3 השפות של כולנו וכיצד להשתמש בהן בהתאם

כשאנו נתקלים בבעיה שאיננו מוצאים לה פתרון, טיפ יעיל למצב שכזה הוא לחשוב עליה בשפה אחרת. כשאנו משתמשים בשפה אחרת, אנו משתמשים בתבניות ובדרכים שונות מאלה שהשתמשנו בהן עד כה בשפה שבה אנו רגילים לדבר. זה ברור שעברית זו שפה אחת, אך חשבו עליה לרגע כ-3 שפות שונות; הדרך שבה אתם מדברים כשאתם מתרגשים, מזלזלים או פשוט אדישים בנוגע לנושאים מסוימים. השימוש במילים בכל אחד מהמצבים האלה משתנה ואת שלושת השפות אם כך ניתן לסווג לשפה החיובית, השפה השלילית והשפה הניטרלית. לכל שפה יש את האופן והזמן הנכונים לשימוש בה, אך האם אתם משתמשים בכל שלושת השפות כמו שצריך? ומה זה בעצם אומר להשתמש בהן כמו שצריך? הנה 8 טיפים לשימוש בשלושת השפות האלו בצורה הנכונה והעילה עבור חייכם.

1. הכירו בכך שאתם מדברים בשלושת השפות

כמו כולם, גם לכם יש אוצר מילים שונה כשאתם משבחים מישהו, ממעיטים בערכו או פשוט ניטרליים כלפיו. עליכם להכיר בכך שאתם מגיבים בצורה שונה לכל מצב ומשתמשים באוצר מילים שונה. כולנו עושים זאת ללא יוצא מן הכלל, אך חשוב שנהיה מודעים לכך. ברגע שתבינו שלשפה שבה אתם משתמשים יש חשיבות כשמדובר בהחלטות שלכם או במסר שאתם רוצים להעביר לאחרים, תוכלו לעשות את אותן ההחלטות ולהעביר את אותם המסרים באופן ברור שמתאים יותר לצרכיכם ולמטרותיכם. 

2. אל תנסו להתעלם מהשפה השלילית

אנשים אומרים שלהיות שלילי זה רע, וצבועים אף יגידו שאין בחייהם אפילו שמץ של שליליות. הם יגידו לכם שאם תתאמנו תוכלו להפסיק להיות שליליים וזה מה שאתם אמורים לעשות, משום שאין שום יתרון בשמירה על הלך רוח שכזה. גישה שכזו היא שגויה משום שכפי שכולנו יודעים, אי אפשר באמת להימנע מרגשות שליליים באופן מוחלט. כולנו חווים אותם ולעתים הם אף יעילים עבורנו. השאלה היא לא האם אתם חשים רגשות שליליים ומדברים בשפה השלילית עקב כך, אלא מתי אתם נותנים לשליליות להיכנס לחייכם ולשפתכם, ובהקשר למה? 

פעמים רבות אנחנו חושבים או טוענים שאנחנו ניטרליים, אך בכל זאת אנחנו מביעים רגשות כאלה ואחרים, ביחוד שליליים. זה מתבטא במשפטים שמתחילים בסגנון "אני לא רוצה להיות שלילי, אבל...", כאילו שאנחנו מצהירים על עצמנו שאיננו מביעים שליליות וכך באמת אנו פועלים ומרגישים. כשאנו מנסים להתעלם ממחשבות שליליות ומשימוש בשפה השלילית, אנחנו משתמשים במשפטים מסוג זה והופכים לצבועים. זו דוגמה מצוינת לכך שרוב הזמן איננו יודעים באמת באיזו שפה אנו משתמשים. 

הכירו ברגשות השליליים שעולים בכם ואל תתעלמו מהן, משום שאתם צריכים להיות מחוברים לרגשות שאתם חשים על מנת שתוכלו להעביר את המסר שברצונכם להעביר מבלי לנסות לייפות אותו במילים שאינן קשורות לשפה שבה אתם אמורים לדבר. המסר יהיה שלילי כך או כך, אך הגישה שלכם תהיה הרבה יותר החלטית ונאמנה לרגשותיכם.

3. אל תעמידו פנים שאתם ניטרליים כשאתם בעצם לא

בהמשך לסעיף הקודם, פעמים רבות אנחנו נוהגים להעמיד פנים שאנחנו אנשים ניטרליים שמתבוננים מהצד, וזה קל להבין מדוע. אובייקטיביות מספקת לנו כוח; עורכי דין למשל "משוחדים" כדי להעדיף את דעתו של צד אחד, בעוד שהשופטים הם ניטרליים, וזו הסיבה לכך שהשופט מקבל את המילה האחרונה והוא בעל הכוח. העמדת פנים של ניטרליות גורמת לנו להרגיש שהמילה האחרונה תהיה שלנו, אולם אנחנו לא שופטים והאדם שאיתו אנו מדברים הוא אינו עורך דין. דעתו אינה משוחדת, אלא היא שלו, וגם לנו יש דעה משלנו אותה האדם שמולנו צריך לשמוע, בין אם יסכים איתה ובין אם לא. עליו לראות שקיימות דרכים אחרות לראות את המצב שבו הוא נמצא.

4.  השתמשו בשפה הניטרלית בצורה חכמה

באופן כללי, כשאתם מחליטים להשתמש בכוחה של השפה הניטרלית, ברגע שנעשתה ההחלטה העדיפו לשנות את צורת המחשבה ולהשתמש בכוחה של השפה החיובית כדי לחזק את ההחלטה שלכם, ובכוח של השפה השלילית כדי לשלול אלטרנטיבות להחלטתכם. אחרי שעשיתם את זה, העדיפו שוב את השפה הניטרלית לביצוע ההחלטה. 

עשו זאת פעם אחר פעם עד שתגיעו להחלטה ממוקדת שמתאימה לשאיפותיכם. זוהי הדרך היעילה ביותר להגיע להחלטה מושכלת שהסתכלתם עליה מכל הצדדים ובחנתם אותה מכל בחינות, ולאחר כל זה בחרתם בדרך הפעולה שאינה ניתנת לערעור כדרך הטובה ביותר.

5. השתמשו נכון בשיטת המקל והגזר

כשאנו מנסים להגביר את המוטיבציה של אחרים, אנחנו תמיד משתמשים בשיטת המקל והגזר – פרס ועונש. שניהם עובדים, אך שניהם יכולים גם להיכשל ולחזור אלינו כבומרנג. הפרס מעודד פעולה, אך מעודד גם שאננות, ולכן מורים לא אומרים ביום הראשון של הלימודים "כולכם תקבלו 100 בסוף השנה!". ברור שזה יכול להנחיל ביטחון בכל התלמידים, אך מצד שני זה עלול לגרום להם לשאול את עצמם "אז בשביל מה ללמוד? כבר הצלחתי מבלי לנסות". עונש מצד שני יכול להרתיע, לשתק ואף ליצור טינה, ולכן מורים לא אומרים לתלמידים "אני נותן לכולכם, פרט לחמש התלמידים הטובים ביותר, ציון נכשל". זה עלול לגרום לתלמידים להגיד "אני לא טוב מספיק, כדאי שפשוט אוותר". 

שיטת המקל והגזר היא שיטה להעלאת המוטיבציה אך היא יכולה גם לגרום לחוסר מוטיבציה, ולכן כדאי שתשימו לב מתי אתם משתמשים בה וכיצד. השתמשו בשפה החיובית כשאתם רוצים לספק "פרס", וכמו כל פרס, מקבלים אותו רק לאחר שנעשתה העבודה הטובה. השתמשו בשפה השלילית כשאתם רוצים לתת "עונש", וגם הוא מתקבל רק לאחר שנעשה העבודה (או לא נעשתה כלל). עד אז, העדיפו לדבר בשפה הניטרלית ולרמוז לגבי הפרס או העונש שמצפים למי שישקיע או יוותר.

6. היזהרו מדילוג יתר בין השפה החיובית לשפה השלילית

בהמשך לסעיף הקודם, כשאנחנו מנסים לעודד מישהו ולהעלות לו את המוטיבציה, אנחנו מנסים ליצור את השילוב הנכון בין השפה החיובית, השפה השלילית והשפה הניטרלית. אם אנחנו מתחילים בשפה החיובית ("כל הכבוד, רואים שהשתפרת!") וזה עלול לעודד שאננות. לאחר מכן אנחנו מנסים את השפה השלילית ("זה לא טוב כמו הדבר הקודם שעשית"). אם זה גורם להרתעה או טינה, נחזור שוב לשפה החיובית וכך חוזר חלילה. אם נפעל כך תמיד עם ילדינו, לדוגמה נשבח אותם ואז נעביר ביקורת שלילית במידה ויהפכו לשאננים, הילדים עלולים להגיב בבלבול ולהגיד "אבל חשבתי שאמרתם שהשתפרתי!".

נסו לשמור על גישה אחת ולדבוק בה כשאתם מספקים פרס או עונש, כמובן שבכל נושא בנפרד. אם אתם מספקים חיזוק חיובי בעזרת השפה החיובית, המשיכו כך והפסיקו במידה והשיפור פוסק. אל תשתמשו בשפה השלילית, אלא העדיפו את הניטרלית. לעומת זאת אם אתם משתמשים בענישה, דבקו בשיטה זו והשתמשו בשפה הניטרלית כשאין סיבה לה. אם אתם רואים שהמצב אינו זוכה לפרס או לעונש אחרי זמן מה, יתכן שהגיע הזמן לשנות את הגישה, אך עד שמגיע הזמן הזה, אין צורך לשנות אותה. זה עשוי לבלבל את הילד או לגרום לו לשמור על גישה ניטרלית בנוגע לכל דבר שיעשה.

7. זכרו שאנחנו בונים את המבוך של עצמנו בזמן שאנחנו רצים בתוכו

חשבו על החיים כריצה בתוך מבוך שאתם בעצמכם יוצרים. כשאנחנו מנסים להגביר את המוטיבציה של עצמנו, השליליות משתקפת בקירות ובמסלולים שיגיעו למבוי סתום והחיוביות במעברים שאנחנו רוצים להגיע אליהם כדי להתקדם לכיוון המטרה הסופית שלנו. כשאינכם מצליחים להחליט איזה שביל הוא השביל שברצונכם ללכת בו ואיזה מוביל למבוי סתום, שווה לדבר לעצמכם בשפה הניטרלית. 

כזכור לכם מסעיף 2, הדחף להעלמת השליליות מחיינו עלול לגרום לכם להגיד "אין קירות כלל במבוך וכל דרך היא טובה בסופו של דבר", אך חופש שכזה הוא לא מה שאתם באמת רוצים או צריכים. איננו רוצים להסתובב סתם כך ללא מטרה אמתית באף מקום, בין אם זה מבוך או מקום שריק מקירות. תמיד קיימות דרכים טובות יותר עבורנו מאחרות, ובכדי להישאר עליהן עלינו לקבל את העובדה שיש קירות סביבנו שמסמלים לנו אותן. 

לעתים, ביקורת עצמית מתבטאת בשימוש בשפה השלילית כדי לשמור עלינו במסלול הנכון שלנו על ידי הקמת קירות, אך כשאנו מבקרים את עצמנו יותר מדי, אנחנו הופכים למוקפים ביותר מדי קירות ודרכים ללא מוצא. במצבים שכאלה עלינו להשתמש בשפה הניטרלית כדי לטייל מעט במבוך ולקבל תמונת מצב טובה יותר בקשר למסלולנו: "מה אני באמת רוצה לעשות? אילו בחירות יגרמו לי להגיע למבוי סתום? באילו דרכים עלי לעודד את עצמי ללכת?". כשתבינו מה אתם רוצים וצריכים לעשות, דברו לעצמכם בשפה החיובית ולכו בכיוונים האלה.

8. הכירו את אוצר המילים של כל שפה וכיצד לתרגם בין השפות

ניתן לתרגם כל מילה מהשפה הניטרלית לשפה החיובית והשלילית. כשאנחנו דבקים בהחלטות שלנו למשל, בשפה החיובית אנחנו מתרגמים את הדבקות הזו למחויבות והתמדה. בשפה השלילית אנחנו מתרגמים אותה לעקשנות וסרבנות. באופן דומה, שינוי ההחלטה שעשינו עשויה להיות מתורגמת בשפה החיובית ל"גמישות" או בשפה השלילית ל"חוסר החלטיות". 

מומלץ שתשתפרו בהבנת התרגום כדי שתבינו בדיוק באיזו שפה אתם מדברים בכל רגע ובכל החלטה. כך תוכלו להיות יותר עמידים בפני אנשים שמנסים להוריד לכם את המוטיבציה עם דעות ששונות משלכם. ברגע שאתם מכירים את המניעים שלכם ואת הסיבה לכך שאתם עושים את מה שאתם עושים, תהיו הרבה יותר שלמים עם החלטותיכם אם תשתמשו בשפה החיובית ולמרבה ההפתעה תהיו גם פתוחים יותר לקבל את דעותיהם של אחרים אם תשתמשו בשפה השלילית.

אז כפי שכבר הבנתם, עברית, ובעצם כל שפה שאחרת, מורכבת למעשה מ-3 שפות שונות, בהן אנו משתמשים כל הזמן מבלי לשים לב אפילו. דעו באיזו שפה אתם משתמשים בכל רגע, במיוחד כשאתם מקבלים החלטות או מנסים להשפיע על מישהו אחר. יתכן שאתם עושים זאת כבר שנים מבלי שאתם שמים לב או שעליכם להתחיל לשים לב לכך מעתה, אך כך או כך, תוכלו לגלות שהסיווג הזה הוא בדיוק מה שהיה חסר לכם כדי להשיג את מטרותיכם בחיים.