נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
כהורים, רובנו מכירים את התסריט הבא: הילד מתיישב לאכול בשמחה, אבל ברגע שהוא נתקל בירקות בריאים, מנות שהוא לא מכיר או היעדר סוג המזון האהוב עליו, ממעיט לאכול או מסרב לחלוטין להתקרב אל הצלחת. ילדים רבים מגלים בררנות כלפי מזון ברמות שונות, וכיוון שחשוב לנו שהם יאכלו בריא ויקבלו את כל מה שהם זקוקים לו, אנו חשים לא פעם שזמני הארוחות הופכים לזירת קרבות וכעסים. 10 הכללים הבאים כוללים מספר עצות, רעיונות ופתרונות להתמודדות עם אכילה בררנית בקרב ילדים, והם יעזרו לכם להפוך את הארוחות למהנות ובריאות יותר עבור הסועדים הקטנים, ולרגועות יותר עבור כל המשפחה.
מטבע הדברים, אין דבר שאכלנים בררנים נרתעים ממנו יותר מאשר מאכל חדש לחלוטין שהם לא מכירים. אחת הדרכים היעילות ביותר להרחיב את התפריט של הילדים הוא לוותר על "הצנחת" מזון לא מוכר לצלחת, ובמקום להוסיף מאכל חדש להתחיל דווקא בהצגת סוג שונה של מזון מוכר. לדוגמה, אם הילד אוהב צ'יפס, לא להציע לו מיד חלופה בדמות בטטה, אלא להתחיל קודם כל בהצעת צ'יפס מתוצרת חברה שהוא עוד לא מכיר. לאחר שיתנסה במספר מותגים, תצורות או אופני הגשה שונים של צ'יפסף ותראו שלאט לאט הוא ניגש אל הצלחת בביטחון רב יותר, עברו להוספת מזון שדומה בטעם ובמרקם, כמו תפוח אדמה אפוי. בהמשך, עברו לפירה תפוחי אדמה, אחר כך לפירה עם רוטב ורק לבסוף לבטטה. הסיבה שהשיטה עובדת היא כי שרשרת המזון מותאמת אישית להעדפותיו של הילד, וקצב החלפת ה"חוליות" בשרשרת מותאם לצרכים שלו. בדרך זו, במקום לחוש לחץ מול מזון חדש לגמרי, הילד הולך בכל פעם צעד אחד בדרך אל היעד עד שהוא מצליח להגיע אליו בכוחות עצמו.
ילדים רבים התרגלו להגיע אל הארוחות כשהם לא לגמרי רעבים, אחרי שאכלו חטיפים לאורך היום או פשוט בגלל שהמרווחים בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב היו קצרים מדי עבורם. מובן שברגעים כאלה כל אחד מאיתנו הופך לבררן יותר, והרצון לאכול בריא יורד במידה רבה. זה לא אומר כמובן שילדים לא צריכים לאכול בין הארוחות, אבל קיים הבדל בין ארוחה קלה לבין מזון שהוא תוצר של "אימא, משעמם לי". אם אתם שמים לב שהילדים דורשים חטיפים אחד אחרי השני כשהם לא באמת רעבים, נסו לערב אותם בפרויקטים בבית, רשמו אותם לחוג, צאו איתם לגינה או ערבו את האחים הגדולים שלהם ובקשו שייצאו איתם לסיבוב. מעבר לשבירת השעמום, פעילות ספורטיבית גם מסייעת לפתוח את התיאבון, כך שהם יגיעו אל ארוחת הערב רעבים יותר והסיכוי שלהם להתנסות במזון חדש יגדל.
אם אי פעם הכנסתם לתיק של הילדים חטיפי גרנולה רגע לפני שהם יצאו מהבית או נתתם להם כריך עם ממרח כשאתם מזרזים אותם להיכנס אל הרכב, אפשר להניח שהתוצאות לא היו משביעות רצון. התסכול מחוסר היכולת לאכול בריא בתזזיתיות המאפיינת את שגרת הבוקר קיים בבתים רבים, ולפני שמנסים לשנות את התפריט של הילדים כדאי להתחיל בארגון השגרה עצמה. ותרו על ניסיונות ההאכלה של הרגע האחרון, והשתדלו לעשות את המרב במטרה להקדיש לפחות 10 דקות לישיבה על יד השולחן על מנת לאכול את הארוחה בקצב איטי יותר. נסו לשלב אפשרויות מזון שלא גוזלות זמן רב כמו פירות, יוגורטים או אפילו שייקים שניתן לשתות מתוך כוס. אווירה נעימה ורגועה יותר תהפוך את הארוחה מאיום לרגע משפחתי שהילדים עשויים ליהנות ממנו, מה שיכול לשנות את כל המשך היום עבורם. בנוסף, ברגע שתדעו שהילדים אכלו משהו בריא בבוקר, מעט מהלחץ בכל הנוגע לאכילה שלהם יוסר מעליכם, ולכן תלחיצו את הילדים פחות במשך שאר היום.
כולנו נהנים יותר ממזון כאשר הוא מוגש בצורה אסתטית ומעניינת, מוצאים את עצמנו "מזילים ריר" כשאנחנו רואים מה השולחן שלידנו במסעדה מקבל ולפעמים אף מוכנים לשלם על מנה יותר בשל כך. גם אצל ילדים, במיוחד הבררנים שבהם, העיניים אוכלות הרבה לפני הפה, ותצוגת המזון עשויה לקבוע האם הם יטעמו או יבחרו להתעלם ממנו. ילדים יחשבו שכרוב הניצנים טעים יותר כאשר הוא משופד על קיסם בין ירקות שהם כבר מכירים - ולא קצוץ בקערה כחלק מסלט, וחלקם יעדיפו לקטוף אותו מהגבעול במקום להרים אותו באמצעות מזלג. למרות שאף אחד מאיתנו הוא לא שף, כל אחד יכול למצוא את הדרך הטעימה ביותר לסדר את המזון טרם הארוחה. מצאו את צורת ההגשה שהילדים שלכם יתחברו אליה: סדרו ירקות חתוכים על מגש צבעוני במקום בצלחת הרגילה, מזגו את שייק הפירות לכוס מיוחדת במקום לספל הרגיל של הילד ועוד.
אפשרו לילד לגלות מה קורה "מאחורי הקלעים" על ידי הפיכתו לעוזר הראשי שלכם במטבח בחלק מהארוחות. הכירו לו את הרכיבים של המנות, חלקו לו מטלות ותחומי אחריות בהתאם לגיל והפכו את הארוחה מפעילות מלחיצה לפרויקט שהילד יתגאה על החלק שלו בו. במהלך ההכנה טעמו בעצמכם את המזון והציעו ממנו לילד, אפשרו לו להתנסות במרקמים ולהציץ אל הסירים. אם אתם רואים שהילד נהנה, שדרגו אותו לדרגת "הטועם הראשי" שיוכל גם להסביר ולייעץ בעת הגשת המנות לשולחן אודות המאכלים הטעימים ביותר שיצאו תחת ידיכם המשותפות. הכנסת הילד למטבח תאפשר לו לפתח מערכת יחסים עם סוגי מזון רבים, תהפוך את המנות הסופיות לפחות מאיימות ותלמד אותו מה נמצא בכל אחת מהן. התהליך הזה עשוי לגרום לחלק מהילדים להתיידד עם כמה מהרכיבים במטבח, ויעודד אותם להיפתח אל התנסויות חדשות בתחום המזון.
שלבו מזונות חדשים גם במשחקים מחוץ למטבח. שחקו עם הילד במשחקי ניחושים באמצעות הפעלת חושים שונים: מרקמים – הילד ייגע במזונות שונים (חלקם מוכרים וחלקם חדשים) עם עיניים מכוסות וינסה לנחש במה מדובר, מה המרקם מזכיר לו ולאיזה מזון אחר הוא דומה. ריחות – הילד יריח מספר סוגי מזון ויאמר איזה ריח הוא אוהב ואיזה פחות, מה הריחות מזכירים ועוד. טעימות – איזה מבין מספר טעמים דומים הוא המזון שהוא מכיר? איזה טעם דומה למשהו אחר? האם זה מתוק, מלוח או מר? וכדומה...
בנוסף להגשה אסתטית, יישמו גם את שיטת ההגשה בשלשות בכל הנוגע לצלחת של הילד. משמעות השיטה היא להקפיד לשים בצלחת שלו שני מזונות אהובים ומזון אחד חדש. הפגישה שלו עם מזונות שהוא מכיר תאפשר לו להרגיש שהוא נכנס לשטח מוכר, וכיוון שהחלק המוכר גדול מהאזור החדש והלא נודע, הילד יחוש שהאוכל נמצא תחת שליטתו והוא ייגש אל האכילה בלי להיכנס ללחץ.
מבט חושד או שאלת "מה זה?" בזמן הגשת האוכל, עלולים לגרום לרבים מאיתנו לנסות להסתיר את העובדה שמדובר באוכל בריא או חדש, לשקר לגבי שם הירק או להסתיר אותו תחת ערימה של מאכלים מוכרים. עם זאת, מדובר בשיטה שמצליחה לשכנע רק מעטים מבין הילדים הבררנים, בעוד שרובם המכריע מגלה בשלב מסוים של הארוחה שהמנה ששווקה להם בתור משהו אחד היא בעצם דבר אחר לגמרי. חלק מהילדים יפסיקו את האכילה באותו הרגע ואצל אחרים גורם ההפתעה עלול להוביל לחזרה אחורנית, ולהפוך אותם לבררנים יותר - אפילו לגבי מזון מוכר, במחשבה שאולי גם הוא עלול להיות הפתעה לא נעימה. אז במקום לייפות את המציאות, ספרו לילד על מה באמת מדובר והציעו לו לטעום. הראו לו שגם לשאר בני הבית יש את אותו המזון על הצלחת והם נהנים ממנו.
בעת הארוחה, רבים מאיתנו מבצעים את אחד משני הדברים הבאים: ראשית, אנחנו לוקחים על עצמנו את תפקיד השוטר, מתיישבים לצד הילד ומפקחים על מה שמתרחש בצלחת שלו בכל רגע נתון. השיטה הזו עשויה לגרום לילדים "לעשות דווקא" עקב הלחץ שחלקם חשים כשהם מפתחים תחושות רעות מידיות כלפי תכולת הצלחת – אם אימא יושבת על ידי, סימן שהאוכל לא טעים. במקום זה, במהלך הארוחה אל תסתכלו על הצלחת של הילד ונסו לדבר על נושאים אחרים. ייתכן שדווקא חוסר המחשבה על האוכל היא שתגרום לילד לאכול מתוך הסחת הדעת. במקביל, הימנעו גם משיטת הצבת היעדים. יעד כמו "תאכל 3 כפות", מבטל יעדים של אכילת כף או שתיים, שייתכן שדווקא בהם הילד מצליח לעמוד. אם הילד טועם בעצמו מהמזון החדש, אל תשכחו להחמיא לו על כך בסוף הארוחה, על מנת לסיים אותה בתחושה חיובית.
גם כאשר ילדכם מתחיל להתנסות עם מזונות חדשים על בסיס קבוע, הימנעו מלהפסיק לחלוטין לתת לו מזונות אהובים שהוא כבר מכיר, ועשו את ההמרה בצורה הדרגתית מאוד. קיצוץ פתאומי עלול לגרום לילדים לחשוב שהתקדמות בדרך הבריאה מובילה ל"הענשתם", כך שהם יחששו, יסתייגו ואף ייסוגו מהדרך החיובית שעלו עליה. לכן המתינו עד שהילד מרגיש נוח לחלוטין עם המזון החדש, צמצמו במעט בכמות של המזון המוכר, ובצעו את ההפחתה בצורה הדרגתית עד לצריכה שלו אחת למספר שבועות.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: