print header

המכתב שקיבלתי מאבא - סיפור מרגש על היחסים עם האנשים היקרים לנו

למרות שבמשך תקופה ארוכה לא היינו בקשר, אני מתגעגעת לאבי לעיתים קרובות.
 
בתקופות מסוימות אני נזכרת בו יותר ובאחרות פחות, אבל מאז שבתי הבכורה החלה את לימודיה בבית הספר התיכון יצא לי לחשוב עליו לא מעט, והצטערתי על כך שאין באפשרותי לספר לו על כל הדברים שהתרחשו בזמן שחלף.
 
המכתב שנשלח אלי לאחרונה הוכיח לי שגם הוא חשב כמוני.
 
מכתב מאבא
 
לפני מספר שבועות הגיע אל תיבת הדואר שלי מכתב שהיה ממוען אלי, אך על גבי המעטפה צוין שם משפחתי טרם הנישואין. כמעט והשלכתי אותו לפח מתוך מחשבה שמדובר בדואר זבל אך זה היה מכתב מהבנק, אלא שמעולם לא ניהלתי חשבון בבנק הזה... ברגע האחרון התחרטתי, ומשהו גרם לי לפתוח את המעטפה.
 
הייתה זו הודעה לגבי תוכנית חיסכון שאבא שלי פתח, ובה נאמר שעלי לפנות אל הבנק בדחיפות על מנת למשוך את הסכום. החלק המוזר הוא שלמרות שאבי נפטר לפני למעלה מ-3 שנים, מעולם לא ידעתי שתוכנית כזו קיימת.
 
התקשרתי אל הבנק מיד אחרי שקראתי את המכתב. בזמן שהמתנתי על הקו, חשבתי על כל מה שאוכל לעשות עם סכום הכסף המכובד שוודאי מחכה לי: לשלם את המשכנתא, להחליף רכב, לסגור את המינוס בבנק, לצאת לחופשה מפתיעה ואולי אפילו למכור את הדירה הנוכחית ולרכוש דירה חדשה.
 
מכתב מאבא
 
ככל שזמן ההמתנה התארך, הציפיות שלי מהסכום המפתיע הלכו ותפחו, ויחד איתן גם הכעס על אבי. מאז שהוריי התגרשו, כאשר הייתי בת 10, התערערו היחסים שלי עם אבי, וגם כאשר התבגרתי, כמעט שלא עשיתי מאמצים על מנת שנשמור על קשר.
 
כעת, מתברר שבזמן ששמעתי על מצבו הכלכלי שמנע ממנו לפנק אותי במתנות כפי שעשו שאר האבות, הוא נהג להפקיד ולשמור כסף בתוכנית שלא ידעתי עליה.
 
בטלפון אימתו את קיומה של התוכנית, וביקשו שבתור היורשת של אבי, אגיע לסניף על מנת לחתום על מסמכים ולקבל פרטים נוספים אודות הסכום העדכני.
 
כאשר הגעתי אל הפקידה בבנק והיא מסרה לידיי את התדפיס, כבר היו לי אינספור תוכניות לגבי מה שאוכל לעשות.
 
מכתב מאבא
 
האכזבה צפה על פניי כשראיתי שכל מה שציפה לי היה קצת יותר מארבעת אלפים שקלים. 
 
"את יכולה לראות מתי בוצעה ההפקדה האחרונה?" שאלתי את הפקידה.
היא הביטה במחשב ואז ציינה: "ב-22 לאוקטובר, לפני ארבע שנים."
במילים אחרות, במקום להתקשר אלי ביום הולדתי שחל בתאריך זה, הוא בילה בבנק וניהל את ענייניו הכספיים.
"וזו שלפניה?" שאלתי.
הפקידה הקלידה משהו, ואז ענתה: "ב-22 לאוקטובר, לפני חמש שנים." אחר כך היא הביטה במסך פעם נוספת, והוסיפה: "למעשה, נראה שהוא הקפיד להפקיד 100 שקלים באותו התאריך מדי שנה, לאורך כמה שנים טובות."
 
בטני התהפכה. "באיזו שנה הוא התחיל לעשות את זה?" שאלתי.
התאריך שציינה הפקידה, היה יום הולדתי העשירי.
 
מכתב מאבא
 
במשך כל הדרך הביתה לא הצלחתי לחשוב על שום דבר, למעט הבושה שחשתי מעצם המחשבה שהקדשתי לגובה הסכום שציפה לי. בזמן שהייתי משוכנעת לאורך השנים שאבא שלי לא חשב עלי, הוא הקפיד לחסוך מדי שנה למתנת יום הולדת עבורי. את הסכום שקיבלתי חילקתי שווה בשווה בין שלושת ילדיי, בתור מתנה מסבא שלהם. אין לי ספק שאבי היה גאה בי על כך.
 
המכתב מהבנק, שהיה למעשה מכתב מאבא שלי, הפך עבורי לתזכורת לכל הפעמים בהן בחרתי להיעלב מהאנשים היקרים לי ביותר. זאת, בזמן שייתכן שהם עשו כל שביכולתם על מנת להגן עלי, לתמוך בי ולאהוב אותי. במקום לחשוב, כמו רבים אחרים, שתמיד יהיה לנו את הזמן להשלים ולסלוח לסובבים אותנו, החלטתי לעשות כל שביכולתי על מנת לומר לאנשים שבחיי כמה הם חשובים לי בכל הזדמנות שתינתן לי, לפני שיהיה מאוחר מדי.
 

 

מקור: שירה ז.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.