העוצמה והיופי של פרחי הלוטוס

הלוטוס בבודהיזם

בבודהיזם מסבירים את יכולת האדם להגיע למקום טוב יותר באמצעות פרח הלוטוס - כמו שהפרח צומח מהבוץ המלוכלך ומצליח לצמוח נקי ומרשים לכיוון האור, כך על כל אדם לשאוף להתקדם למעלה, לנקודה גבוהה יותר של ידע, אמונה, רוחניות וחוכמה, אפילו אם הסביבה שלו מקשה עליו. זאת אומרת שהכל תלוי בהחלטה של האדם, שכמו פרח הלוטוס - הוא פשוט צריך להשתמש בכוחו הפנימי ואז הוא יצליח להתגבר גם על המכשולים הקשים ביותר. 

הלוטוס בהינדואיזם

בהינדואיזם תופסים את פרח הלוטוס באופן מאוד דומה לבודהיזם, וכשהוא פורח הוא מסמל את האדם הרוחני שממלא את תפקידו ללא רצונות חומריים או רגשיים. למעשה היכולת להתנתק מרצונות "מזהמים" שכאלה מאפשרת חיים ללא השפעות מהנאות ארציות, וכך אפשר להגיע לשלמות רוחנית. כלומר, כשהאדם מתחיל להאמין בעצמו ולהיאחז ביכולתו האישית ובכוח שלו, אין לו צורך בפריטים ממשיים כדי להגיע לחיבור עמוק עם עצמו ועם הסביבה שלו.

הלוטוס בתרבות המצרית

בתרבות המצרית הלוטוס מייצג לידה מחדש: הוא פורח בזריחה ונסגר בשקיעה, אך הוא גם מזוהה עם המוות. בספרות המצרית מאמינים שאדם מת יכול להפוך לפרח הזה בעזרת לחשים וקמעות, ולכן הוא מסמל גם תחייה ותקומה. במצרים נהגו להשתמש בקני השורש של הצמח; טחנו אותם לקמח והכינו מהם לחם וכן משקה שלטענתם הביא לתחושת אופוריה. האגדה גם מספרת שהשמש נבראה מפרח הלוטוס ושהאלים של השמש מפיקים ממנו את הנעורים שלהם וכך לא מזדקנים. בנוסף, המצרים הביאו את הפרחים הללו כמתנה לאלים, כך שאם אתם מחפשים תוספת מקורית ומרהיבה לזר שלכם, אין בחירה טובה מזאת.

הלוטוס בתרבות ההודית

פרח הלוטוס הוא הפרח הלאומי של הודו, והוא מסמל כוח אלוהי, טוהר, יופי וחיי נצח. בתרבות זו מאמינים כי דמויות מרכזיות וחשובות מההיסטוריה נולדו מתוך הפרח הזה. בהודו גם נוהגים לפזר ממנו על מצבות וכך גם בטקסים לכבוד נשמות המתים. לפרח הלוטוס יש גם שימוש פיזי מעבר לדוגמה שיש ללמוד ממנו – משתמשים בו להפקת משחה שאליה מייחסים יכולות לעכב את נזקי הזקנה, למנוע מחלות לב, לרפא שלשולים והקאות ולטפל בחום ובצהבת.  

הלוטוס בתרבות הסינית

בספרות הסינית יש לא מעט דגש על פרח הלוטוס, וגם באגדות הללו ניתן למצוא דמיון רב לתרבויות אחרות. רוב הסיפורים באים להעצים ולחזק את האדם בדרך שלו על ידי לקיחת דוגמה מפרח הלוטוס הנקי והיפה שיוצא ממקום מלוכלך ועכור. התרבות הסינית הושפעה מהצמח בעיקר בתחום הספרות, השירה והציור – כשציור פרח הלוטוס נתפס כמדיטציה מטהרת, והשירה ניסתה להעביר את חווית הנפש של האדם בעת צפייה בפריחתו.

הבודהיסטים מאמינים שבכל מקום בו דרך בודהה, צמח פרח הלוטוס, כשכל צעד יצר צבע שונה. פרח הלוטוס מופיע בחמישה צבעים שונים, כשכל אחד מהם ניחן במשמעות רוחנית שונה ומרתקת, עליה יוסבר בהמשך.

לוטוס לבן

הפרח הקסום הזה הוא הנערץ והאהוב ביותר, ומזוהה כרחם של העולם. הוא מסמל את טוהר המחשבה, את הרוגע והשלווה של הטבע האנושי ויכולת הגעה לשלמות רוחנית.

לוטוס סגול

פרח מיסטי זה מתואר בכתות אזוטריות גם כפרח פתוח וגם כניצן. שמונת עלי הכותרת של הלוטוס הסגול הם הנציגים של הדרך המתומנת האצילה של בודהה: כל שמונת העקרונות של הדרך כוללים את הנתיב הנכון לשלמות ואחידות, ובסופה ייגמר הסבל ותושג הארה עצמית. הדרך הזו תעזור להשיל מעלינו את תאוות הבצע, השנאה והשקיעה באשליות ובחלומות. 

לוטוס אדום

הצבע האדום של פרח זה מסמל את הלב: אהבה חסרת תנאים ומניעים אישיים, ואישיות בעלת חמלה, תשוקה ואכפתיות. לוטוס אדום שעלי הכותרת שלו נפתחו מסמל טוב לב ונדיבות.

לוטוס כחול

את פרח הלוטוס הכחול קשה ואף נדיר מאוד למצוא, אך יש לציין שפרח זה גדל בנחל הירקון לפני שהזדהם. הוא מסמן חוכמה וידע ומסמל ניצחון על החושים. פרח זה מזוהה עם שליטה עצמית של האדם על הרוח והמחשבה שלו - עליו לשחרר את הדברים החומריים שבחייו ולהתמסר לרוחניות. 

לוטוס ורוד

הפרח העדין הזה מזוהה עם האלים החשובים ביותר בתרבויות שונות, ויש אומרים שהוא מייצג את בודהה הארצי, וחסידי הבודהיזם מאמינים כי לא מעט פעמים נוכל למצוא את בודהה יושב לצד או על גבי הפרח הזה. למעשה, בתרבות הבודהיסטית הלוטוס הסגול מסמל את שלבי המחשבה השונים של האדם: כשהניצן סגור הוא מראה  את הדרך לרוחניות וכשהפרח פתוח הוא מאותת על הארה.