי הרגל למכה (דרב` אל חג`). בין קהיר לראש מפרץ אילת מפרידים כ-420 קילומטרים ולאורך הדרך הארוכה הזו נבנו חאנים וגשרים רבים. את אחד מהגשרים השמורים ביותר האלו ניתן למצוא בירידה לכיוון אילת סמוך לערוץ נחל שלמה, שם הוקם גשר השמור יפה עד היום. על גשר זה נסלל בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת כביש מעלה אילת הישן.
|
 |
|
במעלה הדרך גילו הארכאולוגים ואלי ולורנס בשנת 1914 לוח אבן עם כתובת של אחרון השולטנים הממלוכים (קאנצוה אל ע`ורי), והדבר מעיד על כך שהוא בן כחמש מאות שנה, והדרך הישנה העבירה לכלי רכב עוברת עליו עד היום.
|
 |
|
גשר לוד - "מלך הגשרים"
רוב הנהגים שנוסעים על כביש הכניסה לאזור התעשייה הצפוני של לוד אינם מודעים לכך כי הם נוסעים על גשר בן כמעט 750 שנה. הגשר נקרא גם גשר ג`ינדס על שם כפר ערבי בשם זה ששכן בסמוך, וגם גשר בייברס - השולטן הממלוכי שבפקודתו הוא נבנה. אורכו של הגשר 30 מטר, רוחבו 13 מטר והוא כולל 3 קשתות: המרכזית בגובה 6.5 מטר והצדדיות בגובה 5 מטר. הגשר נבנה על נחל איילון, ככל הנראה על יסודות רומיים-ביזנטיים. משני צדדיו מצויות כתובות המלוות בתבליטי ברדלסים - סמלו של השולטן בייברס. הגשר נבנה בשנת 671 להיג`רה, שהיא שנת 1273 לספירה.
|
 |
|
אם אתם עוברים באזור, עצרו בצד הדרך בבטחה ורדו להביט בגשר ובכתובת: "בשם האלוהים הרחמן והחנון ותפילתו על אדוננו הסולטן האדיר - א ט`אהר רכן א-דין בייברס בן עבדאללה בימי בנו אדוננו הסולטן המלך א-סעיד נאצר א-דין ברכת ח`אן ינצור את ניצחונותיהם ויעניק להם סליחה. וזה (נעשה) בהנהלת העבד הנכנע הזקוק לרחמי אלוה, עלא א-דין א-סואק, יסלח אלוהים לו ולשני הוריו בחודש רמאד`ן שנת שש מאות שבעים ואחת". |
 |
|
כקילומטר וחצי מדרום לגשר זה - סמוך לצומת גינתון יש גשר ישן נוסף - אשמח לפרטים עליו.
"הגשר הקופץ" ביבנה
אחיו התאום כמעט של גשר לוד, שעד לפני כמה שנים עוד היה בשימוש. הגשר הזה זכה לשמו בעקבות העובדה שהוא אינו אופקי, והמכוניות שהאיצו את נסיעתן קפצו בעברן את שיאו. זהו גשר דומה לגשר שבלוד, שגילו מוערך בכ-700 שנה, אך אין כאן כתובות.
|
 |
|
הגשר על נחל שקמה
גשר זה נמצא ממזרח לכביש 4 מול המושב נתיב העשרה. הוא נבנה בתקופה הממלוכית ושיטפונות חורף הרסוהו. גילו הוא כ-700 שנה.
|
 |
|
אחד משלושת הקמרונות (הדרומי) שרד בשלמותו: |
 |
|
|
|
גשר בנות יעקב
גשר מפורסם על נהר הירדן המחבר בין הגליל לגולן. דרך היסטורית הובילה מכאן לדמשק בעבר, אך למרבה הצער המבנה המקורי לא שרד ורק תמונה שלו משנת 1913 מעלה נוסטלגיה.
|
 |
| צילום משנת 1913 מקור ויקיפדיה |
|
לימים הוקמו בסמוך למקום גשר צבאי ממתכת וגשר כביש חדש. גשר הקנטרה
גשר זה ממוקם על נחל חרוד והוא נושא אמת מים וגם מעבר רגלי. במקור היו שלוש קשתות וכאשר התמוטטה אחת מהן בתקופת המנדט היא תוקנה בעזרת בטון. המים כאן הובלו ככל הנראה לחאן אל-אחמר השוכן במבואות בית שאן. על פי עלון קק"ל העוסק בנחל חרוד, הגשר נבנה בתקופה הממלוכית.
|
 |
גשרים עות`מניים
ארבע מאות שנה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות`מנית. בניית חומות ירושלים, בניית העיר באר שבע וסלילת מסילת רכבת העמק - היו מפעלי הבניה הגדולים שנערכו בתקופה זו. מספר גשרים שנבנו על ידי שליטים קודמים שופצו ואחרים נבנו ללא עבר קודם. הנה אלה שנבנו עד שנת 1900:
גשר אשדוד
גשר מרשים בעל שלוש אומנות אדירות שהוקם בתקופה העות`מנית על בסיס גשר קדום מהתקופה הרומית. הגשר על נחל לכיש היה ידוע כ"ג`יסר איסדוד" על שם הכפר הערבי הגדול ששכן מדרום לו עד 1948. במלחמת העצמאות פוצץ הגשר וכאן נעצר טור הצבא המצרי שפלש לארץ לאחר קום המדינה. לימים זכה בשל כך לשם הסמלי "גשר עד הלום".
|
 |
 |
|
גשר על סכר גיא בן הינום בירושלים (בריכת הסולטן)
הבריכה נבנתה על ידי סולטן סולימן ("המפואר"), בונה חומות ירושלים, סביב שנת 1540 לספירה. על הסכר התוחם את הבריכה מדרום נבנה רהט (סביל) לטובת העוברים והשבים וכתובת הוצבה כדי לפאר את השליט. הסכר הוקם כנראה על מפעל צלבני וממלוכי שעמד קודם במקום (על פי ניתוח שרידי טיח). גם היום משמש הסכר בן כחמש שנה ככביש פעיל!
|
 |
| מקור התמונה: ויקיפדיה |
|
גשר על נחל חרוד ליד קניון הבזלת
גשר זה נמצא ממזרח לכביש 90 ועליו עוברת דרך המובילה לעין חוגה. הגשר עובר מעל נחל חרוד ליד "קניון הבזלת". למרות שמו הפופולרי - "הגשר הרומי" הוא ככל הנראה מהתקופה העות`מנית וגילו כ-300 שנה.
|
 |
|
גשר ליד עתלית
על נחל מערות צמוד לכביש 2 ממערב, אל מול שרידי הכפר שיח` בוריך. כנראה עות`מני (פרטים וסימוכין יתקבלו בברכה).
|
 |
|
הגשר על הנהר הכחול
ואדי ל-זֵרְקַא (הנחל הכחול) הוא שמו הערבי של נחל תנינים שמעליו נבנה בעבר הגשר הזה. בשנת 1898 בעת ביקורו של וילהלם השני קיסר גרמניה בארץ, מכיוון שהקיסר הביע רצונו לרכב מחיפה לירושלים לאורך החוף דרך יפו, מיהרו העות`מנים והקימו את הגשר (כנראה על יסודות קדומים). בקרבת מקום נתגלו אבני מיל רומיות המעידות על דרך קדומה יותר שעברה לאורך החוף.
|
 |
|
לימים נהרס הגשר, אך הוא מונצח בשמו של הכפר ג`סְּר אֶ-זַּרְקָא. |
 |
|
הצילום באדיבות עמית מנדלסון
|
|
ולסיום, עוד כמה גשרים שיש לברר בנוגע גילם... כל היודע מידע בנוגע אליהם מוזמן לשתף אותו איתנו בתגובות.
גשר על נחל עמוד תחתון - כשני קילומטרים לפני שפך הנחל לכנרת.
|
 |
| הצילום באדיבות עמית מנדלסון |
|
גשרון מעל נחל חזורי - כשלוש מאות מטרים מצפון מזרח לנבי חזורי שבשיפולי החרמון. |
 |
|
ועכשיו אחרי שראיתם תמונות מגשרים בכל רחבי הארץ, קבעו לעצמכם מועד לצאת לשטח: הנה הצעתי לטיול "הגשרים של מחוז חרוד" בו תבקרו בחמישה גשרים, ארבעה עתיקים ואחד חדש. נקודת ההתחלה של הטיול שלנו היא גשר הקנטרה וסיומו במרכז המסחרי צים סנטר באזור התעשייה הצפוני בית שאן (על כביש 71). המסלול הוא חלק משביל עמק המעיינות המסומן בכתום (בנוסף לסימון השביל המקורי, אדום בתחילתו) והוא עובר באתרים הבאים: גשר הקנטרה וסלעי הטרוורטין המרשימים (רדו גם לתחתית הגשר), הליכה מצפון לנחל חרוד עד הגשר הרומי המערבי, טחנת תאומים, הגשר הקטוע (יש לרדת מהשביל בדרך סלולה ומסודרת לגיחה קצרה ומרשימה לגשר הקטוע - לא לפספס!). מנקודת הסיום סעו לקניון הבזלת בו תראו את הגשר העתיק לצד גשר מתכת חדש המתוח לרוחב הערוץ. אורך המסלול הרגלי כ-3 קילומטר בדרגת קושי קלה. |
 |
|
כתבה זו, שהציגה כ-20 גשרים עתיקים, מוקדשת למהנדסים ולבנאים הקדמונים שהפליאו בתכנון ובביצוע מבנים ששרדו עד עצם היום הזה. ואפרופו "גשר על מים סוערים" - בתקווה שנשכיל להרחיב את השימוש במשמעות השנייה של המילה "גשר": שנדע לקרב את המרוּחקים מאיתנו בּדעותיהם. |
| מחבר הכתבה יואב אבניאון הוא מורה דרך מוסמך בעברית ובאנגלית, מרצה, סא"ל במילואים, דור שמיני בארץ ומנהל האתר yoaview.com. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: